מבקרת שלא מבחירה
New member
עזרה [הפלות חוזרות, פוליציסטיות, קרישיות]
שלום לכולן,
ביקרתי פה בעבר אחרי אובדן ההריון הראשון שלי. רובכן בוודאי לא תספרו אותי כי איבדתי עוברים בטרימסטר הראשון, אבל אני שבורה וצריכה אוזן, חיבוק ועיצות לדרך.
לפני שנתיים החלטנו להביא ילדים לעולם. תוך שלושה חודשים נקלטנו, ראינו דופק שנפסק בשבוע 9+2. מסיבות שקשורות לחוסר תפקוד המערכת הרפואית בה הייתי, לא ניסינו הרבה זמן מה שחיזק את הדכדוך שלי מעצם זה שלא ראיתי אופק ופתרון.
בפברואר האחרון נכנסנו שוב להריון, שלא התפתח כראוי כבר משבוע 5. להריון הזה כבר נכנסנו אחרי מעקב זקיקים ממושך והזרעה, מאחר ואני סובלת מפוליצסטיות קלה (יחס הורמונים תקין, ציסטות בשתי השחלות). חשוב לציין שאני גם תחת תמיכה של קרינון מיום לאחר הביוץ.
הלכנו לבדיקת קרישיות, נמצאתי חיובית להומוזיגוט MTHFR. הלכנו להתייעצות הברורה אצל קופרנמיץ שהמליץ על קלקסן מרגע גילוי הריון חיובי.
אני ממתינה להריון החיובי הזה.
אני מרגישה כל כך תקועה; כל החברות כבר בהריון או ילדו, ומסביבי צצות שאלות שאני לא רוצה לענות עליהן. גם התהליך של להיכנס להריון, השוחק, שבמהלכו בחורות שחיכו איתי כל בוקר לבדיקות דם ואולטרסאונד נעלמות להן, ואני עוברת סבבים על גבי סבבים של בחורות מתחלפות שכנראה החיים פועלים קצת יותר לטובתן.
היום חיכיתי לבדיקת דם לבירור קליטת הריון - אני כבר יודעת איך מרגיש לי בהריון אז ידעתי שזה לא עבד. לא הצלחתי להחזיק את הדמעות בעיניים יותר.
אני תוהה אם עצמי אם לא כדאי ללכת לדבר עם פסיכולוג, אבל אז אני חושבת לעצמי שגם ככה אני משתפת אנשים מסוימים במה שעובר עליי, וזה לא גורם לי להרגיש יותר טוב לדבר על זה... מה אתן חושבות?
בנוסף, הייתי רוצה לדעת אם יש פה מישהי שנתמכה עם קרינון או דומיו ויש לה גם אי אילו בעיות של קרישיות? אני יודעת שקרינון (כמו פרוגסטרון) יכול לגרום לקרישי דם - אני תוהה אם חלה טעות בקביעה של קופרמינץ שהקלקסן יינתן לא מרגע הביוץ.
תודה.
שלום לכולן,
ביקרתי פה בעבר אחרי אובדן ההריון הראשון שלי. רובכן בוודאי לא תספרו אותי כי איבדתי עוברים בטרימסטר הראשון, אבל אני שבורה וצריכה אוזן, חיבוק ועיצות לדרך.
לפני שנתיים החלטנו להביא ילדים לעולם. תוך שלושה חודשים נקלטנו, ראינו דופק שנפסק בשבוע 9+2. מסיבות שקשורות לחוסר תפקוד המערכת הרפואית בה הייתי, לא ניסינו הרבה זמן מה שחיזק את הדכדוך שלי מעצם זה שלא ראיתי אופק ופתרון.
בפברואר האחרון נכנסנו שוב להריון, שלא התפתח כראוי כבר משבוע 5. להריון הזה כבר נכנסנו אחרי מעקב זקיקים ממושך והזרעה, מאחר ואני סובלת מפוליצסטיות קלה (יחס הורמונים תקין, ציסטות בשתי השחלות). חשוב לציין שאני גם תחת תמיכה של קרינון מיום לאחר הביוץ.
הלכנו לבדיקת קרישיות, נמצאתי חיובית להומוזיגוט MTHFR. הלכנו להתייעצות הברורה אצל קופרנמיץ שהמליץ על קלקסן מרגע גילוי הריון חיובי.
אני ממתינה להריון החיובי הזה.
אני מרגישה כל כך תקועה; כל החברות כבר בהריון או ילדו, ומסביבי צצות שאלות שאני לא רוצה לענות עליהן. גם התהליך של להיכנס להריון, השוחק, שבמהלכו בחורות שחיכו איתי כל בוקר לבדיקות דם ואולטרסאונד נעלמות להן, ואני עוברת סבבים על גבי סבבים של בחורות מתחלפות שכנראה החיים פועלים קצת יותר לטובתן.
היום חיכיתי לבדיקת דם לבירור קליטת הריון - אני כבר יודעת איך מרגיש לי בהריון אז ידעתי שזה לא עבד. לא הצלחתי להחזיק את הדמעות בעיניים יותר.
אני תוהה אם עצמי אם לא כדאי ללכת לדבר עם פסיכולוג, אבל אז אני חושבת לעצמי שגם ככה אני משתפת אנשים מסוימים במה שעובר עליי, וזה לא גורם לי להרגיש יותר טוב לדבר על זה... מה אתן חושבות?
בנוסף, הייתי רוצה לדעת אם יש פה מישהי שנתמכה עם קרינון או דומיו ויש לה גם אי אילו בעיות של קרישיות? אני יודעת שקרינון (כמו פרוגסטרון) יכול לגרום לקרישי דם - אני תוהה אם חלה טעות בקביעה של קופרמינץ שהקלקסן יינתן לא מרגע הביוץ.
תודה.
