שאלה לגבי הפסקת הריון בשבוע 16

seed88

New member
שאלה לגבי הפסקת הריון בשבוע 16

שלום,
לאחר גילוי מום בעובר במהלך סקירה ראשונה, בצער רב החלטנו על הפסקת הריון.
את הסקירה עשינו אצל פרופ' ברונשטין, שהמליץ על הפסקה באמצעות ציטוטק, כשהמטרה היא להקטין סיכויים לסיבוכים ולפגיעה בפוריות.
בהמשך עברנו ועדה להפסקת הריון עם שני רופאים ועובדת סוציאלית. גם שם, הומלץ ציטוטק.
אתמול בלילה,מוצאי שבת, הגענו לאשפוז, ובזה אחר זה, הצוות המקצועי ממליץ דווקא על גרידה. נאמר לנו שבשבוע זה (16) אין הבדל בסיכונים, והתהליך קצר יותר. בחרנו ציטוטק, כי זו ההמלצה שקיבלנו לפני כן. כעת אנחנו לאחר שלוש מנות, ועד כה זה לא משפיע כלל. הצוות ממליץ, כי אם לאחר שש מנות ("ניסיון ראשון", שלאחריו עושים 24 שעות מנוחה, ואז עוד ניסיון) זה לא מצליח,כדאי בכל זאת לעשות גרידה. הבחירה עדיין בידינו.

אנחנו די מבולבלים מהמידע הסותר שקיבלנו. האם תוכלו לנדב ידע וניסיון בנושא?
תודה!
 
ממש מבלבל

ואני באמת לא יודעת לומר לך מה עדיף.
אני חושבת שההמלצה על השראת לידה מגיעה מהרצון לשמור על צוואר הרחם וגם על הרחם עצמו.
מצד שני, לפעמים גם אחרי השראת לידה ויציאת העובר, יש צורך בגרידה (מיידית) להוצאת שאריות, ואז יוצאים "מופסדים" משני הכיוונים.

מזכירה לך שאצלי אכן הגעתי להפסקה של 24 שעות בציטוטק ורק אחרי מנה נוספת (או שתיים, לא זוכרת) הגעתי ממש ללידה ומיד אחריה נלקחתי לגרידה על מנת לוודא שאין תוכן הריוני (נוהל קבוע ברמב"ם בשבוע שבו הייתי).
במקרה שלי הגעתי ללידה השקטה אחרי לידה אחת תקינה ובכל זאת ההתקדמות היתה איטית ומתסכלת מאוד.

איך את מרגישה מבחינה פיזית? אני חושבת שיש גם משמעות למצבך הפיזי בתוך בליל ההחלטות.
לא יודעת אם דיברו איתך על כך, אבל אני די בטוחה שאת יכולה לבקש פטידין (מטשטש) אם תרצי.

כשתהיי אחרי ותוכלי, אנא עדכני אותנו. דואגת לך וחושבת עלייך.

שולחת לך מלא חיבוקים
 

שירהד1

Member
מנהל
כתבתי לך בשרשור הקודם את עמדתי-

כל עוד זה אפשרי מבחינה רפואית, מעדיפה את תהליך הגרידה המאוחרת.
באמת שאני לא מבינה למה רופאים מלחיצים את הנשים בנוגע לזה. המטרה היא להתקדם מבחינה רפואית טכנולוגית ולעשות את המקסימום כדי לדאוג לבריאותה הפיזית והנפשית של האישה.

מה מצבך עכשיו? האם היתה התקדמות?

