אובדן הריון

שני25ר

New member
אובדן הריון

היי לכן אני כמה ימים אחרי לידה בשבוע 23 התינוקת נולדה חיה וכמובן שזה הסתיים עצוב קשה (הריון יקר אחרי המון טיפולים) השתחררתי אתמול מבית החולים היום הבעל נשאר בבית אבל ממחר מה? איך ממשיכים? ( מה ההמלצה לחזור לשגרה להמשיך או לנוח) באופן מוזר גם קיבלתי חופשת לידה תודה לכולן
 

shira3121

New member
צר לי על אובדן ההריון

ועל אובדן החלום. לגבי השאלות איך ממשיכים ומתי לחזור לעבודה זה ממש אינדיוידואלי. אני חושבת שהייתי נשארת שבוע בבית ורואה איך זה מרגיש לי. יש נשים שהחזרה לשגרה עושה להן טוב ויש כאלו שלהישאר בבית ולבכות כל היום קריטית להן להחלמה
 


שני יקרה,
אני אפילו לא יכולה לדמיין את מה שעברת.
אני בוכה איתך על אובדן הריון היקר הזה.
כמה נורא.
 

amuna100

New member
ככ מצטערת לשמוע...

נראה לי שכדאי שתקחי את הזמן לעצמך..לעכל את האובדן(פיזית ונפשית..) אבל אני מניחה שיש כאלו שהשגרה עושה להם טוב, אז פשוט תעשי איך שאת מרגישה לנכון..
 

דניאל5000

New member
חיבוק חזק

ווירטואלי שולחת לך , לא קל ... את זמן קצר אחרי . כל אחת מתמודדת עם האובדן בצורה שלה , המלצה שלי בתור מי שעברה אובדן גם בשבוע 23 הוא להישאר בבית לפחות שבוע אם לא יותר לתת לעצמך ובן זוגך לעכל את האובדן , לבכות , לתת לגוף להתאושש , לדבר עם אנשים שיכולים להכיל את הכאב שלך . גם החזרה לשיגרה ולעבודה היא עוזרת אבל זה דורש גם התמודדות עם העולם - המבטים , להסביר לכולם ... גם לזה צריך לצבור כוחות נפשיים! תרגישי טוב ובשורות טובות בעתיד הקרוב
 
עצוב נורא. והצעה לגבי איך ממשיכים.

היי שני.
היה לי כל כך עצוב לקרוא את ההודעה שלך. אני מצטערת שהצטרפת אלינו. אחרי הריון כל כך יקר. אחרי שעברת יותר ממחציתו.

איך ממשיכים? לאט.
מחר את יכולה ללכת לעבודה?
זה מרגיש לך ריאלי?
כשאת חושבת על עצמך מתלבשת ומתארגנת ומגיעה למקום העבודה את מרגישה הקלה או חרדה?
תשאלי את עצמך את השאלה הזו כל ערב.
וככה תחליטי לגבי יום המחרת.

בעבודה תודיעי שאת בחופשה עד הודעה חדשה. אם קשה לך להתקשר בקשי מבעלך לעשות זאת עבורך.
את לא חייבת לדעת עכשיו כלום. רק לטפל בעצמך בצורה הכי טובה שאת יכולה.
אני תמיד ממליצה על טיפול. אובדן לרוב מציף הרבה יותר מאשר את אובדנו של העובר הספציפי הזה, והוא גורר אחריו הרבה שאלות קשות וחיבוטי נפש. גם לך אני ממליצה לעבד את האובדן עם איש מקצוע.
לתחושתי עכשיו עוד מוקדם מדי ואת עדיין בהלם וכל האינסטינקטים ההישרדותיים שלך פועלים 'על אוטומט'.

לבי לבי איתך.
בואי אלינו לשתף כמה שתרצי במה שתרצי.
אנחנו פה. תמיד.
 

רונית 294

New member
משתתפת בצערך...

גם אני ילדתי בשבוע 23 על רקע של ירידת מים מוקדמת. אצלי הפסקת הריון יזומה לאור הסיכונים. בזמני לא קיבלתי חופשת לידה אבל הייתי בבית 6 שבועות במחלה. היה קשה מנשוא. שנתיים אחרי זה ועם תינוקת חדשה עדיין כואב אבל פחות. האבל הוא תהליך מורכב. קשה להמשיך הלאה אבל בסוף אין ברירה וזה קורה. לפחות חלקית. מאחלת לך החלמה מהירה פיזית ונפשית והריון חדש ותקין (שהוא לא תחליף...) ויעזור לך להתגבר. רק אם בא לך לענות... האם בחרתם להחיות את התינוקת?
 

