שאלה על קבורה. זהירות, תוכן קשה

[סימון בוליבאר]

שאלה על קבורה. זהירות, תוכן קשה

סליחה על השאלה האולי לא מתאימה כאן ומי שכואב מדי לקרוא בענייני קבורה, אנא תעצרו כאן ותצאו מההודעה הזאת

קברנו את התינוקת שלנו בבית קברות במושב שלי, הדחקתי מהמוח אבל אין ברירה צריך לשים מצבה שם (קשה מאוד לכתוב את זה, ולהגיד בקול רם אני לא אצליח בחיים). בגלל שזה מושב קטן אנחנו יכולים לשים איזה מצבה שנרצה, האם מישהי יודעת למי פונים, או שאולי כל אחד שמתעסק בזה הוא בסדר באותה מידה? אנחנו צריכים משהו מינימלי, אבן עם אותיות. פשוט לבחור מישהו שנמצא באזור שלנו ולהתקשר? אין לי ממש כוח לכל מיני "קבלנים" שידברו איתי על כמה הם זולים ומשתלמים

תודה

 

[שירהד1]

אויש, אכזרי

הדבר היחיד שאני יכולה להציע לך הוא לבקש ממישהו אחר- חבר, חברה, הבעל, מישהו במושב שמכיר אתכם ויש לו יכולת לעזור...מישהו שיכול לעזור בדברים הטכניים- להתקשר לאנשי המקצוע ולהתרשם ולקבל הצעת מחיר ולשמוע את כל הפרטים ואז להעביר לך.
אני פשוט לא יודעת איך מוצאים את הכוחות להתקשר למישהו ולומר לו: "שלום, אני צריכה מציבה בשביל הבת התינוקת שלי". לא יודעת איך עושים את זה.

סליחה שאולי לא הועלתי

שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[איןאריותכאלה]

מוצאים כי אין ברירה וכי זה מספיק חשוב

גם אני לא מבינה מנין הכוח להיכנס להריון עשירי אחרי 7 הפלות (5 מהן רצופות). אבל עובדה. אגב, בעיני לקבורה יש דווקא צד חיובי. הרי התינוקת איננה, עם קבר או בלעדיו. מצבה היא נקודת ציון, פינה בעולם, זכרון ומקום התכנסות. בהצלחה סימון, וחיבוק גדול גדול.

 

[אורהגנוז]

סימון יקרה שלום

מצער לקרוא את ההודעה שלך.אין דרך אחרת לכתוב את זה.יחד עם זאת,אני חושבת שזה מעין סיום לעניין,באיזשהו אופן.אני יכולה לומר לך,להבדיל,אלף אלפי הבדלות,שכשבתא שלי נפטרה,לפני כשנתיים,והייתי קשורה אליה מאד מאד,אחרי שהניחו את המצבה,הרגשתי שזה כמו סוג של נחמה,או הקלה,במובן שזהו,יש שם אבן ועליה כתוב מה שרציתי שיהיה כתוב.התייעצו איתי מאד בעניין הזה,כי ידעו כמה שהיא הייתה יקרה לי.אני מציעה לך,לא לעשות את הבירורים הטכניים,אלא לשבת עם עט ודף,ולכתוב כמה מילים שאת מרגישה שאת מסוגלת לראות אותן כתובים על האבן.אולי,חריטה של פרח.זה מאד קשה,אבל גם מאד משחרר.אני יודעת שזה הניגוד הכי גדול,לשים מצבה או אבן,על קבר של ילד,או תינוק שעוד לא התחיל את חייו,אבל טווח ארוך,זה סוג של עוזר,שאין שם "סתם" אדמה....אגב,בלי ועם קשר,בזמנו סבתי סיפרה לי שהיא עברה לידה,ילדה תינוק חי,ואחרי מספר שעות הוא נפטר.היא ניסתה אחכ להרות עוד כשלוש פעמים,וההריון לא החזיק,והיא עברה גרידות בשבועות התחלתיים יחסית.בבית היו לה כבר שלושה ילדים.אני זוכרת את השיחות שלי איתה בנושא,היא סיפרה לי שיום אחד הרופא אמר לה:גברת ---(לא אכתוב פה את השם)יש לך שלושה ילדים בבית.מספיק...אל תנסי שוב,כי זה עלול לעלות לך בבריאות שלך וכתוצאה מכך,בבריאות הנפשית של ילדייך.ומאז היא לא ניסתה יותר מעולם.

