כאבים

כאבים

שלום לכן נשים מדהימות!
אני קוראת הרבה בפורום כתבתי בו מעט ומאוד מעריכה אותכן על התמיכה והחוזק.
אני אחרי שתי גרידות בטיפול ועדיין עם חור ענק בלב.
שוב לפני מחזור ,שוב מדמיינת שאני בהריון ושוב יודעת שהמחזור קרב ובא.
רוצה להתייעץ לגבי שני דברים.
הראשון מאז הגרידה האחרונה(לפני ארבעה חודשיים) כל פעם שבוע לפני מחזור מתחילים לי כאבים איומים בצלקת הניתוח הקיסרי (שקבלתי באהבה מבכורי).
כבר הייתי אצל שני רופאים (אחד פרטי ואחד של הקופה)שניהם לא רואים כלום ולא מבינים את מקורו.
אני אישה עם סף כאב גבוה (עברתי קיסרי ללא הרדמה)והכאבים פשוט גומרים אותי.
הרופא הפרטי לא הציע הרבה למעט צילום רחם ,אבל אישית מפחדת מהסיטואציה.
כמה נשים שעברו את זה אמרו לי שזה כמו אונס (ולצערי חוויתי כזה אז ממש מפחדת מהמקום שזה ישים אותי בו).
אז האם למישהי יש רעיון אחר,מכירה את התופעה?
האם השד כל כך נורא?
האם פשוט לוותר יש לי שני בנים מהממים בבית ולהניח לזה ,וכמו שרופא הקופה אמר לי שיש סיכוי גדול שעם הגלולות זה יפסק.
רעיונות? כי אני ממש צריכה עזרה לצאת מהמחול שדים הזה.
 
צילום רחם

לפני כשנתיים שקלתי לעשות צילום רחם (בילינסון דורשים צילום רחם כתנאי לPGD אצלם), למיטב זכרוני ניתן לעשות את הבדיקה בהרדמה (כמו שאיבת ביציות).
מעבר לכך יכול להיות שהיסטרוסקופיה אבחנתית יכולה להתאים, ונדמה לי שרוב הנשים שעברו גם היסטרו וגם צילום, טוענות שהיסטרו פחות כואבת.

אף אחת מאיתנו לא יכולה לייעץ לך אם להסתפק במה שיש בבית או לנסות שוב.
אני הגדרתי את גיל 40 שלי כסוף המירוץ. יכול להיות שאוותר לפני כן, יכול להיות שאגיע ל40 ואחליט שאני ממשיכה לנסות, אבל הרגשתי שאני צריכה להגדיר לעצמי קו סיום.

משתתפת בצערך על האובדנים
 
להשוות צילום רחם לאונס זה איום ונורא

ונראה לי שמי שעושה את זה כנראה לא באמת מבינה מה זה אונס (ולא שאני מתיימרת, אבל ההשוואה פשוט מבחילה בעיני).

צילום רחם זה לא נעים. זה כואב, אבל זה קצר וזה הליך רפואי שיש מטרה מאחוריו.
אולי אבל כדאי לך לבקש לעשות קודם היסטרוסקופיה אבחנתית - זה הרבה פחות כואב ויכול גם לבדוק הידבקויות (בעקבות הקיסרי והגרידות)...
 

שירהד1

Member
מנהל
לא משווה ולא אשווה לעולם, אבל-

כאשר עברתי את החדרת הלמינריות- זה היה זוועת אלוהים, עינוי נוראי, קשה ביותר, ואני לא מדברת על ההיבט הנפשי, אלא על ההיבט הפיזי. כאבי תופת, קשים וזוועתיים, טראומה שתלווה אותי עוד הרבה שנים. הרגשתי כמו חיה פצועה, חסרת יכולת לזוז, מתענה בעינויי התופת הללו. וזה נמשך ונמשך ונמשך. לא יודעת כמה זמן- רבע שעה או חצי שעה.
בדיעבד- הייתי צריכה לעבור את זה בהרדמה מלאה.

צילום רחם- לא עברתי, אבל זה מאוד אינדיבידואלי- כל אחת מגיבה לזה אחרת בהיבט הפיזי. יש כאלו שזה כואב להןברמה סבירה, יש כאלו שמאוד כואב, ויש כאלו שזה על גבול העינוי. אז לפעמים, כשיודעים מראש, עדיף לבקש לעבור בהרדמה מלאה ולא להתענות.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
 
לא מפקפקת במידת הכאב

צילום רחם כאב לי מאוד, ויש לי סף כאב גבוה.
אבל לא משנה איך תסתכלי על זה, והתיאור שלך פרט לי על כמה מיתרים - הזילות שבה משתמשים באונס כדי להדגים/להסביר דברים מרתיחה אותי.
 

