לקראת הפסקת הריון יזומה בשבוע 16

seed88

New member
לקראת הפסקת הריון יזומה בשבוע 16

שלום,
אני נמצאת בהריון ראשון, בשבוע 16 לאחר סקירת מערכות.
נמצא כי העובר סובל מהידרוצפלוס, ולכן החלטנו לבצע הפסקת הריון.
כנראה זה ייעשה בהשריית לידה.
אני ממש חוששת ממה שצפוי לי ומהסיבוכים האפשריים, ומהאפשרות שמדובר בפגם גנטי.

רציתי שאול מספר שאלות, אשמח לתשובות מניסיונכן האישי ומהידע שצברתן:

1. האם תבוצע בדיקה גנטית לעובר? האם עליי להתעקש עליה? במה זה כרוך?
2. האם כדאי לי לראות את העובר, או לוותר על כך? מה עשיתן וכיצד הדבר השפיע עליכן?
3. מה צפוי לי במהלך האשפוז?
4. מה צפוי לי בימים שלאחר התהליך?
5. האם היו סיבוכים?

אשמח מאוד לתשובותיכן כדי להתכונן לתהליך הלא פשוט הזה..
 

שירהד1

Member
מנהל
משתתפת בצערך על אובדן ההריון הצפוי


אענה בנקודות, כדי לסייע לך ולהיות ממוקדת:
1. עד כמה שאני יודעת, הדרוצפולוס אינו מצב שנובע כתוצאה מבעיה גנטית בעובר, כלומר- לא ממצב שבו מדובר על משהו שמועבר מההורים....ייתכן בהחלט שהעובר פגוע מבחינה כרומוזומאלית, וחלק מהניראות של זה זה המצב של ההדרוצפלוס. לא נראה לי שיש צורך בבדיקה גנטית במקרה זה.
אבל את יכולה להתייעץ לגבי העניין עם רופא יועץ גנטי או עם המחלקה של היעוץ הגנטי בבית החולים.

2. האם עברת בהריון הזה בדיקות של ניפטי? (בדיקות דם שבודקות בעיות כרומוזומאליות עיקריות).

3. האם החלטת סופית לעבור לידה שקטה? האם היציעו לך גם אופציה של גרידה מאוחרת? עושים בקפלן ובאסף הרופא. בעיניי- בהיבט הרגשי עדיף לעבור גרידה מאשר לידה, בוודאי במקרים שבהם מדובר על לידה ראשונה, אבל גם במקרים אחרים. זו העמדה שלי, כמובן. כל אחת צריכה לקבוע על נפשה ועל גופה.

4. לראות את העובר? כמובן שזו שאלה שהיא רלוונטית רק אם תבחרי לעבור לידה שקטה. שוב- הדעה שלי היא על עצמי בלבד- באחד ההריונות, עברתי גרידה מאוחרת בשבוע 16 בגלל טריזומיה 18. גם אם הייתי עוברת לידה שקטה, לא הייתי רוצה לראות את העובר. מבחינתי הוא היה עובר דפוק, וממש לא הייתי בקטע של לראות. המראה יכול להיות מאוד מאוד מאוד קשה.
ההחלטה היא כמובן שלך בלבד על עצמך.

5. לגבי שאלות 3-5- לא יודעת לענות, כי לא עברתי לידה שקטה.
יכולה לענות לך על גרידה מאוחרת. אין אשפוז. אחרי הפרוצדורה, נשארים כשעתיים במחלקת התאוששות. רואים שאת קמה, שאת נותנת שתן, שאת אוכלת משהו קליל, שותה....ואז משחררים.
יום לאחר הפרוצדורה עלולות להיות סחרחורות וחולשה ועייפות.
אין כמעט דימומים. אין כאבים.
יומיים לאחר מכן- אפשר כבר לחזור לפעילות מלאה של עבודה, בית וכן הלאה. (לא ספורט או קיום יחסי מין...).

ממליצה לך בחום לשקול שוב לגבי גרידה מאוחרת.

את מוזמנת לשאול כל מה שברצונך.

שולחת חיבוקי כוחות ותנחומים,

שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
 
משתתפת בצערך


קודם כל מצטרפת להמלצה של שירה לשקול בכל זאת גרידה מאוחרת.
לידה שקטה היא תהליך קשה מאוד, ועל אף שיש לה יתרונות מסויימים על פני גרידה מאוחרת, אני חושבת שהם מתגמדים כשמדובר בעצם בלידה הראשונה שלך.

