אין דופק - תחילת הריון

[Imlilush]

אין דופק - תחילת הריון

הי, לצערי מגיעה לפורום הזה אחרי קפיצות בין פורום פוריות להריון ועכשיו לצערי כאן

יש לי המון שאלות...
אנחנו בטיפולי פוריות (באופן פרטי) כבר מעל 3 שנים, אני בת 40, פעם ראשונה בחיים שקיבלתי תשובה שניקלטתי להריון היתה ב 1 בינואר, הייתי אופטימית שאם אלו החדשות לתחילת השנה - חשבתי שזו השנה שזה יקרה..
אתמל הייתי בבדיקה US שניה לסוף שבוע 8, לצערנו לא היה דופק, יועצת ההריון מסרה לי שכדאי לחכות שבוע ולקוות שתהיה הפלה טבעית ואם לא יהיה כלום אז נתקדם לציטוטק, הכל נשמע אתמול מאוד רגוע ופשוט...היה הריון ועכשיו אין..

רק היום אני מתחילה להבין את תופעות הכדורים וזה נראה מזעזע, יועצת ההריון בכלל לא העלתה אופציה של גרידה אבל עכשיו לאור האינפורמציה שקראתי בד"ר גוגל אני ממש ממש לא רוצה לקחת כדורים, לא רוצה לצפות בשאריות העובר יוצאות ממני, לא רוצה לחוות כאבים, לא רוצה לצפות לדימומים מאסיביים, רק רוצה שיגמר.
בUS היא אמרה שהעובר הפסיק להתפתח כנראה קצת אחרי הבדיקה הקודמת - כנראה שבוע 7 ומה שאני רוצה לדעת מה הסיכוי שתהיה לי הפלה טבעית בלי שום התערבות?
האם זה עניין של כמה אני סבלנית שזה יקרה לבד? ואם זה לבד זה עדיין דימומים קשים יותר/ פחות לאורך ימים?
האם מישהי עברה הפלה כזו?
האם המחשבה להתקדם לציטוטק היא בגלל השבוע שהעובר הפסיק בו להתפתח ובגלל זה לא חושבים עם גרידה? האם בכלל יש טעם לחכות עוד שבוע שאולי זה יקרה באופן טבעי או כדאי כבר לסיים עם זה?
כמה זמן אחרי גרידה מתחילים לנסות שוב הפריות?
אני עדיין עם בחילות, עם רגישות בחזה אבל מרגישה ריקה, צריכה שיגמר כבר...
תודה

 

[איןאריותכאלה]

אני כל כל מצטערת שאת כאן

וכל כך מצטערת על הדרך הארוכה שעברת עד שהגעת לכאן. התקווה ושברה. מתייחסת להיבטים הפיזיים, אחר כך גם מילה על הצד הרגשי. א. אני לא הייתי ממתינה להפלה טבעית. לא תמיד היא מתפתחת וההמתנה קשה מנשוא. ב. ההמלצות בפורום נוטות יותר לגרידה. לי היתה חוויה 'טובה'עם ציטוטק. מנה אחת וגינלית (4 כדורים) , התחיל מחזור, בלילה שבו נפלט השק היו גם כאבים, אבל גם לא בחנתי אותו לעומק וגם התחושה דומה לדימום כבד. אבל כמו שציינתי, יש סיפורים הרבה הרבה פחות נעימים. ג. את נשמעת שאת בטוחה בדרך בה את רוצה לסיים את ההריון. פני לרופא שלך ונסי לקבוע תור לגרידה כמה שיותר מהר. לעניין הרגשי. הפלות הן נושא מאד מושתק ולא מדובר. הסביבה הרבה פעמים מחכה ש'תחזרי לעתמך'ו'תתקדמי הלאה' ומתקשה מאד להכיל את האובדן. אנחנו מבינות את האובדן. בעינינו אין בסיפור שלך שום דבר רגוע או כזה שניתן פשוט לעבור עליו לסדר היום. חיבוק על הימים הקשים. ובואי לעדכן אותנו ולבכות איתנו ולשתף אותנו בכל מה שיושב לך על הלב. אנחנו פה תמיד. את רק צריכה מקלדת.