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
 

seed88

New member
חוזרת לעדכן

קודם כל, בעיקר לטובת ידיעת הכלל, ובניגוד למה שחשבנו לפני כן שאחרי שבוע 14-15 עושים גרידות רק ב2 בתי חולים במרכז - ברגע האמת מסתבר שבבית חולים כרמל מאפשרים גרידה עד שבוע 17. לנו נתנו את האפשרות להחליט, ובשבוע 16+ החלטנו על האופציה של השראת לידה עם ציטוטק. אבל בשביל אלו שמתלבטות או אלו שלא בטוחות שיאפשרו להן, תדעו שזה קיים.
לגבי התהליך, נתנו לי שש מנות של ציטוטק (2 כדורים בכל פעם), בהפרש של 6-7 שעות זו מזו. לא היתה השפעה, וכבר מהמנה הרביעית התחילו להכין אותי לחשוב על אפשרויות למקרה שזה לא יעבוד, כשהצוות פחות התלהב מהאפשרות של לעשות הפסקה ולנסות עוד כמה מנות אחריה, ויותר כיוון לכיוון של גרידה (כולל צום ליתר בטחון). כמה שעות אחרי המנה האחרונה, התחיל דימום ממש קל בניגוב, חשבתי שזה בגלל תהליך החדרת הציטוטק והחיכוך עם הכפפות. אחרי עוד שעתיים היתה סוג של ירידת מים אבל לא בכמות גדולה אז עוד לא הינו בטוחים. היו גם כאבי מחזור אבל ממש קלים - כאלו היו גם מוקדם יותר ולא התרגשתי מהם. לאט הכאבים התגברו והצוות החליט לתת מנה שביעית של ציטוטק בלי הפסקה של 24 שעות. ברגע שכאבי המחזור הפכו מתוזמנים - הבנתי שזה לא כאבי מחזור אלא צירים, לשמחתי הם היו מאד נסבלים (או שיש לי סף כאב גבוה או שיש לי כאבי מחזור מאד מזעזעים בנורמה), ובחרתי לא לקבל משככי כאבים. כעבור כמה שעות בודדות הרגשתי שאני כבר מתחילה להתפתל והכאבים כאילו מתחברים לאחד רצוף. שעה לפני כן בדקו לי פתיחה והייתי רק בפתיחה של 1 אז הנחתי שיש לי עוד הרבה זמן והחלטתי כן לבקש משכך כי לא ידעתי כמה אוכל לשאת את הכאב הרצוף הזה במשך שעות. כנראה שאלו היו סוג של צירי לחץ כי דקה אחרי העובר כבר התחיל לצאת לבד, לפני שמישהו הספיק להגיע. בשלב הזה כבר לא הרגשתי שום כאב ולא היה טעם במשכך, הכל פשוט קרה מעצמו במין בועה של שקט נטולת תחושה וכאב. שני רופאים ואחות הגיעו מיד, וליוו את התהליך תוך הסבר איך ללחוץ כדי לעזור להכל לצאת, ועזרה פיזית שלהם בלחיצות על הבטן. ביקשתי לא לראות את העובר כי פחדתי ממה שאראה, רטרואקטיבית אני אולי קצת מתחרטת על זה. השלב הזה כאב הרבה פחות ממה שציפיתי, וחצי שעה אחרי כבר הייתי בגרידה כי השליה יצאה רק בחלקה, ושאבו את היתר.
&nbsp
לטובת המתלבטות לעתיד, וזו אולי דעה קצת יוצאת מהכלל אבל חשוב לי שגם היא תשמע - אני כן הייתי ממליצה על השראת לידה בשבוע כזה.
השיקולים האישיים שלנו היו כאלו:
לי היה מאד חשוב להרגיש את הלידה, כולל הכאב, כחלק מהתהליך של האובדן והאבל על הילד שאיבדנו. מודה שהיה לי גם קצת חשוב שיכאב לשם הכאב, כדרך לבקש סליחה, כדרך לשחרר אותו בהדרגה, כדרך לזמן כאב פיזי שימסך ולו לקצת את הכאב הנפשי. ברור לי שלא כל אחת תתחבר לגישה הזו וברור שאני לא באמת אשמה, אבל אני כן הרגשתי את הצורך להרגיש את הכאב עד הסוף. הצוות מצידו חזר והמליץ והציע לקבל משכך מתי שרק ארצה ככה שאם מישהי בוחרת בזה, היא תוכל לעבור את התהליך בלי כאב.
היה לי חשוב לתת לו את ה'כבוד' להיוולד שלם. באיזשהו שלב הבנתי שבשבוע כזה גם בהשראת לידה הם לא תמיד יוצאים שלמים וזו היתה אחת הדאגות שלי. בסוף הוא יצא שלם ומושלם וכמו הילד הטוב שהוא היה במשך כל ההריון - בלי להכאיב לי בכלל, בצורה כמעט לא מורגשת, בלי להפריע, במין הכנעה כזו ששברה לי את הלב.
כל רופא שדיברנו איתו לפני התהליך הסכים שעבור הרחם, יותר בריא ללדת בשלב כזה, ובגלל ההרגשה שגם ככה כל דבר הסתבך לנו עד עכשיו - העדפנו לבחור את האופציה הארוכה יותר, ואולי הקשה יותר רגשית, אבל זו שתטמון בחובה סיכון כמה שיותר נמוך לרחם. נכון שברוב המוחלט של המקרים בכל זאת יש צורך בגרידת שליה, אבל אי אפשר להשוות בכלל גרידה של כל התוכן ההריוני לגרידה של השליה בלבד (או חלק ממנה שנשאר). יצא לי לראות בזווית העין את התוכן שנאסף ממני במהלך הלידה, שמילא צנצנת גדולה - ושמחתי שזה יצא ככה ולא בגרידה של רחם כל כך מתוח ומלא.
לגבי הקושי הרגשי של לעבור לידה לצורך הפסקת הריון, ועוד בהריון ראשון, לא הרגשתי שזה מעצים את הקושי. היו לנו חמישה ימים לפני האשפוז שהיו קשים ורוויי בכי, דווקא באשפוז עצמו הרגשתי יחסית אסופה וממוקדת כי היתה לי 'משימה' שקצת שמה את הכאב בצד והכריחה אותי לתפקד. יתרה מזאת, השלב הכי קשה היה דווקא ההתעוררות בחדר התאוששות אחרי גרידת השליה - אז כל עוצמת הכאב והבדידות והאובדן והריקנות מכה ברגע אחד. אז כל נפילת המתח מהימים הארורים האלו מגיעה והכל פתאום כל כך סופי ומוחלט ולא בר שינוי. והבטן שכבר רכה ושטוחה, וההבנה שזהו, שהכל באמת נגמר.. שכבתי שם, עם ורידים פתוחים בשתי הידיים, שונאת את הרגע שפקחתי בו עיניים, מרגע שהתעוררתי לא הפסקתי לבכות, והם שחררו אותי מאד מהר למחלקה, לפני שבדקו שאני מטילה שתן. ככה שלפחות מהחוויה שלי, אני לא בטוחה שהיה לי קל יותר רגשית לעבור רק גרידה, כי היא היתה השלב הקשה ביותר בשבילי.
&nbsp
אחרי שחזרתי למחלקה, נתנו לי לבחור האם להשאר בהשגחה עוד לילה או להשתחרר עוד בערב, העדפתי להשאר כדי שאוכל לשוחח למחרת בבוקר עם הרופאים שהיו נוכחים גם בגרידה כדי לוודא שהכל היה בסדר, וגם בלידה.
עכשיו אני בבית, מודה על זה שהציטוטק כן השפיע בסוף, מסרבת להוריד את תמיד האשפוז מהיד כי זו העדות האחרונה שנשארה. מסתכלת בתמונה האהובה עלי מהבדיקות, צילום בתלת מימד של הרגליים וכפות הרגליים המתוקות של הבן הראשון שלנו, מקופלות בזווית כל כך תינוקית ותמימה, בהלם מעוצמת האין, בהלם מעוצמת התמימות שנלקחה מאיתנו, בהלם שאני כבר לא בהריון, בהלם מהתהום הזו שנפערה בלב, מהמוות והריקנות הפנימית הזו,מהתחושה שחלק בי מת ולא ישוב עוד לעולם. רוצה לבכות אותו עד הסוף לפני שאני משחררת וחוזרת לחיים. ומוכנה לתת הכל כדי שאף אחת לא תצטרך לחוות אובדן כזה בחיים.
&nbsp
תודה לכן נשים יקרות על המקום המבורך הזה. על הנוכחות שלכן והיותכן. ובתקווה לימים קלים יותר, ולחיים.
&nbsp
 
