שתי הפלות נדחות ברציפות, ללא ילדים..

[טולי למ]

שתי הפלות נדחות ברציפות, ללא ילדים..

שלום לכן,
לצערי את ההריון הראשון נאלצתי להפיל לאחר שנצפה עובר ללא דופק בשבוע 6. היינו שבורים אך הנחנו שפשוט נפלנו בצד המבאס של הסטטיסטיקה ובפעם הבאה יהיה טוב. בהריון השני היה לעובר דופק וממש התרגשנו! הרופא אמר שהעובר נראה קטן בשבוע מגיל ההריון לפי וסת וקבעו לי אולטרסאונד חוזר לאחר שבועיים כדי לקבוע גיל הריון מדויק. אתמול היינו באולטרסאונד ולצערי גם בפעם הזאת לעובר לא היה דופק והוא לא התפתח משבוע 6 כך ששוב נאלצתי לעבור הפלה בציטוטק. היינו בהלם מוחלט, לא צפינו שזה יקרה שוב וזה כמובן מעלה המון תהיות ופחדים לגבי ההמשך. רופא הנשים שלי לא עשה מזה עניין, אך במיון בבי"ח המליצו לי לפנות בפעם הבאה למומחה פוריות, למרות שציינו שבדרכ מתחילים לבדוק אם יש בעיה רק אחרי 3 הפלות חוזרות. מי שחוותה הפלות יודעת עד כמה זה תהליך כואב פיזית ונפשית, ואני לא יכולה לדמיין את עצמי עוברת את זה שוב רק כדי לבדוק האם באמת יש בעיה. כרגע אני מרגישה שבורה וכואבת..לא האמנתי שזה יקרה לנו שוב וכמובן יש את הפחד האם נצליח להביא ילדים בעתיד...
אני חושבת לפנות כבר הפעם למומחה פוריות ורציתי לקבל המלצות על התהליך. למי פונים כדי להתחיל בבדיקות? האם ניתן להתחיל בבדיקות כבר מעכשיו או שאני צריכה לחכות? האם תוכלו להמליץ על רופא טוב שמתמחה התחום? האם מישהי חוותה מקרה דומה אך בפעם השלישית נכנסה להריון באופן טבעי וילדה תינוק בריא? אשמח לשמוע על נשים שחוו מקרים דומים ואיך התמודדתן...

 

[מרעישה בשקט]

משתתפת בצערך על האובדנים

קודם כל כמה שאלות:

מנסה להבין את האובדן הראשון: לרוב דופק ראשון נצפה בשבועות 6-7. יש מקרים חריגים שבהם נצפה דופק בשבוע 5 או לחלופין בשבוע 8. האם בהריון הראשון היו בעיות נוספות מעבר לכך שלא נצפה דופק בשבוע 6 (כמו שק חלמון מוגדל, ללא שק חלמון, שק הריון ללא עובר)? האם היה שלב בהריון הראשון שבו נצפה דופק ואז פסק?
האם ההפלה בהריון הראשון בוצעה באמצעות ציטוטק או גרידה?
בני כמה אתם?
מתי הסתיים ההריון האחרון?
האם עשיתם בדיקות גנטיות שמומלצות לפי המוצא שלכם? האם עשיתם בדיקות גנטיות נוספות מעבר לכך?
האם אחרי ההפלה האחרונה עברת היסטרוסקופיה אבחנתית?

אני לא חושבת שבשלב הזה את צריכה רופא פוריות. רוב הזוגות שפונים לטיפולי פוריות, הם זוגות שלא מצליחים להרות באופן ספונטני.
יש כמה רופאים ששמם הולך לפניהם כ"מומחים בהפלות חוזרות" ובראשם קופרמינץ וכארפ. לא נפגשתי איתם אבל ממה שקראתי, קופרמינץ מפנה לבדיקות קרישיות וגם אם הן יוצאות תקינות הוא ממליץ על קלקסן במינון אמפירי (שזה בעצם מינון נמוך מזה שניתן למי שיש בעיית קרישיות), וכארפ מציע בדיקת התאמה כלשהי בין בני הזוג ומציע טיפול שנשמע לי בעייתי (לא זוכרת את הפרטים המדוייקים).
בעיניי כדאי להתייעץ עם רופא נשים מנוסה. אם תכתבי לנו מאיזה איזור את בארץ, אולי נוכל להמליץ על רופאים רלוונטיים מאזורך.

אני יודעת שאת עדיין בטווח הסטטיסטיקה, אבל לו אני במקומך הייתי מנסה לקבל אישור מהקופה לביצוע בדיקות קרישיות ובלוטת התריס. אם הקופה לא מאשרת, אני הייתי עושה את הבדיקות במימון עצמי, כי אני מסכימה איתך שאין הגיון לחכות להפלה השלישית.