1. כפי ששירה כתבה, הסבירות היא שגם אם יימצא פגם בעובר, הוא לא מורש מכם.
2. בלידה שקטה בשבוע 21, של עוברית עם ממצא גנטי בלבד וללא ממצאים פיזיים, בחרנו שלא לראות אותה ולא לגעת בה, ואני לגמרי שלמה עם ההחלטה. לאורך השנים קראתי כאן נשים שכן בחרו לראות, אף אחת מהן לא התחרטה על כך. אם אתם לא בטוחים, ניתן להביא איתכם מלצמה ולבקש מהצוות הרפואי לצלם. אתם לא חייבים להסתכל על התמונות, אבל תוכלו לעשות זאת בעתיד אם תרצו בכך.
3. בכל בי"ח יש פרוטוקול שונה והתגובה של כל אישה היא שונה.
בקבלה לאשפוז הרופא פתח לי וריד, כך שאם יהיה צורך יוכלו לתת לי עירוי. בשלב מסויים אכן היה צורך בכך.
אני קיבלתי 2 כדורי ציטוטק להמסה בפה כל 6 שעות. אחרי 4 או 5 מנות ללא התקדמות משמעותית, קיבלתי מנוחה של 24 שעות ואז שוב כדורי ציטוטק. בסופו של דבר הלידה עצמה התרחשה כמעט 48 שעות אחרי מנת הציטוטק הראשונה. מישהי שהתאשפזה ביחד איתי, התחילה לדמם כחצי שעה אחרי מנת הציטוטק הראשונה, אבל אני לא יודעת באיזה שבוע היא היתה ומה קרה איתה לאחר מכן.
אני ילדתי במחלקת נשים (ולא בחדר לידה), קיבלתי חדר פרטי כך שהמלווים שלי נשארו איתי גם בלילה ומעבר לשעות הביקור הרשמיות במחלקה.
בשלב מסויים כאשר הצירים התחזקו, ביקשתי וקיבלתי פטידין שהוא חומר מטשטש.
אחרי הלידה נלקחתי לגרידה מתוכננת כחלק מהפרוטוקול בביה"ח, על מנת לוודא שאין שאריות. נשארתי ללילה נוסף לאשפוז ולמחרת השתחררתי. סה"כ 72 שעות אשפוז.
4. בימים הראשונים צפוי דימום. הוא יכול להיות כמו דימום של מחזור ואולי אף כבד יותר. בעיניי מה שהכי דרמטי זו נפילת ההורמונים. זה קורה כמובן גם בלידה שמחה, ולחלופין גם בגרידה, אבל זה קשה בכל מקרה. אצלי נפילת הורמונים מתאפיינת בין השאר בהזעה מרובה, ומאפיינים רגשיים כמו קוצר רוח וחוסר סבלנות לסביבה. על הבכי אני בכלל לא מדברת, הוא יהיה שם בכל מקרה.
5. אצלי בלידה השקטה לא היו סיבוכים, אבל לפני כמה חודשים היתה כאן מישהי שעל אף שעברה תהליך זהה לשלי (לידה שקטה + גרידה), נותרו לה שאריות.
מה שכן היה אצלי זה גודש בחזה, שהיה לי גם אחרי גרידה בשבוע 13. ניתן לנסות למנוע גודש ע"י לקיחת כדורי דוסטינקס סמוך ככל לאחר הפסקת ההריון. במקרה שלי קניתי אותם אחרי שהגודש התחיל, ואז הם סייעו לייבוש החלב.

לא שאלת אבל אני ממליצה:
1. אם את הולכת ללידה שקטה, לקחת דולה שמתמחה בכך. אני לא נעזרתי בדולה ואני מתחרטת על כך.
2. להכין רשימת שאלות ליום הקבלה לאשפוז. לשאול הכל ולוודא שאתם מבינים. הצוות הרפואי עבר עשרות תהליכים כאלה, אבל עבורכם זו פעם ראשונה (ואני מקווה שגם אחרונה) וזכותכם להבין.
3. במקרה של לידה שקטה, סביר להניח שישאלו אתכם בקבלה לאשפוז גם לגבי הבחירה אם לראות את העובר, אבל גם לגבי קבורה: האם אתם רוצים לטפל בקבורה בעצמכם וכן הלאה. כדאי להתכונן לכך מראש ולהחליט על עמדתכם.
4. להתכונן לאפשרות של אשפוז של כמה ימים הן מבחינת הציוד והן מבחינת המלווים. אצלי בעלי ואמא שלי התחלפו באמצע לכמה שעות. בעיקר כדי שהוא יהיה קצת עם הבת שלנו, אבל גם כדי שהוא יוכל להתרחץ ולישון במיטה ולא על כסא מתקפל בחדר שלי.

