מחזור לא סדיר אחרי גרידה בשלב מתקדם

[תמי1100]

מחזור לא סדיר אחרי גרידה בשלב מתקדם

לפני 7 חודשים עברתי גרידה בשבוע 23.
הגרידה היתה תקינה ובלי שאריות. מאז המחזורים שלי מאחרים או מקדימים בכמה ימים טובים- האחרון איחר ב-6 ימים!!
נורא קשה ככה לנבא ביוץ, ונראה לי שבכל נסיון להכנס להריון אנחנו מפספסים.
הייתי אצל רופא לפני כחודש ביקשתי ממנו אקוקלמין והוא סרב. הציע לי לעשות מעקב זקיקים, אבל מודה שאני עצלנית ואין לי כח לזה... אז לא הלכתי. הולכים כל יום למעקב זקיקים? חשבתי לעצמי שיהיה אותו דבר לנסות יום כן יום לא ולכן ויתרתי על מעקב הזקיקים.
מישהי מכן עברה מחזורים לא סדירים אחרי גרידה ויכולה לספר מתי הם הסתדרו לה? למישהי יש רופא שלא מתנגד לאקוקלמין?
או כל טיפ אחר יתקבל בברכה.

 

[איןאריותכאלה]

עונה

אי סדירות במחזור אחרי גרידה/גרידה מאוחרת/לידה (מכל סוג) מוכרת ונפוצה. מעקב זקיקים מבצעים לפי צורך, לרוב כ 5 פעמים במחזור, אך יכול להשתנות. רופא גניקולוג לא נותן איקקלומין. הכתובת שלך היא רופא פוריות. ואם את מקבלת הורמונים את צריכה לעשות מעקב צמוד של בדיקות דם + מעקב זקיקים. ללא הורמונים לא הייתי הולכת למעקב זקיקים. יום כן יום לא בהחלט אמור לכסות את הביוץ. בהצלחה!!!!!!!!

 

[תמי1100]

אני לא לוקחת הורמונים

למה שאקח? או שזה מיועד למי שבטיפולי פוריות. אני ולא הייתי.
יש לי בבית ילדה בת 4.5 שנולדה בהריון תקין ובלידה רגילה.
מאחורי 4 הריונות: אחד של הבת תקין, אחד לפניה שהופסק בשבוע 7 (הפסקת דופק בלי גרידה), האחרון שהופסק בשבוע 23 בגרידה בגלל תוצאות לא טובות בצ'יפ הגנטי, ואחד לפני שגם נגמר בשבוע 11 אחרי הפסקת דופק (בלי גרידה). אני בת 40 ולכן קצת "ממהרת"
בקיצור- כיף חיים...
אני קוראת פה סיפורים וזה פשוט מעצב ואף מדכא כמה סיפורים כאלה יש.
אני באיזושהיא אופטימיות זהירה ש"אם זה קרה לי פעם אחת זה לא יקרה לי שוב" מתכוונת בעיקר להפסקת ההריון המאוחרת, שרגשית היתה זוועה (פיזית דוקא קל), לעומתה הפסקות ההריון בשבועות מוקדמים נראים כמו pinuts, אבל יודעת שזו תמימות לאור הסיפורים פה על אובדני הריונות חוזרים ונשנים.
&nbsp

 

[מרעישה בשקט]

האמת שאני חושבת שהרופא שלך מאוד אחראי

אין לי נסיון עם איקקלומין, אבל ממה שקראתי הוא עלול לדקק את הרירית (ואז אין סיכוי להריון), והוא עלול לגרום לריבוי זקיקים/ביציות, ובמידה והרירית לא דקה מדי, להוביל להריון מרובה עוברים שמסכן את האם והעוברים.
אם תמצאי רופא שמסכים לתת לך איקקלומין, חשוב לבצע מעקב זקיקים ובדיקה של הרירית. לחלופין אפשר לנסות גונאל, שאמנם ניתן בזריקות, אבל לא מדקק את הרירית. גם הוא כמובן מחייב מעקב זקיקים.

לגבי אי סדירות המחזורים, אני חושבת שהייתי הולכת על מעקב זקיקים (ואז בודקים גם את הרירית) ומשלבת עם בדיקות דם הורמונליות.
כן, זה מייגע ומעייף ומעצבן ומשבש את החיים. אבל בעיניי זה הרבה יותר הגיוני מלקחת איקקלומין ללא מעקב.

