התמימות שהלכה לאיבוד

[פילפילוני20]

התמימות שהלכה לאיבוד

אתמול בערב עליתי במעלית עם שכנה בהריון ו 2 ילדות קטנות שלה.
הגדולה שאלה את האמא מתי כבר התינוקת תצא. האמא הסבירה לה שכשיהיה קר והרבה הרבה גשם והן ינעלו מגפיים ויקפצו בשלוליות.
הסבר כ"כ תמים לילדה קטנה.
ואני רק חשבתי לעצמי, האם גם אני מתישהו אתן הסבר כזה תמים לבן שלי שמחכה בקוצר רוח שיהיה לו אח קטן? או שהתמימות הזו נעלמה לה?
לשמחתי הצלחנו להסתיר את ההריון שנגמר מהבן שלנו (בן 5), כך שלא הינו צריכים להתמודד עם שאלות ממנו. אבל אני תוהה האם בפעם הבאה (כשהוא כבר ידע) אני אוכל להבטיח לו גם בכזו תמימות מתי הוא יקבל אח קטן או שהניסוחים שלי יהיו מאופקים יותר, זהירים יותר?

 

[מרעישה בשקט]

אני לא מבטיחה לה כלום

בלי קשר להריון וילודה, אני תמיד מסייגת. גם לגבי פגישות עם חברים, גם לגבי מתי ניסע לבקר את סבא וסבתא, גם לגבי טיול מתוכנן.

לגבי הריון, בתי בת 4 ולשמחתי היא לא יודעת שאיבדתי 3 הריונות אחרי שהיא נולדה, ובוודאי שהיא לא יודעת על ההריון שאיבדתי לפני ההריון שלה.
לפני שנה היתה בגן שלה ילדה שאמא שלה היתה בהריון מתקדם, ואמרו הם בגן שבקרוב תהיה תינוקת. אני הסברתי לבת שלי, שכל עוד התינוקת לא נולדה, היא עובר (או עוברית), ורק כאשר היא נולדת היא הופכת לתינוקת.

בהריון האחרון היא הבחינה בבטן שלי עוד לפני האיחור, ושאלה אם יש לי עובר בבטן, עניתי שאני לא יודעת.
אם אצליח להרות שוב, נחכה לכל הפחות לסקירה הראשונה (עד אז כבר יהיו לנו תוצאות של סיסי שליה) כדי להסביר לה מה קורה. וגם אז הניסוח יהיה מאוד זהיר ומסוייג.

 

[פילפילוני20]

גם אצלי זה האבדן השלישי

אחרי שהבן שלי נולד, 2 אבדנים הראשונים היו בשבועות מוקדמים בהפלה טבעית והאחרון היה הכי כואב בשבוע 21.
בגלל ה"נסיון" מ 2 האבדנים הראשונים, החלטנו לא לספר לילד כלום עד אחרי הסקירה הראשונה. אבל בגלל שכבר בסקירה הזו התחזית לא הייתה אופטימית, החלטנו שלא מספרים לו כלום ולשמחתי הוא לא הבחין בבטן (כנראה שהסתרתי אותה טוב).
עצוב לי שבאיזשהו מקום, בגלל האבדנים, תילקח מהילד שלי התמימות הזו.

 

[mick nik]

אני מרגישה שגם מהן נגזלה התמימות

הבנתי זאת כשיום אחד בכורתי, עוד לא בת שמונה , חזרה מביה"ס וסיפרה לי בתמיהה ממש שחברתה לכיתה סיפרה לכולם שלאמא שלה צפוי להיוולד תינוק ואז שאלה אותי איך היא יכולה לספר ולהיות בטוחה שהעובר באמת יהפוך לתינוק בסוף.
זו היה רגע בו הבנתי שחווית האובדן שלנו נצרבה בה עמוק מאד, גם אם לא הביעה זאת קודם.
אני שואלת את עצמי אם התובנה הזו - שלא כל הריון מסתיים בתינוק- תלווה אותה גם בבגרותה וכל כך מקווה עבורה שלא...

 

[פילפילוני20]

איזה עצוב...

