איך נרגעים מהלחץ של "מתי יהיה לי תינוק?"

[תמי1100]

איך נרגעים מהלחץ של "מתי יהיה לי תינוק?"

אני מרגישה שאני ממש באטרף. פונה לכל הערוצים האפשריים- אימוץ בארץ, אימוץ בחו"ל, פונדקאות, כמובן להכנס להריון, אפילו הלכתי לערב הסברה על אומנה שזה משהו שתמיד היה נראה לי לא בשבילי (ומעריכה מאוד את מי שעושה את זה).

עוד מישהי מרגישה ככה?

הלחץ הכי גדול נובע מהגיל של הבת שלי, היא כבר בת 4.5. כואב לי עליה שאין לה אחים, כשלכמעט כל החברות שלה יש אחים. אני מבואסת נורא מההפרש שייצא בינה לבין אח/אחות כשסופסוף יגיעו. לפני ההריון האחרון היא ביקשה כל הזמן אחות. מאז היא לא מדברת על זה, נראה לי שהיא חושבת שאם תינוק אחד התפספס, אין יותר.
אני גם קצת לחוצה בגלל הגיל שלי, 40.
ומאוד חוששת מעוד "תקלה" בעתיד, הכל יכול לקרות הרי.
אשמח למילים מרגיעות.

 

[כבשה0פועה]

שולחת לך חיבוק, תמי

באמת לא יודעת כיצד נרגעים מכמיהה. פשוט לא יודעת. ומבינה מאוד את מה שמתחולל בראש שלך מכל הסיבות שמנית. ולבי לבי איתך.
רוצה רק לעודד לגבי הפרש הגיל, שהוא שונה ממה שחלמת ופינטזת ותכננת. מכל הלב מאחלת לך שיהיה אח או אחות. מהתבוננות סביבי (וגם בביתי) - גם בהפרש של חמש או שבע שנים, יש אהבה וקרבה, שונה מהפרש של שנתיים, אבל חזקה. אפילו בהפרש של מעל עשור כמו ביני לבין אחי. אמנם אנחנו בשני שלבי חיים שונים ותמיד היינו, אבל הקשר אוהב וחזק. אז הלוואי הלוואי הלוואי שיגיע/תגיע ולאט לאט זה ידעך.

 

[תמי1100]

תודה יקירה

 

[איןאריותכאלה]

מתי יהיה לי תינוק - מילים מרגיעות

לגבי הריונות אני לא יודעת להבטיח. או שיצליח או שלא.
אבל את, תמי יקרה, פותחת את כל הערוצים, את ב'אטרף' כמו שכתבת - אימוץ, פונדקאות, אומנה - יש המון ערוצים והרבה אפשרויות, ואת נלחמת בכל החזיתות. אני מאמינה שבאחת מאלה יגיע הנצחון שלך, שתזכי לממש את האמהות שלך, להעניק לבתך את חוויית האחאות שאת כל כך רוצה.
אני מחזיקה לך את כל האצבעות שתצליחי !!!!!!!!!!!!!!!

 

[כבשה0פועה]

א מ ן !

 

[תמי1100]

יקירה תודה! איזה מקסימות אתן!

מה זה הפורום הזה?? איך זה שכולן פה כ"כ מקסימות??
המון המון תודה לכל מי שהגיבה, אתן מחזקות ונותנות הרגשה כ"כ טובה!
&nbsp

 

[snoopy96]

לצערי אין אבקת קסמים

מבינה אותך לחלוטין, הבת שלי בקרוב בת שבע התחלנו לנסות כשהיא הייתה בת שנתיים...
עברתי איתה את תקופת הרוצה אח/אחות, את מתי אצלנו, את כל ימי המשפחה שספרו בהם למי יש כמה אחים, את כל ההורים ששואלים אם היא הבכורה, את כל אלו שמתפלאים איך היא יצאה כזאת מדהימה למה אנחנו לא מביאים עוד אחת, את פעם בכמה חודשים שהבטן שלי נפוחה מטיפולים והיא שואלת אותי אם גדלה לי הבטן.
אני חושבת שלמדנו יחד, כולנו, לחיות את הביחד שלנו, את השוני שלנו ולפעמים גם את הקושי ולראות את הצדדים החיוביים שיש לנו בסיטואציה....
היא יודעת שאחים קטנים זה לא תמיד כיף, שהיא מקבלת מלא תשומת לב ושאמא שלה היא כרגע רק שלה. זה כל מה שיש לנו. משתדלים להסתכל על זה ככה.
אחרי 10 הפלות ובתהליך פונדקאות שלא הולך בקלות ללמוד לחכות זה כל מה שיש לנו, משתדלת להנות איתה מהדרך, לעשות דברים של גדולים יותר וימי כיף.

 

[תמי1100]

תודה גם לך

אם אפשר לשאול מה לא קל בפונדקאות?