 

[מודיםומבקשים1]

מוסיפה

לדבריה של מרעישה בשקט.

בשלבים מאוד התחלתיים כדאי לבדוק גם בכיוון הורמונלי. (מצב בו רמת ההורמונים נמוכה ומונעת התפתחות) במקרים כאלו הטיפול יהיה הורמונלי.

וכמובן, עדיין סטטיסטיקה 'נורמלית'..... אבל 2 הפלות באותו שלב בדיוק מחשידות.... וכדאי לבדוק מכל הכיוונים.

אגב,
כארפ לא מציע טיפול אחד ויחיד. הוא בודק את המקרה על כל צדדיו.... ונותן טיפולים מגוונים.
הבעיות איתו אחרות.... (עלות מטורפת, יחס ברצפה...)


מקווה עבורך לטוב!!!

 

[טולי למ]

שתי הפלות נדחות ברציפות, ללא ילדים..

תודה רבה על התמיכה...
לשאלותייך, בהריון הראשון מעולם לא נצפה דופק. בדקנו בפעם הראשונה בשבוע 5 וראינו שק הריון ושק חלמון ואמרו לי שזה כנראה מוקדם מדי, שבוע וחצי אח"כ ראו עובר אך לא היה דופק. יתכן שהיה ופסק אך אנחנו לא ראינו את זה באולטרסאונד.
ההפלה בפעם הראשונה הייתה בציטוטק והמתנו שלושה חודשים לפני שניסינו להיכנס להריון שוב. מבחינת הגילאים, אני בת 26 ובעלי בן 27 ומבחינת בדיקות גנטיות, לפני שניסינו להיכנס להריון רק אני עברתי בדיקות גנטיות והכל יצא תקין.
את ההפלה השניה עברתי אתמול כך שאני עדיין בהלם מכל מה שקרה ולא עשיתי שום בדיקה מעבר לזה.
לשמחתי נקלטתי יחסית מהר בשתי הפעמים אבל אם יש לי בעיה זה כנראה בשמירת ההריון ולטענת הרופאה במיון רופא פוריות יכול להיות במעקב יותר צמוד ואולי התערבות יותר אגרסיבית כדי לשמור על ההריון. אז אמנם הדעות חלוקות בנוגע לזמן שצריך להתחיל בדיקות אבל מתגובת הרופאה במיון ומהחשש האישי שלי לעבור את זה שוב אני מעדיפה שההריון הבא יהיה מבוקר יותר.

אנחנו גרים באזור מודיעין ואני אשמח לקבל המלצות על רופאים.
קראתי קצת תגובות של נשים פה לגבי הרופאים שציינת, אבל לא היה לי ברור אם קובעים אליהם תור והם מפנים לבדיקות הרלוונטיות או שמגיעים אליהם רק אחרי תוצאות הבדיקות שאני עושה דרך הקופה. ואם כן, אני ממש לא יודעת איזה בדיקות לבקש..

שוב תודה על העזרה והתמיכה!!

 

[מרעישה בשקט]

מנסה לעזור לגבי מה שאני יודעת

נתחיל ממה שאני לא יודעת: לא מכירה רופאים מומלצים באזורך, לא יודעת לגבי בדיקות מקדימות לקראת ייעוץ אצל קופרמינץ וכארפ.
מקווה שאחרות יוכלו לענות על השאלות הללו.

מה אני כן יודעת? אני יודעת שרופא פוריות לא עושה (למיטב ידיעתי והבנתי) מעקב הריון. דרך כלל מטופלות פוריות "משתחררות" מרופא הפוריות ברגע שרואים דופק ועוברות לרופא מעקב. אם יש צורך ובהתאם להיסטוריה, ייתכן שרופא המעקב יהיה רופא של הריון בסיכון.
מה עוד אני יודעת? כשאני הולכת לרופא מעקב באופן פרטי ולא דרך הקופה, אני בוחרת את תדירות הפגישות ומשלמת בהתאם. את יכולה לנסות להגיע באופן פרטי לרופא מומחה בהריון בסיכון, ואז המעקב הראשוני יהיה צמוד בהתאם לבחירתך.

כרגע גם אני נאבקת בהריונות שמסתיימים עקב אובדן דופק בשבועות מוקדמים, אבל אני מבוגרת ממך בהרבה והרחם שלי עבר המון ב-5 השנים האחרונות. ולמרות שההריון הראשון שלי נגמר בלי דופק, זה שבא אחריו הסתיים בידיים מלאות.