אנא עדכני אותנו מתי את אמורה להתאשפז.

 

seed88

New member
תודה לכן
בהמשך למה שכתבתן מוסיפה

האפשרות של תסמונת גנטית עלתה היות והעובר הוא זכר, ופרופ' ברונשטיין שעשה לנו את הסקירה הסביר שיש הידרוצפלוס ממקור גנטי - גן מזוהה שנמצא בתאחיזה לכרומוזום X ועובר מאם נשאית. בנים הם בסיכון של 50% במידה והאם נשאית.
אני ממש תוהה האם יאפשרו לנו לשוחח עם יועץ גנטי בבית החולים עוד טרם ההליך, כדי שיקבעו מראש מה הולכים לבדוק, מאד חשוב לנו לשלול סיבה גנטית ולשם כך צריך יהיה כנראה גם לבחון מוטציה בגן המדובר אצל העובר, וגם נשאות אצלי. לא יודעת באיזו קלות יאפשרו לנו את זה, במידה ולא מקווה שתהיה אפשרות לפחות לשמור דגימות שנוכל להשתמש בהן בייעוץ גנטי פרטי לבחון את זה לעומק
כרגע המחשבה על זה שאם זה גנטי, חצי מהבנים שלנו ימותו מרסקת אותי.

בנושא הגרידה גם התפללתי בהתחלה שיתאפשר לי, אך לאחר ההסבר אני נוטה להעדיף השריית לידה, מעדיפה לסבול יותר עכשיו כדי להגדיל כמה שיותר את הסיכוי להכנס להריון בריא בהקדם האפשרי עם הטראומה המינימלית והסיכון המינימלי ביותר לרחם. זה הריון ראשון אחרי שנה של טיפולים מפרכים שנגמרו בIVF חירום, כל דבר שיכול היה להסתבך בדרך הסתבך עד עכשיו - עד שסוף סוף נכנסו להריון והוא היה מושלם, בלי שום תופעות לוואי לא נעימות, כזה ילד טוב
ודווקא בגלל שהדרך היתה מלאת מהמורות עד שהצלחנו להשיג את ההיריון הזה, אחרי שכל כך חיכינו לו, ואני לא מסוגלת לחשוב על אופציה עם סיכון גבוה יותר לעוד סיבוך כלשהו.
(גם איכשהו מרגישה שהסבל והכאב יהיו חלק בריא יותר מתהליך האובדן והאבל, גם ככה אני לא מצליחה להתגבר על התחושה הזו ש'לקחו לי', שאני רוצה את הבן שלי בחזרה, ולחשוב שאני אהיה מורדמת ואתעורר רק אחרי בלי שארגיש את התהליך, כולל את הכאב הכרוך בו, בלי שאוכל להפרד.. מעדיפה שיכאב כרגע, אפילו שיכאב מאד מאד, אבל העיקר להרגיש
 
עכשיו יותר ברור

מתנצלת מראש שהתגובה הזו יותר יבשה וטכנית, פשוט חשוב לי להתייחס לכמה דברים טכניים ופרקטיים.

לגבי הבירור הגנטי, מעצם העובדה שמדובר בזכר, יש יותר סיכוי לאבחון גנטי גם אם עוברים גרידה.
בעבר כשביררתי, הוסבר לי שבמקרה של בנות, לפעמים יש קושי להבדיל בין DNA אמהי לDNA עוברי.

אני מבינה את הרצון (צורך?) לבדוק את העובר, אבל גם אם לא תצליחו לשמור חומר לבירור של העובר, תמיד אפשר לבדוק אותך לנשאות.
אנחנו עשינו לעצמנו צ'יפ גנטי במימון עצמי, וכשהתגלה שאני מורישה פגם גנטי (50% סיכוי בכל הריון), הגשתי בקשה למשרד הבריאות להחזר. לקח שנה וחצי והמון שיחות טלפון, אבל בסוף קיבלנו החזר מלא.
במקרה שאת אכן נשאית, אפשר יהיה לעבור מהזרעות ל-IVF (בהנחה שהבנתי נכון ו-IVF חירום היה בגלל ריבוי זקיקים), ואז ניתן יהיה לבצע PGD ובכך לברור רק עוברים שלא נושאים את הפגם.
אני יודעת שברגע זה שום דבר לא יכול לעודד אותך, אבל הייתי במקום דומה לשלך יותר מפעם אחת, והצלחתי להתרומם מהתהום (אפילו אחרי שגיליתי שהפגם הגנטי מגיע ממני, אפילו אחרי 2 הפסקות הריון יזומות בגלל אותו הפגם). חשוב לי שתדעי שלמרות החושך המוחלט שבו את נמצאת כרגע, יגיע שלב שבו תוכלי לנשום.