 

[snoopy96]

אשמח לענות

יש את החלק הקשה של זה שאת צריכה להפנים שזאת לא את שתהיה בהריון, שזה לשחרר את החלום הזה, אחת ההפלות קרתה לי במקביל לפונדקאות, כולם היו בטוחים שזה יחזיק, אני כבר לא הסתכמתי לקחת כלום כתמיכה, הפנמתי שזה כבר לא יקרה לי.
&nbsp
חוץ מזה, צריך לשחרר, והרבה, את השליטה, את זה שאין לך מושג מה האישה הזאת תאכל, או כמה היא תתאמץ, או כמה היא תשן בלילה או מה היא תרים. אני חושבת שבמקרה שלי יש בזה דברים טובים כי כבר יש לי כל כך הרבה חרדות הריון אבל עצם זה שזה לא הגוף שלך ואין לך שליטה מוחלטת על התהליך זה גם משהו קשה.
&nbsp
חוץ מזה, עוד לא נקלטנו. כל שאיבה שעושים לי לא מצליחה להניב יותר משני עוברים להחזרה. אנחנו כבר אחרי שלוש שאיבות. כל פעם זה מספיק רק להחזרה אחת לפונדקאית. זה חלק מאוד מייסר כי אחרי כל הדרך שעברתי, לעבור עוד בדיקות, זריקות, הרדמות והורמונים זה כבר באמת קשה לשאת, במיוחד את האכזבות קשה לשאת.
&nbsp
ואני חושבת שיש עוד הרבה לא נודע, אנחנו בלתי מוסברים, אז אף אחד לא יודע להגיד אם פונדקאות תצליח בכלל כי אף אחד לא יודע את הגורם האמיתי להפלות. ואני חושבת שצפויים לי עוד תובנות לאורך הדרך.
&nbsp
אני כותבת בלוג כדי לחלוק קצת את התהליך הזה, בעיקר מהפן הנפשי, כי נורא עניין אותי לקרא לפני שנכנסנו לתהליך ולא מצאתי, אם מעניין אותך את מוזמנת http://intendedmominisrael.blogspot.co.il/
וכמובן גם שאלות בפרטי

 

[קרן שמש מאוחרתת]

סנופי !

דיברנו כבר מזמן מזמן..... ואני שמחה שאת בתהליך
גם אצלי זה לא קרה מיד, אבל קרה
בתהליך הזה - אין לי ספק שתצאו עם ילד !!! ואני מקווה שזה יקרה בקרוב

 

[snoopy96]

האמת שאחרי כל כך הרבה זמן זה נראה לא ריאלי שזה אי פעם יקרה

המון תודה על כל התמיכה בדרך הארוכה הזאת

 

[קרן שמש מאוחרתת]

ברור שזה יקרה, דברי איתי...

 

[שירהד1]

סנופי- תודה רבה על הפירוט והפתיחות-

אכן מאוד מורכב. כל כך מקווה עבורך. מכל הלב.
שתזכו לבשורות טובות. אמן.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[snoopy96]

תודה לך שירה אהובה

 

[shira3121]

ממש מבינה אותך

אני לא זוכרת מתי עברת את האובדן שלך , מפרספקטיבה של יותר משנה בתוך האובדנים יכולה להגיד שאני חיה לצד הלחץ, הייתי בשלב הבאסה והאבל שלא יהיה פער קטן שהגדרתי כפער טוב וכל חודש שקיבלתי מחזור חישבתי את הפער מחדש והתבאסתי ואז נכנסתי לעוד הריון שגם הוא היה לא תקין ונחתה עלי ההבנה שיש גבול למה שאני יכולה לעשות ושיהיה הפער שיהיה ועם זה ננצח כמשפט נפוליאון ושאני עושה כל מה שאני יכולה כדי שיהיה אח לבן שלי כולל לעבור להזרעות חודש הבא כדי לזרז עניינים אבל זה לא בידי . שלא תביני לא נכון אני מתעצבת מאוד כל חודש שזה לא קורה, כשאני רואה תינוקות או אחים באינטראקציה נצבט לי הלב ויחד עם זה כשאנשים קרובים שואלים אותי מה שלומי אני עונה שבכל טוב חוץ ממצב הילודה ואני באמת מתכוונת לזה. הלואי והיו לי עצות בשבילך איך לעשות את זה אבל אין לי, כנראה שזה הזמן ועוח החיים שיש בכל אחת מאיתנו

 

[תמי1100]

תודה לך שירה

מקווה גם להשלים עם הפער הגדל, גם אני חשבת את הפער בכל חודש שמקבלת מחזור.

 

[שירהד1]

תמי1100- אני רוצה לנסות ולעשות סדר בבלאגן שיש לי-

ראשית, מניסיון, אי אפשר ממש להרגע מהלחץ של "מתי יהיה לי תינוק". הרצון בילד הוא לרוב לא סתם רצון. זו כמיהה של ממש. והכמיהה הזו מציפה דברים ומעסיקה את המחשבות כמעט 24/7. צריך לקבל את זה בהבנה.

לגבי הפרש הגילאים- שזה לא יטריד אותך. באמת. יכולים להיווצר יחסי חברות, אחווה ואהבה מיוחדים מאוד גם כאשר ההפרשים יותר גדולים, ולעומת זאת- יכולים להיות יחסים עכורים כאשר הפרש הגילאים קטן. טיב היחסים לאו דווקא קשור להפרש כזה או אחר, אלא בחינוך ובערכים שמקנים לילדים.