קראתי בשקיקה כל מילה ומילה

אני שמחה שבסופו של דבר התהליך התרחש באופן שכיוונת אליו, וממש התרגשתי לקרוא על האופן שבו הצוות שיתף אותך (ואתכם) בתהליך ושלא הכריחו אותך לבחור בדרך שלא מתאימה לך.
לצערי היכולת לשוחח עם הרופאים אינה מובנת מאליה בכל בי"ח, וזה כל כך ברור לי שביה"ח שבו בחרת הוא כזה שכן מאפשר את זה, יחד עם האפשרות להשתחרר מוקדם כי אולי תעדיפי להתאושש בבית.
הלוואי שבשנה הבאה תזכי להגיע לצד הטוב של קומה 7 ואז לצד הטוב של קומה 2


החושך הגדול שבו את נמצאת כרגע לא יימשך לעד. זה כואב וזה נורא וכרגע זה מרגיש שלתהום אין תחתית. מנסיוני האישי בסוף מוצאים את התחתית, ואח"כ מתחילים לטפס לאט לאט, עד שחוזרים אל האור, אל החיים.
שולחת לך מלא חיבוקים, ומאחלת לך בריאות, החלמה וחזרה לחיים.

 

שירהד1

Member
מנהל
טוב שאת אחרי, ותודה רבה על העדכונים החשובים-

התרשמתי מאוד ממה שכתבת על הצוות הרפואי, על המקצועיות שבהם פעלו והרגישות שהפגינו כלפייך. כך זה צריך להיות, אבל זה לא מובן מאיליו.

תודה גם על המידע לגבי בית חולים כרמל שמבצע גרידות מאוחרות עד שבוע 17. לא ידעתי זאת וזו אינפורמציה מאוד רלוונטית לפורום הזה.

