לפני שנה שוחחה איתי מישהי מהפורום, מהסמויות, וגוללה בפניי את כל סיפורה הארוך- שני ילדים, ולאחריהם- 4 אובדני הריון בשבועות 11-15. מליון רופאים, בדיקות, תסמונת אפלא גבולית (שייך לקרישיות יתר), חוסר הסכמה ביו הרופאים לגבי הדרך שבה יש לנהוג...ברור לכם מה היה מצבה הנפשי בזמן השיחה, כן?
היא אמרה שתעדכן אותי. אפילו לקחתי ממנה את המייל, אבל לא היה לי זמן לחזור אליה. יחד עם זאת, מדי פעם חשבתי עליה ואמרתי לעצמי שכדאי לכתוב לה מייל.
ופתאום- בצהרי יום ראשון (לפני יומיים)- היא מתקשרת אליי ומספרת לי שלפני חודש ילדה תאומים- בן ובת בריאים, בשבוע 35, הריון בסיכון גבוה, מלא חרדות, קלקסן וסטרואידים (ואולי עוד דברים....), אבל הסוף- מתוק כפול שניים.
כמובן שמאוד התרגשתי ושמחתי עבורה. ביקשתי רשותה לכתוב את הדברים פה.
בנוסף, היא אמרה שאם יש מישהי עם סיפור דומה לשלה שרוצה לשוחח איתה- אז היא תעשה זאת בשמחה.
אם אתן מעוניינת לשוחח איתה, רשמו לי במסר, ואקשר ביניכן.
הלוואי ונדע בשורות נפלאות שכאלו
שירה.
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028