רק עכשיו אחרי 5 הפלות (!) אזרתי אומץ להצטרף לפורום

מיכל336

New member
רק עכשיו אחרי 5 הפלות (!) אזרתי אומץ להצטרף לפורום

אני מגיעה מהפורום השכן של טיפולי פוריות, ואתמול עברתי את ההפלה החמישית שלי...
בקצרה עלי, אוטוטו בת 33, נשואה 7 שנים + ילדה בת כמעט 4 מIVF עקב בעיית זרע. ולסיפור שלי:
עם הילדה נכנסתי בטיפול IVF ראשון... וכשהיא הייתה בת שנה וחצי ואחרי ניסיונות טבעיים כושלים, חזרנו לטיפולים. היו לנו מוקפאים, ונכנסתי להריון בטיפול הראשון, מה רבה הייתה שמחתנו.. אבל - אז לא נצפה דופק, היה שק הריון ריק ועברתי גרידה בשבוע 8.
אלא ש... לא עשו לי אותה טוב... ולקח כמעט שנה עד שגילינו שיש הידבקויות קשות מהגרידה, עברתי הסיטרוסקופיה ניתוחית... ואז היו שני הריונות כימיים, ואחר כך חוץ רחמי שטופל עם זריקה...
חשבנו שיש עדיין בעיה ברחם כי לפני זה לא חוויתי הפלות... אבל בדקנו גם שוב עם היסטרוסקופיה וגם עם ייעוץ של פרופ' כרפ, ונאמר שאין קשר לרחם...
ואז לפני כ3 חודשים נכנסתי שוב להריון, שמחה עם הרבה חששות... ונצפה דופק!!! הרגשנו שזהו, עברנו את השלב שלא הצלחנו לעבור מאז ההריון עם הילדה, והאמנו שזה הולך לכיוון חיובי, בשבוע 8 עשיתי שוב אולטראסאונד מהלחץ, ואכן נצפה עובר עם דופק וכבר התחילו לראות ראש, גוף וכו', כל כך שמחנו!! תכננו את הקיץ (הייתי צפויה ללדת בתחילת אוגוסט), ואז היתה הפסקה של חודש עד השקיפות עורפית, שהיתה אמורה להיות היום... ביום חמישי בשבוע 12 כבר, לא יכולתי להתאפק יותר והלכתי למיון נשים לראות מה קורה... ואז נאמר ש - אין לעובר דופק והוא מתאים לשבוע 8, אבל איך?!?!? בשבוע 8 ראינו עובר עם דופק, ומה שהזוי שאיך שיצאתי מהבדיקה בשבוע 8 אמרתי לבעלי ומה עכשיו? אולי משהו השתנה... והוא צחק עלי.
אז זהו, המליצו לי על גרידה כי העובר גדול והשק המשיך לגדול ומתאים לשבוע 12, אבל לאור הטראומה שלי עם ההידבקויות, החלטתי לנסות ציטוטק. קיבלתי ביום שישי 4 ציטוטק לבליעה, שמתי את הילדה אצל ההורים שלי וחיכיתי... אחרי חצי שעה התחיל דימום, קצת צירים נסבלים, ובערב... עבר, למחרת כבר לא היה דימום. אמרתי שאם זה ככה, חבל שלא עשיתי כך גם בהפלה הראשונה... אבל אז עשיתי בדיקה אתמול, וכלום לא קרה, העובר + שק ברחם ולא הזיז להם, שוב אמרו לי גרידה, אבל התעקשתי לנסות שוב ולקבל מנה נוספת... ואז קיבלתי עוד 4 כדורים, אחרי שעה התחילו צירים, ואז... במשך 4.5 שעות, היו צירים ממש ממש חזקים כמו לידה, כשבסוף בלי הפסקות אחד אחרי השני, צרחתי, קיללתי את עצמי שאני מטומטמת שלא הקשבתי לרופאים, ביקשתי מאלוהים שייקח אותי ומה לא... צרחות התפתלויות ואני בשוק שלא הזמינו משטרה כי זה היה נשמע שבעלי מכה אותי... וכל פעם הולכת לשירותים ו - כלום!!! אין טיפת דם וזה הכי מתסכל לעבור כאבי תופת ולא קורה דבר. אמרו לי לא לקחת אדקס כי זה מרפה שרירים ויכול לפגוע באפקטיביות, אבל אחרי 4 שעות כבר לא יכולתי וביקשתי מבעלי אדקס, לקחתי ופתאום אחרי חצי שעה היה ציר חזק וזהו פתאום עבר, הייתי בשוק, סוף סוף שכבתי באפיסת כוחות (בזמן הצירים לא יכולתי לשכב, רק עמדתי או על 4). ופתאום אמרתי לבעלי בוא נראה פרק בסדרה שאנחנו רואים, הוא היה בשוק!!! וגם אני!!! פתאום עבר, החלטנו שלא אעשה זאת שוב כי גם אין כל התקדמות וסתם סבלתי לא הייתה טיפת דם. אחרי שראינו פרק, הלכתי לנוח, פתאום, כשעתיים אחרי שהפסיקו הצירים, הרגשתי זרימה מטורפת של דם ומשהו ענק יוצא לי בגודל של כדור טניס, צרחתי לבעלי שזה יוצא!!! ומה שמוזר שזה בכלל לא כאב, והוא היה במקלחת, הוא יצא בריצה, פחדתי ממש!!!! מסתבר שירדו לי מים + דם, ואיך שהורדתי את התחתונים, "כדור הטניס" נפל, לא ידענו לאן חשבנו לשירותים... בעלי ביקש שלא אסתכל, היה לי מוזר שהוא ראה אותי עם כל הדם הזה, כי אנחנו שומרים נידה, אבל ממש לא יכולתי, זה היה נורא, בסוף הוא פתאום ראה את זה בתוך מכנסי הפיג'מה שלי... ביקש שלא אסתכל, רצה לזרוק את המכנסיים... ואני פחדתי שאולי זה צריך קבורה,ואולי חתולים יאכלו את זה אם זה בפח... ביקשתי שיזרוק לשירותים... הוא עשה את זה!!! ופתאום הרגשתי עוצמה מטורפת, של עשיתי זאת. אני עדיין בשוק! אבל בכל זאת, צריכה לעבור אולטראסאונד לראות שהכל יצא!!! לא מאמינה שעברתי דבר כזה! ומה עכשיו??? איך אוכל להכנס שוב להריון? אני ממש בחרדות. ומה אפשר לעשות, יש לנו בירור הפלות חוזרות, אבל אם זה בעיה בעוברים, מה עושים??? אני ממש מתוסכלת, מבוהלת, ועצובה!!! סליחה על האורך, הייתי חייבת לפרוק.
 
