מרגישה צורך לשתף...
בימים האחרונים אני מרגישה ממש מוצפת. מוצפת ברגשות, בחרדות, לחוצה, בא לי כל הזמן לבכות... לא עבר חודש מההפלה, וכבר המחזור הגיע ואני בשיא הטיפולים..מזריקה, עושה מעקבי זקיקים, בדיקות דם, מערבבת מבחנות, שואבת עם מזרקים, שיחות עם רופא הפוריות, מתכוננת לשאיבה.... ואני מרגישה פשוט מוצפת. שזה כבד עלי. רציתי נורא להמשיך הלאה להריון הבא, להתחיל מהתחלה ולא לקטוע את המרוץ למטרה שלי. אני משימתית מטבעי, רואה מטרה וכובשת. תמיד. מה שצריך לעשות-נעשה. אז נכון, ההריון האחרון לא התפתח, היה איזה עיכוב קטן בדרך וסטינו ממנה רק לזמן קצר....,אז לקחתי כמה ימי התאפסות ועליתי בחזרה על הנתיב. וקשה לי, ואני לא מצליחה לתת לזה ביטוי במילים, רק מרגישה לחץ וחרדה בחזה מהכל. אני מבואסת מהזריקות, חרדה מכל בדיקה, מכל אולטרסאונד, יש לי דפיקות לב לפני כל שיחה עם הרופא. ואני נורא רוצה את זה, להיות שוב בהריון. עברתי טיפולים לא קלים עם הילדים שלי, היתה לי המון מוטבציה, המון תקווה ואנרגיות חיוביות, אז למה זה כל כך קשה הפעם? יכול להיות שתגידו שרצתי מהר מידי בחזרה לטיפולים, שלא עשיתי עיבוד לחלק הזה של ההפלה. אבל זה לא מדויק, כי אני לושבת על ההפלה כל הזמן, ועם אלו שיודעים אני מדברת עליה כל הזמן, וכואב לי אז אני מוציאה את הכאב. ובכל זאת, הימים האחרונים כל כך קשים לי רגשית, ואני מפחדת שהטיפול יכשל בגלל שאני לא ממוקדת ואולי גם קצת שלילית ויותר מידי מודעת וחרדה.....זה משפיע עלי מאד, בעיקר בעבודה, כי בבית אני עושה מאמץ להיות ב100% עם הילדים, אבל משום מה בעבודה עולות התחושות הקשות. ממש לא יודעת איך להרגיע את התחושות הקשות האלו. ממש.
בימים האחרונים אני מרגישה ממש מוצפת. מוצפת ברגשות, בחרדות, לחוצה, בא לי כל הזמן לבכות... לא עבר חודש מההפלה, וכבר המחזור הגיע ואני בשיא הטיפולים..מזריקה, עושה מעקבי זקיקים, בדיקות דם, מערבבת מבחנות, שואבת עם מזרקים, שיחות עם רופא הפוריות, מתכוננת לשאיבה.... ואני מרגישה פשוט מוצפת. שזה כבד עלי. רציתי נורא להמשיך הלאה להריון הבא, להתחיל מהתחלה ולא לקטוע את המרוץ למטרה שלי. אני משימתית מטבעי, רואה מטרה וכובשת. תמיד. מה שצריך לעשות-נעשה. אז נכון, ההריון האחרון לא התפתח, היה איזה עיכוב קטן בדרך וסטינו ממנה רק לזמן קצר....,אז לקחתי כמה ימי התאפסות ועליתי בחזרה על הנתיב. וקשה לי, ואני לא מצליחה לתת לזה ביטוי במילים, רק מרגישה לחץ וחרדה בחזה מהכל. אני מבואסת מהזריקות, חרדה מכל בדיקה, מכל אולטרסאונד, יש לי דפיקות לב לפני כל שיחה עם הרופא. ואני נורא רוצה את זה, להיות שוב בהריון. עברתי טיפולים לא קלים עם הילדים שלי, היתה לי המון מוטבציה, המון תקווה ואנרגיות חיוביות, אז למה זה כל כך קשה הפעם? יכול להיות שתגידו שרצתי מהר מידי בחזרה לטיפולים, שלא עשיתי עיבוד לחלק הזה של ההפלה. אבל זה לא מדויק, כי אני לושבת על ההפלה כל הזמן, ועם אלו שיודעים אני מדברת עליה כל הזמן, וכואב לי אז אני מוציאה את הכאב. ובכל זאת, הימים האחרונים כל כך קשים לי רגשית, ואני מפחדת שהטיפול יכשל בגלל שאני לא ממוקדת ואולי גם קצת שלילית ויותר מידי מודעת וחרדה.....זה משפיע עלי מאד, בעיקר בעבודה, כי בבית אני עושה מאמץ להיות ב100% עם הילדים, אבל משום מה בעבודה עולות התחושות הקשות. ממש לא יודעת איך להרגיע את התחושות הקשות האלו. ממש.