שני25ר

New member
תודה רבה

לכולם על החיזוקים לוקחת ומאמצת הכל עדיין טרי אבל משתדלת להיות חזקה ולהסתכל קדימה בטוחה שבדרך עוד יהיו עליות וירידות אני בוחרת לקחת את הזמן להתאבל לנוח ולהמשיך הלאה..
 

שני25ר

New member
לרונית

לגבי השאלה אף אחד לא אמר שיש בחירה כזו בכלל וכנראה שטוב שכך ...
 

שירהד1

Member
מנהל
משתתפת בצערך על אובדן ההריון


קשה מאוד. ליבי איתך. אבל על אובדן הריון הוא אבל לכל דבר. אין "נכון" או "לא נכון" לגבי חזרה לשגרה. יש נשים שיעשה להן טוב לחזור לאחר זמן קצר לעבודה ויש נשים שיעשה להן רע לחזור לעבודה, וזקוקות לזמן רב יותר בבית.

אני עברתי את רוב אובדני ההריון בשבועות 7-9 ופעם אחת בשבוע 16, וחזרתי לעבודה תוך יומיים תמיד. זאת מכמה סיבות- א. אני עצמאית ואין לי תנאים סוציאליים:( ב. כי העשייה היצילה אותי מעצמי ומהבכי הבלתי פוסק. זה הכריח אותי להרים את הראש ולזמן מה להתעסק בדברים אחרים, למרות שהמחשבות כמובן לא עזבו אותי. אבל טיפה הייתי מוסחת מדברים אחרים, וזה היה לי מעולה.

יש לי חברה שילדה לידה שקטה בשבוע 24, וחזרה גם לעבודה מהר, כי היא הרגישה שעומדת להשתגע בבית. לעומת זאת, אחת אחרת- הרגישה שהיא לא מסוגלת לעבוד ולהתרכז, והיתה זקוקה למספר שבועות עבור עצמה.

הכל לגיטימי.

האם הבנתי נכון וזה הריון ראשון? או שאולי טעיתי ויש ילד/ים בבית? כי אם יש ילד/ים בבית, זה עוזר בחזרה לשגרה, כי יש דברים שפשוט אין ברירה, וקמים ועושים אותם, וזה עוזר בשיקום ובחזרה לעצמך.

האם יודעים מה גרם ללידה המוקדמת? האם זה היה משהו מקרי או משהו שעלול לחזור על עצמו וניתן למנוע אותו בפעם הבאה? אני שואלת זאת, כמובן, דווקא מתוך חשיבה אופטימיות על ההריון הבא. וסליחה אם הקדמתי את המאוחר.

שולחת חיבוקי נחמה וכוחות,

שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

שני25ר

New member
היי שירה

אני בהחלט מרגישה שחשיבה על הסיכוי להריון נוסף נותנת לי תקווה
אין לי ילדים עברתי טיפולים עבור ההריון היקר הזה ובהחלט אני אשמח לקבל כל עצה על מנת לבדוק את הדברים כדי שהפעם הבאה תסתיים בידיים מלאות
לפי בדיקות הדם בבי"ח היה לי דלקת בגוף הם לא יודעים מהיכן הדלקת עדיין לא הגיעו תוצאות של התרביות שתן והשלייה
בשבוע הבא יש לי תור לרופא אני אבקש את התוצאות
האם יש בדיקות נוספות שאני צריכה לבצע/לבקש???
בגדול הגעתי למיון עם צירים ומחיקה 70 אחוז ותוך שעה היה ציר כל דקה ופתיחה לא הייתה ברירה אחרת ועברתי לחדר לידה...
מימה הדבר יכל עוד לנבוע?
תודה.
 

שירהד1

Member
מנהל
אמממ....הייתי ממליצה לך, לפני הריון חדש-

ללכת להתייעץ עם רופא/ה להריון בסיכון גבוה שאת סומכת עליה/יו. אפילו לשמוע דעות של שני/תי רופאים/ות. תבואי עם התיק הרפואי, יחד עם תוצאות הבדיקות שעשו בבית החולים, ותבקשי עיצה.
לפעמים מדובר במשהו מקרי שבאותו הריון השתבש, ולפעמים מדובר במשהו שניתן למנוע, כגון קשירת צוואר הרחם. ולפעמים הרופאים לא יודעים. אבל שווה התייעצות משמעותית.
אני לא מספיק מבינה בעניין הזה בהיבט הרפואי, ולכן המלצתי הכנה עבורי אלייך היא התייעצות רפואית.

