רק עכשיו אחרי 5 הפלות (!) אזרתי אומץ להצטרף לפורום
אני מגיעה מהפורום השכן של טיפולי פוריות, ואתמול עברתי את ההפלה החמישית שלי...
בקצרה עלי, אוטוטו בת 33, נשואה 7 שנים + ילדה בת כמעט 4 מIVF עקב בעיית זרע. ולסיפור שלי:
עם הילדה נכנסתי בטיפול IVF ראשון... וכשהיא הייתה בת שנה וחצי ואחרי ניסיונות טבעיים כושלים, חזרנו לטיפולים. היו לנו מוקפאים, ונכנסתי להריון בטיפול הראשון, מה רבה הייתה שמחתנו.. אבל - אז לא נצפה דופק, היה שק הריון ריק ועברתי גרידה בשבוע 8.
אלא ש... לא עשו לי אותה טוב... ולקח כמעט שנה עד שגילינו שיש הידבקויות קשות מהגרידה, עברתי הסיטרוסקופיה ניתוחית... ואז היו שני הריונות כימיים, ואחר כך חוץ רחמי שטופל עם זריקה...
חשבנו שיש עדיין בעיה ברחם כי לפני זה לא חוויתי הפלות... אבל בדקנו גם שוב עם היסטרוסקופיה וגם עם ייעוץ של פרופ' כרפ, ונאמר שאין קשר לרחם...
ואז לפני כ3 חודשים נכנסתי שוב להריון, שמחה עם הרבה חששות... ונצפה דופק!!! הרגשנו שזהו, עברנו את השלב שלא הצלחנו לעבור מאז ההריון עם הילדה, והאמנו שזה הולך לכיוון חיובי, בשבוע 8 עשיתי שוב אולטראסאונד מהלחץ, ואכן נצפה עובר עם דופק וכבר התחילו לראות ראש, גוף וכו', כל כך שמחנו!! תכננו את הקיץ (הייתי צפויה ללדת בתחילת אוגוסט), ואז היתה הפסקה של חודש עד השקיפות עורפית, שהיתה אמורה להיות היום... ביום חמישי בשבוע 12 כבר, לא יכולתי להתאפק יותר והלכתי למיון נשים לראות מה קורה... ואז נאמר ש - אין לעובר דופק והוא מתאים לשבוע 8, אבל איך?!?!? בשבוע 8 ראינו עובר עם דופק, ומה שהזוי שאיך שיצאתי מהבדיקה בשבוע 8 אמרתי לבעלי ומה עכשיו? אולי משהו השתנה... והוא צחק עלי.
אז זהו, המליצו לי על גרידה כי העובר גדול והשק המשיך לגדול ומתאים לשבוע 12, אבל לאור הטראומה שלי עם ההידבקויות, החלטתי לנסות ציטוטק. קיבלתי ביום שישי 4 ציטוטק לבליעה, שמתי את הילדה אצל ההורים שלי וחיכיתי... אחרי חצי שעה התחיל דימום, קצת צירים נסבלים, ובערב... עבר, למחרת כבר לא היה דימום. אמרתי שאם זה ככה, חבל שלא עשיתי כך גם בהפלה הראשונה... אבל אז עשיתי בדיקה אתמול, וכלום לא קרה, העובר + שק ברחם ולא הזיז להם, שוב אמרו לי גרידה, אבל התעקשתי לנסות שוב ולקבל מנה נוספת... ואז קיבלתי עוד 4 כדורים, אחרי שעה התחילו צירים, ואז... במשך 4.5 שעות, היו צירים ממש ממש חזקים כמו לידה, כשבסוף בלי הפסקות אחד אחרי השני, צרחתי, קיללתי את עצמי שאני מטומטמת שלא הקשבתי לרופאים, ביקשתי מאלוהים שייקח אותי ומה לא... צרחות התפתלויות ואני בשוק שלא הזמינו משטרה כי זה היה נשמע שבעלי מכה אותי... וכל פעם הולכת לשירותים ו - כלום!!! אין טיפת דם וזה הכי מתסכל לעבור כאבי תופת ולא קורה דבר. אמרו לי לא לקחת אדקס כי זה מרפה שרירים ויכול לפגוע באפקטיביות, אבל אחרי 4 שעות כבר לא יכולתי וביקשתי מבעלי אדקס, לקחתי ופתאום אחרי חצי שעה היה ציר חזק וזהו פתאום עבר, הייתי בשוק, סוף סוף שכבתי באפיסת כוחות (בזמן הצירים לא יכולתי לשכב, רק עמדתי