 

[סימון בוליבאר]

לכתוב קודם על דף זה רעיון טוב. זה מה שנעשה

 

[מרעישה בשקט]

מנסה לעזור

קודם כל, כמו שכתבה שירה, כדאי להיעזר בחברים או קרובי משפחה לצורך הבירורים.

נכנסת לפרטים טכניים מהנסיון הדל שלי במצבות של מבוגרים.
באופן אישי אני חושבת שלמרות המראה הטבעי שלה, כדאי להימנע מאבן חברון (או שיש חברון). יש לה נטיה להישחק עם השנים.
לגבי הכיתוב, אני חושבת שלא כדאי להדביק את האותיות על האבן אלא לחרוט ולצבוע, או לחרוט ולמלא. אותיות מודבקות עלולות ליפול.
כדאי לחשוב מראש על הניסוח והגודל של האותיות, כדי שמי שמברר יקבל הצעת מחיר מדוייקת.
אם אתם מתכוונים לעשות ראש מצבה עומד עם מקום לנר זכרון, כדאי לברר איך אפשר להימנע מסוגר מתכת - בדיעבד גילינו שגנבי מתכות אוהבים אותם

אם יש חפץ או מכתב שאתם רוצים להניח מתחת למצבה, כדאי לתאם מראש עם מי שיניח אותה.

שולחת לך מלא חיבוקים

 

[העצובה 22]

מצטערת כל כך

מצטערת כל כך
יכולה להוסיף בקטנה שקרובת משפחה שלי הייתה באותו מצב והיא רשמה שורה משיר שהייתה נוהגת לשיר ולהשמיע .
יותר מזה לא יכלה לרשום .
בראי הזמן זה הפך למקום של נחמה עבורה ומשפט חזק שליווה אותה.

את המנהלות השאירי למישהו מרוחק זה מספיק קשה גם ככה.
מקווה שהועלתי במשהו.

 

[xozekal]

מצבה

הי סימון,
אני מאוד מצטערת לשמוע ומאוד מזדהה עם ההודעות שלך.
הבת שלנו קבורה במושב בצפון. הנחנו אבן בזלת ועליה שלט עם חריטה והשאר מלא בצמחי העונה שההורים שלי מטפחים. את השלט הכנו אצל עופר מ: http://metalart.co.il (אם תרצי תמונה, אשלח לך). הוא בירושלים אבל עשינו הכול דרך המייל ושלחו אלינו את השלט להרכבה. עופר היה מאוד נחמד ורגיש.
חיבוק,
עדי

 

[סימון בוליבאר]

אם הבנתי נכון הוא עושה שלט מתכת בנפרד

אין לי כוחות להתעסק עם משהו כזה... אנחנו נעשה אבן עם כתובת. אני כותבת לך במסר. תודה רבה

 

[תרנגולת14]

מצבה במושב

סימון, אולי האפשרות הגמישה לבחור מצבה מאפשרת לך, ולמשפחה, להכין אותה...
אולי זה נשמע קצת משונה, אולי אפילו מורבידי אבל מניסיוני....
אני לא הכנתי ממש מצבה, אבל בניתי קופסת זיכרון שלתוכה אספתי את כל ה"מזכרות". זה לקח קצת זמן כי לא עשיתי כזה דבר מעולם - אבל זה מאוד עזר לי...
השקעתי בזה הרבה מחשבה, לחפש חומרים ולתכנן את היצירה, להכין פינת עבודה מתאימה בבית........
אולי גם אתם יכולים - לחפש את האבן המתאימה ואת כלי העבודה הנחוצים... וללמוד איך לחרוט (בטוח יש סרטונים ביוטיוב).

 

[שירהד1]

תרנגולת- אם אפשר לשאול-

נשמע שעשית תהליך של עיבוד אבל מאוד מיוחד. אפשר לשאול אם קברת את קופסת הזיכרונות כאקט סימבולי, או שהיא נמצאת במקום כלשהו בבית? (זו שאלה מאוד אישית, אז תרגישי חופשיה לא לענות).

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[תרנגולת14]

לא קברתי

הקופסה נמצאת בבית, במקום נסתר מהעין.
אני גרה בדירה שכורה ואין לי מקום שהוא רק שלי שאני יכולה לקבור בו. אבל האמת היא שגם לא חשבתי על זה. דווקא רציתי שיהיה לי נגיש לפשפש בקופסה כשיגיע זמן מתאים.
ו יכול להיות שזה נראה שעשיתי תהליך עיבוד (לא רק הקופסה, יש עוד כל מיני) - אבל למרות שעברה שנה מאז הלידה הדוממת, ולמרות שגם נולדה לי בת לפני שבועות ספורים - אני לא מסוגלת לגעת ישירות באובדן. לא לדבר עליו (מלבד בתיאור כללי), לא לחשוב עליו... גם לא הלכתי לבית העלמין (למרות שבדקתי איפה הוא טמון) ולא סיפרתי לאף אחד שנתתי לו שם.

