הכאב לא מרפה

גלית 126

New member
הכאב לא מרפה

עברו כבר חודשיים והכאב לא עוזב. לקום עם הכאב, לחיות עם הכאב ולישון עם הכאב.. לחשוב שהייתי צריכה להיות בחודש מסוים ובשבוע מסוים ופתאום הכל התנפץ ונעלם כלא היה

מבחינת הסביבה זה הפסקת הריון מבחינתי זה אובדן של התינוקת הקטנה שלי והלב נקרע. הכאב בכל מקום בגוף לא עוזב ולא מרפה..
היום בעבודה שמעתי שמישהי באותו חודש כמו שאני הייתי אמורה להיות היום, עוברת היום בדיוק היום הפסקת הריון

ובשביל כולם זה הפסקת הריון בשבילה זה אובדן של התינוק שלה
 

דניאל5000

New member
לא קל

שולחת לך חיבוק חזק... לא כל כך זוכרת את הסיפור שלך עימך הסליחה ... אך מנסיוני מי שלא חווה אובדן לא מצליח להבין עד כמה זה קשה נפשית !!! הזמן כן עושה את שלו ... אבל זה תמיד שם ותמיד יש רגעי שבירה וברור לנו ״שצרת רבים חצי נחמה״ - לא תופסת במקרה שלנו ! לא רוצות שאף אחת תחווה זאת וזה גם לא מנחם מלבד היותנו ״אחיות״ למשהו כה נוראי והיכולת להבין מה אנו עוברות .... יש ימים קלים יותר וימים קשים... אל במבט של כמעט שנה מהאובדן שלי ( לא יאומן ), הזמן מקל את הכאב! הפצע מדמם והלב זוכר ... אך אני ומשפחתי בחרנו לדבוק ביש ולהסתכל על חצי הכוס המלאה וזה מה שעזר ועוזר להתגבר ! מאחלת לך ימים קלים יותר... שולחת חיבוק !
 
דרגות של כאב

כפי שכתבה דניאל5000, הכאב לא הולך לשום מקום, הוא כאן כדי להישאר.
מנסיוני האישי הכאב משתנה כל הזמן, לא בקו ישר אלא עם עליות ומורדות, אבל באופן כללי הציפיה היא לראות מגמת שיפור אחרי זמן מה. זו קלישאה וזה נדוש, אבל הזמן אכן עוזר.
אני לא זוכרת את הסיפור שלך (סיבה להפסקת ההריון, שבוע הפסקה, אופן ההפסקה, האם את בזוגיות), כך שקשה לי להתייחס נקודתית.
השאלה היא האם אחרי חודשיים, את בדיוק באותה רמת כאב כמו אחרי יומיים.
לדעתי אם התשובה היא כן, זה הזמן לפנות לטיפול כלשהו.
 

אמאלוסי

New member


גלית, אין לי מילים לנחם אותך. אין מילם שיכולות להקל כאב על אובדן תינוקת.
יכולה רק לשלוח לך חיבוק.
 

שירהד1

Member
מנהל
נכון, הכאב לא מרפה:(

עברת לידה שקטה בשבוע 23 בעקבות מום במוחה של העוברית (למי שמתפלאת איך אני זוכרת את הפרטים- לצערי אני לא זוכרת תמיד הכל. אני פשוט עושה חיפוש לפי שם המשתמש למעלה בצד שמאל, וקוראת שם...).

גלית יקירתי- את עוד עמוק בתוך האבל, ובתוך הטראומה- הגופנית והנפשית. האם את מטופלת בטיפול כלשהו? יש אשת מקצוע שמלווה אותך? שמסייעת לך בעיבוד האבל?

כתבת שאת עובדת. איך התפקוד שלך בעבודה? מרוכזת? הספק תקין?
יש לך שתי בנות. האם את מצליחה להיות איתן ולהנות מהן? בנות כמה הן, והאם ידעו על ההריון ההוא?


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

גלית 126

New member
היי

אני לא מטופלת, אעני עובדת על עצמי המון וגם הסובבים לי.. אבל עדיין פניתי למרפאת האם שלי לקבוע שיחות עם עו"ס.. אני מתפקדת כרגיל בעבודה כמו לפני המקרה, עד שאני נזכרת במקרה שלי ועד שאני רואה אישה בהריון והצביטה שיש לי בלב היא צביטה אכזרית.. אני לא מקנאה בבחורות בהריון, חלילה, אני פשוט מקנאה בתמימות שלהן, בתמימות שנעלמה לי והאשלייה ש"הכל יהיה בסדר" התנפצה לי מכה אחת בלי הכנה מראש!
רציתי לדעת אם הבנות פה בפורום שעברו מקרה שדומה לשלי התייעצו עם רבנים ואנשי דת? אני אישה מאמינה ובאמת מאמינה שכל מה שצריך לקרות קורה ואין לנו דרך לשנות.. וכשהלכתי לרב הוא אמר שהכל יהיה בסדר והעובר בריא.. ולמרות מה שאמר החלטתי ללכת בהמלצת הרופאים ובימים האחרונים מתחילה בי תחושה של חרטה! אולי לא הייתי צריכה לעשות את זה, אולי היא הייתה בריאה???? אולי אם האמונה שלי הייתה חזקה מספיק הכל באמת היה בסדר????
 