או על 4). ופתאום אמרתי לבעלי בוא נראה פרק בסדרה שאנחנו רואים, הוא היה בשוק!!! וגם אני!!! פתאום עבר, החלטנו שלא אעשה זאת שוב כי גם אין כל התקדמות וסתם סבלתי לא הייתה טיפת דם. אחרי שראינו פרק, הלכתי לנוח, פתאום, כשעתיים אחרי שהפסיקו הצירים, הרגשתי זרימה מטורפת של דם ומשהו ענק יוצא לי בגודל של כדור טניס, צרחתי לבעלי שזה יוצא!!! ומה שמוזר שזה בכלל לא כאב, והוא היה במקלחת, הוא יצא בריצה, פחדתי ממש!!!! מסתבר שירדו לי מים + דם, ואיך שהורדתי את התחתונים, "כדור הטניס" נפל, לא ידענו לאן חשבנו לשירותים... בעלי ביקש שלא אסתכל, היה לי מוזר שהוא ראה אותי עם כל הדם הזה, כי אנחנו שומרים נידה, אבל ממש לא יכולתי, זה היה נורא, בסוף הוא פתאום ראה את זה בתוך מכנסי הפיג'מה שלי... ביקש שלא אסתכל, רצה לזרוק את המכנסיים... ואני פחדתי שאולי זה צריך קבורה,ואולי חתולים יאכלו את זה אם זה בפח... ביקשתי שיזרוק לשירותים... הוא עשה את זה!!! ופתאום הרגשתי עוצמה מטורפת, של עשיתי זאת. אני עדיין בשוק! אבל בכל זאת, צריכה לעבור אולטראסאונד לראות שהכל יצא!!! לא מאמינה שעברתי דבר כזה! ומה עכשיו??? איך אוכל להכנס שוב להריון? אני ממש בחרדות. ומה אפשר לעשות, יש לנו בירור הפלות חוזרות, אבל אם זה בעיה בעוברים, מה עושים??? אני ממש מתוסכלת, מבוהלת, ועצובה!!! סליחה על האורך, הייתי חייבת לפרוק.
אני מגיעה מהפורום השכן של טיפולי פוריות, ואתמול עברתי את ההפלה החמישית שלי...
בקצרה עלי, אוטוטו בת 33, נשואה 7 שנים + ילדה בת כמעט 4 מIVF עקב בעיית זרע. ולסיפור שלי:
עם הילדה נכנסתי בטיפול IVF ראשון... וכשהיא הייתה בת שנה וחצי ואחרי ניסיונות טבעיים כושלים, חזרנו לטיפולים. היו לנו מוקפאים, ונכנסתי להריון בטיפול הראשון, מה רבה הייתה שמחתנו.. אבל - אז לא נצפה דופק, היה שק הריון ריק ועברתי גרידה בשבוע 8.
אלא ש... לא עשו לי אותה טוב... ולקח כמעט שנה עד שגילינו שיש הידבקויות קשות מהגרידה, עברתי הסיטרוסקופיה ניתוחית... ואז היו שני הריונות כימיים, ואחר כך חוץ רחמי שטופל עם זריקה...
חשבנו שיש עדיין בעיה ברחם כי לפני זה לא חוויתי הפלות... אבל בדקנו גם שוב עם היסטרוסקופיה וגם עם ייעוץ של פרופ' כרפ, ונאמר שאין קשר לרחם...
ואז לפני כ3 חודשים נכנסתי שוב להריון, שמחה עם הרבה חששות... ונצפה דופק!!! הרגשנו שזהו, עברנו את השלב שלא הצלחנו לעבור מאז ההריון עם הילדה, והאמנו שזה הולך לכיוון חיובי, בשבוע 8 עשיתי שוב אולטראסאונד מהלחץ, ואכן נצפה עובר עם דופק וכבר התחילו לראות ראש, גוף וכו', כל כך שמחנו!! תכננו את הקיץ (הייתי צפויה ללדת בתחילת אוגוסט), ואז היתה הפסקה של חודש עד השקיפות עורפית, שהיתה אמורה להיות היום... ביום חמישי בשבוע 12 כבר, לא יכולתי להתאפק יותר והלכתי למיון נשים לראות מה קורה... ואז נאמר ש - אין לעובר דופק והוא מתאים לשבוע 8, אבל איך?!?!? בשבוע 8 ראינו עובר עם דופק, ומה שהזוי שאיך שיצאתי מהבדיקה בשבוע 8 אמרתי לבעלי ומה עכשיו? אולי משהו השתנה... והוא צחק עלי.