 

[מיכל336]

אני חיכיתי לטבעי ולא קרה כלום במשך חודש

בהפלה 1 - עברתי גרידה. בהפלה האחרונה (לפני 5 ימים) - עברתי עם ציציטוק למרות שכבר הייתי בשבוע 12 ואמרו לי שזה מאוחר ולא בטוח ייצא, פשוט בגלל שאחרי הגרידה היו לי הידבקויות וחששתי לעבור זאת שוב.
בגדול ממה שהבנתי החוויה בין הפלה טבעית לציטוטק מאוד דומה, זה דימום + צירים, רק שציטוטק מזרז את זה. גם בטבעי תראי את העובר או יותר נכון תרגישי שיצא. אצלי בעלי טיפל בזה כי לא רציתי להסתכל והוא זרק אותו לשירותים. יש משהו דווקא בלהרגיש, סוג של פרידה וכאבים פיזיים.
המון בהצלחה.
אגב גם אנחנו בטיפולי פוריות כבר שנים... וזו היתה ההפלה החמישית... מאחלת לך שזה יסתיים במהרה ותזכי לתינוק בקרוב.

 

[שירהד1]

צר לי על אובדן ההריון

עצוב מאוד וכואב מאוד. דרך כה ארוכה עברת עד שהגיע ההריון המיוחל, וכמה קשה האכזבה וכמה גדול הכאב. ממש עצוב לי בשבילך.
אני מסכימה עם כל ההמלצות של "אין אריות כאלה"- הייתי רוצה עבורך שהסאגה הזו תיגמר כמה שיותר מהר, ושתוכלי לחזור כמה שיותר מהר לטיפולים (אם תבחרי בכך, כמובן). ממליצה לך לקבוע תור לגרידה ולגמור עם זה.
קחי בחשבון שלצערי הרב, גם בתהליך של גרידה, לפעמים יש עוד שאריות אחרי וכל מיני עניינים, אבל לרוב- הפרוצדורה הכירורגית עוברת בהצלחה ללא שאריות (כך היה אצלי בכל הפעמים...).
לגבי מתי ניתן לחזור ולנסות שוב הפריות- זו כמובן שאלה לרופא/ה שלך, אך לרוב- זה כמו ניסיונות להרות ללא טיפולים- מחכים מחזור אחד, נבדקים, ואם הכל תקין- אפשר להתחיל שוב.

אנא עדכני אותנו לגבי ההתפתחויות.
שולחת חיבוקי נחמה וכוחות להמשך,

שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[Imlilush]

תודה על התשובות..

אני מצטערת שגם אתן עברתן את הדבר הזה

אני בהחלט מחר אקבע תור וננסה לסיים את זה כמה שיותר מהר.
אני שמחה שיש לי כאן הבנה ועידוד במיוחד כשבן הזוג לא מצליח להבין על מה צריך להתאבל ולמה יום אחרי אני לא מרגישה יותר טוב, הרי צריך להמשיך הלאה

... כי לא מספיק שההרגשה זוועתית אני גם צריכה להסביר דברים שהוא בחיים לא יוכל להבין..זה מתסכל
שוב תודה

 

[כבשה0פועה]

משתתפת בצערך

אם את מרגישה שזה נכון עבורך, את יכולה להפנות את בן הזוג לקרוא כאן, כדי שיבין שהרגשות שלך טבעיים, כמו של רבות מהנשים שעברו אבדן. נכון שזה כאילו 'רק' שבוע מוקדם, אבל אחרי שלוש שנים של נסיונות סוף סוף ראית את האור, ופתאום השבר. למעשה הפלה היא אבדן גם עבור נשים שלא עברו טיפולי פוריות ושכן זכו ללדת ילדים בהריונות תקינים כמו רבות וטובות כאן (כולל שירהד1, איןאריותכאלה וכמוני אני ואחרות שלא הגיבו, אבל בודאי מזדהות).
מאחלת לך שהתור לגרידה יהיה מוקדם וכשתעברי אותה בשלום וללא שאריות. בינתיים אנחנו כאן עבורך בתקווה גדולה שאחרי ההחלמה הפיזית וכשתהיי מוכנה נפשית - יגיע הריון תקין, שלם ויסתיים בידיים מלאות.

