רוצות תקווה?- משתפת אתכן בטלפון מרגש שקיבלתי היום

שירהד1

Member
מנהל
רוצות תקווה?- משתפת אתכן בטלפון מרגש שקיבלתי היום

חברה ותיקה שלי, מימי הצבא העליזים, התקשרה אליי היום, וסיפרה לי בהתרגשות שילדה את בנה השלישי לפני יומיים-
אותה חברה, איבדה בשני הריונות שונים, שני עוברים, ממש על קו הסיום-
בנה הראשון נולד למעשה עם אח תאום, שנפטר ברחם.
בהריון הבא- נפטרה עובר בת בסוף חודש תשיעי.
אחר כך זכתה ונולדה בת בריאה.
והנה כעת, לאחר מספר שנים, נולד בן בריא ומתוק.

בדרך גם היו טיפולי פוריות, ועוד כהנה וכהנה קשיים ומהמורות. ההריונות הוגדרו כהריונות בסיכון, עם קרישיות יתר ידועה, וטיפולי קלקסן, מעקבים רבים, ועוד ועוד.

אותה בחורה, גיבורה וחזקה, התמודדה באומץ לא נורמאלי, כאשר בעקבות נסיבות משפחתיות מורכבות, לא היתה לה למעשה תמיכה משפחתית ממשפחת המוצא שלה.

במשך כל השנים הללו, היא למדה ועשתה הסבה מקצועית למקצוע טיפולי, ועשתה חיל הן בלימודים, והן בעבודה. זה בכלל לא מובן מאליו, ולכן אני מציינת זאת.

עקבתי באדיקות אחר התפתחות ההריון הנוכחי, והתפללתי לטוב, והינה- היום קיבלתי טלפון ממנה, בו היא בישרה לי את הבשורה הנפלאה הזו. ביקשתי ממנה אישור לכתוב בקצרה את סיפורה, כדי לתת תקווה לנשים אחרות.

אז מאחלת לך, יקירתי, את כל האיחולים הכי טובים בעולם, לבריאות, אושר, שמחה ונחת.

ולכולכן- בנות יקרות, שתזכו להגיע אף אתן אל המנוחה והנחלה.
אוהבת,
שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
אני אשמח לשתף

למי שלא זוכרת אותי, עברתי הפלה בשבוע 12 ובשבוע 18. לא משנות הנסיבות.
היום אני עם הבן שלי החדש. מרגישה כל יום כמו נס.
מאחלת לכולן פה לחוות תיקון. לקבל פיצוי. שחרור מהעונש. קלף יציאה מהכלא. יו ניים איט.
נשיקות לכולן. קוראת אתכן לפעמים וכואבת אתכן. (ועדיין חוששת לחזור)
 

שירהד1

Member
מנהל
תודה לך, אם הבנות2 (ועכשיו גם "אם הבן")-

אני שמחה שאת שמחה ומאושרת. באמת נס. נפלא להרגיש כך.
לפני מספר ימים פנתה אליי איזו אמא מהגן של בני (גן חובה) ושאלה אותי: "נכון שזה קשה עם שלושה?נכון?".
היא כמובן לא ידעה את הסיפור שלי.
אמרתי לה שזה באמת מאוד עמוס, כי אני גם חזרתי לעבודה תוך חודשיים, וכשצריך להספיק כל כך הרבה דברים ולהשקיע בכולם, זה באמת מורכב, אבל קרה לי נס, שבחלומות הכי טובים שלי לא חלמתי ולא העזתי לחשוב שיקרה לי הנס הזה. אז עכשיו שאני אתלונן? אין על מה. רק שיהיו בריאים.

תהני מלהיות אם הבנות2 והבן, ותנסי לחקוק במוחך כמה שיותר רגעי אושר, כי הזמן טס. פשוט טס.

ממני,
שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
אני אשמח לשתף


שמרנו בסוד כמוס את מה שאני הולכת לשתף.
חוץ מההורים והאחים, אף אחד לא ידע.
ועכשיו אני משתפת אתכן, בנות פורום יקרות.

הסיבה שאני מפרסמת סיפור זה, הוא לתת תקווה.
בימים השחורים שלי, שהרגשתי שאני טובעת בבור עמוק, אחרי הלידה השקטה, רק רציתי לשמוע סיפורים טובים ואופטימיים.

