יערה123עידכון
New member
מעדכנת אחרי הרבה מאוד זמן
שלום לכולן
חלקכן מכירות אותי. המקום הזה היה לי בית במשך המון זמן.
לאלה שלא- הסיפור שלי ארוך מאוד. כמו שאמר לי מנהל הריון בסיכון בהדסה " אני רוצה להציג את המקרה שלך לסטודנטים אבל הם לא יאמינו שהוא אמיתי".
עברתי תשעה הריונות. בראשון שכבתי כל ההריון בגלל שיליית פתח וב"ה ילדתי את הבת המקסימה שלי שהיום בת 11. בהריון השני והשלישי עברתי הפלות. ההריון הרביעי עבר עם סוכרת קשה מאוד שבסופה קיבלתי את ביתי המהממת בת השבע. אחריה היו לי שתי הפלות ואז הריון אחד מושלם . היה לי בן. תשעה חודשים תקינים. פלא גדול. וזה נגמר בחדר לידה ברשלנות קשה בלידה . נולד תינוק שעבר שמונה דקות החייאה ונפטר אחרי ארבעה ימים. בדיוק היום לפני שלוש שנים. אני אושפזתי לחודש במצב קשה מאוד כי בניסיון להציל את התינוק ניתחו אותי בתנאים לא מתאימים והיה לי זיהום קשה ברחם. לאחר כשנה קיבלתי את הבשורה שכל הסיפור הזה פגע לי בפוריות ואצטרך לעבור הפריות. התחלנו הפריות. שוב הפלה. שוב הפריות . ואז....טיפול שהצליח. הרופא אומר לי כל יום בערך "תיהי אופטימית אבל תיהי מוכנה לרע מכל". עד הרגע האחרון...עד החדר ניתוח...לא היה שקט לא מצידנו ולא מיצד הצוות הרפואי. והיום...יש לנו תינוק מתוק בן חצי שנה. טפו טפו טפו אושר גדול. ולמה לא כתבתי עד עכשיו? שבועיים אחרי הלידה ביתי בת השבע נכנסה לטיפול נמרץ במצב קשה. את התינוק הזה שכל כך חיכיתי לו נאלצתי להשאיר אצל חברות ומשפחה ולשבת איתה. גיהנום שאין לתאר. חרדה נוראית שהסתיימה בנס בשלום. זה אומנם לא קשור לפורום הזה אבל בלתי נפרד מסיפור הלידה שלי....
אני כותבת פה כדי שתשמעו את הסיפור שלי ותדעו לא לוותר. יש רגעים שהכל נראה אבוד אבל אסור לוותר. כשמאבדים תינוק השמיים נופלים. בעבר מאוד כעסתי כשאמרו לי שתינוק חדש ירפא אותי . אז הוא לא ריפא אותי אבל הוא בהחלט ממלא באושר את החור הגדול בלב.
ועוד דבר- בזמנו הייתי מאוד מתוסכלת מתגובת הסביבה. או יותר נכון מחוסר תגובת הסביבה. חשבתי שמה שקרה לי לא נגע באף אחד כי אף אחד לא דיבר איתי על זה. ואז ילדתי. וההתרגשות מיסביב והתגובות והבכי -הראו לי עד כמה כולם כאבו. אי אפשר לתאר את ההתרגשות של הסביבה. ועכשיו אנשים כן מדברים איתי על מה שקרה עם התינוק שנפטר.
מאחלת לכולכן הריון תקין שבסופו תצאו בידיים ולב מלאים באושר.
ותודה על התקופה שהייתן פה בשבילי
יערה
שלום לכולן
חלקכן מכירות אותי. המקום הזה היה לי בית במשך המון זמן.
לאלה שלא- הסיפור שלי ארוך מאוד. כמו שאמר לי מנהל הריון בסיכון בהדסה " אני רוצה להציג את המקרה שלך לסטודנטים אבל הם לא יאמינו שהוא אמיתי".
עברתי תשעה הריונות. בראשון שכבתי כל ההריון בגלל שיליית פתח וב"ה ילדתי את הבת המקסימה שלי שהיום בת 11. בהריון השני והשלישי עברתי הפלות. ההריון הרביעי עבר עם סוכרת קשה מאוד שבסופה קיבלתי את ביתי המהממת בת השבע. אחריה היו לי שתי הפלות ואז הריון אחד מושלם . היה לי בן. תשעה חודשים תקינים. פלא גדול. וזה נגמר בחדר לידה ברשלנות קשה בלידה . נולד תינוק שעבר שמונה דקות החייאה ונפטר אחרי ארבעה ימים. בדיוק היום לפני שלוש שנים. אני אושפזתי לחודש במצב קשה מאוד כי בניסיון להציל את התינוק ניתחו אותי בתנאים לא מתאימים והיה לי זיהום קשה ברחם. לאחר כשנה קיבלתי את הבשורה שכל הסיפור הזה פגע לי בפוריות ואצטרך לעבור הפריות. התחלנו הפריות. שוב הפלה. שוב הפריות . ואז....טיפול שהצליח. הרופא אומר לי כל יום בערך "תיהי אופטימית אבל תיהי מוכנה לרע מכל". עד הרגע האחרון...עד החדר ניתוח...לא היה שקט לא מצידנו ולא מיצד הצוות הרפואי. והיום...יש לנו תינוק מתוק בן חצי שנה. טפו טפו טפו אושר גדול. ולמה לא כתבתי עד עכשיו? שבועיים אחרי הלידה ביתי בת השבע נכנסה לטיפול נמרץ במצב קשה. את התינוק הזה שכל כך חיכיתי לו נאלצתי להשאיר אצל חברות ומשפחה ולשבת איתה. גיהנום שאין לתאר. חרדה נוראית שהסתיימה בנס בשלום. זה אומנם לא קשור לפורום הזה אבל בלתי נפרד מסיפור הלידה שלי....
אני כותבת פה כדי שתשמעו את הסיפור שלי ותדעו לא לוותר. יש רגעים שהכל נראה אבוד אבל אסור לוותר. כשמאבדים תינוק השמיים נופלים. בעבר מאוד כעסתי כשאמרו לי שתינוק חדש ירפא אותי . אז הוא לא ריפא אותי אבל הוא בהחלט ממלא באושר את החור הגדול בלב.
ועוד דבר- בזמנו הייתי מאוד מתוסכלת מתגובת הסביבה. או יותר נכון מחוסר תגובת הסביבה. חשבתי שמה שקרה לי לא נגע באף אחד כי אף אחד לא דיבר איתי על זה. ואז ילדתי. וההתרגשות מיסביב והתגובות והבכי -הראו לי עד כמה כולם כאבו. אי אפשר לתאר את ההתרגשות של הסביבה. ועכשיו אנשים כן מדברים איתי על מה שקרה עם התינוק שנפטר.
מאחלת לכולכן הריון תקין שבסופו תצאו בידיים ולב מלאים באושר.
ותודה על התקופה שהייתן פה בשבילי
יערה
