הפסקת הריון ולידה שקטה בשבוע 22- התנהגות הצוות הרפואי
היי בנות! אני חייבת לפרוק.
לפני כמה ימים עברתי הפסקת הריון ולידה שקטה . התהליך, כמובן, היה תהליך לא קל נפשית ופיזית . רציתי לשאול נשים שעברו את התהליך הזה כיצד האחיות והרופאים התייחסו אליהם במהלך השהות בבית החולים?
אני ילדתי לבד בחדר, שלצידי בעלי המקסים, ללא כל תמיכה מצד האחיות או מהצוות. הצוות כן היה מודע למצב שלי וכן הראה רגישות. אבל לא קיבלתי שום הכוונה מאף אחד ( מדובר בלידה ראשונה הריון ראשון) , פעם ראשונה שהתמודדתי עם צירים , לא עברתי שום קורס הכנה ללידה והרגשתי פשוט לבד. בגלל שאני לא הולכת ללדת ילדה חיה אני לא מעניינת אף אחד.
במהלך כל הצירים לא נכנס אלי אף רופא לבדוק פתיחה, האחיות נכנסו לחדר רק כשבעלי ביקש יחס והכוונה וגם זה נעשה בחוסר רצון... רק אחרי שילדתי האחות נכנסה לחדר ולקחה את העובר.
האם מישהי חוותה חוויה שכזו? האם זה נורמאלי? אני לא מצפה שיתייחסו אלי כמו כל יולדת אבל יחס בסיסי היה יכול להיות נחמד...
תודה ובשורות טובות לכולן!!
היי בנות! אני חייבת לפרוק.
לפני כמה ימים עברתי הפסקת הריון ולידה שקטה . התהליך, כמובן, היה תהליך לא קל נפשית ופיזית . רציתי לשאול נשים שעברו את התהליך הזה כיצד האחיות והרופאים התייחסו אליהם במהלך השהות בבית החולים?
אני ילדתי לבד בחדר, שלצידי בעלי המקסים, ללא כל תמיכה מצד האחיות או מהצוות. הצוות כן היה מודע למצב שלי וכן הראה רגישות. אבל לא קיבלתי שום הכוונה מאף אחד ( מדובר בלידה ראשונה הריון ראשון) , פעם ראשונה שהתמודדתי עם צירים , לא עברתי שום קורס הכנה ללידה והרגשתי פשוט לבד. בגלל שאני לא הולכת ללדת ילדה חיה אני לא מעניינת אף אחד.
במהלך כל הצירים לא נכנס אלי אף רופא לבדוק פתיחה, האחיות נכנסו לחדר רק כשבעלי ביקש יחס והכוונה וגם זה נעשה בחוסר רצון... רק אחרי שילדתי האחות נכנסה לחדר ולקחה את העובר.
האם מישהי חוותה חוויה שכזו? האם זה נורמאלי? אני לא מצפה שיתייחסו אלי כמו כל יולדת אבל יחס בסיסי היה יכול להיות נחמד...
תודה ובשורות טובות לכולן!!