להלן הפוסט כפי שפורסם בפייסבוק שלי:
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
נרגשים ומאושרים, ועדיין מתקשים להאמין, מתכבדים להציג את בננו הבכור: אִמְרִי (Imri) , שנולד בהליך פונדקאות.
מדובר בתהליך מורכב ורגיש, מכל בחינה אפשרית, ולשמחתנו קיבלנו בסופו את המתנה המושלמת ביותר שיכולנו לפלל לה.
לשמחתי, נכחתי בלידה של אמרי, וזו היתה אחת החוויות המעצימות והמדהימות שחוויתי. הוא יצא לאוויר העולם ישר לזרועותיי, והתחושה היתה כל כך טבעית, כאילו אני ילדתי אותו בעצמי. זה לא יאומן כי הוא שלנו, והוא שלנו לתמיד !
אמרי נולד אתמול (ב 2.2.16), בדיוק שנה אחרי התאריך שבו העוברית שנשאתי בבטני היתה צריכה להיוולד. במקום זה היא כוכב מנצנץ בשמים, ושומרת עליו ועלינו מלמעלה.
עברנו שנים לא פשוטות, עם כל כך הרבה כשלונות ואכזבות, ובמיוחד עצב וכאב, ולכן זה לא ברור לנו מאליו שזה אפשרי, שזה יכול להצליח, ולכן חשוב לנו להעביר מסר: אפשר גם אחרת.
אחרי שנים רבות של כמיהה אינסופית לחבוק ילד, זה קרה. אנחנו סופסוף אמא ואבא !!
אנחנו עדיין לא מעכלים את כל הטוב הזה, ומתרגלים לסטטוס החדש של משפחה מורחבת יותר. אמרי הוא ילד אהוב ונאהב, חיכינו לו, והנה הוא כאן. כשאמרי מביט בנו, זה שווה הכל. אושר בלתי נתפס.
תודה לכל מי שתמך, שהיה שם, לאורך כל השנים, מכל קצוות העולם. אתם יודעים מי אתם. בזכותכם נותר בנו הכוח ללכת קדימה, לא להפסיק, ולהאמין. בזכות זה יש לנו את אמרי.
 

שירהד1

Member
מנהל
תודה קרן שמש מאוחרת על השיתוף המרגש, וברשותך- מספר שאלות-

ראשית, המון מזל טוב להולדת אימרי! אכן אושר גדול מאוד מאוד!

אני מתארת לעצמי שהמעבר להליך פונדקאות היה קשה מאוד, וכרוך בהתלבטויות רבות. אודה לך אם תוכלי לשתף אותנו ולו במעט- מה היה הרקע להחלטה? אילו אובדני הריון היו לך, ומדוע חשבו הרופאים שיעזור פה הליך פונדקאות?
האם עברתם את ההליך בארץ? כיצד הגעתם לאם הפונדקאית? ואם יותר לי - שאלה שאני שואלת בשביל בנות פה- אם תוכלי לספר לנו מה העלות של ההליך.

תודה על כל מידע שתתני לנו. אני מתארת לעצמי שמעבר לתקווה שהסיפור שלך נותן, ייתכן ויש פה בנות שנמצאות לפני ההליך, ורוצות לדעת יותר. אשמח גם אם תפני אותנו לפורומים רלוונטיים או לקומונות או קבוצות בפייסבוק שעוסקות בפונדקאות.

אסיים באיחולי בריאות, אושר, נחת ושמחה לרוב.
שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
עונה

אתחיל ואומר שהילד הוא שלנו גנטית, שלי ושל בעלי. ביצית שלי, זרע של בעלי.
מעולם לא היו לנו בעיות באיכות העוברים, או בכמות הביציות. הבעיה היתה אך ורק שלי (ברחם)
זו השאלה הראשונה שכולם שואלים, ולכן היה חשוב לי להדגיש.

את התהליך עברנו אחרי שלוש שנות טיפולי פוריות, הריון ראשון שהסתיים בסכנת חיים (חוץ רחמי) והריון שני שהסתיים בסכנת חיים (רעלת הריון בשבוע 24).
כל אחד משני ההריונות הללו לקחו המון זמן, ועם המון בטאות שליליות בדרך.... עברתי המון שאיבות, המון החזרות, ובשני ההריונות שכן היו - הייתי בסכנת חיים, ולבעלי היה ממש קשה, מן הסתם.
אחרי הלידה השקטה, הלכתי לכמה רופאים לייעוץ, גם לקופרמינץ. כולם אמרו לי שבפעם הבאה אני צריכה קלקסן, ושהכל יהיה בסדר. רק שבינתיים עברתי עוד שאיבות, שוב אין הריון, זה פשוט היה קשה. יש לי גם רירית רחם ממש דקה שמקשה על קליטת ההריון, כך שבפעמיים שנקלטתי, זה די היה נס.

רופא הפריון הפרטי שלי רמז שאולי כדאי לי לשקול את זה. בהתחלה לא רציתי לשמוע על כך, והמשכתי בנסיונות, אך מצד שני העולם המשיך, עוד חברות סביבי נקלטו, ילדו, ואני תקועה בנסיונות להרות.

