נראה לי שאני בעיצומה של הפלה

rain71

New member
נראה לי שאני בעיצומה של הפלה

קוראת אתכן בשקט לאחרונה בעקבות חברה קרובה שעברה הפלה בשבוע 15 וניסיתי למצוא לה אינפורמציה פה. ביום שההפלה שלה (היתה טבעית בבית) התחילה אני גיליתי שאני בהריון. ההריון הזה היה מוזר מההתחלה, השק היה צעיר בשבוע מגיל ההריון, שבוע אחרי הופיע עובר עוד בלי דופק, כמה ימים אחרי דופק חלש. התחיל לי אתמול בערב דימום בניגוב. הבוקר התגבר. הלכתי לטכנאית אולטראסאונד שאמרה שהעובר באותו גודל שהיה בבדיקה לפני יומיים ושהדופק חלש. היתה מאוד פסימית ואמרה שזה נראה רע. שלחה אותי לרופא במוקד. נכנסתי לרופא והוא דווקא היה אופטימי ואמר שהדופק נורמלי לשבוע הזה והמדידה יכולה להיות לא מדויקת והדימום זו הפלה מאיימת אבל עוד שום דבר לא בטוח. ולחכות לראות. אני ממש מבולבלת. במשך שעה אחרי הטכנאית הייתי בטוחה שאני מפילה. ואז הרופא פתאום עם האופטימיות. חזרתי הביתה והדימום ממשיך ויש דם קרישי דם. כאבי מחזור ובחילות. בהריון הקודם שלי (תאומים מטיפולים) לא היו דימומים. ההריון הזה טבעי. למישהי יש נסיון עם דבר כזה עם סוף טוב? דופק בריקרדי + דימום שמתאושש?
 
מצב מבלבל

לגלות דימום, לשמוע אבחנה מהטכנאית ולהתחיל לעכל, ואז לפגוש ברופא האופטימי - נשמע מאוד מבלבל.
האם הדימום אדום או חום? כי דימום חום בשלב מוקדם יכול להיות דימום השתרשות (לי קרה בהריון תקין שהסתיים בידיים מלאות, לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל נדמה לי שקצת יותר מ-5). לפי דוקטור גוגל מצאתי שהגיוני בשבוע 4-6.
מקוה שהרופא צודק ושההריון ימשיך בשלום. אנחנו כאן עבורך בכל מקרה, ובתקוה לעדכון חיובי כמובן.
 

rain71

New member
התחיל חום

המשיך אדום ורוד עם קרישי דם. אני בשבוע 7+5 אבל לפי הגודל של העובר 5+6 :/ ממשיכה לדמם וסובלת מכאבי מחזור. לא מבינה איך יכול להחזיק הריון אחרי כל הדם הזה שיוצא...
 

שירהד1

Member
מנהל
תראי, זה לא נשמע טוב-

אבל אין לדעת.
משום שיש חום- הייתי ממליצה לך לפנות לרופא/ה שלך או לרופא של מרכז בריאות האישה באיזור שלך, וללכת להיבדק. אפשר גם בלי תור. פשוט להופיע ולהסביר למזכירה מה מצבך. תצייני גם שיש לך חום. יכול להיות שזה סתם איזו מחלת חום, אבל יכול להיות גם שלא, ולא כדאי לקחת צ'אנסים פה.

תעדכני אותנו לאחר מכן במצבך,

שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
 

rain71

New member
התכוונתי שהדימום התחיל חום

אין לי חום. רק דימום שהיום קצת יותר ורוד. מרגישה במחזור... כאבי בטן וגב תחתון. שמעתי על הרבה הריונות שמלווים בדימום אבל לא יודעת אם הכאבים האלו נורמלים. אולי אני צריכה תמיכה? יש לי ביום ראשון בערב תור לרופאה
 

גל 127

New member
גם לי היה

לצערי היה לי נסיון דומה שהסתיים רע לפני כ3 שבועות בשבוע 9.
גם אצלי היה עובר קטן משמעותית לגילו ,דופק איטי לעובר כשבועיים שלושה ודימומים חזקים תכופים+המטומה
לצערי לא הסתיים טוב-וגם כל הזמן לא נתנו לו הרבה סיכויים לשרוד-נחתי בבית והכל אבל לא שרד.-נפל לפני 3 שבועות בדיוק - כשהתאים כל הזמן לשבוע 6 ולא גדל.
אבל לגבי הכאבים גם כשהיה לי כאבים והתכווצויות ברחם +דימום וחשבתי שזה הפלה עוד היה לו דופק איטי-והמשיך כך
כל עוד יש לו דופק-תני לו תקווה ומקווה בשבילך שיסתיים בטוב
בהצלחה יקרה ותעדכני
 

rain71

New member
כאבי תופת. מזכיר לי את הכאבים מהגירוי יתר פעם

אני נוסעת למוקד. לא מצליחה לנשום...
 

