מיואשת ובדילמות

י ע ל י ש

New member
מיואשת ובדילמות


קצת רקע:
ילד ראשון, הפלה שבוע 7, ילד שני, הפסקה של 5 שנים בכוונה ואז רצון לחזור לשוק. רק שרצונות לחוד ומציאות לחוד.
3 הפלות רצופות כולן בשבוע 7, הכל נפל טבעי. לקח לי זמן לקבל את הבדיקות הרצויות, ולאחר מכן תור להמטולוג. בנתיים המתנתי. לשלושה ההריונות האחרונים נקלטתי מהר ולא רציתי להיקלט ולהפיל שוב עד שאין תשובות ואולי פתרונות.
הבדיקות בישרו קרישיות יתר- תסמונת אפלה. קיבלתי הוראה שהחל מהביוץ להזריק, והחל מבטא חיובית להוסיף גם אספירין. שמחה ומאושרת שיש פתרון חזרנו לנסות. אבל פתאום אני לא מצליחה להקלט. עוד חודש ועוד חודש ולא מצליחה. וכל פעם להזריק סתם מהכביכול ביוץ וכעבור שבועיים לגלות את הווסת ולהפסיק זריקות ולהמתין.
שונאת להזריק, אבל אין ברירה כל חודש בתקווה שהפעם לא הזרקתי סתם.
אחרי כמה חודשים כאלה החלטתי לשחרר. הדכאון שעד שסוף סןף מצאו פתרון להפלות אך פתאום צצה בעיה חדשה גמרה עלי. אז בחודש שלאחר מכן שחררתי גם את הזריקות. אבל צחוק הגורל, באותו חודש המחזור לא הגיע, בדיקה ביתית גילתה 2 פסים. כמובן שהזרקתי עוד באותו יום ולקחתי אספירין. אחרי3 ימים גם זה נפל. למה?? למה דוקא בחודש שלא הזרקתי נקלטתי?
ושוב פעם מזריקה סתם ושוב פעם לא נקלטת. והנה אני מגיעה שוב לנקודת ייאוש. חייבת לשחרר אבל לא יודעת מה לעשות? להפסיק להזריק?
הבעיה עם ההזרקות האלה שבמשך השבועיים של האי וודאות, כל יום כשאני מזריקה, זה נותן לי תקווה. אני לא יכולה לא לחשוב על נסיון להריון ומצד שני להזריק. ההזרקה מכניסה אותי למחשבות של הנסיון. ועזבו את זה שאני גם ממש סובלת פיזית מהזריקות (ובסוף לגלות שזה היה לשווא), וגם בואו נהיה כנים, זה סתם כסף שנזרק לפח. אולי בזבזתי עד עכשיו איזה 700 ש"ח על הזריקות האלה.

לא יודעת מה לעשות.

אז הנה עכשיו אני מתחילה סבב חדש. ואני תוהה- להזריק או לא?

פשוט ייאוש. איך פתאום יש לי בעיה להכנס להריון?? דוקא שמצאו פתרון להפלות? לפני זה נכנסתי להריון על הנסיון הראשון, מקסימום השני. והפלתי אותם. למה עכשיו כשיש פתרון בא קושי נוסף? מרגישה כאילו אלוהים משחק בי.
 

אמאלוסי

New member
אולי הזרעה ?

אני אתן לך מחשבה ואני יודעת שחלק מבנות לא יסכימו איתי. אולי במקום להתיאש תנסו לעשות מעקב זקיקים והזרעה ?
אפילו בלי הורמונים. הזרעה אחרי השבחת זרע מעלה סיכוי להריון בהרבה אחוזים.
ובאמת, באמת, אל תתיאשי. הגיל שלך זה מה שמצויין בפרופיל ? 32 ? זה ממש לא גיל ליאוש.
 

י ע ל י ש

New member
הזרעה? זה לא מתקדם מדי?

