מחקר בנושא הפלות

[זהרקל]

מחקר בנושא הפלות

בנות יקרות,
במסגרת התואר שאני עושה במכללת תל חי אני מחפשת בנות שעברו הפלה בשנתיים האחרונות ועברו 3 חודשים מאז המקרה שישיבו על שאלון, אנונימי כמובן!!
זה אמנם נושא רגיש שכואב לגעת בו אבל חשוב מאוד לחקור אותו בכדי שנדע את ההשפעות השונות וכיצד לגשת לנושא...
מצורף שאלון עדכני וממוחשב
תודה רבה לעוזרות
https://docs.google.com/forms/d/1oJqLWm3qxEsWuJpdA...

 

[איןאריותכאלה]

הקישור לא עובד - בקשה רצינית למי שמעוניינת בשיתוף פעולה

ויש לי הערה כללית אלייך: את באה למקום רגיש, את מבקשת מנשים שמתאבלות לחטט בכאב, ואת עושה עבודה רשלנית ולא יסודית מצדך. זה נותן תחושה לא נוחה. מה פתאום שהניסוח יהיה לשני המינים?! למה שלא תהיה התייחסות למספר הילדים בבית, לשבוע האובדן ועוד ועוד. עברי על השאלון ברצינות, העלי אותו באופן שייפתח, הקפידי על הפרטים הקטנים - וכך אולי תזכי להיענות. את מבקשת מהנשים פה להשקיע מזמנן ובעיקר לפתוח את לבן. עשי את את ההשקעה שלך.

 

[שירהד1]

אני נאלצת להסכים

 

[כבשה0פועה]

כל מילה של איןאריות!

גם אותי מקוממים האופן בו מנוסח השאלון, כולל החוסרים שבו והקישור הלא נפתח (לא בדקת ממחשב אחר ומיוזר אחר, שהשאלון אכן עובד???).
והערה קטנה ואחרונה - נשים ולא בנות. הפלות והריונות הם לגמרי עניני נשים ולא 'בנות'.

 

[שירהד1]

עוד משהו חשוב- על בדיקה והגהה-

זהר, יכול להיות שזה בגלל שאתן צעירות וחסרות ניסיון חיים (לא יודעת את גילכן), יכול להיות שאתן לא מקבלות סיוע יאה מהמנחה, אבל-מעבר לכל מה שכתבו פה הנשים החכמות, ריפרפתי עכשיו על השאלון האחרון- ויש בו כל כך הרבה שגיאות ניסוח והגהה (המון פניות בלשון זכר!!!!-אלוהים!!!), שאני פשוט לא מבינה איך אתן מוציאות כזה מסמך ומפרסמות אותו.
את יודעת כמה פעמים אני עוברת על מסמכים רשמיים שאני כותבת במסגרת העבודה? לפחות 3 הגהות (וכל מסמך הוא בן מספר עמודים עם אין סוף מלל...).

הנושא כל כך כאוב, כל כך רגיש, כל כך נוראי וקשה.
ברגע שאת מוציאה מסמך לא מושלם (לפחות מבחינת ההגהה), זה מתפרש ממש ממש לא טוב.
קחי זאת לתשומת ליבך- גם עכשיו וגם לעתיד.

אנחנו באמת רוצות לשתף פעולה. ראית את ההתייחסות הרצינית של כולן פה. נשים מדהימות אחת אחת. בבקשה עשי עבודתך נאמנה ורצינית, עברי עם חברותייך לעבודה ועם המנחה על כל ההערות, בצעו מספר הגהות, חישבו שוב על כל הפרמטרים ועל כל מה שכתבו לך פה. ואז תוציאו מסמך משמעותי, רציני ומעמיק.

אני מקווה שאת מבינה שכולנו פה רוצות לסייע לכן, והכל נכתב מתוך כוונה טובה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[זהרקל]

תגובה

היי לכולן,
הדבר האחרון שרציתי זה לפגוע במישהי פה ולגרום למישהי לחשוב שאני מזלזלת בה חס וחלילה! זאת ממש לא הייתה הכוונה שלי ואם כך יצא אז אני מצטערת!!! אם הייתה לי האפשרות למחוק את הקובץ הראשון שהעליתי בשרשור הקודם תאמינו לי שהייתה עושה זאת! לגבי הקישור שלא נפתח תירוצים כמו "נשבעת לכן שניסיתי לפני שהעליתי אותו" כנראה לא יעזרו...
כן אני חסרת ניסיון ובעיקר טכנופובית כך שכל העניין של קישורים ופורומים חדש לי ונכון זה לא אמור לבוא על גביכן חלילה! אני ושותפותיי לקחנו לתשומת לבנו את כל ההערות שלכן שינינו ושיפרנו את השאלון אך לצערי מסיבות טכניות לחלוטין זה לא בדיוק עבד...
אני מצרפת פה קישור שבדקתי מקווה שהוא באמת יעבוד
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSeOOPbqy1SXWKpqbn-jyxn9Jqafwaomhnq7GW8RaGq83ExTIg/viewform
תודה רבה לכולכן ורק בריאות!!!!

