אובדן הריון

[shaniw6118]

אובדן הריון

היי בנות,
בעקבות חווית אובדן ההריון, שקרה לפני שבוע 21, חברה ואני החלטנו לפתוח קבוצת תמיכה שמייחדת את חווית ההפלה.
לאורך הזמן גילינו שההתייחסות למקרים שלנו שונה מלידה שקטה.
הרגשנו שאין לנו מקום לבכות בו כי ״לפחות זה לא קרה בחודש 9״.
פתחנו קבוצה חדשה במטרה להרגיש שוות בין שוות ומעל הכל, לתמוך, להכיל ולעבד את החוויה וההתמודדות עם האובדן.

זהו הלינק לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/1220397671336735/

שבוע טוב וגמר חתימה טובה
שני

 

[שירהד1]

בהצלחה וכל הכבוד על היוזמה- וגם שאלות-

כתבת: "הרגשנו שאין לנו מקום לבכות בו". את מתכוונת למקום וירטואלי או לכך שהחברה והסביבה לא נתנה לכן לגיטימציה לאבל?
כי מקום וירטואלי מתאים הוא פה, בפורום הזה...הפורום הזה נותן מקום לכל אחת שזקוקה לתמיכה, סיוע ומידע, ולא חשוב באיזה שלב היה האובדן של ההריון.

ועוד שאלה- כתבת: "לאורך הזמן גילינו שההתייחסות למקרים שלנו שונה מלידה שקטה". מי התייחס אחרת? הסביבה? אנשי מקצוע שבהן נתקלתן? חברות? משפחה? אנשי טיפול?...

אני מבינה שהקבוצה החדשה מוקמת בפייסבוק. לי אין פייסבוק, אבל מאחלת בהצלחה רבה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028

 

[איןאריותכאלה]

דעה לגבי הפרדת אובדן מאובדן (ומילה על פייסבוק)

אני מצטערת לשמוע על האובדן שלך (ושל חברתך).
ואני גם מאד מצטערת על כך שלא מצאתן תמיכה וסביבה מכילה.

ובכל זאת אני לא שלמה עם הרעיון של תמיכה לנשים שאיבדו הריונות בשבועות X עד Y. ואני אסביר לך גם למה.
מצד אחד ברור לגמרי שלאבד הריון בשבוע 7 או בשבוע 37 הן שתי חוויות שונות. מצד שני, לאבד הריון בגיל 21 לעומת לאבד הריון בגיל 43 הן גם חוויות שונות. מצד שלישי, לאבד הריון כשיש 2 ילדים בבית לעומת לאבד הריון כשהבית ריק. מצד רביעי, לאבד הריון אחרי עשור של זוגיות יציבה, בוטחת ורגועה, לעומת לאבד הריון בשנה השניה לחיי נישואים סוערים. מצד חמישי, לאבד הריון עבור אשה יתומה היא חוויה שונה מלאבד הריון עבור אשה שיש לה הורים. מצד שישי, לאבד הריון בגוף בריא זו חוויה שונה מלאבד הריון בגוף חולה. מצד שביעי, לאבד הריון כשהקריירה שלך בנסיקה מתמדת ואת חשה סיפוק והערכה, לעומת לאבד הריון בשלב לא יציב ומעורער מבחינת הקריירה - גם אלה חוויות שונות. מצד שמיני, לאבד הריון בתוך נפש המכירה את עצמה, יכולותיה ומגבלותיה, לעומת לאבד הריון בנפש סוערת, מסוכסכת ובלתי שלווה. גם אלה חוויות שונות. את כבר מבינה לאן אני חותרת. אי אפשר באמת להשוות. באמת באמת שאי אפשר. ולכן פה בפורום אנחנו לא מדרגות אובדן. ולא משות אבל לאבל. אבל הוא חוויה מאד פרטית. עוצמתו ומשכו תלויים בהרבה יותר גורמים מאשר *רק* שבוע סיום ההריון. אני למשל איבדתי הריון (ועוד לא מתוכנן) בשבוע 8. וזה הכה בי חזק. הרבה יותר חזק ממשיערתי. לעומתי, חברה ממש טובה שלי איבדה את ההריון הראשון שלה בגיל 42, על גבול סוף הפריון, ואפילו לא מצמצה. והיא בחורה סופר-רגישה. לגבי פייסבוק - אין לי , ואני גם מעדיפה את האנונימיות של תפוז על פני הפרטים החשופים שבפייסבוק. אם אני רוצה להתלונן על חברה טובה שדיברה איתי הכי לא נכון בעולם בשבילי.... אני בבעיה.