סיפור קשה


ליבי איתך.זה נשמע מאד מאד מלחיץ.כל הכבוד שהייתם יחד,ותמכתם אחד בשניה ולהיפך.אני מבינה שכל העניין קרה לא מזמן.קשה לי בכל אופן,לחשוב מנקודת מבט כזו,מה יהיה עכשיו מבחינת להרות שוב.זה באמת תלוי בך ובכוחות שלך,וכמובן צריך להתחשב בעניין הרפואי.
מאחלת לך הרבה שלווה,והחלמה מהירה לגוף ולנפש.
 

shira3121

New member
כל כך עצוב

עכשיו זה לא הזמן לחשוב על ההריון הבא אלא להיות עצובה ולבכות המון, לצערי אם זה עניין של הגרלת עוברים לא תקינים אין יותר מידי מה לעשות. עוד אפשרות זו בעיית קרישיות שלזה לפחות להבדיל מעוברים לא תקינים יש פתרון. שולחת לך חיבוק גדול של הזדהות
 
שולחת לך ניחומים, מיכל

לבי לבי איתך מיכל, על הקשיים והאובדנים שאתם עוברים. אין לי תרומה מעשית, אבל לי נשמע שאתם עושים את הדבר הנכון - בירור הפלות חוזרות.לשאלתך - כשתתאוששי בגוף ותקומי בנפש, נשמע שתוכלי להכנס שוב להריון, כי נשמע שאת כמהה לילד נוסף. אתם עושים את המירב ולו בכך שאתם עורכים בירורים.
טוב שנכנסת לכאן, למקום בו את יכולה להיות מתוסכלת, מבוהלת ועצובה. אחרי כל מה שעברת (ולמעשה עוד עוברת בגוף, יממה אחרי ציטוטק), אי אפשר שלא להיות! אז כתבי לנו, מותר גם ארוך (אי אפשר לתמצת שבע שנים של נסיונות ובינתיים ילדה אהובה אחת לפסקה בודדת!). והעיקר - החלמה מהירה בגוף ובנפש, וכשתהיי מוכנה שוב - עובר תקין, הריון ללא דרמות והעיקר - ידיים מלאות!
 
ברוכה הבאה לפורום שלנו

אני שמחה שאזרת אומץ וכתבת לנו. אין צורך להמתין 5 (!) אובדנים כדי לבוא לפה.... מצטערת כל כך שזו דרכך, מתפתלת, מתארכת, מכאיבה. ו'שמחה' גם לשמוע שהשק נפלט. החוויות שלנו פה בפורום מאד שונות לגבי הציטוטק, כנראה שהתרופה הזו באמת עוברת אחרת על כל גוף. אני קיבלתי וגינלית, לא אוראלית. אחרי הא"ס מניחה שיתנו לכם אישור לנסות שוב.

אבל מה לעשות אם מדובר בהפלות חוזרות בשליש ראשון את שואלת? לרוב באמת שולחים לבירור הפלות חוזרות. לעיתים קרובות לא מוצאים את הסיבה. מקובל להניח שעובר שהתפתחותו הופסקה בשבועות המוקדמים הופסקה בגלל הברירה הטבעית, כלומר, שככל הנראה הוא היה עובר חולה או לא תקין באיזושהיא צורה, ולכן הופסק הדופק. אם לא תימצא סיבה ברורה לאובדנים (קרישיות למשל) אז יש גם הרבה עניין של מזל, צריך 'להגריל' את העובר הנכון. מאחלת לכם שזה מה שיקרה לכם בנסיון הבא.

ועד אז - וגם אז - את מוזמנת בחום לבוא לפה, להתלונן, לקטר, לבכות. לא קל לעבור אובדנים, לא קל לעבור אובדנים מרובים ורצופים. ואני גם מבינה מדברייך שאתם מגיעים מהמגזר הדתי, שם לעתים קצב הילודה וההתבוננות על הילודה בכלל מעט שונה מאשר במגזר החילוני, ואולי מוסיפה לקושי הקיים ממילא.
בואי אלינו. אנחנו מבינות בכאבי הלב והגוף, מנוסות באובדן/אובדנים, נלווה אותך בדרכך בכל אספקט שתבחרי לשתף אותנו בו. אנחנו קהילה חזקה, חמה ותומכת. ואת מוזמנת להצטרף אלינו.
 
משתתפת בצערך

על האובדנים ועל הדרך שמתארכת ומתארכת.

בפן הפרקטי ומעבר לכל מה שנכתב מעליי:
1. חשוב מאוד לעשות בהקדם US, לוודא שאכן הכל יצא ולא נותרו שאריות.
2. גם אחרי ציטוטק עלולות להיות הידבקויות. חשוב לעשות US גם אחרי הוסת הראשונה וככל הנראה כדאי עוד היסטרו אבחנתית.
3. בגלל שאיבדת הרבה דם, ממליצה לעשות בדיקת דם: המוגלובין, ברזל, פריטין ו-B12.
4. כתבת שאתם בIVF בגלל בעיית זרע. אם עדיין לא עשיתם מיון זרע (ברטוב או MFC), ממליצה להתייעץ בפורום פוריות.
 

