הפלה בשבוע 20

[talnataly]

הפלה בשבוע 20

שלום, לפני כמה ימים עברתי הפלה בלידה שקטה ומאז הדמעות לא מפסיקות לזרום. ההחלטה הגיע בעקבות ממצא לתסמונת דאון שהפתיעה אותנו כי כל הבדיקות יצאו תקינות מלבד חלבון עוברי בסטטיסטיקה גבולית ששלחה אותי למי שפיר. זה היה הריון ראשון שלנו עם ציפיות לעתיד ורוד שהתנפץ והשאיר אותי עם ריקנות ואובדן כבד. חייבת לעבוד על הנפש לפני כניסה חדשה להריון בתקווה תקין, האם יש קבוצות תמיכה מומלצות לשם כך?
והאם קיימות בדיקות נוספות מלבד הבדיקות הגנטיות (שיצאו תקינות) שניתן לעשות לפני הריון נוסף כמו בדיקת קריוטיפ לבדוק אם יש בעיה כרומוזומלית אצל אחד מאיתנו למרות שתסמונת דאון לא תורשתית ואיך היא מתבצעת?
תודה ושתהיה שנה טובה ובשורות טובות.

 

[איןאריותכאלה]

עצובה ביחד איתך

שלום לך יקרה.
עצוב תמיד לקבל מישהי חדשה לפורום שלנו. כל אחת מאיתנו היתה רוצה פשוט לסגור אותו וחסל.
אני מצטערת שככה מתחילה עבורך השנה החדשה ושככה הסתיים ההריון הראשון שעורר תקוות כל כך גדולות.
כתבת מאד מאופק וענייני, כתיבה שלרוב מאפיינת הלם גדול. משערת לי שזה אחד הרגשות השולטים לצד העצב, הצער, הבלבול ובטח גם כעס נורא על כך שזה גורלכם.
לבי לבי איתך על הצער הגדול שעובר עלייך.

אני לא יודעת לענות לך לגבי הבירורים הפיזיים. אבל אני כן יכולה לדבר איתך על ההיבטים הנפשיים. כתבת נכון (בעיני) :חייבת לעבוד על הנפש לפני כניסה חדשה להריון בתקווה תקין. אני מאד מאמינה שכדאי לתת לאבל את המקום שלו. אני לא יודעת בת כמה את, אבל אלא אם את בגיל מאד מאד גבולי מבחינת היכולת להיכנס להריון, אני לרוב ממליצה לתת לנפש זמן להתאושש ולהחלים.
משני טעמים:

הראשון, אי אפשר אחרת. אין אפשרות לקבור את סערת הרגשות שאת מרגישה כרגע, גם לא מתחת לתקווה חדשה של הריון חדש. צריך לעבד אותם, לארגן אותם, לתת להם מקום, ולאפשר להם להיכנס אל תוך המארג של הנפש באופן שלא מחבל בחיי היומיום. וזה תהליך שלוקח זמן. וזה בהחלט תהליך שכדאי לעבור עם איש מקצוע - אישית או קבוצתית. שאלת לגבי קבוצת תמיכה, אני יודעת שיש כמה כאלה במרכז, יבואו הבנות ויספרו לך בדיוק.

הטעם השני - הריון חדש דורש הרבה כוח. הרבה כוח לציפיה המתמשכת, הרבה כוח להחזקת הדאגות, החרדות והחששות שמלווים הריון אחרי אובדן, ובסיומו, הרבה כוח לתהליך של הפיכה למשפחה.
עדיף לצאת לדרך החדשה מחוזקת.

אני שוב מצטערת שהצטרפת אלינו. אבל עכשיו כשאת כאן, תרגישי בנוח לשתף בכל דבר או עניין. יש פה קהילה מיוחדת - חמה, תומכת, מעצימה. ואנחנו פה תמיד. את רק צריכה מקלדת.

 

[talnataly]

תודה על תגובתך

תודה על תגובתך החמה. בדיוק מה שתיארת זה מה שאני מרגישה. האם את מכירה קבוצות תמיכה מומלצות? (לא וירטואליות?) אני בת 32 בתקווה לפתוח דף חדש

 

[דניאל5000]