דברים כאלו כ"כ מבגרים את הילדים... הם מקבלים נקודת מבט אחרת על העולם, נקודת מבט ששייכת לעולם המבוגרים.
אני זוכרת את עצמי בהריון הראשון (שממנו נולד בני), רציתי לספר לכל העולם שאני בהריון, רציתי לצעוק את זה. לא הייתה לי אפילו מחשבה שמשהו יכול להשתבש. התאפקתי עד אחרי השקיפות ואז סיפרתי לכולם.
בהריון האחרון שלי, לא רציתי שאף אחד ידע. ניסיתי להסתיר אותו כמה שרק אפשר. בודדים האנשים שיודעים על ההריון ועל כך שהוא כבר איננו.
&nbsp

 

[טומה1008]

אני גם לא רציתי שידעו על ההריון שלי

(למרות שזה הייה הריון הראשון והייה הרבה אושר שרציתי לצעוק.... )אבל בגלל שהתחיל לי דימום מסיבי באמצע עבודה ומאז המשכתי לאישפוז ושמירת הריון אז כבר ידעו בעבודה וגם חברים וידידים.. וכל המשפחה. כאילו הייתה לי הרגשה שלא יסתיים בטוב. עכשיו אני רק מבינה את זה. בנוסף אני לא האמנתי שאני בהריון...שזה קרה אצלי... שזה נס ולא האמנתי עד הסוף..ולא סתם. ועכשיו שאני, כבר אחרי כבר לא בהריון אני מבינה שזאת הייתה אינטואיציה. ובאמת לא יכול לקרות לי הנס- להיות בהריון, להיות אמא....

 

[כבשה0פועה]

טומה, הנס יכול לקרות לך, כך אני מקווה

הכל כל כך טרי וכואב כעת, ולא פלא שאת שוקעת במערבולת הרגשות. אבל אנא ממך - אם גם בעוד שבועיים, חודש או חודשים תקומי ותצאי ותחזרי ובכל הזמן הזה תמשיכי להרגיש ככה ללא שינוי (סביר שיהיה שינוי ותהינה עליות ומורדות) - ועדין תחשבי שהנס לא יכול לקרות לך - בבקשה שקלי לשוחח עם אשת מקצוע, שתסייע.

 

[פילפילוני20]

אני יודעת שזה קשה, אבל תנסי לחשוב חיובי

הגוף שלך יודע להכנס להריון!
אני זוכרת שכתבת שאתם חוזרים לטיפולים, מקווה בשבילך שתיקלטי להריון חדש בהקדם שיסתיים בידיים מלאות. אומרים שאחרי הפלה הגוף מלא בהורמונים וסיכויי ההצלחה להקלט להריון חדש גדולים יותר.
&nbsp

 

[goldgold1122]

מזדהה איתך כל כך

מחבקת אותך ומקווה בשביל כולנו לימים טובים יותר.
גם אצלי למזלי הילדים לא ידעו, הם יחסית גדולים ולדעתי מקבלים טראומה. כל כך רציתי לספר להם והם היו כל כך שמחים . הגדול כאילו הרגיש את זה ואמר לי "אני יודע שרצית שתהיה לך תינוקת, אבל לא נורא, אני חבר שלך"
הם מבינים יותר מממה שאנחנו חושבים, הלוואי שישארו תמימים ....

 

[פילפילוני20]

איזה ילד רגיש...

 

[כבשה0פועה]

סביר שהניסוחים יהיו מאופקים

אחרי שתי הפלות בשבועות מוקדמים בהריונות #3ו #4 זכיתי להריון #5 תקין. למעשה הסתובבתי עם בטן ופשוט לא ספרתי לאף אחד מלבד חברות בודדות. לא דברנו על זה אפילו עם המשפחה. וכשבתי, אז בת 4.5, שאלה אותי על הבטן - פשוט העברתי נושא ולמזלי היא לא שאלה שוב. ספרנו רק אחרי הסקירה והבדיקות התקינות, וגם אז באמת הייתי זהירה ומסויגת - בשונה ממני בהריון הראשון והשני התקינים שחוויתי כמה שנים טרום ההפלות ואבדן התמימות.
נו, פילפילוני - נותר לי אלא לאחל לך שתזכי להתנסח באיפוק ובזהירות ורצוי בחודשים הקרובים.

 

[פילפילוני20]

נראה לי שבפעם הבאה אספר הכי מאוחר שאפשר

גם להורים... (אם אצליח להסתיר מהם), מבחינתי לספר רק אחרי הסקירה.
&nbsp

 

[כבשה0פועה]

אם לא טועה, סיפרנו בשבוע 16 בערך

אפילו לפורום הריון לאחר אובדן - תמיכה לא העזתי להכנס קודם.

 

[פילפילוני20]

בדיוק מיכל דליות דיברה על זה- אך מספרים לילדים

http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GKHIME&c41t4nzVQ=IM
&nbsp