שירהד1

Member
מנהל
כמה שאלות וגם הצעה-

1. מתי עברת את הניתוח הקיסרי והאם מהלכו היה תקין?

2. לא הבנתי- כתבת "עברתי קיסרי ללא הרדמה"- את מתכוונת ללא הרדמה כללית? כי זה מקובל. או שמא התכוונת לניתוח קיסרי ללא הרדמה ספינאלית או אפידוראלית?! כי זה נשמע לי הזוי. אז אודה לך אם תסבירי למה התכוונת.

3. אין ספק שצריך לבדוק מה מקור הכאבים. כתבת "יש לי כאבים איומים בצלקת הניתוח הקיסרי". כתבת שהיית אצל שני רופאים והם לא רואים כלום. אילו בדיקות ביצעו?

4. אם אכן תצטרכי לעבור צילום רחם- מציעה לך לבקש לעבור זאת תחת טשטוש או הרדמה, בדומה להרדמה שעושים בעת שאיבת ביציות. אין טעם לסבול. ממש לא.

5. רופא הקופה אמר לך שיש סיכוי גדול שעם הגלולות זה יפסק. מה ייפסק? הכאבים? לא הבנתי את ההסבר.

6. שאלת "האם פשוט לוותר?". שוב- לא מבינה את השאלה- האם לוותר על עוד ניסיון להרות? אף אחת מאיתנו לא יכולה לספק לך את התשובה לשאלה הזו.
או שהתכוונת לוותר על לנסות למצוא פיתרון לכאבים ולוותר על הבדיקה?- ואם זו שאלתך- אז ברור שצריך למצוא תשובה לגבי מה מקור הכאבים ולא לוותר על הבדיקה, אלא לבצע אותה בתנאים שאת מסוגלת לעמוד בהם.



שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
 
תשובות

את הניתוח הקיסרי עברתי לפני 11שנים.
עברתי ללא שום הרדמה מאחר וגילו שאני אלרגית לאפידורל (הלב האט מאוד את הקצב -סכנת חיים).
היה מאוחר מידי לכל אילחוש אחר אז פשוט ביצעו את זה ככה .
אני עד היום לא אשכח שהרופא המרדים איש מבוגר לא הפסיק להתנצל ולבכות על הסבל שהם מעבירים אותי.
אז כן עומדת בכאב .
אני לא משווה בין הכאבים אבל כרגע אני מאוד כאובה וכן העובדה שזה מתמשך מתישה אותי.
אני יודעת שאתן מצטמררות מהשוואה של אונס מהבדיקה,אבל המחשבה שלי להיות חשופה ככה עם המפסק בין הרגלים מפחידה ומדאיגה אותי לאן תביא אותי עם הזיכרונות שלי.
מזל שזה פה אבל יכולה לספר שעברתי אונס
שהייתי בת 16 ואירועים כאלה לא עושים איתי טוב.
גם הגרידות עד שכיסו אותי גרמו לי לטראומה ופלשבקים רעים.
אני פשוט לא יודעת עם מה עדיף שאני אתמודד כי שני הרופאים לא חושבים שיראו משהו.
המחשבה היא שבמהלך הגרידה אולי פגעו בדופן הרחם ולכן הכאבים ואולי בעזרת הבדיקה יראו משהו יותר חד משמעי.
לגבי רופא הקופה הוא חושב שזה שהמחזור אמיתי גורם לי לכאבים משמעותיים בעד המחזור המזוייף עם הגלולות עובר יותר בקלות.
אני יודעת שאתן לא יכולות לעזור לי להחליט עד מתי.
אבל לדוגמא על האפשרות לעבור את הבדיקה בטשטוש לא ידעתי.
וכן היה לי חשוב לשמוע מתי מפסיקים אך לבחור גבול לדעתכן.
אני אקח כמובן מה שמתאים לי אבל כרגע עם כל העזרה שאני מקבלת אני עדיין מבולבלת ולא יודעת בדיוק אך לעכל את כל זה.
ופה גם בשל האנונימיות מרגישה שיכולה לשפוך הרבה.
מקווה שברורה כי בראשי אין סדר.
אני רוב החודש בסדר עד שמתחילים הכאבים (לפני המחזור)שם אני מאבדת את הראש.
שם זה שוב מפגיש אותי עם האובדן עם האין,כאילו הכול מהתחלה...
 

shira3121

New member
עשיתי צילום רחם וזה בכלל בכלל לא כאב לי

ואני ממש לא בעלת סף כאב גבוהה.
 
למעלה