אפשר לומר שאני
לפני כמעט 3 שנים עברתי לידה שקטה בשבוע 21, עקב ממצא גנטי.
לאחר הלידה השקטה בדקנו את עצמנו וגילינו שהממצא מורש ממני בסיכוי של 50% בכל הריון.
5 חודשים אחרי הלידה השקטה נקלטתי להריון נוסף, ואז כבר בחרתי לעבור סיסי שליה כדי לא להגיע שוב לשבוע מאוד מתקדם.
לצערי גם בהריון ההוא הופיע אותו הממצא ולכן עברתי גרידה יזומה בשבוע 13.
בעיני רוחי גרידה אמורה להיות יותר פשוטה מלידה שקטה. אצלי זה לא ממש היה ככה בפן הפיזי.
החדרת הלמינריות לפני הגרידה כאבה לי נורא.
36 שעות אחרי הגרידה הרגשתי משהו מבצבץ ולא ידעתי מה זה. אז רצתי למיון בלילה (לבד, בעלי נשאר בבית עם הילדה) והתברר ששכחו להוציא את אחת הספוגיות של הלמינריות. את יכולה לתאר לעצמך כמה כיף זה כשהרופא מחטט כדי לוודא שלא נשכחו ספוגיות נוספות
.
שבועיים אחרי הגרידה התברר שיש שארית עם זרימת דם (שארית פעילה שעדיין מחוברת לדופן הרחם) ועברתי היסטרוסקופיה להוצאתה. גם אחרי ההיסטרו היו לי כאבים ודימום ונותר הרבה דם וקרישי דם בחלל הרחם, אז קיבלתי אנטיביוטיקה למניעת דלקת ברחם והורמונים כדי שלא יהיו הידבקויות.
שארית הינה תקלה אפשרית של גרידה שנפוצה יותר ממה שחושבים. בטפסים של הגרידה שעליהם כולן חותמות יש התייחסות למה שיכול לקרות אחרי גרידה ויש שם התייחסות לשארית (קראתי הכל לפני שחתמתי). לצערי היו לי שאריות גם ב-2 ההפלות הבאות שנבעו מהפסקת דופק בשבוע מוקדם (אחת גרידה והשניה ציטוטק).
בפן נפשי, התחלתי את ההריון ההוא כשאני מודעת לכך שיש סיכוי שנצטרך להפסיק אותו מוקדם מהצפוי, אז לא הופתעתי כשקיבלתי את הבשורה.
ובכל זאת היה כאב גדול ומצוקה ואח"כ תסכול רב על התקלות המרובות שליוו את הגרידה שלפחות אחת מהן גובלת ברשלנות רפואית.
הדבר הטוב שיצא לי מהגרידה ההיא, זה שבגלל השארית פגשתי את מי שהיום הוא רופא הנשים שלי. הוא עשה לי את ההיסטרו והיה כל כך רגיש ואמפתי, כך שעכשיו אני מטופלת שלו באופן פרטי.
את רוצה לשתף אותנו באיזה שבוע את נמצאת והאם הכיוון הוא לידה או גרידה?