יש לי תור לרופאה שלי.. אתייעץ איתה, למרות שהם מנסיון אדישים. יגידו לי להמשיך לנסות. נקלטתי 7 פעמים אין סיבה שלא אקלט. בדיוק כמו שאמרו לי על ההפלות- שילדתי שני ילדים בריאים אז אין בעיה
 

שירהד1

Member
מנהל
איזושהי תובנה- לא רפואית-

לגבי הזרקת הקלקסן בתסמונת אפלה- אני ממש לא מבינה בזה כלום, ולכן ההמלצה היחידה שלי היא להתייעץ עם הרופאים המומחים לעניין (או הרופאות...).

התובנה שלי שרציתי לכתוב לך זה שהמחשבות לגבי הניסיון הבא, והתקווה שבלב אינן קשורות לעצם הזרקת הקלקסן. אני לא הזרקתי, והמחשבות האובססיביות הללו לא נתנו לי מנוח.

עכשיו בואי נהיה תכלסיות- מה הגיל שלכם? וכמה חודשים ניסיתם עד ההריון הכימי הזה? וכמה חודשים אתם מנסים בכלל להיקלט, והאם ממש ממש ממש ברצינות ובהתמדה?

כתבת שאת חייבת לשחרר. מה את חייבת לשחרר? את הרצון בעוד ילד? את התקווה? את מה? ומניסיון- אי אפשר לשחרר. אישה שרוצה ילד לא יכולה לשחרר. ואת זה אני כותבת לך לפי כל מה שאני רואה אצל חברות שלי, לא רק למי מה שאני חוויתי על בשרי. וככל שיש יותר כישלונות, כך עוד יותר קשה לשחרר. זה אנושי וטבעי.

תעני לי על השאלות ששאלתי, ומשם נמשיך.
שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

י ע ל י ש

New member
הכוונה בלשחרר

לא את הרצון כי זה לא אצליח. אני ממש רוצה ילד שכבר הגעתי לשלב הקנאה. לא הייתי בו עד עכשיו ולאחרונה זה בוער בי ואני מוצאת את עצמי לא מפרגנת להריוניות חדשות ואפילו כועסת. מה שמפתיע אותי מאוד.
&nbsp
הכוונה בלשחרר זה לשחרר את הציפייה.
מכירה את זה שבמבחן את מצפה לציון נמוך, משכנעת את עצמיך שלא הלך לך למרות שבתוכך את יודעת שענית טוב על השאלות וכל זה כדי לא להתאכזב כשתקבלי את הציונים? שעדיף לא לצפות ואז להיות מופתעת לטובה? אז זה מה שאני רוצה. לא רוצה לחשוב במשך שבועיים יום יום שאולי אני בהריון, ולדמיין מיחושים וסימני הריון, ואפילו לעשות חישוב שאם נקלטתי עכשיו אז באיזה חודש הלידה? לא רוצה שהשבועיים האלה יעברו לאט ובמחשבות יום יום. וזה מה שהקלקסן גורם לי. כי כל פעם שאני מזריקה לעצמי עולות לי המחשבות האלה. ידוע לי שגם בלי ההזרקות המחשבות האלה והתקוות יצוצו לי אבל זה כאילו יש זמן ביום שאני מקדישה אותו לתקוות על הריון. הרי למה אני מזריקה? כי אולי אני בהריון. אין לי דרך לא לחשוב על זה...
אני מנסה להסביר בכתב מה שעובר עלי.. לא יודעת אם אני מצליחה להסביר טוב...
בנוסף, כשמגיעה הווסת, אני לא יכולה להתחמק גם מהמחשבה שלעזאזל! סתם הזרקתי לעצמי! סתם עשיתי לי כחולים! ותמיד אבל תמיד ביום של הדימום הראשון אני מכריזה שחודש הבא אני לא מזריקה.
&nbsp
בנוגע לשאלות התכלסיות- אני בת 32, הוא 33. אם ההפלה הראשונה ברצף היתה נמשכת להריון תקין, הייתי צריכה ללדת בתחילת אפריל 2015 (נפל בתחילת אוגוסט או סוף יולי, לא זוכרת) ההפלה האחרונה לפני ההריון הכימי האחרון היתה בליל הסדר. מאז לא הצלחתי להכנס להריון עד הכימי שקרה בנובמבר.
בנוגע אם אנחנו רוצים להקלט ברצינות והתמדה- כן, אבל גם פה יש בעיה.. שכנראה זו הבעיה וזה למה קבעתי תור לרופאה. אני שומרת נידה. ואני מבינה שאולי הביוץ כנראה נופל לי על השבעה נקיים..זה הדבר היחיד שעולה לי. וזה למה הרעיון ש "אלוהים משחק בי" ממש מרגיש לי חזק..
 