מיכל336

New member
תודה - עונה

1. עשיתי היום US, עדיין היה תוכן ברחם, למרות שהעובר והשק הגדול יצאו, אבל זה מוקדם, רק אתמול ב20 בערב זה יצא, והרופאה אמרה שצריך לחכות לפחות שבוע. את מכירה משהו שמגביר דימום? מאכל או משהו כזה?
&nbsp
4. עשינו בסבב אחד מיון MFC בגלל שאנחנו אצל רופא שלא עובד עם ברטוב. ו... הייתה פחות הצלחה מאשר בלי, אז המשכנו בלי. עם מיון היו שני כימיים, וללא מיון - ילדה מדהימה, שק ריק, חוץ רחמי, והריון זה שהפסיק לו הדופק, בכל זאת, הייתה יותר הצלחה ללא מיון, אז החלטנו לוותר.
 

מיכל336

New member
תודה לכולכן - ריגשתן אותי מאוד - עונה ומעדכנת...

הייתי עכשיו בבדיקה, העובר + שק יצאו, למרות שיש תוכן ברחם, שהרופאה לא ידעה להגיד מה זה (אולי חלק מהשק או המוטה או משהו כזה), אבל הזהירה מראש, שמאחר ועברו פחות מ24 שעות, הרחם בטוח לא יהיה נקי. וצריך לחכות, לפחות שבוע. אני רוצה להגביר את הדימום, כי הוא לא כל כך חזק, יש לכן רעיונות למאכלים או פעולות שאפשר לעשות להגברת הדימום? לא מצאתי באינטרנט (מצאתי להיפך להפחתת הדימום).

הצטרפתי רק עכשיו, כי דיי הייתי בהכחשה... לא האמנתי שזה קורה לי, וההצטרפות לפורום, היא מעין השלמה עם זה שכן - גם אני איבדתי הריון, ולא אחד אלא 5.

נכון, אנחנו מגיעים מרקע דתי ויש לחץ, אבל דווקא הלחץ מגיע יותר מהחברים של בעלי שהם דווקא לא דתיים ברובם, והם כבר עם ילד שני ושלישי... והם תוהים ושואלים שאלות, הם לא יודעים מה עברנו. ואתמול ביקשתי מבעלי שיספר להם שעברתי 5 הפלות (אולי זה גם חלק מההתפכחות וההשלמה), ושבוודאי זה יוריד ממני לחץ ומבטים... בתקווה.

לגבי בדיקות קרישיות, עשיתי את רובן ויצאו תקינות, יש לי עוד כמה שעושים בבלינסון ואעשה בעוד כשבוע. יש לנו גם קריוטיפ וייעוץ גנטי בעוד שבוע. כל הזמן הזה לא ביטלתי את התור, כי חששתי שיכול לקרות משהו... וחששותי התממשו לצערי.
 
מנסה

לצערי אני די מנוסה בשאריות, אבל לא יודעת לייעץ איך להוציא אותן באופן לא כירורגי. ב-3 האובדנים האחרונים שלי היו שאריות, ובכל המקרים עברתי פרוצדורה כירורגית להוצאת השארית.

חייבת לציין שמאז האובדן השני שלי, אני משתפת בחופשיות רבה יותר, לפעמים אולי יותר ממה שאנשים רוצים לשמוע. גיליתי שיותר קל לי כשאני לא מסתירה. אני יודעת שיש הרבה שמסתירות בגלל החשש מרחמים. עם כל מה שעברתי, אין לי שום בעיה שירחמו עלי. ולמרות זאת, ברוב המקרים אני לא מקבלת רחמים אלא תמיכה וחמלה והבנה ואהדה.

לגבי בדיקות הקרישיות, תבררי כמה מרווח צריך מסיום ההריון. ייתכן ויהיה צורך לדחות את הביצוע שלהן.

מאחלת לך שהשאריות ימצאו את דרכן החוצה בעצמן ושתוכלי להמשיך לעבר ההריון הבא.
 