אז החלטנו להמשיך לנסות להיכנס להריון, ותוך כדי להתחיל תהליך פונקדאות.
ואמרו מקסימום יהיו שני ילדים במקבילץ

את התהליך עשיתי בחול (פרטים בפרטי). הוא לא קל, אך מצד שני יש הקלה עצומה שלא ניתן להסביר במילים. כשהוא נולד, ברגע שהוא אצלי בידיים, ברגע שראיתי כמה שהוא דומה לי, שכחתי את עניין ההריון. והבנתי שכל זה לא משנה, הילד הזה הוא שלי, ושל בעלי, ואני זו שמגדלת אותו, ואחווה איתו הכל בחיים, ולכן כמה חודשי ההריון מתגמדים ונשכחים לחלוטין.
פתאום לא קשה לי לראות אישה בהריון, כי יש לי את אמרי, והוא שלי.

אני אמשיך לנסות להיכנס להריון,ואולי גם יהיה לי קל יותר כי אני פחות לחוצה.ואולי אצליח, ואולי לא. זה שיש לי אלטרנטיבה, גורמת להכל להיות קל ונוח יותר....

איזה מזל שאנחנו חיות בשנת 2016, בעולם כזה שמאפשר זאת !!!!

מקווה שעניתי על כל שאלותייך, ואשמח להרחיב בנושא במידת הצורך.
 

שירהד1

Member
מנהל
תודה רבה על השיתוף


אני בטוחה שבנות שירצו לשאול אותך עוד שאלות, יוכלו לעשות זאת במערכת המסרים.
אכן נפלא שהטכנולוגיה מאפשרת היום הרבה דברים שלא היו יכולים להתקיים בעבר, ומאפשרת לכל כך הרבה אנשים להפוך להורים.

בהצלחה בגידולו של אימרי, ובכל אשר תחפצו.שומעים את האושר שלך מכל מילה שאת כותבת. איזה יופי!


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

רונית 294

New member
וואו. איזה יופי!

כשאת אומרת שתמשיכי לנסות להיכנס להריון את מתכוונת בטבעי או בהפריה? האם הפונדקאית נקלטה בניסיון הראשון? אני כל כך שמחה שיש לכם את אמרי. ברור היה לי הוא לגמרי שלכם גנטית ולדעתי ההריון עצמו הוא לא הכי משמעותי אלא הילד. כלומר, בהריון שלי לאחר האובדן הייתי בעיקר בלחץ. לא ידעתי את מין העובר ורציתי להיקשר כמה שפחות. כמובן שמאז שסתיו נולדה אני מחוברת אליה ברמות מטורפות. וזה מה שחשוב. את גם חווית הריון אז את יודעת מה זה. בכל זאת מאחלת לך עוד ילדים. בדרך זו או אחרת.
 

רונית 294

New member
וואו וואו וואו!

אני מאושרת בשבילך! חשבתי עלייך המון. פרטי. נמקי. הסבירי.
 
תודה רונית יקרה

עניתי לשירה די בפירוט.

זו הקלה עצומה, ואושר גדול.

ולא שוכחת לרגע את הילדה שגלה לי בבטן... זו שויתרתי עליה.
חושבת עליה כל הזמן, האם היא דומה לאחיה הקטן, או לא.
הם מאותה מבחנת עוברים....
אך זוכרת שבזכותה יש לי את אמרי.
 

netas10

New member
כל כך מרגש!מזל טוב!

וואו! ההתרגשות והאושר נשמעות בפוסט שכתבתם והאומץ לשתף את הסביבה הוא כל כך חשוב, כל הכבוד לכם.
שיהיה לכם המון מזל טוב ושתזכו לגדל אותו באושר ובאהבה,
הנה הגיעה אליך אותה קרן שמש מאוחרת, המאוחרות הכי יפות
 

שירהד1

Member
מנהל
עוד הודעה על חברה נוספת שקרה לה היום נס-

הפעם חברה טובה שלי מהתיכון- היא איבדה הריון לפני שנה- זה היה בשבוע 19, בגלל הפסקת דופק....גרידה מאוחרת באסף הרופא.
לאחר מכן היא התלבטה מאוד מאוד אם לנסות שוב, כי היה לה מאוד קשה עם האובדן, והיו לה בבית שלושה ילדים.
הגיל פה שיחק גם תפקיד חשוב (היתה אז בת כמעט 41). בסוף היא אמרה: "על החיים ועל המוות"-
היום היא ילדה בת בריאה, לאחר הריון תקין. ההריון היה מלווה בחרדות גדולים, אך מהלכו היה תקין (פרט להמטומה בשבועות הראשונים, שנספגה מהר מאוד).

הלוואי ותזכנה פה כולכן להריון תקין במהירה, והלוואי ותזכנה לסיימו בידיים מלאות. זה דבר מופלא, ולא מובן מאליו, ואני מאחלת לכולכן את הדבר המופלא הזה.

באהבה,
שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
למעלה