שירהד1

Member
מנהל
משתתפת בצערך על אובדן ההריון-

וסליחה על חוסר ההבנה שלי ממקודם. אין פה ניקוד, אז חשבתי חום של מחלה או זיהום...גם זה יכול לקרות.
בכל מקרה, ברור שאם יש דימומים חזקים אז כדאי לחכות ולראות אולי הכל יצא בעצמו. לי זה מעולם לא קרה, וגם כאשר התחילו דימומים טבעיים, ואפילו חזקים- לא הכל יצא והייתי זקוקה לגרידה. אבל אולי אצלך זה יהיה אחרת.
צריך לחכות מספר ימים וללכת שוב להיבדק.

שמחה לקרוא על שני התאומים בני השנתיים שמעסיקים אותך ונותנים לך תקווה לעתיד.
לנפש תתפני אחרי שהכל ייגמר בהיבט הפיזי.
לי בזמנו עזר לדעת שיש המוני נשים שעברו הפלה וילדו לאחר מכן תינוק/ת בריא/ה. זה ממש עודד אותי לקראת העתיד.

היה עצוב לי לקרוא על חברתך שעברה כל כך הרבה הפלות. לא יודעת אם היא פה או לא, אבל היא מוזמנת לקהילה התומכת והנפלאה שבפורום הזה.

אנא עדכני אותנו במצבך בימים הקרובים.

שולחת חיבוקי כוחות ונחמה,

שירה.
 
לצערי עכשיו אני יכולה לקבל אותך רשמית לפורום שלנו

עד עכשיו כל הזמן קיוויתי עבורך לנס.
אין דופק זה הסוף, נשאר לך לבחור בפרוצדורה לסיום ההריון -
את יכולה להמתין להפלה טבעית, מצריך הרבה סבלנות ויכולת לשאת את מצב הביניים הזה בו את למעשה כבר לא בהריון אבל עדיין נושאת אותו.
את יכולה לעבור גרידה בהרדמה מלאה - נכנסת עם, יוצאת בלי, תוך 20 דקות של שינה העניין מאחורייך. החסרון - ההרדמה המלאה, הפעולה הרפואית.
ואת יכולה לבחור בכדורי ציטוטק - אשר גורמים לרחם להתכווץ ולפלוט את תוכן ההריון. היתרון - אין הרדמה, אין ממש פעולה רפואית. החסרון - המון נשים נזקקות למנה שניה ואף שלישית. חלקן סובלות מכאבים משמעותיים. והחסרון הכי גדול - לעיתים לא כל תוכן ההריון נפלט ואת בכל זאת צריכה לעבור גרידה.

לרוב הנפש מתפנה להתחיל ולעכל מה בכלל קרה רק אחרי שההיבטים הפיזיים כבר הושלמו. אני שולחת לך חיבוק גדול על האובדן ומזמינה אותך אלינו בכל שאלה, להציף כל כאב, לספר כל מה שעל לבך. יש כאן נשים נהדרות, חמות, תומכות וחכמות שחוו את האובדן על בשרן. לצערי את עכשיו חלק מאיתנו.
 