טומה1008

New member
צר לי על האובדנים שלך! צר לי על הדרך הקשה של IVF, על הסיוט

שאת עוברת בימים האלו, על הכואב הפיזי והנפשי! קשה מואד!!! נורא קשה!!!!! שולחת לך חיבוקים ומאחלת לך החלמה מהירה! שהצר הגדול הזה הסתיים פה, בהפלה האחרונה שלך! שתזכו לעוד ילדים ובזמן בקרוב!
 

שירהד1

Member
מנהל
משתתפת בצערך על כל אובדני ההריון


אני הצטרפתי לפורום לאחר ההפלה הרביעית שלי, והצטרפתי באופן מאוד פעיל לאחר ההפלה החמישית...אז את ממש בחברה טובה...
אני שמחה עבורך שהוצאת את הכל על גבי הכתב, כולל את התיאור הקשה של ההפלה עם הציטוטק. יש משהו מאוד משחרר בלכתוב את הדברים.
אני כמובן מקווה שאכן הכל יצא בימים הקרובים, אבל כמובן את צריכה להיות במעקבים רפואיים כדי לבדוק את מצב הרחם.

בהיבט של הבדיקות שכתבת עליהן- טוב שאת מבצעת את הבירור, למרות שאני בספק אם יגלו משהו. לא ציינת נושא של פרופיל הורמואנלי. הייתי מציעה לבדוק גם את זה, בעיקר מבחינת הפרוגסטרון. אני יודעת שהרבה מטופלות פוריות מקבלות תוספות למיניהן. אני מתייחסת בעיקר לנושא של ההריונות הכימיים.

אז כרגע את צריכה להשלים את הבדיקות שכתבת, ולאחר מכן- לפי התוצאות- לפעול.
תתייעצי גם לגבי בדיקות של בלוטת התריס ומחלות אוטואימוניות.
אם הבדיקות תקינות, אין הרבה מה לעשות, פרט ללקוות לעובר תקין. האם בעלך בגילך?

שולחת חיבוקי נחמה עם הרבה כוחות להמשך

שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 

מיכל336

New member
בכל פעם חשבתי שזו ההפלה האחרונה

וחששתי להכנס לפורום ולהיחשף לסיפורים קשים שיכניסו אותי לסרטים...
האם ההפלה החמישית היתה האחרונה שלך? האם ילדת מאז? בבקשה תגידי שכן...
הפרופיל ההורמונלי תקין, בלוטת התריס וכך גם שאר הבדיקות, מלבד בדיקת הזרע.
נשאר קריוטופ + גנטי בעוד שבועיים, ועוד איזה 3 בדיקות קרישיות.

בעלי גדול ממני בשנתיים.
 

שירהד1

Member
מנהל
עונה-

התמזל מזלי, וילדתי את ביתי מעיין, בגיל 41, לאחר 6 הפלות ברצף. בדרך היתה לי עוד הפלה אחת (הראשונה במספר)- לפני בני השני.
ההפלות אצלי היו על רקע עוברים לא תקינים...כל הבירורים העלו חרס, ולפי סוג ההפלות+הבירור התקין- הסקנו שזה העניין. רוב ההפלות היו בגלל הפסקות דופק בשבועות 7-9, פעם אחת כימי, פעם אחת שק הריון ריק, ופעם אחת טריזומיה 18.
בקיצור- חרא.

תכלס- היה לי מזל גדול. מודעת לזה היטב ואומרת כל יום תודה על מה שיש ועל כך שהמאמצים שלי נשאו פרי.
הלוואי שגם אצלך יהיה כך.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 

מיכל336

New member
ואני חייבת לשאול - איך אפשר להחזיק הריון

איך אפשר להחזיק הריון (נפשית) אחרי 6 הפלות? בהריון הזה הייתי במתח נפשי מטורף איך שגילינו שהפסיק הדופק פתאום קיבלתי תשובה והמתח ירד וכל הזמן תהיתי איך אוכל להחזיק הריון שלם 9 חודשים של פחד ומתח אחרי ההפלות.
איך עשית את זה?
 

