תקופה היא זמן מוגדר?

תקופה היא זמן מוגדר?

אני שומעת את עצמי כבר שנה משננת לעצמי ״זו בסה״כ תקופה... תיכף זה יגמר ותוכלי לנשום״.
כתבתי לכן כבר בעבר... לכאורה, יש לי הכל - ילדים, בית, בעל, משפחה, עבודה. אבל, רק לכאורה.
שנה עברה מההפלה הכמעט אחרונה, אם אפשר לומר על הריון כימי הפלה. עשיתי את כל הבדיקות להפלות חוזרות והכל תקין. כבר 10 חודשים מנסה ואין הריון נוסף. ובכלל לאחרונה אני במהלך כל החודש עם הכתמות.
כמובן, כפועל יוצא זה פוגע לי המוןןןןן בזוגיות.
ופלפל עמוס בעבודה ובלימודים ואני משתדלת לא להטיל עליו משימות. דבר שכמובן משליך על ריבוי המשימות שלי.
וכאילו לא די, בעבודה חידשו איתי חוזה לשנה ואז חזרו בהם בגלל אילוצי שעות. כרגע התיק עדיין בטיפול כי בשימוע שהתקיים הסברתי שאין אישור ממשרד הכלכלה.
ובגלל כל האטרף, לא ביקרתי את אבי כבר המוןןןן זמן ואני מאוד מאוד מתגעגעת.
ואני מרגישה שהבכור שלי מקבל הרבה ריקושטים ממני, בעיקר בגלל שהוא כ״כ אני.
ולאחרונה, התחלתי באיזשהו מקום להשלים או להפנים או להבין שכנראה יהיו לי רק שני ילדים. הריון, לידה, תינוק - הם מושגים שמרגישים לי רחוקים. ואני מעט כועסת על עצמי שאני מוותרת, עוד לפני שבאמת ניסיתי.
שניים זה מעט...
אז כבר שנה אני אומרת תקופה... אבל ככל הידוע לי תקופה היא זמן מוגדר. יש לה התחלה ויש לה סוף. את ההתחלה של התקופה הזו אני זוכרת, אבל מישהו יכול ללומר לי מתי היא תסתיים???
 

אמאלוסי

New member


אני כל כך מבינה אותך.
גם לי יש, ברוך ה', הכל. אבל בגלל שאני רוצה עוד תינוק חיים שלי הפכו גם ל"תקופה". ואני חוששת שזה ימשך עד סוף חיי. הרגשה של חוסר שביעות רצון, אכזבה מעצמי, וכן הלאה וכן הלאה. תקועה לגמרי במקום.
את יותר צעירה ממני, אז בתור "אחות גדולה" אני אומרת לך - אל תוותרי. כמובן לא זוכרת מה סיפור שלכם. עשית מעקב זקיקים ? זרע בסדר ? רזרבה שחלתית ? היית אצל רופא טוב ? כמובן לא שואלת בשביל שתעני. אלה הם דברים מאוד אישיים. אלה בשביל להגיד - אם יש עם מה לעבוד, אל תוותרי.
 

אמרי22

New member
איתך באותה הסירה....

שני ילדים.
ארבע הפלות (האחרונה ביום שני האחרון).
מרגישה עצובה. חסרת אנרגיות. לחץ מתמיד בחזה.
לא מצליחה להשתחרר מהרצון הזה לעוד ילד (רציתי ארבעה ילדים אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד).
כל הבדיקות תקינות, אין אפילו צל של מושג מה לא בסדר אצלי....
מבינה אותך. שני ילדים זה מרגיש מעט. אני יודעת שאעשה עוד ניסיון באיזשהוא שלב.
עוד לא החלטתי מתי...
 

אמאלוסי

New member
...

אמרי, משתתפת בצערך. אולי נפתח תת-פורום "מירוץ לילד שלישי ?".
יש לי שאלה אליך. את כותבת "אין לי מושג מה לא בסדר אצלי ?". זה נשמע כאילו רק את נבדקת. מה עם בן זוג ?
אני אגיד לך למה אני "חופרת". אצל בעלי בבדיקת זרע גילו "מורפולוגיה 0%", זאת אומרת כל התאי זרע דפוקים. רופא נוכחי חושב שזאת סיבה להפלות אצלנו (למרות שבטוח גם גיל שלי לא תורם להצלחה).
 

אמרי22

New member
האמת היא שהמורפולוגיה שלו לא היתה משהו....

3%.
אבל מה אפשר לעשות אם זה בעיית זרע?
 