שולחת לך חיבוק

 

[שירהד1]

צר לי על שני אובדני ההריון

זה באמת קשה ועצוב מאוד כאשר הריונות כה רצויים לא מתפתחים, ועצוב לי גם על כך שאת כה צעירה, אך כבר איבדת את התמימות הכה מתוקה הזו של הריון=תינוק.

אני רוצה לעשות לך קצת סדר בכל הבלאגן שהרופאים גרמו לך. אכתוב בנקודות, כי כך יותר נוח עבורי.
1. יש הבדל בין בעיות פוריות לבין הפלות. אין לך או לבן זוגך בעיות פוריות, ולכן אין צורך ברופא פוריות (תודה לאל...).

2. רוב רובן של ההפלות בשליש הראשון של ההריון מתרחשות כתוצאה מבעיות כרומוזומאליות של העובר, או כתוצאה מבעיות כלשהן בחלוקה הראשונית של היווצרות העובר, ועם שני הדברים הללו- לרפואה אין מה לעשות, אלא לחכות למזל ולהיווצרות עובר תקין.

3. ככל שגיל האישה (וגם הגבר) עולה, כך גדלים הסיכונים להפלה על רקע כרומוזומאלי, אך בכל זאת- עלולות להיות הפלות גם בגילאים הצעירים יחסית, כמו שלך ושל בעלך. אותו הדבר גם בתחום הפוריות- יכולה להיות אישה בת 40 שתיכנס להריון במהירות, ולעומתה- אישה בת 28 שזקוקה מסיבה כזו או אחרת לטיפולי פוריות.

4. שתי הפלות בשליש הראשון, עם כל הצער שהן גורמות וכל הכאב, עדיין אינן נחשבות למשהו חריג מבחינה סטטיסטית, ואינן נכנסות לקטגוריה של הפלות חוזרות.
יש הרבה נשים שאני מכירה מהפורום או מהחיים האישיים שלי שחוו שתי הפלות ברצף ולאחר מכן ילדו תינוק/ת בריא/ה.

5. בגלל כל מה שכתבתי לך-
אם מצבך הרפואי תקין ואם לא ידועות מחלות רקע (כגון מחלות אוטואימוניות, בעיות בבלוטת התריס, בעיות של קרישיות יתר- לך או במשפחתך) ואם הכל תקין מבחינה הורמונאלית- המלצתי היא לחכות לקבלת המחזור, ללכת להיבדק, לראות שהרחם חזרה לעצמה, שהרירית של הרחם שוקמה, לקבל אישור לנסות שוב- ואז לנסות שוב.

בעיניי, אין כרגע צורך בבדיקות רפואיות ובבירורים, ובפנייה לרופאים שכביכול "מומחים" בהפלות. כלומר- הדעה שלי היא כמו של הרופא שלך.
זה עוד לא אומר כלום לגבי הנושא הרגשי- צריך לדאוג לנפש, לשיקומה, לעיבוד האבל, צריך לתת מקום לכאב, אבל בשום פנים ואופן לא לאבד תקווה או להיכנס לתחושה של יאוש.

ועוד דבר שאני חייבת להתייחס אליו- את כבר נכנסת לסרטים של שמירת הריון בהריון הבא. תביני, שאם הכל תקין ברחם, ואם המצב ההורמונאלי תקין, אין שום סיבה בעולם לשמירת הריון. זה לא שהרחם שלך עשתה פשלה...העוברים לא היו תקינים. זו דרכו של הטבע לסיים הריון לא תקין.
אנא ממך, אל תיכנסי לסרטי אימה, ואל תכניסי לעצמך לראש רעיונות מלחיצים.

אם את סומכת על הרופא שלך- לכי איתו ולפי גישתו. זו כמובן רק עמדתי האישית, והאמיני לי שאני כותבת לך מתוך נסיוני ומתוך המון ידע שצברתי בתחום זה. כמובן שזכותך על גופך, וזכותך להחליט על עצמך כל החלטה שנראית לך.

שולחת חיבוקי כוחות ונחמה, עם המון תקווה לעתיד

שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[איןאריותכאלה]

באמת הלם רציני

אני מצטערת על האובדנים הרצופים שחווית. קשה מאד לעבור הפלה. קשה מאד מאד מאד מאד לעבור הפלה פעם שניה.
אני מצטרפת לתחושתך ולהמלצה שקיבלת: לעשות בירורים מכל הכיוונים, ואולי לגלות מה מקור הבעיה, כי ברור שאת לא רוצה לעמוד במצב הזה שוב. גם אני הייתי משלמת עבורם באופן פרטי אם הקופה לא תאשר (כמו שמרעישה כתבה). אתם לא צריכים מומחה פוריות כי הקושי שלכם הוא לא בהשגת ההריון אלא בהחזקת ההריון.