 

[שירהד1]

מודה שאם זה לא היה עצוב, אז הייתי צוחקת- כמה דברים-

מעיון לא משמעותי-
צד ימין- כותבת מה שכתבתן. צד שמאל- את התיקון...

אשמה מותלת- אשמה מוטלת
תפקידיך- תפקידייך
שהייתי מעדיף- שהייתי מעדיפה
אנשים רבים אפילו בעלי אופי חזק- אנשים רבים, אפילו בעלי אופי חזק
בדברים שאתה עושה- בדברים שאת עושה
שאתה מכיר- שאת מכירה
יכול/ה- יכולה
אם את מרגיש אחרת- אם את מרגישה אחרת

תגידי לי את- אתן רציניות? ממש בושה.
אני כל כך בעד לסייע ולעזור לסטודנטיות. ואני בעצמי התראיינתי בזמנו למישהי שעשתה תואר שני בעבודה סוציאלית, ופתחתי את ביתי ואת ליבי בפניה (והיתה לי חוויה מאוד מרגשת), אבל תקשיבי- זה כבר נעשה מגוחך העניין הזה.

אני באופן אישי מבקשת מבנות פה לא לענות (אלא אם כן הן ממש מתעקשות), עד שלא תציגי שאלון הולם ומתוקן.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[שירהד1]

אגב, אני בטוחה שיש עוד הרבה דברים שלא ראיתי ומצריכים תיקון..

 

[כבשה0פועה]

גם לי אין כוונה למלא

מה גם שהסטודנטית אפילו לא מגיבה האם אני רלוונטית למחקר או לא....

 

[איןאריותכאלה]

הגישה מזלזלת, הרמה האקדמית נמוכה, כל העניין מאד לא רציני

אני גם אקדמאית, גם בנאדם, גם אשה שעברה אובדני הריון -
אתן לא מעוררות חשק לסייע לכן.
מבקשת שתמצאו דרך אחרת לסיים את התואר
כי הזלזול שלכן מוגזם לכל הדעות.

 

[מאיה ליברמן6]

התייחסות לעבודת המחקר- שותפה של זהר לעבודה

שלום לכולכן,

שמי מאיה ואני שותפה של זהר לעבודת הסמינריון.
לנוכח התייחסותכן החלטתי לכתוב כמה דברים ולשתף אתכן בסיבה שבגינה גיבשנו את עבודת הסמינריון הזו.
הנושא לעבודה החל מחוויה אישית שלי בה לוויתי חברה טובה בהליך הפסקת היריון מורכב (אני לא אפרט כיוון ולא מדובר בסיפור שלי אלא הייתי רק מלווה). במהלך הביקורים השונים בהם התלוותי לרופאי/ות נשים שונים ולצוותים הרפואיים בבתי החולים התקשתי לקבל את היחס ואת חוסר הרגישות לנושא. החוויה הייתה קשה לי כמלווה ולחברתי עוד יותר.
כשהתחלתי את הלימודים האקדמאים ונפתחה בפני הגישה לספרות מקצועית ונוכחתי לגלות שהמחקרים בתחום החוויה של נשים בישראל אינה מדווחת בצורה מספקת (לדעתי) ולא מקבלת מקום מספק. הסיבה שבחרנו את התחום הזה לעבודה הינו כי אנחנו מאמינות שזהו תחום מחקר חשוב ושיש לעסוק בו. לראייתי אופן הטיפול צריך להיות מותאם לפחות במידה מה לחוויה הרגשית המלווה נשים בישראל. אני מודעת לכך ששאיפותי מרחיקות לכת אך עדיין מאמינה שיש בהן טעם.
בחירה בנושא שכזה, עקב הרגישות הרבה שמלווה אותו, לא מקלה על עבודת המחקר שלנו ומכך ניתן לראות ולהבין שאין אנו נוהגות בזילות או בזלזול בחוויותיכן וברגשותיכן אלא הדבר חשוב וקרוב לליבנו.

בהתייחס לטעויות שהצפתן, ראשית אני מברכת את העובדה שהארתן את תשומת ליבנו לפרטים אלו ושנית חשוב לי להדגיש שלא התייחסנו בזלזול כלל. השקענו הרבה מחשבה בבניית השאלון ומדובר בטעות אנוש.

