נר נשמה ?

קרןא1

New member
נר נשמה ?

הי,
עברה כמעט שנה מאז הלידה השקטה ופתאום חשבתי על זה אם צריך להדליק נר נשמה בתאריך.
אני לא דתייה או משהו אבל השאלה הזו לא עוזבת אותי.
נראה לי שלא כי בעצם הנשמה לא הגיעה לעולם ולא נשמה נשימה מחוץ לרחם.
חיפשתי קצת בגוגל ולא מצאתי כלום.
מישהי יודעת ?
תודה .
 

שירהד1

Member
מנהל
מנסה לענות- כחילונית-

קודם כל- משתתפת בצערך על אובדן ההריון.
אם תרצי- את מוזמנת לשתף אותנו קצת (או הרבה) יותר- בכל היבט שתרצי.
אנחנו פה.

לגבי שאלתך- אין לי מושג בהיבט ההילכתי, ואני גם חושבת שאם את לא דתיה, אז אולי מה שאומרת ההלכה לא ממש חשוב פה.
מה שחשוב זה מה שאת מרגישה ומה נכון עבורך.
מה מייצגת עבורך הדלקת נר נשמה? זה הרי איזשהו אקט סימלי. האם את רוצה לעשות זאת לבד? עם בן הזוג? רוצה להתפלל תוך כדי? לבכות? לקרוא שיר? לומר משהו?...
כלומר- מה שאני מתכוונת זה שזהו סוג של טקס. יש אנשים שמעשים סמבוליים יותר מדברים אליהם ויש כאלו שפחות. תחשבי מה מתאים לך ותעשי או לא תעשי- לפי מה שהלב שלך אומר ולא לפי מה "צריך" או "לא צריך" לפי הלכה כזו או אחרת.


שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
 

קרןא1

New member
אמממ

תודה את מקסימה בתשובה שלך.
צודקת בכל מה שכתבת. זה משהו סימבולי לגמרי. זה לא שאני לא חושבת על זה כל הזמן. אני לא צריכה תזכורת פעם בשנה. אני גם לא מתחברת לכל הימי זיכרון או עכשו היה יום הלידה השקטה.. לא עושה לי את זה. מי שעברה את זה , זה נמצא תמידית בלב שלה. המחשבות וכל זה משתפר עם הזמן כבר לא כל יום אבל כן חושבת על זה.
הכיוון הוא אולי שאם זה נר נשמה סימבולי כזה שקט שעומד במטבח פעם בשנה בתאריך עצמו זה לזיכרון. ככה כל שנה. בלי הקראות שיר או משהו כזה..
מצד שני, אני חושבת גם בשביל מה צריך את זה..
חושבת...
קרן.
 

שירהד1

Member
מנהל
זה כל כך אישי...

כל אחת כואבת בצורה שונה, כל אחת זוכרת בצורה שונה.
לא יודעת מה להציע. תעשי איך שמרגיש לך הכי אמיתי.
כואבת איתך
.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
 
זה באמת מאד מאד אישי.

וכמובן כדאי לך לעשות מה שמרגיש לך הכי נכון.
לי עזר מאד לכתוב. גם כאן, גם לעצמי.
זה גם עזר לי לארגן את המחשבות ולעבד את האבל, וגם הרגשתי שאני 'עושה משהו'. לפני שתפוז ביטלו את החתימות היתה לי חותמת עם נר ותאריך.
יש כמובן אינסוף דברים. יש נשים שקעקעו שמות/תאריכים/סמלים על גופן, יש שהכינו צמיד/שרשרת/טבעת זכרון. יש שפתחו בלוג. יש שמנהלות פורום. יש שעושות טקס עם הבעל/החברים הקרובים/הילדים הקיימים.
כל אחת ודרכה.

משתתפת בכאבך העמוק ושולחת לך חיבוק חם.
ואת כמובן מוזמנת אלינו לכל התלבטות/שאלה/פריקת מחשבות/כל דבר שהוא.
אנחנו פה בשבילך.
 

ידי קסם

New member
היי יקירה...

(עברו כ4 שנים ויותר מאז שבגורלי עלה ללדת את ביתי בשבוע 40 ללא דופק.. ועדין מציצה פה...)
נכון , מדובר באקט אישי. דתי או חילוני... בחירה אישית...
מאמינה שבמיוחד בכאבים שאלו אין לנו לשפוט ולהכריע נכון או לא אלא לכבד בחיבוק את הבחירה.
ולגבי בחירתי שלי- בקבוע- יש לי בבית במקום מרכזי נר נשמה חשמלי שדלוק כל הזמן. נר נשמה רגיל אני נוהגת להדליק- מידי שישי בהדלקת נרות/ מידי שנה בתאריך הלועזי ולעיתים גם בעיברי/ בביקורים שהיו בבית העלמין/ ועד לתום השנה הראשונה היתי מדליקה מידי חודש.
ואיני דתיה.

חיבוק ממני...
 
למעלה