צר לי על אובדן ההריון

לא קל וליבי איתך , את בשלב הכי קשה- נפשי , תני לעצמך את הזמן לעכל ולהתאבל , ממליצה לך להקיף את עצמך באנשים שיכולים להכיל את הכאב שלך ולתת חיבוק ולהכין איזה סיר אוכל ולא לחפור עם המשפט ״יהיה בסדר״... רוב האנשים לא יודעים מה לומר ... גם אני חוויתי לצערי אובדן בשבוע 23 ביצעתי גרידה מאוחרת עקב תסמונת דאון כשכל הבדיקות היו תקינות .... אצלי הסיכוי היה מעט גבוה יותר בגלל הגיל 41... אך בתור מי שחוותה 2 הריונות תקינים שהסתיימו בידים מלאות הייתי בשוק טוטאלי מהממצא... ולצערי נפלנו בצד הלא טוב של הסטטיסטיקה! אם עשיתם בדיקות גנטיות והכל תקין אז אין לך מה לדאוג ... ראיתי בפרופיל שלך שאת בת 32.. אכן צעירה... ממליצה לך לתת לגוף ולנפש זמן להתאושש ולהתחזק וברגע שתחליטו ללכת על זה שוב ... ממליצה כן לעבור את הבדיקות הרגילות . אני בדיעבד מצטערת שלא עשיתי בדיקת סיסישליה שהיא בשבוע מוקדם יותר- אומנם מסוכנת יותר אך אם חלילה יש משהו לא מגיעים לשלב כה מתקדם! . אני ב2 ההריונות לפני האובדן עשיתי מי שפיר לא כי היה צורך סתם כי רציתי לוודא שהכל בסדר... והייתי מתחת לגיל 35 ...אז בהריון האחרון עשיתי מי שפיר כהרגלי ואכן מזל גדול שעשיתי... איכות חייו של ילד חולה היא נוראית ומהווה סבל לו ולסביבה. מאחלת לך בריאות ושנה טובה מלאה בבשורות טובות

 

[talnataly]

תודה על תגובתך

תודה על תגובתך החמה. משתדלת להקיף את עצמי במשפחה הקרובה כי עוד לא סיפרנו לחברים. היינו בחו״ל כשבישרו לנו ולא יודעים שחזרנו ואני נמנעת כרגע מלהתמודד עם החשיפה לסביבה שזה קשה בפני עצמו ולוקחת את הזמן עם עצמי. פעם הבאה אין ספק אעשה סיסי שילייה למרות הסיכון יחסוך הרבה עוגמת נפש בשלב מאוחר יותר. האם את מכירה קבוצות תמיכה מומלצות? (לא וירטואליות, בנוסף לכאן

 

[דניאל5000]

לא מכירה קבוצות נוספות ...

בטוחה שיש - תשאלי אולי את שירה מנהלת הפורום . תחזיקי מעמד ואנחנו פה לחזק ולהתחזק

 

[מרעישה בשקט]

משתתפת בצערך

למיטב ידיעתי תסמונת דאון איננה תורשתית ומדובר בטריזומיה (3 כרומוזומים במקום 2), כך שבדיקה שלכם לא תסייע למנוע הישנות של טריזומיה זו.
תאורטית אתם יכולים לעשות צ'יפ גנטי לעצמכם, כנראה במימון עצמי כי לא נראה לי שהקופה תאשר. קחי בחשבון שצ'יפ גנטי יכול להעלות ממצאים אפורים שאינם חד משמעיים. אני מורישה ממצא כזה שבמקרה הטוב לא בא לידי ביטוי ובמקרה הרע עלול להתבטא בפיגור שכלי קשה.
לצערי אני לא מכירה קבוצות תמיכה, אבל קראתי כאן שבתל השומר יש מדי פעם קבוצת תמיכה.

 

[talnataly]

ציפ גנטי

בפעם הבאה נעשה את כל הבדיקות שאפשר כדי לא להגיע לשלב מתקדם כמו שהיה ולחסוך עוגמת נפש.. הבעיה היא שמרוב עודף בדיקות החששות גוברות אבל כנראה שאין ברירה. אפשר לעשות צ׳יפ גנטי לפני הכניסה להריון?

 

[מרעישה בשקט]

צ'יפ הורי בהחלט ניתן לעשות לפני הכניסה להריון

כתבתי לך תשובה ממש ארוכה ומושקעת ותפוזבל נתקע והיא איננה. אנסה לשחזר.

אנחנו עשינו צ'יפ לעצמנו חודש אחרי לידה שקטה, עקב ממצא שהתגלה בצ'יפ של העוברית, ואז התברר שהממצא מורש ממני.
את הצ'יפ שלנו עשינו במימון עצמי. לאחר קבלת התוצאה הגשתי למשרד הבריאות בקשה לכיסוי עלות הבדיקות. שנה וחצי (!) אח"כ קיבלנו את ההחזר.

