הסיפור שאינו נגמר #621385

הסיפור שאינו נגמר #621385

תקציר האירועים האחרונים:
ביום שלישי שעבר התברר שאין דופק. בחרתי ציטוטק. חזרתי לביה"ח אחרי 4 שעות עקב דימום כבד. אושפזתי ללילה. שוחררתי ביום רביעי עם תוכן בעובי 14 מ"מ + זרימות (יכולתי לבחור בגרידה מיידית במקום שחרור. בחרתי להשתחרר). ביום חמישי היתה הפחתה משמעותית בדימום. ביום שישי בצהריים פתאום שוב דימום כבד עם גושים - החלטתי שאני נשארת בבית. בשני ושלישי הפחתה בדימום - הדם כבר היה כהה (ישן). אתמול (רביעי) בערב שוב דם טרי. בכל פעם שהיה דימום בשבוע האחרון, היו גם התכווצויות חזקות של הרחם.

אז הבוקר הלכתי שוב לביה"ח, הרופאה התורנית זו הרופאה שאשפזה אותי בשבוע שעבר. השארית עדיין איתנו, גם זרימות הדם עדיין איתנו (כלומר השארית פעילה ומחוברת לדופן הרחם) וההמלצה שלה היתה היסטרו מוקדם ככל שניתן.
עדכנתי את הרופא שלי. הוא חושב שאולי כדאי גרידה ולא היסטרו, סיכמנו שהוא יחליט תוך כדי הפעולה.
הפרוצדורה תהיה הערב. אעדכן בלילה או מחר.
 

shira3121

New member
איזה חרא, זה כל מה שיש לי להגיד על העניין

כשאני אפגוש את זה שמקצה את מכסת הסבל בתחום הילודה אני אתן לו כאפה אחת גדולה בשמי ועוד אחת ענקית בשמך. מקווה שהכל יעבור בשלום היום וכבר תהיי מאחורי זה
 
מרעישה היקרה, מה שלומך? את כבר אחרי?

אני מקווה שסיימת את ההריון השישי בלי עוד דרמות רפואיות. לפעמים עצוב לי ובודד לי להחזיק את היד של המציאות. וכל כך מתחשק לי לפנות לאחראי. שיחתן פיצוי. שיסדר אחרת את הלוח. אני חושבת עלייך הרבה. ועצובה. וכועסת. סליחה שאני לא עוזרת הלילה.
 
מעדכנת

בקצרה: עבר בשלום. בסוף הוא עשה לי גרידה ולא היסטרו (ייאי! גרידה זולה בכ-3,000 ש"ח
). ההתאוששות בביה"ח היתה מהירה מאוד. הבוקר אין (!) לי דימום ואני מקווה שיימשך ככה.

היתה הרבה מאוד דרמה אתמול סביב הסידור לבת שלי. בסופו של דבר ולמרות תכנון מושלם שכלל לינה שלה אצל ההורים שלי, נאלצנו לאסוף אותה אתמול בערב. 40 דקות לכל כיוון (חלק מהנסיעה בגשם שוטף), כשאני אפופה לחלוטין ואחרי שאכלתי חצי בננה בלבד, כי לא רציתי להקיא באוטו (במהלך הנסיעה התחילה בחילה קלה).

ההיילייט החיובי של אתמול היה בהמתנה במיון ביה"ח בבוקר. דיברתי שם עם מישהי שעוברת אובדן של ההריון הראשון, ציטוטק. היא הגיעה אתמול לביקורת של 48 שעות אחרי המנה הראשונה. והצלחתי להקל עליה לפחות את רגעי ההמתנה (מקווה שאולי גם יותר מזה).
מתוך האובדן(ים) שלי, הצלחתי לעזור למישהי אחרת, זרה מוחלטת, שישבה לבד על הספסל לידי.
 

שירהד1

Member
מנהל
תודה על העדכון,

נקווה שבזה הסיפור הזה הסתיים.
מקווה שאת מרגישה טוב וללא בחילות.
לגבי הסיוע לאותה אישה בבית החולים- אני מרגישה את זה עד היום- אם יש "הצדקה" לכל החרא שעברתי, זה אולי היכולת שלי לעזור לאחרות. אחרת- אני ממש לא רואה בזה שום תכלית
.
אז עשית עוד מצווה של סיוע לאחר (ת), וזה לא מנחם, אבל את הרי עושה זאת גם פה בפורום, על בסיס קבוע, ויש בכך חשיבות גדולה מאוד- גם עבורך, וגם כמובן עבור כולנו פה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
 
השיחה איתה היתה רגע של קסם

רגע של אור בחושך גדול.
אני יודעת שזה מעט, אבל זה עשה לי משהו בלב ובנפש.
היא עוברת תקופה קשה בלי קשר לאובדן ההריון. אני כל כך מקווה בשבילה. שומרת מקום בלב ובמחשבות גם עבורה. מתפללת (בדרך שלי) שהמנה השניה שהיא קיבלה אתמול תעשה את העבודה ושההריון הבא שלה יגיע במהרה ויסתיים בטוב.

אני מרגישה טוב היום. ללא בחילה, ללא כאבים. עייפה ואפופה, אבל אופטימית.
 
למעלה