מעבר למובן מאליו, הלידה השקטה שלי היתה מאוד טראומתית עקב התנהלות הצוות הרפואי, ובהפלות הבאות בחרתי ללכת לבי"ח אחר.
מתעניינת לדעת באיזה בי"ח את מתכוונת לעבור את התהליך כי פתאום הבנתי שאת מהאזור שלי.
את כמובן לא חייבת לענות, או שאת יכולה לענות לי בפרטי אם תרצי.
 

seed88

New member
תודה לך, ממש

תודה על התקווה והעידוד שהצלחת להעביר במילים שלך, אני כל כך מקווה שאפשר לבדוק את הגן הספציפי הזה בצ'יפ גנטי, ושאפשר יהיה לזהות קיום שלו בpgd.
הivf שלנו היה חירום בגלל תגובת יתר קיצונית, לאחר מכן הקפאה ואחרי חודשיים החזרה, כשהראשונה הצליחה. כל ההזרעות שעשינו לפני כן לא צלחו.
בחרנו לעבור את התהליך בבית חולים כרמל, שם גם עברנו את הivf, כשהשיקול הוא גם היכרות עם חלק מהרופאים, וגם שיתוף פעולה טוב יותר בכל הנוגע ללוגיסטיקה של הייעוץ הגנטי ויישום המסקנות (רציתי שהניתוח הגנטי והמסקנות הקונקרטיות לגבי ivf להבא יקרו באותו בית החולים, לא יודעת אם זו מחשבה מבוססת).
אשמח לשמוע באיזה בית חולים את עברת את התהליך :(
 
פחדתי שההודעה "קרה" מדי

שמחה לגלות שלמרות שהיא היתה מאוד טכנית, הצלחת לשאוב ממנה גם קצת עידוד ותקוה.

את הלידה השקטה עברתי ברמב"ם. ואני מפרידה בין הטראומה שבלידה שקטה (כל לידה שקטה היא טראומתית) לבין החויה של התקשורת עם הצוות הרפואי. ברור לי שבהתנהלות שונה, הייתי יוצאת פחות חבולה נפשית ועם פחות מצוקה.
מאז גם למדתי להמליץ לכל מי שעוברת לידה שקטה, לקחת דולה שמתמחה בכך. לצערי אני לא מכירה כאלו ולכן לא יכולה לספק המלצות בנושא.

את שאר ההפלות עברתי בכרמל. מבחינתי יש הבדל של שמיים וארץ ברגישות של הצוות. מצד שני גם עם כרמל היו לי בעיות (שאריות אחרי 2 גרידות), אבל יכול להיות שזה קשור לגוף שלי יותר מאשר למיומנות שלהם, כי בהפלה האחרונה היתה לי שארית גם אחרי ציטוטק. מצד שלישי אני לא יודעת איפה הם מאשפזים לצורך לידה שקטה, חוץ מפעם אחת שבה אושפזתי בנשים לפני 4.5 חודשים, כל שאר הביקורים שלי היו במיון נשים.

אני לא יודעת מתי את אמורה להתאשפז, אבל ממליצה לברר עוד היום לגבי האפשרות לבצע את הבירור הגנטי. בגרידה שעברתי שם לפני 10 חודשים, ביררתי רק בקבלה לאשפוז יום וזה כבר היה מאוחר מדי. במקרה שלי זה גם לא שינה הרבה, כי היה מדובר בהפסקת דופק בשבוע מוקדם ושני הממצאים שכבר ידוע שאני מורישה, לא גורמים להפסקת דופק.
לגבי האפשרות של PGD. גם אם את נשאית, וגם אם ניתן לבצע PGD, ביה"ח היחיד בחיפה שמבצע PGD זה רמב"ם.
אז אם וכאשר יהיה צורך בPGD, תצטרכו להיפרד מכרמל ולעבור לרמב"ם או לאחד מבתי החולים האחרים בארץ שמבצעים PGD.