האם אחרי הגרידה עשית היסטרוסקופיה אבחנתית? לדעתי לא את כל הדברים ניתן לראות בUS רגיל.

 

[תמי1100]

לא הפנו אותי להיסטרוסקופיה

עשו לי Us אחרי הגרדיה שהיה תיקן, לא היו שאריות. לא אמרו לי לעשות היסטרוסקופיה.
כן בדקו את עובי הרירית שהיה תקין (בבדיקה שהיא כמו מעקב זקיקים).

 

[מרעישה בשקט]

מנסה לחשוב ביחד איתך

לפני מה שענית לאיןאריותכאלה, נראה שאת ואני במסלולים דומים.
האם אחרי הממצא בצ'יפ בדקתם את עצמכם? במידה והממצא לא מורש מאחד מכם, סביר להניח שלא תגיעו להפסקת הריון מאוחרת עקב אותו הממצא (לא אומר שום דבר על ממצאים אחרים).
אם הממצא מורש מאחד מכם, שווה לשקול PGD. אנחנו לא השגנו הריון בPGD עקב מיעוט ביציות, מיעוט הפריות וקצב התחלקות איטי מאוד (מאוד!) של העוברים.

אני חושבת שבמצבך הייתי הולכת להיסטרו אבחנתית באופן פרטי (חפשי הודעות אחרות שלי בנושא מהימים האחרונים). באופן אישי יצא לי לעשות רק היסטרו ניתוחית, אבל אחרי הפסקות ההריון המחזורים שלי חזרו להיות סדירים תוך זמן קצר יחסית. כדאי לברר האם בהיסטרו ניתן לאבחן אם החצוצרות חסומות. אם לא ניתן לאבחן בהיסטרו - שווה לעשות גם צילום רחם.

 

[תמי1100]

נבדקנו גם אנחנו

אם אני זוכרת נכון הבדיקה נקראת mca ויצא שלילי. ז"א שהפגם הגנטי בעובר לא הגיע מאיתנו. אנחנו צריכים לבדוק עוד משהו אצלנו?
&nbsp
הרופא אמר לי לחזור אליו עוד חודשיים ואז נשקול היסטרוסקופיה. הבדיקה הזו בודקת אם יש בעיה בחצוצרות? סתימות? הדבקויות? ואם יש- מה עושים?
הבדיקה הזו כואבת? לכאורה יש לי סף כאב נמוך למרות שהלמינריות (לפני הגרידה) לא כאבו לי בכלל.

 

[תמי1100]

גם נראה לי שכל פעם אנחנו מפספסים את הביוץ

התחלתי לרשום לעצמי מתי ניסינו כל פעם. מתי הביוץ ומתי מקבלת ומתי אמורה לקבל כמובן רושמת . אז שמתי לב שכל פעם פספסנו את הביוץ- או שלא התחלנו מספיק מוקדם (ז"א התחלנו ביום ה11 נגיד, כשהמחזור הקדים ואז ז"א הביוץ היה ביום ה-10 נגיד, וכו').
לכן נראה לי שאנחנו מפספסים את הביוץ, ואולי מוקדם מדי לחשוב שיש לי בעיה.
&nbsp
גם כ"כ אין לי כח שיבדקו אותי, יפסקו אותי ויחטטו בי שבא לי לוותר על הריון נוסף וללכת על אימוץ. אני אומרת לעצמי- מה אני צריכה את כל הח*** הזה כשאני יכולה לקבל ילד שלם חי ובריא?? למה לקחת סיכון לעוד הפלה? לידה שקטה חס וחלילה??

 

[מרעישה בשקט]

מעקב זקיקים אמור לסייע בזיהוי הביוץ

ובכלל לוודא שאכן מתרחש ביוץ. למיטב ידיעתי ייתכנו מחזורים ללא ביוץ, כאשר הזקיקים לא מבייצים והופכים לציסטות.
מעבר לכך ייתכן שפרק הזמן בין הביוץ למחזור קצר מדי ולא מאפשר השתרשות תקינה. גם את זה ניתן לאתר בעיקר בעזרת מעקב זקיקים ומעקב הורמונלי.