שירהד1

Member
מנהל
אולי אם האמונה שלך היתה חזקה מספיק, הכל באמת היה בסדר???

נו, באמת. באמת. אני שואלת אותך- את באמת מאמינה בזה? ברצינות?
אם כן- שתהיי בריאה. אין לי איך לעזור לך ואיך לשכנע אותך.
אין לי. מי אני? הרי אני לא רב...
זה קטסטרופה מה שהרב עשה. קטסטרופה. אה! הוא אמר שהכל יהיה בסדר ושהעובר בריא. הבנתי. ואת האמנת לו?! אל תצחיקי אותי.

סליחה על הסרקסטיות. אני פשוט לא יכולה לסבול חשיבה פרימיטיבית.
אני בדרך כלל מאוד סובלנות כאדם, ובטח ובטח פה כמנהלת הפורום. אבל דברי ה"רב" העלו לי את הסעיף.

נורא ואיום.
העוברית שלך לא היתה בריאה. היא היתה בעלת מום במוח. הלכתם למומחים ולבדיקות שהוכיחו זאת.
קרתה לך טרגדיה שנוצרה עוברית לא בריאה. זה נכון. וזה כואב נורא ועצוב ומכעיס.
אבל לבוא עכשיו ולחשוב שאם האמונה שלך היתה מספיק חזקה, אז הכל היה בסדר?!
עד פה.

יקירתי, ממליצה לך בחום ללכת לא לרבנים ולאנשי דת שלא מבינים כלום, אלא לאשת מקצוע שמתמחית באובדני הריון. מישהי מקצועית ואמפטית, שתסייע לך לעבור את התהליך של עיבוד האבל שאת צריכה לעבור.

אני מתנצלת על חדות דבריי. לא יכולתי להתאפק הפעם.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
גלית יקרה

משתתפת בצערך ואין לי מלים לנחם אותך על האבדן שלך.
היענו רב שהתייעצת בו מרתיח אותי! כזה חוסר אחריות ואפילו התעללות רגשית, של אדם נעדר ידע מקצועי רפואי לייעץ בכלל בדיני נפשות ועוד לפסוק בנחרצות. איך הוא העז לשחק בך ככה כשנמצאת ממילא במצב רגשי מורכב כל כך לפני הפסקת הריון?
האיש הזה שהלכת אליו לא עולה בקנה אחד עם איך שאמור להיות רב בעיני (אמנם חילונית לא מאמינה, אבל בעיני רב אמור להיות מצפן מוסרי ואדם חושב, גם בסוגיות קשות)! הוא איש חסר אחריות שכמעט וגרם לך ללדת תינוקת כל כך פגועה וגרם לך הרבה צער נפשי נוסף על הכאב התהומי שממילא שם - ייסורי מצפון וחוסר אמון באמונה שלך !!!
 

גלית 126

New member


גם בעלי חושב כמוך וכמו שירה והוא אדם מאמין..ואכן הרב לר ידע מהו המום ומה ההשלכות של מום כזה. אני כל כך מבולבלת, רק המחשבה שהעוברית שלי הייתה בריאה ועשיתי לה את מה שעשיתי גורמת לי ליסורים ולנפש אין מרגוע
 
על הייסורים

שמחה לקרוא בין השורות שבעלך תומך בך רגשית ושהתקשורת ביניכם פתוחה גם בנושא הכאוב הזה.
מתרשמת מקריאת הפוסטים פה, וגם במבט מהצד (הגעתי לכאן על רקע שני הריונות שנפסקו בשלב מוקדם סביב שבוע 8) נשמע לי הגיוני, שכאשר מדובר בממצאים ולא בהריון שנפסק כבר (אין דופק למשל) - קיימים ייסורי מצפון סביב ההכרעה גם כשברור שזהו הדבר הנכון לעשות. למדתי בפורום ובפורום הריון אחרי אבדן-תמיכה, שהמחשבות עשויות לייסר גם אחרי שנולד/ת תינוק/ת בריא/ה.
כאמור אני לא יכולה להעיד מנסיוני אבל חושבת שתחושותיך הקשות הן טבעיות. מציעה לך, במידה ולא תרגישי הקלה במועקה הקשה גם בעוד כמה שבועות - לשקול טיפול רגשי דרכו תעבדי את התחושות.
שולחת לך חיבוק חם, אכן קשה קשה לנפש.
 
הוצאת לי את המילים מהפה

גם אני איבדתי את התינוק שלי לפני חודש וחצי וכולם מדברים על הפסקת הריון, כל הזמן אני מחשבת באיזה שבוע היתי צריכה להיות וכאשר מסביבי כולן בהריון אני מרגישה בודדה, כאילו הזמן נעצר! מרגישה שאף אחד לא מבין באמת שכולם המשיכו הלאה ושכחו את מה שעברתי ואעבור כל יום. המשפט הזה של יהיה בסדר מטריף אותי כל הזמן. כמו שאמרתי מרגישה שכתבת בדיוק את מה שאני מרגישה לא יכולתי לתאר טוב יותר את המצב. תיהי חזקה ומקווה שתחווי חוויה מתקנה כמה שיותר מהר שאולי תעזור במקצת על האובדן הכואב
 
למעלה