תחושת ההלם והריק והכאב המפלח נורמאליות מאוד בהתחשב בנסיבות ובמה שעברת ובמה שאיבדת.

אני שוב מוצאת עצמי מתלבטת לגבי בחירת המילים והסמנטיקה, ולא יודעת אם לכתוב או לא. כי באמת שזה נורא אינדיבידואלי. אני ממש מתלבטת.
רק אכתוב לך שיש בעיניי חשיבות עצומה לבחירת המילים שבהן אנחנו משתמשות. יש הבדל ביכולת לקום מהאבל בין אם אני מרגישה וחושבת: "איבדתי את בני הראשון", לבין אם אני מבינה קוגניטיבית ואומרת לעצמי: "איבדתי עובר, העובר לא היה תקין. היה לו מום קשה שלא איפשר לו להמשיך ולהיות. איבדתי הריון רצוי, שהביא עימו המון שמחה ותקווה, איבדתי עובר, שאם היה תקין, היה יכול להיות בני הבכור...".

האבל הוא אבל, לא משנה מה אני אומרת לעצמי, אבל היכולת לקום ממנו ולהשתקם, כן מושפעת גם מהפן הקוגניטיבי (חשיבתי) ומהנרטיב שאני אומרת לעצמי.

כתבת הרבה על הבכי. יש משהו בבכי שהוא מאוד מאוד משחרר. צריך להוציא איכשהו את כל פרץ הרגשות הללו, ולכן אני חושבת שזה טוב לבכות. אצלי הבכי כמעט ולא היה נשלט, בטח בימים הראשונים וגם בשבועות הראשונים שלאחר הגרידות (התאפקתי לא לבכות ליד ילדיי ובטח שלא בזמן העבודה...).
כמובן שאם יש מי שקוראת אותי והבכי פחות מדבר אליה, זה גם ממש בסדר.
לי עזר לבכות. לבכות ולשחרר. עם כל דמעה, השתחרר עוד משהו.

אני מקווה עבורך שיבוא יום, לא רחוק, שבו תבכי דמעות של שמחה ואושר, כאשר תאחזי תינוק/ת בריא/ה. אמן.

פעמים רבות אני ממליצה, בנוסף לכתיבה בפורום, גם לפנות לטיפול רגשי אצל אשת מקצוע שמתמחה באובדני הריון. אני חושבת שזה דבר חשוב מאוד, ויכול לסייע בעיבוד האובדן ובהתמודדות המורכבת הזו.
בדקי עם עצמך האם את מרגישה שאת זקוקה לסיוע שכזה.


שירה.

שירה דוד


ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
 
מנסיוני עדיף גרידה

כל הרופאים שהייתי אצלם,הסבירו לי,שלא תמיד הציטוטק עוזר,ואז חווים גם את הציטוטק,שזה לא נעים בעליל,דימום רב מאד,חלקי רקמה ,כאבים וכו,וגם עוד אחר כך צריך לכ=עבור גרידה כדי לנקות את מה שלא יצא.אז למה לסבול ואו לקחת סיכון.
הגרידות הן בטוחות,ולא אמורות לפגוע בפוריות
 
יש הבדל

בין גרידה בשבוע מוקדם לגרידה בשבוע מאוחר.
אם אני זוכרת נכון את עברת גרידה בשבוע 9 (שאז ציטוטק לרוב לא רלוונטי, כי העובר כבר גדול מדי ואכן סביר להניח שיהיה צורך גם בגרידה). מה שפותחת השרשור עברה אינו הפלה בשבוע מוקדם באמצעות ציטוטק, אלא השראת לידה באמצעות ציטוטק.
רוב הנשים יסיימו גרידה ללא תקלות וללא שאריות. כך גם רוב הנשים שיקבלו ציטוטק בשבוע רלוונטי כהפלה בשבוע מוקדם.
ובכל זאת לא הייתי כותבת שגרידות הן בטוחות. כל התערבות ברחם היא מסוכנת והטופס של הגרידה מלא בדברים מפחידים שעלולים לקרות. הסיבה שהם מופיעים בטופס היא שהם כבר קרו בעבר, וסביר להניח שהרבה יותר מפעם אחת. שאריות הן סיבוך קל יחסית, אבל ניקוב של הרחם או חלילה כריתה של הרחם בעקבות גרידה הם סיבוכים נדירים והרבה יותר מורכבים וכואבים.
 

seed88

New member
תודה לכן נשים יקרות

זה כל כך לא מובן מאליו בעיני מה שאתן עושות כאן, הכוחות והאור והנוכחות שיש במקום הזה יקרים מפז.
 
למעלה