באופן אישי לא עברתי היסטרו אבחנתית ולא צילום רחם, אבל אם אני מבינה נכון הן בדיקות שמשלימות אחת את השניה. היסטרו אבחנתית אמורה לסייע באיתור הידבקויות ושאריות, צילום רחם אמור לסייע באיתור בעיות מבניות ברחם וחצוצרות סתומות. לפעמים היסטרו אבחנתית גורמת לפתיחה של סתימת חצוצרות (כתופעת לוואי, לא מכוון).
אם יש ממצאים, לפעמים נדרשת היסטרו ניתוחית. לפעמים ניתן עוד באבחנתית לבצע פעולות קטנות (אבחנתית לרוב מבוצעת ללא הרדמה).

אני יכולה להבין את הרצון להפסיק את הבדיקות החוזרת ונשנות, החיטוט הבלתי פוסק בגוף. זה קצת עצוב לי, אבל באופן אישי נהייתי אדישה לכך. אני גם מבינה שכל עוד אני מנסה להכנס להריון (וכל עוד אני מאבדת הריונות), הבדיקות יהיו בתדירות גבוהה.

לגבי הפסקה האחרונה וההודעה הנפרדת שפתחת, זו שאלת השאלות.
רק את יודעת האם את מסוגלת לעמוד בעוד, כשברור שכל הריון מלווה באפשרות שהוא יסתיים מוקדם מהצפוי.
שבועיים אחרי שההריון השישי שלי נגמר, ואני עדיין לא יודעת מה הלאה. לא יודעת מה אני רוצה ולא יודעת מה בעלי רוצה (לא דיברנו על זה עדיין), מצד שני אצלנו יש פחות אפשרויות ממה שאת הצגת: לא יהיו פונדקאות, תרומת ביצית, אימוץ, אומנה. או שנמשיך לנסות להרות (ספונטני או PGD) או שנפסיק ונסתפק בילדה האחת והנהדרת שיש לנו.

 

[תמי1100]

את יודעת מה הייתי רוצה?

לרצות רק ילד 1. את זו שיש לי בבית. כאילו ממש הייתי שמחה להסתפק בילדה 1 ולהפסיק לחשוב על עוד ילד. אני ממש מקנאה במי שיש לו 2-3 ילדים
&nbsp
ואם אפשר לשאול למה עבורכם האפשרויות של פונדקאות או אימוץ לא רלוונטיות? כי אתם לא רוצים?

 

[מרעישה בשקט]

עונה

אין לי בעיה עקרונית עם פונדקאות.
אין לי בעיה שמישהי אחר תישא ותלד את הילד שלי.
אין לי שום בעיה להשקיע כמה מאות אלפי שקלים בעוד ילד במקום לעבור בית.
העניין הוא שמכיוון שכבר עברתי טיפולי פוריות בשביל PGD, אני יודעת מה מצב ההפריות אצלנו והוא ממש לא משהו. עברתי 4 שאיבות, היו בערך 8 ביציות שהופרו ומתוכן 5 הגיעו לבדיקה של הPGD ורק 2 עוברים היו תקינים לממצא שאני מורישה (הם הוחזרו בנפרד, לא היו הריונות). כל העוברים שנוצרו, התחלקו מאוד לאט.
במצב כזה לא הגיוני ללכת על פונדקאות.

לגבי אימוץ, אני לא מעוניינת. מכבדת ומעריכה מאוד את מי שמוותר על הגנטיקה, ולא מסוגלת לכך בעצמי. הנושא אפילו לא עלה בשיחות ביני לבין בעלי, כי מבחינתי זה לא רלוונטי.

וגם אני כמוך, מקנאת במי שיש לה יותר מילד אחד (כפי שאחרות בוודאי מקנאות בך ובי על כך שיש לנו ילדה). וגם אני כמוך הייתי רוצה להסתפק בזו שישנה. הקושי אצלי הוא שמעבר לזה שאני רוצה עוד בשבילי, אני רוצה עוד בשבילה. אני רוצה שהיא תחווה אחאות, זה ממש חשוב לי ולא ברור לי איך ומתי אוכל להשלים עם היותה בת יחידה. לא ברור לי כמה אני צריכה לעבור לפני שאגיד "לא עוד".
גם הבת שלי הביעה את רצונה באחות (במפורש, ביקשה שנעשה לה אחות מקסימה כמוה), ושאלה למה לחבר הכי טוב שלה נולדה אחות ולה לא. והלב שלי נשבר פעם אחר פעם.