 

[שירהד1]

תודה על השיתוף המרגש

 

[סימון בוליבאר]

תודה לכולכן. עזרתן לי

ישבתי עם אמא שלי וניסיתי וניסיתי לבקש ממנה... לא מסוגלת לבקש. "אמא אולי תעזרי לנו לברר כמה עולה..." פשוט לא מסוגלת להגיד את זה. אח"כ אבא שלי היה פה ולא הצלחתי פשוט להוציא את המלים האלה מהפה... לא מצליחה להביא את עצמי להגיד את זה בקול רם. אז אני כנראה פשוט אדבר בעצמי עם האיש מהכפר שאחראי לעניינים האלו... כמו שעשינו כשקברנו אותה והוא יפנה אותי למישהו שמוכר לו ונסגור את הסיפור כי אני בעיקר חייבת כבר לסגור את הדבר הזה, שלא יוצא לי מהראש.

 

[scalar]

קבורה ומצבה

שלום סימון,

יכולה לספר לך מנסיוני; אנחנו איבדנו את בתנו בלידה שקטה לפני כשש שנים וחצי.
האובדן היה בארה"ב, כך שדברים התנהלו מלכתחילה אחרת.
בהקשר לקבורה ומצבה, מבינה מאד את הקושי שאת חווה כעת. גם אני, לא הייתי מסוגלת לדבר, ובטח לא להפגש, עם נציג חברה קדישא שם עד יום הקבורה, כמה ימים אחרי הלידה. חבר קרוב טיפל בסידורי הקבורה. (בקבורה עצמה השתתפנו.)
בית הקברות שם מציב שלט קטן עם פרטי הנקבר. בשנים הראשונות שמנו לצידו פרח שבשבת יפה ואבנים צבעוניות. רק כעבור 4 שנים, הזמנו מצבה.
בחרנו אבן כהה, והכיתוב נחרט ונצבע בלבן (בהמלצתם - מה שנשמר טוב יותר לאורך זמן.) מלפנים מופיע שמה ותאריך לידתה ופטירתה ומשפט קצר באנגלית, ומאחור פסוק בעברית.

מנסיוני כאמור, אם אין הכרח להציב כעת מצבה, ממליצה לבחור בחלופה המתאימה לכם, עד שיגיע היום בו תרגישו נח לבחור מצבת אבן.

 

[שירהד1]

scalar- תודה גם לך על השיתוף המרגש

 

[סימון בוליבאר]

ארבע שנים זה המון זמן

תודה על השיתוף. נשמע שהרבה יותר מכבד איך שזה מתנהל שם. לא חושבת שהייתי עומדת בזה ארבע שנים... זה היה יושב לי כל הזמן בראש... בינתיים דיברתי בעצמי עם כזה שמכין מצבות (אני לא מאמינה שאני כותבת את זה אפילו), שלחתי את אבא שלי לבית קברות למדוד את הגודל כי צריך איזשהו מרווח אבל שלנו זו לא חלקה פורמלית כנראה ולא רצינו להפריע ל"שכנים"... מסתבר שהבירוקרטיה נכנסת ממש לכל תחום בחיים ואחריהם. את כאילו לובשת מסיכה כזאת כדי לטפל בזה, אחר כך את מורידה אותה ומתפרקת.

 

[scalar]

כל אחד והקצב שלו

מה שניסיתי לומר, שאין כאן חובה/מנהג/תבנית.
שלא כבמנהגי האבלות הרגילים בהם מוגדרים זמני השבעה, גילוי מצבה וכד', במקרים כמו שלנו אנו יכולים לבחור מה ומתי לעשות. אם את מרגישה שאת מעוניינת בהקדם במצבת עד, בטוחה שתמצאי את מי שיוכל לעזור לך בכך. אם את מרגישה שזה קשה ומכביד, מציעה שתבדקי עם עצמך אם זה הכרחי כעת, או שיש דבר אחר שיכול להניח את דעתך בינתיים, עד שתרגישי שאת מסוגלת לזה.

(גם בעיני דברים רבים התנהלו שם נכון, עבורי לפחות, ובאופן מכבד. כנראה בזכות נסיון של שנים. לא בדקתי בשנים האחרונות מה התפתח בעניין בבתי החולים בארץ.)