 

[איןאריותכאלה]

מצטערת על העריכה האיומה. המחשב שלי בתהליכי גסיסה.

 

[מרעישה בשקט]

אני חושבת שאני יודעת למה

עונה גם לך וגם לשירה, עפ"י מה שאני מבינה.

יש בפייסבוק קבוצת תמיכה לנשים שילדו בלידה שקטה אחרי שבוע 21 או 22. לא התעמקתי כי גם אני מעדיפה את האנונימיות בהקשר הזה וגם לא בדקתי איך הן מתייחסות למי שעברה לידה שקטה יזומה (כמוני למשל).
אם אני לא טועה, נשים שעברו אובדן בשבוע מוקדם יותר ו/או נשים שעברו גרידה בשבועות מאוחרים (22-24) ניסו להצטרף לקבוצה ונדחו ע"י האדמיניות בטענה שהן לא שייכות.
אני שמחה שיש נשים שמרגישות נוח לשתף ולספר ללא מעטה האנונימיות של תפוז, וכנראה שקבוצת פייסבוק שמייחדת אותן ביחס לקבוצה ההיא תספק להן את המקום שלהן.

 

[תרנגולת14]

אני נטשתי את הקבוצה הזאת "חיבוק בשקט"

האווירה שם ממש איכס, למרות שהמנהלות מאוד מנסות שהכל יהיה כזה "מחבק".
הפורום פה הרבה יותר נעים, ולא רק בגלל האנונימיות, באמת מרגיש שלכולן יש מקום, גם לאישה ההיא שלפני כמה זמן כתבה פה על הפסקת הריון יזומה בגלל שלא היה רצוי, גם לה נמצא פה מקום (רק שהיא בחרה לראות את זה בצורה אחרת משום מה, ונעלמה).

 

[טומה1008]

אני מסכימה

איןאריותכאלה כל כך יפה כתבת! כל מילה נכונה! כל אובדן הוא אינדיבידואלי מאישה לאישה... הצורה והתקופת התמודדות מושפעת מסיבות שונות... אני יכולה להגיד רק עליי! מצטערת מראש אם אני אפגע במישהי! אני חושבת שיותר קל להתמודד עם אובדן כשיש ילד/ילדים בבית ו/או כשאין בעיית פיריון ו/או כשגיל האישה יותר קטן ו/או שיש סביבה תומכת, במיוחד הבעל מבין ו/או שאישה חזקה נפשית ואופטימית. כל זה קשור עליי- זה לא מתקיים אצלי. אולי תגידו אבל אני כן צעירה בת 28. אז לא. בגלל חמש שנות נישואין. וזה נורא כשבגיל שלך לבנות שבסביבך יש 2-3 ילדים... וממש לא קשור באיזה שבוע היית, עברת גרידה או לידה שקטה. אבל כמובן לאבד הריון בין חודש שביעי לתשיעי זה הכי נוראי שיכול להיות... אני אפילו לא יכולה לתאר לעצמי אך נשים יכולות להתמודד עם זה, אני איבדתי בשבוע 23...והרגשתי שהעובר שלי הוא כבר תינוק. אבל זה לא שבוע 30+.... שתהיה לכולכן התמודדות כמה שיותר קלה והריון הבא יסתיים בידיים מלאות!

 

[כבשה0פועה]

איןאריות

בפעם המי יודע כמה - אני אוהבת אותך
כתמיד את בוחנת לבבות ויודעת לזקק את התחושות של רבות מאתנו למלים ולמשפטים.
&nbsp

 

[איןאריותכאלה]

 

[רונית 294]

כתבת הכי מדוייק שיש.

זה ממש גרם לי לחשוב פעמיים. ממש. אני בכל זאת חושבת שיש השפעה כלשהי לשבוע ההריון והאם הספקת ההריון הייתה יזומה או לא וגם לסיבה אפילו. אבל באמת יש כל כך הרבה משתנים שאין לזה סוף.