הבעיה בצ'יפ היא שקיימים ממצאים שאינם חד משמעיים, ואז לא תמיד ברור מה כדאי ומה נכון לעשות.
יכול להיות שעוברים שנושאים את הממצא שלי היו הופכים לילדים בריאים, אבל אנחנו לא מוכנים לקחת את הסיכון הזה (משפט מאוד יבש שתחתיו מסתתר כאב עצום. ההחלטה להפסיק כל הריון שבו מתגלה הממצא הזה היא מאוד ברורה לנו מצד אחד, ונוראית וקשה מהצד השני).
ולכן בהריון שאחרי הלידה השקטה עשיתי סיסי שליה ובגלל שהתגלה אותו ממצא עברתי גרידה. אח"כ ניסינו PGD: טיפולי פוריות שבהם בודקים את העוברים לממצא הספציפי ומחזירים רק את אלו שאינם נושאים אותו. 4 שאיבות לא הובילו להריון ואז חזרנו לנסיונות טבעיים, וגם היה הריון, אבל הדופק נגמר בשבוע 9.

אני מבינה את הצורך לבדוק את הכל מראש, אבל אם אתם חושבים על צ'יפ הורי, אני ממליצה לעבור ייעוץ גנטי אצל מומחה (לא ייעוץ בסיסי אצל אחות בקופה), ולהבין האם אתם מסוגלים להתמודד גם עם ממצאים שאינם חד משמעיים.

 

[שירהד1]

צר לי על אובדן ההריון

זה בסדר כמור שהדמעות לא מפסיקות לזרום, וזה גם בסדר גמור כאשר נגמרת כבר המכסה והן מפסיקות לזרום, אבל בלב עדיין נותר בור שחור ועצוב מאוד.

יש לי מספר דברים נוספים לכתוב לך, אז אנסח בצורת נקודות. כך יהיה לי קל יותר:
1. קבוצות תמיכה- יודעת שיש קבוצת תמיכה מעולה בתל השומר, ב"מרפאת חוה". האחראית שם היא ד"ר ורד בר, שהיא אשת מקצוע יוצאת דופן.
לא כתבת מהיכן את בארץ. אז אני מקווה שתל השומר רלוונטי.

2. בדיקות נוספות ששאלת עליהן, כגון קריוטיפ הורי- במקרה שלך, של תסמונת דאון (טריזומיה 21), אין צורך לבצע קריוטיפ הורי. מדובר באחת הטריזומיות הנפוצות ביותר. היא יכולה להתרחש בכל גיל, גם בגילאים צעירים של האם והאב. כידוע לנו, ככל שגיל האם והאב מבוגר יותר, כך יש יותר סכנה לבעיות כרמוזומאליות של העובר. אני מכירה באופן אישי מישהי בת גילך, שהיו לה שתי הפלות- אחת בשבוע 8 הפסקת דופק, והשנייה- הפסקת הריון יזומה בגלל תסמונת דאון. כיום היא במחצית הריון חדש והכל תקין (טפו טפו טפו).

3. כן מומלץ לבצע את הבדיקות הרגילות, שכל שאר האוכלוסיה מבצעת, כגון הבדיקות הגנטיות הקיימות. אני קוראת שוב את דברייך, וכתבת שביצעתם את הבדיקות. אז בזה את מכוסה. יופי.

4. לגבי ההריון הבא- כאשר יגיע- תתכונני לכך שהוא יהיה יותר חרדתי מהרגיל...אבל- אל תקבעי כעת מראש שתבצעי בדיקת סיסי שיליה- זו בדיקה מסוכנת לעובר, ולא מומלץ לבצעה סתם כי לא רוצים להגיע לשלבים מאוחרים יותר של ההריון ואז לגלות חלילה משהו. מבצעים את הבדיקה במיקרים שבהם יש חשד משמעותי לפגם כרומוזומאלי, לדוגמא- אם בדיקת השקיפות העורפית לא תקינה ורוצים לזרז את התהליכים ולהבין בוודאות של מאה אחוז מה קורה.
את הבדיקה גם מבצעים במקרים שבהם ידועה מראש איזושהי בעיה גנטית ורוצים לוודא תקינות העובר.
יש כיום בדיקת דם בשם ניפטי, שניתן לעשות כבר בשבוע 10 נדמה לי, ולוקח לתוצאות משהו כמו שבועיים להגיע- והבדיקה בודקת מספר תסמונות מרכזיות, כולל תסמונת דאון, וזה ללא סיכון העובר.
כך שלקראת ההריון הבא- כאשר יהיה- ניתן בהחלט יהיה לשקול לבצע בדיקת דם זו, שגם נותנת מענה לנושא התסמונות המרכזיות, וגם לא מסכנת.

שולחת חיבוקי נחמה

, וגם הרבה אופטימיות ותקווה לעתיד.
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון "תפוז".
09-7749028