אז זהו, המליצו לי על גרידה כי העובר גדול והשק המשיך לגדול ומתאים לשבוע 12, אבל לאור הטראומה שלי עם ההידבקויות, החלטתי לנסות ציטוטק. קיבלתי ביום שישי 4 ציטוטק לבליעה, שמתי את הילדה אצל ההורים שלי וחיכיתי... אחרי חצי שעה התחיל דימום, קצת צירים נסבלים, ובערב... עבר, למחרת כבר לא היה דימום. אמרתי שאם זה ככה, חבל שלא עשיתי כך גם בהפלה הראשונה... אבל אז עשיתי בדיקה אתמול, וכלום לא קרה, העובר + שק ברחם ולא הזיז להם, שוב אמרו לי גרידה, אבל התעקשתי לנסות שוב ולקבל מנה נוספת... ואז קיבלתי עוד 4 כדורים, אחרי שעה התחילו צירים, ואז... במשך 4.5 שעות, היו צירים ממש ממש חזקים כמו לידה, כשבסוף בלי הפסקות אחד אחרי השני, צרחתי, קיללתי את עצמי שאני מטומטמת שלא הקשבתי לרופאים, ביקשתי מאלוהים שייקח אותי ומה לא... צרחות התפתלויות ואני בשוק שלא הזמינו משטרה כי זה היה נשמע שבעלי מכה אותי... וכל פעם הולכת לשירותים ו - כלום!!! אין טיפת דם וזה הכי מתסכל לעבור כאבי תופת ולא קורה דבר. אמרו לי לא לקחת אדקס כי זה מרפה שרירים ויכול לפגוע באפקטיביות, אבל אחרי 4 שעות כבר לא יכולתי וביקשתי מבעלי אדקס, לקחתי ופתאום אחרי חצי שעה היה ציר חזק וזהו פתאום עבר, הייתי בשוק, סוף סוף שכבתי באפיסת כוחות (בזמן הצירים לא יכולתי לשכב, רק עמדתי או על 4). ופתאום אמרתי לבעלי בוא נראה פרק בסדרה שאנחנו רואים, הוא היה בשוק!!! וגם אני!!! פתאום עבר, החלטנו שלא אעשה זאת שוב כי גם אין כל התקדמות וסתם סבלתי לא הייתה טיפת דם. אחרי שראינו פרק, הלכתי לנוח, פתאום, כשעתיים אחרי שהפסיקו הצירים, הרגשתי זרימה מטורפת של דם ומשהו ענק יוצא לי בגודל של כדור טניס, צרחתי לבעלי שזה יוצא!!! ומה שמוזר שזה בכלל לא כאב, והוא היה במקלחת, הוא יצא בריצה, פחדתי ממש!!!! מסתבר שירדו לי מים + דם, ואיך שהורדתי את התחתונים, "כדור הטניס" נפל, לא ידענו לאן חשבנו לשירותים... בעלי ביקש שלא אסתכל, היה לי מוזר שהוא ראה אותי עם כל הדם הזה, כי אנחנו שומרים נידה, אבל ממש לא יכולתי, זה היה נורא, בסוף הוא פתאום ראה את זה בתוך מכנסי הפיג'מה שלי... ביקש שלא אסתכל, רצה לזרוק את המכנסיים... ואני פחדתי שאולי זה צריך קבורה,ואולי חתולים יאכלו את זה אם זה בפח... ביקשתי שיזרוק לשירותים... הוא עשה את זה!!! ופתאום הרגשתי עוצמה מטורפת, של עשיתי זאת. אני עדיין בשוק! אבל בכל זאת, צריכה לעבור אולטראסאונד לראות שהכל יצא!!! לא מאמינה שעברתי דבר כזה! ומה עכשיו??? איך אוכל להכנס שוב להריון? אני ממש בחרדות. ומה אפשר לעשות, יש לנו בירור הפלות חוזרות, אבל אם זה בעיה בעוברים, מה עושים??? אני ממש מתוסכלת, מבוהלת, ועצובה!!! סליחה על האורך, הייתי חייבת לפרוק.