לגבי המונח "הריון יקר"- מודה שקשה לי כאשר מטופלות פוריות משתמשות במינוח הזה. בעיניי, כל הריון שהינו רצוי- הוא יקר להוריו, ובוודאי ובוודאי לאישה, שנושאת אותו ומרגישה הכל על גופה ונפשה.
אובדן הריון הינו דבר כואב וקשה מאוד ועצוב מאוד, בין אם ההריון הושג בטיפולים ובין אם באופן טבעי. אני נגד לעשות דירוגים ברמת כאב וברמת יוקר ההריון. אובדן הוא אובדן הוא אובדן.
ואת זה אני כותבת כמי שעברה 7 אובדני הריון, וההריונות הושגו באופן טבעי, אבל כל הפלה גררה אחריה אבל קשה וכואב, וכעס נוראי ויאוש ועצב כבד.

אני כמובן לא מתיימרת להבין מה עובר על מטופלות פוריות. אין ספק שהוספת מימד הטיפולים הקשים מוסיף עוד לקושי הנפשי וליכולת ההתמודדות.
אבל הריון של מטופלת פוריות אינו יקר יותר מהריון שהושג באופן טבעי. כל הריון רצוי הוא הריון יקר. זו עמדתי, כמובן.

אני לא מצפה שבמצבך הקשה תהיי מסוגלת להכיל את מה שכתבתי. אבל היה לי חשוב לכתוב זאת, גם עבור אחרות.

אודה לך מאוד, אם לאחר התייעצות רפואית, תחזרי אלינו ותספרי לנו מה נאמר לך. הלוואי וההריון הבא יגיע מהר ככל הניתן, ויביא עימו את האושר הגדול.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

שני25ר

New member
מקבלת לחלוטין

לרגע לא חשבתי שההריון הזה יותר יקר מהריון רצוי הכוונה הייתה לציין שזה היה הריון שלא בא בקלות לקח הרבה זמן (כמעט 7 שנים שבהם עברתי כמה ניתוחים) יכול להיות שהניסוח לא תקין.
בהחלט לאחר התייעצות אשמח לכתוב כדי לעזור לאחרות!!
תודה על התשובה
 
אני לא לגמרי מסכימה עם שירה בעניין הזה.

ובעיני לעבור מסע של 7 שנים (+כמה ניתוחים כבונוס) הוא סיבה לאבל בפני עצמו. ומצריך המון כוחות ועיבוד רגשי מורכב כדי לצלוח אותו.
והוא שונה מאד ממי שפשוט מפסיקה לקחת מניעה ונקלטת מיד.
גם אם שתי הנשים הללו איבדו את ההריון באותו השבוע.

אני כן נמנעת מלדרג אבל או למדוד אובדן.
ואני אף פעם לא אגיד (אכתוב) למישהי - יאללה, עזבי, לא נורא, פשוט תיכנסי להריון חדש, מה את מתאבלת בכלל, זה רק צבר תאים וכל מיני פנינים שאנשים אומרים לפעמים.

אבל יש הבדלים ואני רואה אותם.
אני כן מסתכלת על גיל (למה, בעצם? מה, הריון שאבד בגיל 19 כואב פחות מהריון שאבד בגיל 43? אבל אני כן מסתכלת על זה. יש עניין של אופק ילודה ומידת התקווה שיש לאשה המתכננת הריון נוסף, והאופק הזה שונה בגיל 19 ובגיל 43).

אני כן מבדילה בין מי שיש לה ילד/ילדים למי שמאבדת הריון ראשון וחוזרת לבית ריק.

אני כן מבדילה בין מי שנכנסת להריון באופן טבעי למי שעוברת טיפולים מתישים. ואישית אני מלווה כבר שנתיים וחצי חברה טובה (יחידנית) בטיפולים מפרכים. עד כה רק שליליים. ולב שבור. כל חודש. כל החודש. קשה לתאר את זה.
לא מתייחסת בכלל לעלות הכלכלית ולהורמונים ולסיכונים שבנטילתם. רק לשפיות הנפשית. והשמירה עליה קשה מאד (מאד!) בטיפולים.

בסופו של דבר אני תמיד מסתכלת מי ניצב מולי.
יכולה להיות אשה בת 42 שמאבדת הריון ראשון עם אופק ילודתי בינוני מינוס שתיקח את זה ממש בקלות (גם חברה) ומישהי בת 31 שלא תיכנס להריון במשך 5 חודשים בנסיונות טבעיים ותחיה בסרטים ובאבל שאין כדוגמתו (חברה של חברה שאיבדה את זה בנסיונות, והם לא היו כל כך ארוכים).
כאן נכנסים שיקולים של חוסן רגשי, של השקפת עולם, של יכולת להיעזר בסביבה, של נסיבות חיים אישיות של כל אחת ואחת.