אני מצרפת קישור נוסף לאחר בדיקה מקיפה וכוללת (אך עדיין אציין כי אני לקוית למידה ולעיתים, לצערי, יש לי שגיאות כתיב). אשמח מאוד אם תבחרו לקחת חלק ולסייע לנו בעבודתנו!


אשמח לענות לכל השאלות במידה ומשהו לא ברור!

מודה לכן מראש,
מאיה ליברמן

קישור עדכני לשאלון:
[URL]https://goo.gl/forms/GeEI2FvfNwvyNRsB3[/URL]
(במידה ואתן לא מצליחות להכנס דרך קישור זה ניתן להעתיק את כתובת האתר ולהדביק בדפדפן חדש)

 

[שירהד1]

אני הראשונה שאומרת שהנושא חשוב מאין כמותו-

ואני מעודדת כל מחקר וכל שאלון וכל כתבה בנושא.

לגבי הנושא של השגיאות בשפה ושגיאות הכתיב- אני כותבת לך עכשיו עם הכובע הראשי שלי- אני מרפאה בעיסוק ועובדת עם ילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה. בין השאר, אני גם מדריכה של סטודנטים בעלי לקויות למידה.
אני יכולה לומר לך, ששגיאות השפה וכתיב שבשאלון היו מאוד חריפות. את לא יכולה לפרסם כך דברים. ההמלצה שלי אלייך היא פשוטה- כל מסמך רשמי שאת צריכה לכתוב- תני למישהו שאת סומכת עליו לבצע מספר הגהות. זו יכולה להיות חברה, אמא, אבא, בן זוג, או אפילו סטודנט/ית שאת משלמת לה/ו תשלום סמלי כלשהו תמורת עבודת הגהה.
גם כאשר תעבדי, תצטרכי לידע את האנשים שעובדים איתך לגבי הדסגרפיה (ואולי גם הדסלקציה- אם יש לך), ולספר במה זה בא לידי ביטוי, וכיצד הם יכולים לסייע לך.
הגשת מסמכים רשמיים הכוללים טעויות ניסוחיות ושגיאות כתיב עלולה להתפרש על-ידי הקורא כמעשה של זלזול מצידך, כעבודה לא רצינית, כחוסר השקעה....וחבל.

מעבר לכך, אתן 3 בנות שעושות את העבודה. היתרון בכך הוא שהאחת צריכה לעזור לשנייה ולשלישית, ואם לך יש לקות למידה, אז האחרות צריכות לסייע ולבצע הגהה יסודית טרם פרסום השאלון.

אתן צריכות להראות השקעה, חשיבה ורצינות, כדי לגרום לנשים פה לשתף איתכן פעולה ולפתוח את הלב המדמם בפניכן.

מקווה שכעת, בנות יפנו מזמנן ויהיו מוכנות למלא את השאלון, למרות הכל.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[אורהגנוז]

ועדיין שכחתן את הטיפול הפסיכותרפי והתרופתי

שהוא חשוב מאד לדעתי לנושא....חבל,שוב לא יכולתי לענות.
,יש טעם להשוות בין לפני הטיפול לאחרי,כי אצי למשל,מדובר בשינוי מהותי.
מה שהייתי עונה לך לפני חצי שנה,ממש לא נכון להיום.

 

[מאיה ליברמן6]

את בהחלט צודקת!

קודם כל את בהחלט צודקת ואני מסכימה לחלוטין שהמשמעות של טיפול כלשהו (פסיכותרפי, תרופתי או אחר) הוא בהחלט רלוונטי ומשמעותי ועלול לשנות את תשובותייך.
יחד עם זאת הנישה אותה אנו מנסות להסביר מתייחסת כפי שציינתי לצוותים הרפואיים ולטיפול שנשים מקבלות כחלק מהתהליך.

אני מתקשה לתת לך כעת הסבר מספק מבלי לחשוף את רעיון המחקר כולו אך במידה ואת מעוניינת אוכל לתת לך עוד פרטים ואף לשתף אותך בתוצאות במחקר (לכשנסיימו) באופן אישי! (את מוזמנת ליצור איתי קשר בצורה פרטית!)

ושוב מודה מאוד על ההתייחסות ושיתוף הפעולה!
מאיה

 

[אורהגנוז]

אז לענות מה שנכון להיום?