שירהד1

Member
מנהל
נכון, את צודקת-

היה לי מאוד מאוד מאוד קשה נפשית בהריון. כל מערכות ההגנה קרסו. זה היה נורא ואיום. במשך השבועות הראשונים לא הפסקתי לבכות (חוץ מכאשר עבדתי וכאשר הייתי עם הילדים...), והתחילו לי ממש התקפי חרדה.
בשבוע 7, לאחר בכי של שעות רבות שממש אי אפשר היה לעצור אותו, פניתי S.O.S לפסיכיאטר, והתחננתי לעזרה תרופתית, בנוסף לעזרה בשיחות שכבר טופלתי בהן.
הוא אמר לי שאני נורמאלית מאוד בתגובות שלי, ושהוא לא מאמין בתרופות, אלא בעבודה קוגניטיבית-רגשית. וכך שלח אותי לדרכי
.
בשבועות שלאחר מכן ניסיתי לשלוט בהתקפי החרדה. לא ישנתי בכלל בלילות (שעתיים שינה לא ממש נחשב, נכון?), התקפי מגרנה קשים ביותר (מעבר למה שאני רגילה אליו במצב הנורמאלי שלי...), ומחשבות אובססיביות לגבי הפסקת דופק...
באמצע היה את מבצע צוק איתן, ובעלי היה 3 שבועות במילואים...

בשבוע 19 הגעתי סוף סוף לד"ר ורד בר, פסיכיאטרית נשים, אשר לאחר שעתיים אבחון, קבעה (בצדק) שאני פוסט-טראומטית, ונתנה לי מרשם לטיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון. בנוסף, הייתי מלווה על-ידי ד"ר יעל עזרא, שהיא מטפלת אישית, זוגית ומשפחתית ומתמחה בין השאר בנושא אובדני הריון.
הייתי במעקב ובטיפול אצל שתיהן, ובקושי בקושי שרדתי.

הטיפול התרופתי התחיל להשפיע אחרי חודש וחצי לערך, ובמקום לישון שעתיים בלילה, ישנתי 4-5 שעות. חלה הקלה מסוימת גם במיגרנות. בכיתי פחות וטיפה יכולתי יותר לשלוט במחשבות הקשות והפסימיות.
יחד עם זאת, החרדה ליוותה אותי עד שמעיין יצאה לאוויר העולם. לא הצטלמתי בהריון, התרחקתי מאנשים, לא רציתי שישאלו אותי לגבי ההריון ושיתעניינו בי בהקשר זה. כלום. רציתי ללכת לישון, ולהתעורר כאשר יגיע הרגע להוציא אותה.

אבל כמה שההריון היה מורכב וקשה, התמורה- אוי, אלוהים- התמורה
- איזו ילדה, איזו שלווה, איזה רוגע, איזו מתיקות. הנאה צרופה, זכה ונפלאה מזו- אין. (טפו טפו טפו).


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 

שירהד1

Member
מנהל
עוד משהו חשוב-

עם הטיפול התרופתי המשכתי עד 3 חודשים לאחר הניתוח הקיסרי. הייתי כל הזמן בקשר עם ד"ר ורד בר, והיא הפחיתה לי בהדרגה את המינון, עד כדי הפסקה מוחלטת.
זה גם עזר בכל הקטע של ההתמודדות עם העניין ההורמונאלי לאחר הלידה. הייתי ממש מאוזנת, ולא חוויתי את הטירוף ההורמונאלי ואת מצבי הרוח שהיו לי אחרי שתי הלידות הקודמות. לא "בייבי בלוז" ולא כלום. רק שמחה אדירה ואושר בלתי נתפס.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
תודה על השיתוף....

זה ממש מפחיד(אותי)להרות שוב,ולחשוב כל רגע,שאולי בדיוק עכשיו מפסיק הדופק.....זאת מחשבה שיכולה להוציא אותי מדעתי,בייחוד מכיון שאין לי שליטה על התפתחות העובר.
 
למעלה