אז הסיבה האמיתית שבגללה אי אפשר להשוות בין אובדן לאובדן היא בסופו של דבר לא הסיפור הרפואי שמאחוריו, אלא האשה שמאחוריו.
ובגלל זה מצד אחד כולנו מבינות זו את זו היטב במישור הרגשי, מצד שני כל אחת הולכת במסע פרטי ונבדל משלה.
 
אני בדעה של איןאריותכאלה

רק שחששתי לכתוב אותה.......
יש הבדל כשהריון מושג בקושי, כשהשעון מתקתק, או כשהבית ריק.
ואפילו- בשונה מגישת הפורום הרווחת, יש הבדל רב בשבוע ההריון או בכמות האובדנים.

אז לדעתי יש הבדל באובדן, רק שאין הבדל בהתייחסות שלנו כלפי האישה שחווה אובדן שלא הייתי מגדירה 'קל' יותר אלא 'פשוט' יותר.

מאוד מתחברת לשני המשפטים האחרונים שהאובדן הוא בעיניים של האישה אבל בד בבד גם קשור לסיפור הרפואי מאחוריו, ולא מנותק ממנו.

פעם ראשונה שאני מעיזה להגיד כאן בפורום-
בעיני, בעיניים שלי, יש הבדל גדול בין אובדן בשליש ראשון לבין לאבד תינוק רגע לפני לידה, כשבאמצע רצף.......
יש הבדל בין הפלה ראשונה לבין הפלות חוזרות.
(ויש עוד הבדלים)

ההלם.
היאוש.
שברון הלב.
החרדות.
חוסר הוודאות.

ועוד אוסיף-
ייתכן שאישה שתאבד הריון, בשבוע מוקדם, עם ילדים....... (כל הנתונים שמראים אקראיות), גיל צעיר וכו', תקח את האובדן בצורה קשה יותר מאישה ללא ילדים או בהריון יותר מתקדם או כשזו לא ההפלה הראשונה.......
אבל- ביחס לאותו אדם ספציפי, יש הבדל גדול.
אותה אחת ש'נחרב עולמה', אם חלילה היה קורה לה אובדן בשבוע מתקדם או לפני שהיו לה ילדים וכד'- הייתה לוקחת זאת עוד יותר קשה.
ולדעתי, זה מעיד על הבדלים ורמות של אובדן.

ושוב, הגישה בפורום מביאה לכל אחת מקום 'של כבוד' (היינו מוותרות...) ואפשרות ביטוי, ועל כך אני מצדיעה לך.

שירה, מי ייתן והפורום לא ייספק לך תעסוקה רחבה כל כך.......
 

שירהד1

Member
מנהל
הבנתי, ועוד שאלה חשובה-

כתבת שעברת כמה ניתוחים. האם יכול להיות קשר בין הניתוחים ומצבך הרפואי לבין מה שקרה בהריון? אני סתם זורקת משהו לאויר, כי לא כתבת אילו ניתוחים עברת. יש גם בנות שהן בריאות כמו שור וקורה להן אסון בהריון
.

אז כשאת הולכת להתייעצות, את צריכה לדבר על מצבך הרפואי מכל הבחינות, ולתת לרופא/ה את כל המסמכים האפשריים, כדי שאפשר יהיה אולי להסיק איזשהן מסקנות.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
משתתפת בצערך הקשה מנשוא

לא פשוט בכלל בכלל.
ככל שההריון מתקדם ומתחילים לדמיין את הסוף, המכה יותר כואבת.
ועוד הריון יקר.

אני אישית הוצרכתי ליותר זמן אחרי גירדה בשבוע 21 לעומת גרידות מוקדמות יותר. ההלם......
את קיבלת חופשת 'לידה', אל תמהרי, תני לעצמך לפרוק...
פעמים חוזרים מהר ואז מקבלים את ה'בומרנג'.

הרבה כוחות!
 
משתתפת בצערך, שני

קראתי תגובה שלך בשרשור חדש וחפשתי את הודעתך כדי להשתתף בצערך הנורא.
פשוט נורא. שולחת לך חיבוקים וכוחות (עד כמה שזרה יכולה).
התלבטת האם לקבל את חופשת הלידה או לחזור לעבודה. תרצי לשתף מה החלטת לעשות?
&nbsp
מאחלת לך מקרב לב (כתבת שאת מבררת לגבי המשך הטיפולים) שבראש השנה הבאה תזכי לחבוק תינוק/ת משלך בבריאות ובמועד. לא במקום התינוקת המנוחה, אלא בפני עצמו/ה.
 
למעלה