rain71

New member
תודה על הפירוט

כמו שסיפרתי בהתחלה, אני בדיוק אחרי ליווי של חברה שהפסיק לה הדופק בשבוע 15 כשהיינו יחד בבדיקה. היא עברה את ההפלה בבית, בלי התערבות. למרות שכולם סביבה ציקצקו. זה לקח שבועיים עד שהתחילה הלידה ותוך יומיים זה הושלם. לא דמיינתי שאחווה את זה בעצמי... זה נראה לי רחוק ממני (בשבילה זו הפלה 6 ) היא באה איתי אתמול והיום למוקד ועכשיו אני אצלה והיא מטפלת בי... הזוי. אני פחות בגישה הטבעית ממנה, אבל ברור שכבר התחילה ההפלה והדימום מתגבר, אז אתן לזה יומיים הזדמנות לצאת לבד. אני קצת מרגישה רדומה רגשית... לא יודעת מה אני מרגישה. מחשבות הזויות קופצות לי... כמו אפשר אלכוהול וביצת עין ולא צריך לקחת את הויטמינים... יש לי בבית תאומים בני שנתיים אז גם יש מחשבות על זה שעדיף שזה קרה עכשיו כשעוד לא הכרתי אותו והחזקתי אותו. שהעיקר שהילדים שיש לי בריאים ומאושרים. מניחה שיקח לי זמן לעכל ??
 
בוודאי שיקח לך זמן

מודה שגם אני לא חשבתי שלי זה יקרה. ויש עוד המון כמוני. רוב הנשים מודעות לסטטיסטיקה, יודעות שהשליש הראשון מועד יותר לאובדן בשל תקלות כרומוזומליות מכל מיני סוגים, ליוו חברה / אחות באובדן שלה - אבל עדיין יש הבדל עצום בין לדעת שאובדנים קורים, לבין לחוות אותם ממש על בשרך.
הסיבה שכתבתי לך שלרוב הנפש מתפנה רק אחרי שהרחם ריק הוא בגלל שההלם הראשון לרוב חזק מאד, ואז המון אנרגיה יוצאת על הסיום. כשהרחם ריק באמת, כשמותר סושי ועין ולהשתכר כהוגן, לרוב גם מגיעה מידה של ריקנות נפשית, של הבנת הסוף.
אני שמחה שאת חושבת על התאומים שלך, קטנטנים פעלתנים מאד עוזרים להסיח את הדעת, וטוב שהיא מוסחת, לפחות בהתחלה.

בהמשך, לצד האבל על האובדן והימים הקשים שעברו עלייך בתוך הטלטלה - חשוב שזכרי שאובדן בשבוע מוקדם לרוב נובע מאי תקינות כרומוזומלית של העובר (ואז מנגנון הברירה הטבעית של הטבע נכנס לפעולה) וזה באמת עוזר לחשוב שעדיף שזה קרה מוקדם מאשר מאוחר יותר אם את מסוגלת לזה (אותי האמירה הזאת רק עצבנה בשבוע 8, אבל זו כמובן אני ולא את) - והמוני נשים שחוו אובדן כזה נכנסו להריון חדש ותקין והביאו לעולם ילד בריא.

אנחנו כאן
 

rain71

New member
תודה לכן על החיבוק הזה...

ההריון הזה התחיל מוזר... ההריון של התאומים הגיע אחרי טיפולים עם בעיית זרע. ההריון הזה הגיע בהפתעה... אחרי שהגעתי למסקנה שאני בשלה לעוד אחד. לא שמרנו מאז שגילינו על בעיית הזרע. הבטא קירטעה... בדקתי כל 72 שעות. התחילה מ37 ועלתה ל68. ואז זה היה צעיר ב10 ימים בכל פעם שבדקתי. וכשהופיע דופק, כבר הייתי בשבוע 7+2 והדופק היה איטי. כשחברה שלי הפילה זה היה אחרי שקיפות ואחרי שראתה את העוברית מוצצת אצבע. ראיתי גם את העוברית. היא היתה מושלמת... ממש תינוק. התהלכתי שבורת לב במשך שבועיים. פשוט שבורה. כל כך כאב לי. רציתי לעטוף אותה. הייתי מחוברת רגשית מהרגע הראשון. אבל פה אני מרגישה רדומה ?? מבינה שזה טבעי...
 