 

[אורהגנוז]

כתבתי לך בפרטי משהו.

 

[Imlilush]

לא קיבלתי כלום...

 

[מרעישה בשקט]

משתתפת בצערך

עברתי 3 הריונות שבהם הדופק נפסק בשבועות מוקדמים.
הריון ראשון שבוע 7 ציטוטק - נדרשו 2 מנות בהפרש של 48 שעות. כאבים סבירים לחלוטין (לקחתי אקמול) ודימום כמו וסת רגילה. שק ההריון נפלט יום אחרי המנה השניה. הרחם התרוקן לחלוטין.
הריון חמישי שבוע 9 גרידה - נשארה שארית. חיכיתי וסת אחת והשארית לא יצאה ולכן עברתי היסטרוסקופיה ניתוחית.
הריון שישי שבוע 7 ציטוטק - שעה וחצי אחרי החדרת הכדורים, התחילו כאבים חזקים ודימום מאסיבי ביותר (למרות החלפת תחבושות כל חצי שעה, הדימום הגיע לתחתונים ולמכנסיים). חזרתי לביה"ח והתאשפזתי, בלילה הכאבים התגברו ולקחתי אופטלגין נוזלי. למחרת בבוקר ראו שיש עדיין שארית, אבל החלטנו לתת לה סיכוי לצאת בעצמה. עבר שבוע שבו הדימום פסק וחזר לסירוגין. 9 ימים אחרי הציטוטק עברתי גרידה להוצאת השארית.

התגובה לציטוטק היא מאוד אישית, גם אצל אותה אישה התגובה עשויה להיות שונה מפעם לפעם.
את הגרידה האחרונה עברתי באופן פרטי. שוחחתי עם הרופא שלי ב09:30, ובשעה 17:30 הייתי בחדר הניתוח.

אם את בוחרת בציטוטק, אני ממליצה לעשות זאת בבי"ח תחת השגחה ולא לקחת את הכדורים בבית.
בגיל שלך ועם טיפולי פוריות, כל חודש הוא קריטי, לכן הייתי בוחרת במה שנראה לי כהכי יעיל לחזרה מהירה לטיפולים ובעיניי זו גרידה אצל רופא פרטי.
למיטב ידיעתי החזרה לטיפולים אפשרית אחרי וסת אחת ואישור שהרחם התנקה, אבל ייתכן שלרופא שלך יש דעה שונה.

 

[איןאריותכאלה]

הבנה ועידוד מצד בן הזוג

הפערים קשים. גם בנזוגי היקר לא הבין את עוצמת האבל שלי ולא התחבר אליו. מסקנתי היא שהם באמת שונים. היה, נגמר, נעשה חדש, יאללה. אני קצת מקצינה, ובעלי בוודאי אינו אטום כלפיי - אבל הוא לא חווה אבל בעוצמה שאני חוויתי ולא למשך הזמן שאני חוויתי. בעיני חשוב שתספרי לו איך את מרגישה כדי שתוכלי להתחבר אליו גם במקום הזה.

 

[Imlilush]

תודה, יש לי בן זוג מהמם אבל

המקום האמפתי שלו לצערי לוקה בחסר, הוא לא מצליח להבין למה העצבות נמשכת יותר מיום, למה בגלל זה לא הולכים לעבודה, הוא לא מבין מה הביג דיל, נכון זה לא נעים לדבריו אבל אין מה לעשות, ממשיכים...לא נראה ששום הסבר בעולם יגרום לו להבין מה שאנחנו עוברות, מתחילת הטיפול, ההזרקות, בדיקות הדם והזקיקים, ההרדמות, הצפיה לבדיקת הדם הראשונה ולבטא הנכספת, להכפלות..מה שעובר בראש, כל התקווה שהפעם זה יקרה ולא נצטרך לעבור את הכל מחדש..
מצד שני אולי זה טוב שהוא לא "נופל" כמוני למרה הזו, אבל קצת הבנה היתה נותנת הרגשה טיפה יותר טובה בימים האלה, לכן אני שמחה שאפשר לפרוק כאן, רק מי שעברה את זה באמת מבינה..

לצערי...