וסתם הערת אגב,הייתי מכניסה גם שאלות כמו,האם הרגשת שאת מקבלת מספיק תמיכה רגשית מצוות בית החולים?
אם כן,כיצד זו באה לידי ביטוי?
במידה ולא קיבלת תמיכה רגשית מספקת,אנא כתבי מה היה יכול סייע לך באותה תקופה.
אני למשל,זוכרת היטב היטב,שהגעתי למיון לפחות ארבע פעמים,במשך חודשיים אחרי הגרידה,עם התקפי חרדה מטורפים,כשאף אחד שם לא אבחן זאת.למרות שאמרתי לגיניקולוגית שם,שנראה לי שאולי אני בפאניקה או חרדה,היא הודיעה לי שממנה אני לא אקבל כדורי הרגעה,ושפשוט אנסה לשכוח את מה שקרה ולהתקדם הלאה.לעומת זאת,אני זוכרת שלפני הגרידה,אמרה לי שם אחות במיון נשים,אל תרגישי שזו אשמתך,זו קורה לאחת לחמש,זה מאד נפוץ,וכנראה משהו בעובר לא היה תקין.תזכרי שהכי חשוב לא להתייאש,ולא לא אומר כלום על ההריונות הבאים שלך.בעז"ה נזכה לראות אותך פה אצלנו בחדר לידה.את יודעת כמה שזה עזר לי??עד היום אני זוכרת את המילים האלה שלה.זה חקוק לי היטב היטב בראש.
כמו כן,הייתי מציעה לכן,לחקור או לכתוב גם על הרפואה בקהילה,וההתייחסות שלה לנושא.אצלי למשל,היו התקפי פאניקה וחרדה איומים,במשך שלושה חודשים.הייתי בסבל הכי גדול שניתן לתאר.היו לי ממש מיחושים פיזיים,כמו סחרחורות,כובד בראש,דופק מהיר,הזעה,תחושת קור בשוקיים.והרפואה בקופת חולים הרימה ידיים.לא חשבו לרגע להציע לי טיפול תרופתי.שלחו אותי לרפואה אלטרנטיבית.רק אחרי שאני ביקשתי ציפרלקס,ועבר חודש,ועוד חודש,הרגשתי את ההקלה המבורכת.חבל שרופאים ורופאות לא מציעים את זה למטופלות שהיו ויהיו חלילה במצבי,כי לא לכל אחת יש כוח,ידע,תושיה,לצאת מהסבל.

 

[מאיה ליברמן6]

מקבלת את הערותייך!

לפני הכל אני שוב מודה לך מאוד על שיתוף הפעולה! ואנחנו לומדות כאן מהפורום המון תוך כדי מחקר ועבודה!
באופן אישי אני מוקירה לך מאוד ששיתפת אותי בסיפור שלך והוא מאוד משמעותי מבחינתי!! את נשמעת אשה חזקה מאוד מדברייך!

ביחס למחקר הוספתי מקום להערות שונות שכן עלו בפני במסגרת הפורום סיפורים ועובדות שונות שלא חשבנו עליהם ואין ספק שיש לנו הרבה ללמוד פה מכן ומהפורום!
לאור העובדה שהסיפורים וההערות שהועלו בפניי שונים ומגוונים השארתי מקום לכתוב באופן חופשי מה שתראו לנכון!

תודה רבה,
מאיה

 

[כבשה0פועה]

ומה לגבי קיום הריון מאז, לשבוע ההריון ולגבי מספר הפלות?

יש משמעות למספר ההפלות שעברה אשה, לשבוע ההריון / טרימסטר וכמובן - האם האשה חווה מאז הריון תקין ואף הורות לילד קשת. כל אלה נוסף על מה שכתבה אורהגנוז ועל ההתייחסות העקרונית והחשובה של שירה.

 

[מאיה ליברמן6]

אחלק את תשובתי ל-2.

ביחס לשאלתך בדבר הפלות חוזרות ולשלב ההיריון בו קרתה ההפלה- לאור העצות הרבות שקיבלתי במסגרת הפורום הוספתי נישה חדשה בה יש מקום להערות באופן חופשי ושם ניתן לציין ולפרט משתנים ופרטים נוספים שאתן מאמינות שיכולים להיות רלוונטיים.

ביחס לאישה שחוותה הריון תקין מאז ההפלות- מעבודה רבה שעשינו ומקריאה של מחקרים רבים שנעשו בנושא נראה כי לרוב הריון תקין ולידה (הכנסת ילד למשפחה לאחר ההפלה) משנה באופן משמעותי את תפיסת החוויה של ההפלה. זאת הסיבה שציינו שהמחקר פונה לנשים שלא עברו הריון תקין והורות לאחר ההפלה/ות.
יחד עם זאת ומתוך העובדה שאנו למדות מכן המון אגיד שבמידה ואת מרגישה שחוויתך ותפיסתך את החוויה לא השתנתה אודה לך על מילוי השאלון אך אבקש לציין בהערות את שציין כאן בפניי.

מודה לך מאוד על התייחסותך ועל שיתוף הפעולה!!!
מאיה