שיתוף

inb10

New member
שיתוף

כבר עברו שמונה שנים ומודה, שכחתי. השכחה לא תמיד מרגישה כמו ברכה, להפך, היא מכילה בתוכה הרבה אשמה. ראיתי the voice וניקרתי, פתאום הופיעה לי תמונה מול העיניים בה אני חובקת תינוק והיה לי ברור שזה הוא. התנערתי ובדקתי מה התאריך והיום לפני שמונה שנים ב-18.3 הוציאו אותו מתוכי, כנראה הגוף והנפש כן זוכרים. תום, אני נפרדת ומשחררת. חשוב לי לציין ולו בכדי לתת תקווה שאני לא חיה את זה יותר ביום יום והמשפחה התרחבה מאז, התווספו לה שני בנים. הפורום הזה ליווה אותי בתקופה הקשה שאחרי ועל כך אני עדיין מודה. הרגשתי צורך לשתף וחשתי שזה המקום הנכון לכך, האובדן הוא תחושה שלא עוזבת לחלוטין אך היא משתנה ולובשת צורות אחרות.
 

רונית 294

New member
וואו. 8 שנים. ממש הרבה זמן

לא יודעת אם זה מנחם או להיפך שאת עדיין זוכרת. לא שאפשר לשכוח דבר כזה. אני עוד לא 3 שנים אחרי... עדיין זוכרת כל יום. אין יום שאני לא נזכרת בה. אבל אולי זה בגלל שאני עדיין עמוק בתוך תקופה של הריון ולידה. אולי כשאסיים עם הילודה אז אתעסק בזה פחות. מקווה קצת.
 

inb10

New member
הריון אחרי אובדן

אי אפשר לשכוח אבל הזכרון משתנה.
בטח ובטח כשאת בהריון אחרי אובדן התחושות לא עוזבות, זה כבר לא הריון תמים, זה הריון לחוץ ומלחיץ (לפחות כך היה אצלי), הריון מבדיקה לבדיקה.
אני לא מתעסקת עם זה הרבה היום, זה לא חי לי ורץ לי בראש כל הזמן, אבל הוא צץ פעמיים בשנה, בתאריך בו גיליתי ונפרדתי ממנו ובתאריך בו היה אמור להיוולד.
ההריון שהגיע ממש אחרי האובדן (כחצי שנה אחריי) היה הריון באמת מורכב וטעון רגשית, אבל קיבלתי ממנו ילד מיוחד ומקסים ועדין, ילד שעד היום (הוא כבר בן כמעט 7) כשהוא חולה אני מטפסת על הקירות
. ההריון שאחריו קצת השתחרר אבל עדיין החששות ליוו אותי לאורך כל הזמן.

בטוחה שעם הזמן זה יעסיק אותך פחות.
 

שירהד1

Member
מנהל
תודה על השיתוף המרגש


קראתי אחורנית את הסיפור שלך- לידה שקטה בשבוע 18, בגלל הפסקת דופק של העובר
.

אני חושבת שעוצמת הרגשות לאורך השנים משתנה בין אישה לאישה- לפי אישיותה, לפי נסיבות חייה, וגם אחד הדברים שאני מתארת לעצמי שמשפיע הוא השאלה האם ילדה לאחר האובדן/ים תינוק/ת בריא/ה. כך זה לפחות אצלי. לא יודעת אם כך זה אצל כולן.
אני מתארת לעצמי שאם לא הייתי מנהלת את הפורום הזה ואת הפורום השכן, עוצמת הרגשות אצלי היתה פוחתת בהרבה בהקשר של אובדני ההריון. כדי לענות לבנות פה ברמת הרגישות המטיבית, אני צריכה להתחבר כל פעם מחדש לכאב שאני חוויתי וזה הופך את זה למשהו שאני כל הזמן מתעסקת בו.
אבל זו הדרך שבחרתי ואני שלמה איתה לחלוטין.

תודה ששיתפת אותנו, ואני מאחלת לך הנאה עם ילדייך וכמה שיותר רגעי שמחה ואושר
.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
אני מאד מזדהה עם מה שאת כותבת

כדי לדבר על אובדן של מישהי אחרת באמת, אני מוכרחה בעצמי להיות במגע עם המקום הפנימי שלי של האובדן. עבורי המגע הזה נכון אחרת כנראה לא הייתי כאן.
 

inb10

New member
תודה


מקווה שכולן תזכנה לצאת בסופו של דבר בידיים מלאות והמון שמחה ואושר.
הפורום הזה באמת עזר לי לעבור את התקופה הקשה, אין מי שיכול/ה להבין את התחושות והחוויות ובצורה לא שיפוטית כמו מי שעברה זאת.
 
למעלה