נגמרה לי המכסה של האכזבות

[snoopy96]

נגמרה לי המכסה של האכזבות

זהו, אחרי ארבע וחצי שנים, חמש גרידות, 9 הריונות, נגמרתי.
כבר התחלנו פונדקאות וכאילו כל אכזבה כבר מוחקת אותי לגמרי, אני לא מסוגלת להתמודד עם זה.
אתמול קיבלנו תוצאות שליליות על החזרה ראשונה לפונדקאית, היו לנו רק שני עוברים מוקפאים שגם אותם הצלחתי לקבל בדם ויזע.
שנה חדשה, יומולדת 36 וחור גדול בנשמה.

 

[רונית 294]

אאוץ'

ענקי. יש לכם ילדים בכלל? מקווה שהמוקפא הבא ייקלט. ולא תצטרכי שאיבה שוב.

 

[שירהד1]

אויש, מאמי

ברור שנגמרת. ברור. ברור שאין לך כבר כוחות להתמודד. ברור שיש לך חור שחור בנשמה (יותר נכון "בור").
את רוצה להגיד לי שאת מצליחה להתמודד עם כל הטירוף הזה ללא סיוע כלשהו? אני פשוט לא זוכרת. אבל בבקשה, אם את לא מטופלת, לכי על זה- כולל טיפול תרופתי. זה אי אפשר ככה.
היו פה מספר סיפורים מאוד אופטימיים על פונדקאות שנגמרו בצורה מושלמת ונפלאה. אני מאחלת לך שכך יהיה גם אצלך. הלוואי והנס יקרה עם העובר המוקפא.
את יודעת מתי תהיה ההפרייה אצל הפונדקאית?

את מסוגלת לחגוג את יום ההולדת? הלוואי וכן. אני בזמנו לא הייתי מסוגלת ולא רציתי, ואני יודעת שזה נורא נורא כאב לאמא שלי...וגם בכלל- לכל הסביבה שלי היה מאוד קשה להבין ולקבל. יש לי אח תאום, כך שאמא שלי מאוד ביקשה את רשותי לפחות להכין עוגה. ואת זה איפשרתי לה.
הלוואי שמצבך בכל זאת מאפשר לך, למרות הכל, לציין את מה שיש, אבל גם אם לא- אני האהיה הראשונה להבין.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
מדריכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028

 

[איןאריותכאלה]

אני פה רק להשתתף

המון שנים.
המון גרידות.
המון תקוות מנופצות.
וגם המון חגים בפתח.
לא קל. בכלל.

הלוואי הלוואי הלוואי שיבואו אלייך ימים טובים יותר.
ועד שהם יבואו מקווה שיש לך בעל מכיל/ אמאקרובה/ חברה טובה/ אשת מקצוע/ מישהו שהוא כותל לדמעות.
אני אישית כשהגעתי לתחתית לקחתי תרופות והן עזרו לי לראות לא רק בשחור.

אנחנו פה אם את צריכה אוזן או כתף או אמפטיה או חיבוק או מילה טובה או כל דבר בעצם.

 

[snoopy96]

אין עוד מוקפאים

זה חלק מהעניין, השיאבה היחידה שעשיתי הניבה רק שני עוברים מוקפאים וההחזרה של שניהם לא הצליחה, ככה שאני צריכה לעשות שאיבה נוספת.
כבר כל כך קשה לי עם הדקירות, הכאבים וכל מה שזה עושה לגוף שלי.
הגעתי לפונדקאות כבר עם הלשון בחוץ
&nbsp
תודה לאל יש לי בבית ילדה מדהימה בת 6 שהיא נס מוחלט, לפני כל עידן ההפלות, ובעל מקסים ותומך ואני מודה עליהם כל יום.
אבל עם זאת פשוט קיוויתי שפעם אחת אני אהיה בצד אחר של הסטטיסטיקה, שמשהו סוף סוף יזוז לכיווני... קיוויתי שאם זה לא על הגוף שלי זה יצליח יותר
כמובן, שבמקרה שלי גם הריון של פונדקאית לא באמת יבטיח כלום כי הסיבה להפלות לא ידועה, ככה שאני עדיין באותו מקום של אי וודאות וניסויים על הגוף שלי.
&nbsp
תודה לכן, על הכל. יש לי מטפלת מעולה שאני אוהבת ורוב הזמן אני מצליחה לשמור על שפיות, אבל גם לחברות שלי כבר נגמר מה להגיד. אם יכולתי לקבל ילד לפי כמות האנשים שמחזיקים לי אצבעות כבר היה לי גנון שלם
רק פה אני מרגישה בנוח בסוף להיות אני
תודה שאתן פה
אוהבת

 

[שירהד1]

אה...לא הבנתי את זה...

חשבתי שהיו שני מוקפאים ושנשאר אחד...איזה באסה.
טוב, גם לי, כמו לחברות שלך, נגמר מה להגיד. נשאר לי רק לחבק ולקוות.
טוב שאת מטופלת ושומרת על עצמך. וטוב שקיים הפורום, כדי שכולנו נוכל להרגיש לפחות במקום אחד נוח להיות אנחנו.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
מדריכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028

 

[snoopy96]

החלק הבאמת הזוי הוא שהרגע גיליתי שאני בהריון (בלי מזל טובים)

שוב, פעם 11
אבל זה כימי, זה יפול עוד יום-יומיים כי אני בלי תמיכה, יודעת מנסיון
אי אפשר שזה היה נקלט אצל הפונדקאית??!?!

 

[שירהד1]

רגע, ועם כל ההבנה לגבי ה"בלי מזל טובים"-

ולא כי אני רוצה להישמע אופטימית מטומטמת, אבל אני בכל זאת שואלת-
איך גילית על ההריון? בדיקה ביתית? בטא?
איך את יודעת שזה הריון כימי? התחיל דימום משמעותי?
למה לא ללכת מחר בבוקר לרופא/ה שלך ולהתחיל תמיכה הורמונאלית? (בסדר, אני יודעת שזה לא מבטיח כלום כלום. אבל בכל זאת...).

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
מדריכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028

 

[snoopy96]

אז ככה

אני בדרך כלל מאוד מדוייקת.
איחור שלושה ימים + לא מרגישה טוב ועייפה כל הזמן עשיתי בדיקה ביתית
פס חלוש מאוד
עוד לא התחיל דימום אבל כל ההפלות שלי היו ככה, בלי תמיכה הורמונלית זה נופל בשלב זה או עד שבוע שש.
אני עכשיו בתור לרופא, אבל אני לא אתחיל שום תמיכה כי כבר ניסינו את כל הדברים האפשריים וכלום לא הצליח, בגלל זה פנינו לפונדקאות
אם הייתי מאמינה שיש סיכוי שמשהו ישתנה הייתי מחכה עם הפונדקאות אבל זה הריון אחת עשרה.... וזה תמיד אותו ריטואל חוזר בדיוק באותו אופן, ככה שאני לא צופה הפתעות
אבל עדיין זה הזוי כל כך

 

[מרעישה בשקט]

סמיכות העניינים מדגישה את הייאוש.
הייאוש מחזרה לשאיבות, הייאוש מחוסר האמון בגוף שבוגד שוב ושוב.

לא יודעת מה לאחל לך, אז שולחת חיבוק.

 

[שירהד1]

מה אמר הרופא?

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
מדריכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028

 

[snoopy96]

רצה לתת לי תמיכה הורמונלית

סרבתי
אני לא מוכנה יותר שיעשו עליי ניסויים
אמרתי לו שלא יקשר יותר מידי, אני כבר יודעת
הגיע המחזור, נגמר
שוב