את מוזמנת להמשיך לשאול ולהתייעץ כאן בפורום או במסר פרטי.
 

שירהד1

Member
מנהל
כמה דברים-

1. אף אחד עוד לא אמר בוודאות שזה משהו שמורש ממך, אז אני בהחלט חושבת שצריך לבדוק זאת, אבל גם להיות אופטימיים שמדובר על מום חד פעמי בעובר. האם אמרו לך שאפשר לבדוק זאת רק דרך העובר, או שאפשר לבדוק זאת גם בבדיקת קריוטיפ או צ'יפ גנטי שלך? (בדיקת דם).

2. חייבת לציין, שחבל לי מאוד שאנשי הרפואה מלחיצים בנות לגבי תהליך הגרידה המאוחרת. יש בתי חולים שממש מתמחים בזה, והמטרה היא ללכת לקראת האישה, ולחשוב על טובתה הנפשית, כמו גם על טובתה הפיזית.

3. אני דווקא מאוד מאוד רציתי להיות מורדמת בזמן הגרידות. כאב גדול פיזי הרגשתי בגרידה המאוחרת, בעת הכנסת הלמינריות (אצות שמחדירים וסופחות נוזלים, אשר מרחיבות את צוואר הרחם, ומונעות פגיעה בו), וגם אחר כך- 15 שעות צירים....יחד עם זאת, את הגרידה עברתי בהרדמה מלאה, וממש חיכיתי לכך.
את הפרידה מההריונות הלא תקינים עשיתי ברגע שהודיעו לי על אי תקינותם. לא היה לי צורך להיפרד פיזית. מודה שקשה לי להתחבר לתחושה הזו של הרצון של האישה להרגיש את העובר הפגום יוצא ממנה. אבל אני יודעת שיש לא מעט כאלו, כי הרי כל אחת היא אחרת מבחינה אישיותית.

אני מקווה שאכן מדובר אצלך בבחירה, ולא בגלל הפחדות של הצוותים הרפואיים, ולא בגלל איזושהי ציפיה של הסביבה ממך.

4. כתבת: "אני רוצה את הבן שלי חזרה". שוב- אני לא מתווכחת עם התחושות שלך ועם בחירת המילים שלך. אבל כן רוצה להציע לך סמנטיקה אחרת, כדי לסייע לך בהתמודדות. מציעה לך את המילים שאני בזמנו בחרתי לומר- "עצוב לי כל כך שהעובר פגוע. כואב לי נורא שנוצר עובר לא תקין. אני מרגישה אבלה על כך שמההריון הזה לא יוולד תינוק בריא, לו אני כל כך מחכה ולו אני מייחלת".

מקווה שאת מבינה את ההבדל. יש הבדל בסמנטיקה בין "הבן שלי", לבין "עובר לא תקין".
סליחה אם הסמנטיקה לא מתאימה לך. זה מה שהתאים לי בזמנו, ואני חושבת שעזר לי בהתמודדות הנפשית.

בעיקר עצוב לי שכך מסתיים ההריון הראשון שלך.
מקווה עבורך לימים טובים ולהריונות תקינים
.

עדכני אותנו בבקשה,

שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
 

natuzit

New member
מצטערת לחדש לגבי הידרוצפלוס גנטי...

היי סיד, מצטערת מאד לשמוע על מצבך, אני במצב דומה לצערי.
הריון ראשון שהתחיל לפני פחות משנה, התגלתה בסקירת מערכות הרחבת חדרים (הידרוצפלוס) במח העובר (זכר) ועשיתי הפסקת הריון מאוחרת. לא נמצא כלום בדיקור מי-שפיר והצ׳יפ הגנטי וכל הפרופסורים שהתייעצנו איתם אמרו שזה כנראה משהו חד פעמי... ושאם תהיה בת בפעם הבאה הסיכויים לחזרה בכלל ייקטנו.
אני עכשיו בהריון שני, שבוע 16, עם עוברית נקבה ואתמול בסקירה מוקדמת נחשו מה? בדיוק אותו הדבר. הידרוצפלוס. קשה מאד לעכל את זה. וכמובן שזה מעיד על כך שזה גנטי מאחר וזה חזר בדיוק באותה הצורה בשני הריונות.
הפרופסור שעשה לנו את הבדיקה והפרופסור שמלווה את ההריון היו מאד מופתעים מכך שזה חזר שוב.
אנחנו עוד מעכלים את העניין בעצמנו, אבל היה לי חשוב להעלות את עניין הגנטי בהידרוצפלוס...
מצטערת לשמוע על מה שעברת :(
 