* כתבתי הרבה בחודש האחרון, כולל את הודעת האובדן החמישי שלי. מכל ההודעות שכתבתי החודש בפורום הזה, ההודעה הנוכחית היא היחידה שגרמה לי לבכות תוך כדי כתיבתה (הפיסקה האחרונה שכתבתי). תודה שעזרת לי להבין מה כואב לי.

 

[קרן שמש מאוחרתת]

הי מרעישה - תגובה לגבי פונדקאות

שני עוברים אחרי PGD זה מצב יחסית ממש טוב.
בתור מישהי שכן הלכה על מסלול פונדקאות, אני יכולה רק לומר לך שהסיכוי שבחורה בת 23 , עם הריונות תקינים בעבר, תיקלט הוא גבוה מאוד. ולכן יש סיכוי גבוה מאוד שהיא תיקלט עם העוברים שלך. שווה לך להתייעץ עם רופא פוריות שעובד עם פונדקאיות ואולי התשובה שתקבלי תהיה אחרת.
מכל המשפחות שעשו ילדים במסלול שלנו, שמעתי על כל כך הרבה מקרים... קשים יותר וקשים פחות, ובסופו של דבר לכולם נולד ילד עם אם פונדקאית.

לגבי אימוץ, אני לגמרי איתך...

 

[תמי1100]

יקירה

אני כ"כ מזדהה עם מה שכתבת. גם אני הכי רוצה עוד ילד בשביל הבת שלי, שיהיה לה אח או אחות. גם היא שאלה אותי כשנולדו לחברים שלה אחים "למה לי אין אח" וגם לי נשבר הלב.
וגם אני דומעת עכשיו תוך כדי כתיבה...
מודה שצרת רבים חצי נחמה...
&nbsp
ורק רציתי לציין לגבי פונדקאות, רק התחלתי לברר, (אני יורה לכל הכיוונים) ואפשר לקבל תרומת ביצית, לא חייבים מהביצית שלך (כן הבנתי שאת רוצה רק משלך, מבינה לגמרי. )

 

[אם הבנות2]

הכי הכי קשה זה השאלות של הילדים

כל פעם שריחמתי על עצמי או להיפך התאוששתי קצת, פתאום באה הבת שלי עם יציאה, שמתי יהיה לנו תינוק, ואמא אני מתפללת שתהיי בריאה. כל מיני דברים שריסקו אותי.
אבל ברור שזה לא כואב להם כמו לנו.
היא מבינה שזה נושא שבו היא יכולה להגיע אלייך. והיא מהממת.
וזה בסדר גמור גם לרצות בשביל עצמך. הכי מגיע לך ולכם בעולם.
נשיקות.

 

[רונית 294]

מקלוני ביוץ...

נקלטתי איתם פעמיים. מעקב זקיקים זה יום כן יום לא. בדרך כלל ביום ה 10 עד 20 למחזור.

 

[תמי1100]

הם מדויקים?

הבנתי שלא.

 

[אם הבנות2]

יש לי חברה שקוראת להם אמצעי מניעה

אני השתמשתי וזה לא השפיע עלינו לטובה. הדבר החיובי היחיד שיצא לי מזה היתה העובדה שידעתי בוודאות שאני מבייצת כל חודש. וזה גם הגיע תמיד עם כאבים אז לדעתי זה אמין.
הבעיה שלדעתי זה מכניס לסטרס.
אני ממש לא ממליצה לך על אקקלומין. והבנתי שהיום הרופאים פחות מתלהבים לתת אותו. פעם נתנו כמו אקמול...

 

[קרן שמש מאוחרתת]

היי תמי

אני הלכתי לגניקולוג רגיל (שהוא גם מנהל מחלקה בביח ידוע) כי גם לי הקדים המחזור כל פעם בשבוע. ותמיד היה לי מחזור סדיר.
הוא מיד נתן לי איקוקלומין לחודשיים, וזה סידור את העניין.

אגב, את כותבת שאת בת 40, ולמה שתלכי לרופא פוריות.
היית בת 35 כשנכנסת להריון עם הבת שלך.
ההבדל בין גיל 35-40 הוא משמעותי ביותר.
בתוק מישהו כמעט בגילך, שעברה טיפולי פוריות, אני יכולה רק להמליץ לך כן להתייעץ עם מומחה פוריות, הסיכויים להיקלט טבעי בגיל כזה הם כ 5% סטטיסטית. אולי כן כדאי לתת קצת "בוסט" כדי לסייע להיקלט.

זו כמובן רק דעתי.