שירהד1

Member
מנהל
הסברת את עצמך מצויין,

אני יכולה להגיד לך בשיא הכנות, שאצלי כל הרגעים ביממה הייתי עסוקה בתקווה המתעתעת הזו. כמובן שגם עבדתי, והתפתחתי מקצועית, וניהלתי בית למופת, והייתי אמא נפלאה לשני ילדיי...אבל האובססיה הזו כל פעם מחדש....ליוותה אותי במשך שנים. והזמן עבר מאוד מאוד לאט, בלי שהזרקתי קלקסן.
אצלך, עצם ההזרקה הופכת את כל העסק ליותר מורכב בהיבט הגופני. ההזרקה כואבת ועושה שטפי דם- ואז את מתעצבת עוד יותר אפילו, שהכל היה לשווא.

לפי החישובים שלי- לקח משהו כמו חצי שנה עד הכניסה להריון האחרון (הכימי שעליו סיפרת), וזה זמן שנחשב ממש ממש תקין לכניסה להריון.
לגבי הנידה- אני לא מבינה בזה כלום. אבל ההמלצה היא לקיים יחסי מין בימים 10-18 יום כן יום לא (פלוס מינוס...), זה כמובן אם המחזור סדיר, ושל 28 ימים.

כמה זמן לקח לך להיקלט להריונות האחרים? ספרי גם על התקינים וגם על ההפלות.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

י ע ל י ש

New member
נכנסתי להריון די מהר

ההריון הראשון לקח הכי הרבה זמן- ארבעה חודשים.
האחרים או בחודש הראשון או בשני.
זה למה אני מרגישה שעובר נצח.
&nbsp
ההפלות כנראה שיבשו לי את המחזור. הווסת ארוכה מהרגיל וגם שונה- מתחילה ביומיים של רק הכתמות ואז באה במלוא הדרה, ומסתיימת שוב בהכתמות מתמשכות- סה"כ 7 ימים, לפעמים גם 8. ע"פ הלכות נידה אחרי שנגמרת הווסת צריך לשמור עוד 7 ימים ובגלל הווסת הארוכה אני חוששת שאני מפספסת את הביוץ. קבעתי תור לרופאה, הבנתי שיש כדורים לדחיית ביוץ.. זו בנתיים התקווה שלי. ברגע שגם התקווה הזו תתאייד אני סיימתי..
 
כתבתי לך תשובה ארוכה שנמחקה........

משתתפת איתך!!!!! כ"כ קשה לחכות להריון......
אבל אל ייאוש!! נכנסת להריון ועוד תהיי.
בכל מקרה-
1) בלי קשר להלכות טהרה........ למה לא לעשות מעקב זקיקים? זה לא מצב רגיל שמחכים להריון. מוציאים הפנייה מרופא והולכים למעקב אצל טכנאית א. כשאת מזריקה יש סיבה 'לקצר' את משך ההמתנה (הנורמלית) להריון. זמן, כוח, כסף, שטפי דם לא באים ברגל........ בכל זאת מדובר בחומרים שאת מכניסה לגוף.
2) עם קשר להלכות נידה (ובלי קשר להזרקות...). תבחני חודש-חודשיים האם את מפספסת ביוץ ע"י מעקב זקיקים לפני שאת רצה לפתרון תרופתי.

בהצלחה רבה, ושהנצח ייגמר במהירות בהריון משעמם וארוך............
 

שירהד1

Member
מנהל
ממש מסכימה עם מודיםומבקשים1-

רעיון מעולה לעשות מעקב זקיקים. הנושא של הזרקת הקלקסן מהביוץ נשמע לי קצת מורכב- איך באמת את יודעת מתי הביוץ בשביל להתחיל להזריק? האם תמיד מהיום ה-14? לא המליצו לך על מעקב זקיקים כדי לדעת מתי הביוץ וכדי לדעת ממתי להתחיל להזריק?


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
למעלה