seed88

New member
אוי, אני כל כך מצטערת לשמוע


זה נשמע כמו הפחד הגדול ביותר והסיוט הגדול ביותר שלי. לא נתפס, אני כל כך מצטערת שאתם עוברים את זה שוב :(
אפשר לשאול אצל מי עברתם ייעוץ גנטי? קבענו לעוד חודש וחצי ואני גם סקפטית שיוכלו למצוא משהו בצ'יפ (מההסבר על רגל אחת שקיבלנו בינתיים, הצ'יפ בודק קיום או מחסור של גנים שלמים ולא מוטציות חלקיות בגן מסויים. לפי מה שקראתי באינטרנט, הגן שאחראי על הידרוצפלוס גנטי ונמצא בתאחיזה לכרומוזום x מוכר ומזוהה, אבל הצ'יפ יעלה על בעיה בו רק אם הגן חסר כולו. כדי לבדוק מוטציה בגן צריך לעבור בירור הרבה יותר מסובך ובעייתי, אני מחכה לייעוץ כדי לשמוע האם זה אפשרי בכלל בהקשר של הגן הספציפי הזה שנקרא L1CAM. והאם יש טעם לבדוק צ'יפ בכלל ולא להתמקד בבדיקת נשאות אצל האם באמצעות ריצוף של הגן הזה אצלה. אם הבעיה בגן הזה, הסיכון לבן שיסבול מהידרוצפלוס הוא 50%, ולבת 25%, אני כל כך כל כך מקווה שיש דרך לבדוק את זה בארץ, מתסכל ממש שגם בייעוץ פרטי התור הכי קרוב הוא לעוד חודש וחצי, אני כבר שוקלת לשלוח את הדגימות מהעובר לצ'יפ באופן פרטי עוד לפני הייעוץ, ולא יודעת אם זה לא סתם בזבוז משאבים).
מה שבטוח, זה שאף אחד לא צריך לעבור את זה, בטח שלא פעמיים :(
הלוואי ותצליחו לזהות את המקור לבעיה כדי שיוכלו להמליץ לכם על דרכי פעולה לקראת ההריון הבא שהלוואי הלוואי יהיה תקין
 

natuzit

New member
תודה וכמה דברים...

קודם כל תודה רבה, זה בהחלט לא נתפס שזה קורה שוב.
אצלנו לא מצאו כלום בצ׳יפ הגנטי, ולכן אנחנו הולכים לעשות עכשיו ריצוף אקסומי (הבדיקה היקרה הזאת ששולחים לחו״ל) כדיי להעלות את הסיכוי למצוא משהו על מנת שנוכל למנוע את זה בהריון הבאים.
פעם שעברה התייעצנו עם פרופ שוחט והפעם עם פרופ יובל ירון.
את כבר אחרי ההפסקה?
 

seed88

New member
תודה על המידע

אני חושבת שבעקבות הנסיון שלכם נלך ישר על הריצוף ולא נאבד זמן על ביצוע הצ'יפ והמתנה לתוצאות שלו (מה גם שאלו 3000 שח שעדיף שילכו לריצוף היקר גם ככה..)
&nbsp
אנחנו אחרי ההפסקה (יש פוסט נוסף למעלה יותר), ביקשנו שמירת חומר גנטי מהעובר וקבענו ייעוץ גנטי גם במכון בבי'''ח כרמל וגם אצל שוחט.
לא הגענו למלינגר (התלבטנו אם לנסות אבל קיבלנו כבר חוות דעת של שני מומחים שאנחנו סומכים עליהם והם היו תמימי דעים שיש סיכון מאד גבוה לפגיעה מוחית, פרופ' ברונשטיין גם אמר לנו בכנות כשהתקשרנו שוב אחרי הסקירה שאם הייתי הבת שלו הוא היה בלי ספק מייעץ לי להפסיק את ההריון ושבמופע כל כך אקוטי בשלב כל כך מוקדם בהריון הסיכוי לילד בריא הוא נמוך מאד), אבל החלטנו שבהריון הבא נעשה שתי סקירות מראש ובכל מקרה, כשאחת מהן תהיה אצל מלינגר.
 
למעלה