יש המון המון (המון!) סיפורים על נשים שחוו שתי הפלות ולאחריהן הגיע הריון תקין וילד, מהפורום שלנו: אם הבנות וכבשהפועה שתיהן עברו 2 הפלות ואח"כ נקלטו להריון תקין וחובקות ילד נוסף (אצלן זה היה הריון שלישי) וכמובן שיש עוד סיפורים מעודדים מכל הסוגים והמינים. חס וחלילה שתי הפלות לא אומרות שלא יהיו לך ילדים!!

איך התמודדנו? האמת, כל אחת התמודדה אחרת, חלקנו בכינו המון, חלקנו נצמדנו לתפקוד בכל הכוח, חלקנו הדחקנו, כולנו התאבלנו בדרכנו, את (ואתם ביחד) תמצאי את הדרך שמתאימה לך: מצד אחד לעבד את האובדן ולהכיל אותו בתוך חייך, מצד שני, להמשיך הלאה בדרך אל ההורות.

שולחת לך חיבוק גדול גדול. אנחנו פה לכל דבר ועניין. בואי ככל שתרצי.

 

[חובטת שטיחים]

חדשות טובות וחדשות פחות טובות...

הטובות הן ששתי הפלות חוזרות עדיין לא מנבאות כשל ביכולת לשאת הריון, אז בשום אופן לא לאבד תקווה!
החדשות הפחות טובות הן שהרפואה ברוב המקרים של הפלות בשבועות מוקדמים (כולל הפלות חוזרות) לא יודעת לתת את הסיבה ולכן גם מתקשה בטיפול בתופעה...
אם תתעקשי, בהחלט ייתכן שישלחו אתכם למיליון בדיקות: קרישיות, קרוס מאטץ', גנטיקה, וירוסים ועוד כמה שאני לא זוכרת. זה תהליך שלוקח כמה חודשים וברוב המקרים (נדמה לי שמשהו כמו 95%) לא מוצאים בבדיקות הללו משהו מובהק שבגללו מתרחשת ההפלה.
אני למודת הפלות חוזרות (אחרי שני הריונות תקינים עם ילדים בריאים) ואחרי שלא מצאו שום סיבה מובהקת להפלות החוזרות פשוט ניסו איתי כל מיני דברים... (קלקסן נגד קרשיות, למרות שלא נמצאה בעיית קרישיות מובהקת, פרגניל ל"חיזוק" ההריון עם הורמונים, למרות שלא נמצאה בעיה הורמונאלית, סתם מנוחה...)
בכל אופן בסופו של דבר הסבירות הגבוהה היא שההנחיה העיקרית תהיה להמשיך לנסות ולקוות לטוב...

 

[dubonit7]

חולקת מנסיוני

היי טולי.
את המילים החכמות מבחינה רפואית רשמה כבר שירה, ולכן אין טעם שאחזור על דבריה.
אני רוצה לעודד ולהגיד שאני חוויתי 3 הפלות ולפני חודש ו-3 שבועות ידלתי את הבן הבכור שלי. כתבתי על זה פוסט די ארוך הרגע.
לגבי התמודדות עד שיצליח- אני די פרקתי כל עול ישר אחרי- הרשיתי לעצמי לשתות יין, לעשן קצת, ולא להתנצל על זה שאני לא נחמדה ומסתובבת עם פרצוף תחת.
היו רגעים שהזעם והתסכול השתלטו. היו רגעים שהרגשתי עייפה מהכל. היו מעט רגעים שהרגשתי אופטימית לפעם הבאה. ודיברתי המון, שיתפתי המון, כדי לא להיות עם זה לבד.
חיפשתי לקרוא על מקרים שכן הצליחו וכל דבר שיוכל להרים אותי מהקרשים.
ההמלצה שלי- כשזה כן יצליח- כדי שלא תעברי הריון מוטרף וחרדתי- דברי עם הרופא נשים שלך ועם האחיות- שיזרמו איתך, שיתנו לך לעשות כמה אולטראסאונדים שאת רוצה. תיעזרי באנשי מקצוע שיכולים לעזור לך להתמודד נפשית עם הלחצים והחרדות. אני הלכתי למישהי שעשתה לי דמיון מודרך ולימדה אותי להרגיע את עצמי עם מחשבות חיוביות, ואני בהחלט חושבת שזה עזר לי לעבור את ההריון יותר בקלות, ליהנות ממנו ולהרשות לעצמי להתחבר אליו.

מאחלת לך בשורות טובות בקרוב מאוד מאוד.