עוד קצת תשובות
אני יודעת שאני נשמעת שברירית ,כי אני במקום לא טוב, כמו חלקכן.
אני מעלה הרבה דברים כי החיים שלי מורכבים כמו של כל אחת אבל התחום הזה סביב הרבייה שם דגש על אזור רגיש עבורי.
כל הריון או פגישה עם גניקולוג היא סיוט עבורי, אבל רובם מתחשבים ודואגים לי לחוויה הכי חיובית שאפשר.
שני ההריונות הראשונים היו קלים יחסית הלידה הראשונה הייתה נוראית אבל היה צוות שלם של נשים שליוו אותי ממילדת ודולה .
בסופו של דבר זה לא עזר כי סיימתי בקיסרי נוראי עם הרבה מידי אנשים עם חשיפה וחוסר שמירה על צניעותי שמוטטה אותי.
הטראומה הייתה כל כך חזקה שלקח לי הרבה זמן להסכים להביא ילד נוסף.
לשמחתי הלידה איתו הייתה חוויה מתקנת ורק אנ הדולה והמיילדת וכן בעלי הייו בחדר.
גם מי שתפרה אותי אחרי הייתה אישה שדאגה לי מאוד וכן טישטשה אותי שלא אחווה עוד טראומה לאוסף.
עכשיו המקום של הגרידות וכל ההתעסקות -של מה קורה שם, ממוטטת אותי חוץ מהאובדן הקשה גם החשיפה,הפלשבקים מערערים אותי שעם כל הטיפול ששנים אני עוברת לא מספיקים.
אני במקום חדש וקשה.
חשבתי שיהיה קל ואני חוטפת סתירה לפנים.
בעלי דואג כל הזמן מרגרסיה ואני כבר מרגישה אותה.
זה מאבק מתמיד ,זה לשלוט על מה היה - עבר לבין מה עכשיו ולאן הגעתי.
אני כל כך רוצה עוד ילד אבל דוגת לעצמי מפחדת לאן זה יפיל אותי כי עם כל העבודה עדיין יש חורים שחורים גדולים.
מקווה שהארתי קצת יותר עליי כך שיהיה יותר קל לענות או להבין.
וגם אם לא תודה על הפורום הזה הוא נותן לי מקום של מפלט,מבהיר לי קצת את עצמי.
אני יודעת שאני נשמעת שברירית ,כי אני במקום לא טוב, כמו חלקכן.
אני מעלה הרבה דברים כי החיים שלי מורכבים כמו של כל אחת אבל התחום הזה סביב הרבייה שם דגש על אזור רגיש עבורי.
כל הריון או פגישה עם גניקולוג היא סיוט עבורי, אבל רובם מתחשבים ודואגים לי לחוויה הכי חיובית שאפשר.
שני ההריונות הראשונים היו קלים יחסית הלידה הראשונה הייתה נוראית אבל היה צוות שלם של נשים שליוו אותי ממילדת ודולה .
בסופו של דבר זה לא עזר כי סיימתי בקיסרי נוראי עם הרבה מידי אנשים עם חשיפה וחוסר שמירה על צניעותי שמוטטה אותי.
הטראומה הייתה כל כך חזקה שלקח לי הרבה זמן להסכים להביא ילד נוסף.
לשמחתי הלידה איתו הייתה חוויה מתקנת ורק אנ הדולה והמיילדת וכן בעלי הייו בחדר.
גם מי שתפרה אותי אחרי הייתה אישה שדאגה לי מאוד וכן טישטשה אותי שלא אחווה עוד טראומה לאוסף.
עכשיו המקום של הגרידות וכל ההתעסקות -של מה קורה שם, ממוטטת אותי חוץ מהאובדן הקשה גם החשיפה,הפלשבקים מערערים אותי שעם כל הטיפול ששנים אני עוברת לא מספיקים.
אני במקום חדש וקשה.
חשבתי שיהיה קל ואני חוטפת סתירה לפנים.
בעלי דואג כל הזמן מרגרסיה ואני כבר מרגישה אותה.
זה מאבק מתמיד ,זה לשלוט על מה היה - עבר לבין מה עכשיו ולאן הגעתי.
אני כל כך רוצה עוד ילד אבל דוגת לעצמי מפחדת לאן זה יפיל אותי כי עם כל העבודה עדיין יש חורים שחורים גדולים.
מקווה שהארתי קצת יותר עליי כך שיהיה יותר קל לענות או להבין.
וגם אם לא תודה על הפורום הזה הוא נותן לי מקום של מפלט,מבהיר לי קצת את עצמי.