פנלאופה

New member
אוי ואבוי


אני כל כך מצטערת לשמוע שאת נאלצת לעבור את זה. ולצערי כל כך מבינה את ההרגשה שלך עכשיו.
את מפעילה מנגנוני הישרדות עתיקים מאוד, ואת חווה עובדות בלבד, אין כמעט שום מרחב רגשי. וטוב שכך. זה מנגנון הגנה מאוד בריא והוא שומר עלייך עכשיו בכל הכוח. גם המחשבות שלך על היתרונות של המצב, על הביצה הרכה (אצלי זה היה יין אדום) ובטח על הילדים הבריאים שכבר יש לך - גם הן מגנות עלייך, גם הן מחשבות בריאות מאוד, כי את מצליחה לקיים רציונליזציה, עיבוד שכלי עם הטייה חיובית.
שיהיה ברור: כל מה שאת מרגישה וחווה ועוד תרגישי ותחווי - הכל לגיטימי לגמרי, אני רק מצביעה על כך שאת מבטאת כרגע עוצמה שטבועה באופייך, נטייה לשמור על שלם ולא להישבר. זאת לא רק מחמאה, אלא פשוט אבחנה.
מעבר לזה שברור שאנחנו נהיה פה אחרי שתוסר חומת ההישרדות, וברור שאת לא תישארי אטומה רגשית; אני רק מציעה שיש תרחיש אפשרי שלפיו ייתכן שגם לא תחושי את אותו אסון שחווית ביחס לחברתך, שהרציונליזציה אכן תחלחל לחוויה הרגשית שלך גם בחשבון אחרון, וייצא שלא תפלי לתהום ושלא תתרסקי. אולי הדברים האלה עוד לא בזמנם, רק את תגידי, ואני מצטערת אם כן.
 

rain71

New member
תודה על התגובה שלך

עשה לי ממש טוב לקרוא אותה. קראתי 3 פעמים. היום היה יום קשה, עם ריב נוראי עם בן הזוג. הוא חשב שזה הזמן הנכון לזרוק למחזור שקיות בגדים ששמרתי לילד הבא. ממש ממש עכשיו כשעוד לא סיימתי להפיל אותו זה הזמן הנכון לריב איתי על השקיות האלו. אז רוב היום בכיתי :\
 

שירהד1

Member
מנהל
אויש...באמת ריב שעדיף היה שלא יהיה...

אם יש דוגמא לחוסר רגישות לפעמים של הבעלים- זה זה. אוף!
מה שנקרא- אחלה של תזמון הוא מצא לו לעניין הזה.
אוי.
אבל טוב שהבכי יצא. רוב הסיכויים שהוא היה יוצא איכשהו, אז עדיף עכשיו.
שמרי על ערוץ תקשורת כמה שיותר פתוח עם בעלך. אני לא חושבת שהוא ממש הבין מה הוא עושה היום. אולי גם הוא לא יודע מה לעשות עם זה ואיך להתמודד.


שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
 
וואו. אם צרת רבים יכולה לעודד אותך

בזמנו בעלי לא היה איתי בבדיקה בה גיליתי שאין דופק. זה היה בסדר. אבל כשהוא לא הצטרף אלי לרופא לקחת הפניה, משם בריצה לביה"ח לקחת ציטוטק, ואז לאסוף את הילדים ולהיות איתם עד ההשכבות כשכל הזמן אני מרגישה את ההריון הולך ונפלט ממני.... לא שעתו היפה ביותר של האיש שאני אוהבת. כעסתי, התרחקתי, התמרמרתי, סלחתי והתקרבתי. כמו בהרבה דברים אחרים בחיים, גם ההתמודדות שלנו עם האובדן היתה שונה. מה שעזר לי איתו היה לשים הכל על השולחן, לא לשמור בבטן, לדון בדברים תוך כדי תנועה. ברגע שהוא הבין כמה היה לי קשה הוא הצטער על האטימות שלו, אבל היא באמת היתה חלק ממנגנון ההתמודדות ההישרדותי שלו באותו הרגע. ואני אוהבת אותי בכל שעותיו, לא רק היפות.
 

גל 127

New member
מאוד מצטערת בשבילך

זה כואב ועוד יכאב-לנפש לוקח זמן להתאושש .
תרגישי טוב
 

rain71

New member
הדימום הסתיים ועדיין יש בי תקווה לא הגיונית

שאלך מחר למוקד ואראה דופק. הדופק החלש שהיה - הטכנאית אמרה שלא בטוח שזה בכלל דופק. אולי זה מהרחם. יום אחר כך עם הכאבים הלכתי למוקד והרופאה אמרה שאין דופק ואני מפילה. אולי זו טעות נוראית והכל בסדר? השק לא היה עגול, היתה לו צורה משונה קצת. היו ארבעה ימים של דימום, פחות משמעותי ממה שציפיתי להפלה. 99.9% שהפלתי. אני יודעת. אבל פתאום אני תוהה אם לא ??
 
למעלה