שירהד1

Member
מנהל
אוי, עוברים עלייך המון דברים-

העבודה לא מי יודע מה כמה, הבעל- סיפורים מפה ועד הודעה חדשה, אבא שלא ביקרת ממזמן ובטח את אכולת יסורי מצפון, בן בכור שמקבל ריקושטים ממך...כל כך הרבה פחדים וחששות ממה טומן בחובו העתיד.
הכל מאוד מאוד מובן, ואני דואגת לך בהיבט הנפשי. האם את מלווה על-ידי טיפול כלשהו? האם יש לך תמיכה מחברות/משפחה/בעל? מי עוזר לך ברגעים הקשים? האם אתם בתהליך של טיפול זוגי?

לצערי הרב, אני לא יודעת מתי ה"תקופה" שאת מתארת תסתיים. לא יודעת מתי תסתיים ולא יודעת באיזו צורה היא תסתיים. הלוואי ויכולתי להבטיח. יכולה רק לקוות עבורך. זה גם מה שיכולתי לעשות בשביל עצמי. למרות שממש כבר לא האמנתי. פשוט לא. והנה, קרה לי הנס. הלוואי וגם אצלך.

ובכל זאת- מעיזה לשאול גם בהיבט הרפואי. כתבת שאתם מנסים להיכנס להריון כבר 10 חודשים, וכלום. וגם שבמהלך החודש האחרון יש הכתמות מרובות.
מה הרופא/ה שלך אומר/ת על שני הדברים הללו? האם את במעקב רפואי כלשהו? מה זה ההכתמות הללו? אולי שווה לעשות פרופיל הורמונאלי? בטח צריך להתייעץ לגבי העניין של ההכתמות .


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
לחיות פתוח, קשה אבל משחרר

פלפלית היקרה, עמוס אצלך על הצלחת מאד מאד.
מתי תסתיים התקופה שלך את שואלת. האם היא מוגדרת בכלל.

'מבחוץ' התקופה תסתיים לכשתאחזי את הילד השלישי בידייך ותרגישי שהשגת את מה שכל כך רצית, ועכשיוה האושר שלך יכול להיות שלם. באמת.
אבל אין ערבויות לילד שלישי. אז לא כדאי לתלות בו את האושר. זה דבר חיצוני, זה דבר שלא תלוי בנו. מתסכל, כואב, מייאש, אבל נכון.

בואי נפתח את זה רגע יותר. תמיד אנחנו מדברות על הביולוגיה בה אנחנו לא שולטות ועל איך הילד (שאנחנו כל כך כל כך רוצות) לא בהכרח יגיע.

אבל.... אף אחד לא מבטיח לנו כלום. חוסר הוודאות כל כך עמוק שאנחנו לא שמות לב אליו בכלל. אנחנו בונות על היום הבא כמובטח לנו, אבל החיים עצמם אינם ודאיים. ואם תהיה תאונה. ואם תבוא מחלה. ואם ואם ואם. הרי חיים של אנשים מתהפכים ברגע.
ואנחנו יודעים את זה רק בדיעבד. כי עד לאותו רגע חשבנו שהכל בטוח.
וכך אנחנו חיים, למעשה, את כל חיינו.

אולי יהיה לך ילד. אולי לא. בנקודת הזמןה זו לא ניתן לדעת. בהתחשב בכמות הרעל שהמחשבה שחייב להיות לך ילד מכניסה לחייך, כדאי לך לנסות לפתוח את המקום הזה. לפתוח אותו באמת.
המון דברים שכבר יש לך לא ידעת שיהיו לך בעבר. והרבה דברים שרצית אין לך ובכל זאת את כאן.

את הדרך - מהמחשבה על מה שאת רוצה שיהיה לך - אל מה שיש לך במציאות - כדאי לך לעשות עם איש מקצוע. שם נעוץ הכאב שלך.
המחשבה שהמציאות צריכה להיות אחרת גורמת לסבל נורא. ואינה משנה את המציאות, כמובן.
אינטגרציה בין הנפש למציאות מביאה שקט אמיתי. שקט פנימי שלך ירגיע את הזוגיות, יהפוך את המציאות שלך לרגועה וזורמת יותר, בלי שום קשר להריון.

כמובן שאני מאחלת לך מכל לבי שיבוא הריון שיסתיים בידיים מלאות. אבל זה לא תלוי בך. איכות חיי הנפש שלך כן תלויה בך ושם הייתי משקיעה את הכוחות, את כל הכוחות שלי.
 
משימות לחודש הקרוב

1. להיפגש עם עו״ד לתבוע את מקום העבודה.
2. להתחיל בדיקור.
3. להמתין לתשובת פאפ ולנסות לבצע קולופוסקופיה עוד החודש. במקביל, לנסות לקבוע תור לחוות דעת נוספת.

אז מי אמר שאי אפשר לרדת עוד למטה???
ההכתמות הן לא מרחם, אלא מצוואר הרחם. הרופא ראה שינויים כלשהם בצוואר הרחם ולקח משטח לבדיקה. מקווה לטוב....
 
למעלה