את יכולה להסביר למה את פונה לכל הערוצים האפשריים? למה האטרף? ספרי את סיפורך. אני מבינה שהיתה לך גרידה בשבוע 23. לא זכור לי מה הרקע. ספרי יותר.
אגב, גם אימוץ הוא דבר מאוד מאוד מורכב. עלויות רבות, לרוב מדובר על לחכות שנים, את לא יודעת מה הרקע של התינוק שתקבלי, המון דברים גם שם עלולים להשתבש. גם דרך הפונדקאות קשה וארוכה. אומנה היא גם דבר מורכב ביותר.
אבל אהיה קצת יותר חכמה אחרי שתספרי את הפרטים ואבין טוב יותר למה את כבר חושבת על פתרונות אחרים מאשר הריון. האם הרופאים אמרו שמבחינה רפואית לא מומלץ שתהיי בהריון?....שתפי אותי ביותר פרטים ונחשוב ביחד.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[תמי1100]

הי שירה

הפרטים: אני בת 40.
הריון אחרון, לפני חצי שנה נאלצנו להספיק הריון בשלב מתקדם אחרי שבדיקת צ'יפ גנטי גילתה שהעובר בסיכון גבוה לפיגור/אוטיזם ושלל מתנות. ממש לפניו הריון שהסתיים בהפלה טבעית בשבוע 10. בגדול אין לי בעית פריון.
תוהה או יותר נכון מבינה שהגיל שלי הוא הבעיה- ז"א שהביציות שלי כבר לא משהו? (אני חצי שואלת). אולי עדיף שהילד יבוא מביצית של אשה אחרת כדי למזער סיכונים למומים.
ואם אפשר לא ללדת- בכלל טוב כי יש לי טראומה מלידת ביתי (שהיתה נוראית).
לי אין בעיה עם זה שהילד לא שלי, מצידי לאמץ- הכי טוב, ככה בטוח יהיה לי ילד חי ובריא. אבל- לבעלי קשה מאוד עם אימוץ וגם הבנתי שמבחינת הצד הנפשי- לא ידוע מה בעתידו של הילד, על אחת כמה וכמה אם הוא בא מרוסיה. זה עצוב מאוד.
הייתי שוקלת אומנה רק אם היו מבטיחים לי שאוכל לאמץ את הילד. אבל אי אפשר להבטיח כזה דבר.
ולכן שוקלים פונדקאות - גם כי מבחינה כספית זה נהיה אפשרי וגם כי לפתע זו נראית האפשרות הטובה ביותר- אני אקבל תינוק, שלא עבר חיים קשים, מביצית של תורמת (כרגע נראה לי שזה מה שאני רוצה כדי למזער סיכון למום), וזרע של בעלי (שזה מה ש הוא רוצה), מישהי אחרת תלד במקומי. באמת שלא אכפת לי שהילד לא יצא מהגוף שלי ולא מביצית שלי. לגמרי יודעת שאוהב אותי כשלי (מה ז"א, הוא שלי!).
והאטרף כי אני כבר מתה לעוד ילד. ולאח/אחות לבת שלי.

 

[שירהד1]

עוד כמה שאלות, לפני התייחסות ארוכה יותר מצידי-

1. הממצא בהריון האחרון בצ'יפ הגנטי- האם הרופאים יודעים לומר שמדובר על משהו מקרי, או שיש לו בסיס כרומוזומאלי אצלכם, לדוגמא כזה שיצריך תהליך של הפרייה מיוחדת (PGD) כדי לברור עוברים חולים ובריאים?

2. האם את יודעת מהי עלות תרומת ביצית, ולכמה סבבים המחיר הספציפי?

3. האם את יודעת מהי עלות של תהליך פונדקאות? מהם השלבים? איך מבצעים ואיפה? בארץ? בחו"ל?....איך משלבים תרומת ביצית עם פונדקאות הלכה למעשה? ....את לא חייבת לענות על השאלות המורכבות הללו- רק לענות לעצמך אם יש לך תשובות עליהן.

בקיצור- אני רוצה לבדוק איתך אם את מודעת לדרך הקשה מאוד של תרומת ביצית ופונדקאות. על פניו, נראה לי שאת לא מודעת לקשיים והמורכבות, וחושבת שזוהי הדרך ה"קלה". לפני שבוחרים דרך, צריך לשקול היטב היטב ולעשות תחקיר מאוד מקיף ולהבין את כל ההשלכות, כולל הכל.

לאחר שתתייחסי, אמשיך בתגובתי.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[תמי1100]

תשובות

שאלה1- מקרי. נבדקנו
שאלה 2- בודקת, הבנתי שיש החזר מקופ"ח (גם אם רק חלקי) וכשאני שוקלת סיכון גבוה לעובר לא בריא אל מול המחיר (עשרות אלפי ש"ח, אולי פחות)- ברור ששווה לשלם את המחיר. לי שווה.
שאלה 3- ביררתי ועוד מבררת.