פינת הביניים (בין אובדן להריון חדש או השלמה)

[Wishhh]

בדיוק שם

קוראת פה כבר כמה ימים.
יומיים אחרי גרידה בשבוע 19.
יש לי שני ילדים.
לפני שנתיים התחלתי את ה״ביניים״ כשאמרו לי שלא אוכל להיכנס להריון טבעי שוב. רק ivf. כבר אז היו שאמרו יש לך 2. זה מספיק. בשביל מה לך. אבל אני כל כך רציתי 3... אחרי כמעט שנה של טיפול אחרי טיפול הובהר לי שאם לא אוציא את החצוצרות לא אצליח גם בivf. ושוב התלבטות לרגע - אבל המטרה...
ועוד סבב ועוד סבב וכבר משכנעת את עצמי שלא כדאי עוד ילד. (אם מישהי צריכה יש לי רשימה מעולה למה 2 עדיף.) ובאמת זה עבד והצלחתי להחליט על שאיבה אחרונה. כבר לא האמנתי שזה יקרה. ופתאום יש הריון. ולא מאמינה. גם לא כשיש דופק. מתחילה ״להיכנס״ לזה כשהשקיפות טובה. ואז אחרי שהסקירה טובה. וזו בת (חלום חיי), מתרגשת. באמת.
ומחליטים לספר לכולם. (על הטיפולים אף אחד לא יודע. אפילו לחברות הכי טובות אומרת במהלך הזמן שפשוט לא רוצים עוד ילד. לא רוצה שירחמו. או שיחשבו שרציתי משהו ולא יכולה...) ומספרים. גם לילדים. חודש של אושר. הילדים מספרים לכל מי שרק פוגשים. והחיוכים...
ועכשיו יומיים אחרי.
כבר מעכלת - שלא יהיה עכשיו.
ושלא יהיה בכלל... עוד קצת עצוב. אבל לא מסוגלת לחזור לטיפולים. ולא מסוגלת לחשוב על הריון נוסף- כזה שיכול להסתיים בסבל כזה (ולא מדברת על הרגשי...)
אז עכשיו נפרדת גם מהביניים שלי.
מרימה ידיים...

 

[שמולי קיפוד]

 

[איןאריותכאלה]

לwishhh - סוף הביניים. עצוב לי איתך כל כך.

אני מצטערת כל כך על הטלטלה האיומה שעברה עלייך ועל כל המשפחה. להשלים, לוותר, להסכין עם חיים עם 2 ילדים, אחרי מאבק כל כך ארוך ונחוש ועינויי גוף ונפש, תקווה ומפלה חודש בחודשו. לקבל את המתנה הלא צפויה של הריון דווקא בשאיבה האחרונה. להתחבר אליו לאט, בהיסוס, בעדינות, כי אולי לא יהיה דופק (אבל יש) כי אולי השקיפות לא תהיה תקינה (אבל הכל בסדר) כי אולי יראו משהו בסקירה (אבל רואים רק עוברית מתוקה). להתחבר באמת, לשמוח באמת, לספר לכולם, החיוך, הבטן הנישאת בגאווה.
ואז סוף כזה.

עצוב לי איתך כל כך. קשה לי לדמיין את עוצמת ההתרסקות. אדירה. שולחת לך חיבוק גדול וחם ועוטף.

ולגבי סוף הביניים - יבוא יום בו תחושי את ההקלה שבסוף הביניים הזה. בלי מחטים. בלי טרטורים בבוקר. בלי שיחות מהאחות. בלי לחיות צמודה למחזור החודשי. בלי ללכת למיטה כי צריך אלא רק כי רוצים. בלי לחיות כל הזמן בתוך מה שיכול אולי להיות. אלא ממש בתוך מה שיש.


לא היום, לא עכשיו. עכשיו הכל כל כך טרי והנפילה כל כך חזקה וכואבת. אנחנו מנוסות ומתורגלות בהלם של האובדן. עברנו אותו בעצמנו. אנחנו פה בשבילך. בואי אלינו לשתף, לבכות, לקנא, לכעוס, להתמרמר, בואי אלינו בטרנינג או בג'ינס, בואי אלינו לכל מה שתרצי לשתף.

 

[mick nik]

משתתפת בצערך על אובדן ההריון והתקווה שהביא איתו

אין לי מילים לנחם. מצטרפת להמלצה למצוא תמיכה כאן ובכל מקום אפשרי ככל שתזדקקי לה.

 

[snoopy96]

כוחות

זאת שאלה ממש קשה מאיפה את שואבת כוחות כי כל פעם יש משבר חדש ששובר אותך
אחרי השאיבה הקודמת ראיתי ממש את הדיכאון מגיע אליי...
לא רציתי לקום מהמיטה ולא ללכת לעבודה, דיברתי עם בעלי על זה שאני לא רואה את עצמי ממשיכה לעוד נסיון, שאני פשוט לא יכולה יותר שיגעו בי.
&nbsp
קיבלנו את השלילי הנוסף והייתי צריכה לקבל החלטה, מה עושים הלאה.
ההורים שלי הראו לי סרטון וידאו שהם מצאו מלפני ארבע שנים, שהפיצית שלי עוד היתה קטנה. הקול הקטן הזה גמר אותי, התחלתי לבכות, היה לי ממש קשה לראות את זה והבנתי...
הבנתי שאני חולה על ילדים, שתמיד רציתי עוד, שאני אמא מעולה, שאני נהנית מהם בכל גיל ושאני לא יכולה לחיות עם המחשבה שלא יהיה לי צחוק מתגלגל כזה בבית.
זאת דרך ארוכה והיא לוקחת המון זמן, ודורשת ממך את כל מה שיש לך וצריך כוחות, אבל זה גם בסדר לעצור לרגע ולחשוב כמה זה דורש ממך

 

[אורהגנוז]

גם אני רוצה לשתף

בשנה שעברה,עברתי גרידה בהרדמה מלאה,בבית חולים,בעקבות דופק שהיה ונעלם בפתאומיות בשבוע 9.הדופק נצפה כבר בשבוע חמישי,וכל הרופאים אחיות טכנאיות התלהבו כמה שזה מצויין.לרגע לא חשבתי,על הגרוע מכל.בבדיקה שגרתית אצ הרופאה,לא ראתה דופק....מיותר לציין שההלם שתקף אותי,היה קשה מנשוא,ועד היום אני לוקחת כדורים נגד חרדה ודכאון בגלל האירוע הזה,הגרידה,ומה שקרה אחריה.גיהנום עלי אדמות.התקפי חרדה מטורפים,דופק מהיר,צריבה בשוקיים,סחרחורות מטורפות במשך כמעט 8 חודשים,וכל זה,כשאני אמא לשני ילדים וצריכה לתפקד כרגיל.אני מאד מאד מפחדת להכנס להריון שוב,למרות שאני מאד מאד רוצה.אני בפחדים איומים,ואפילו קוראת בפורומים של לידות שקטות,כדי להכין את עצמי לבאות.אני ממש מפחדת שיקרה לי משהו,או לעובר.אין לי אומץ עדיין לנסות להרות,וגם אם אצליח,התחושה שלי תהיה קשה,כי אפחד מאד להקשר לעובר,כדי שלא יעשה לי שוב "ויברח"......

 

[שירהד1]

אורהגנוז- את מוכנה לפתוח שרשור חדש עם הדברים החשובים הללו?

 

[אורהגנוז]

כן.תודה,שירה