על היחס של הצוות הרפואי בלידות שקטות

[nn0aa]

על היחס של הצוות הרפואי בלידות שקטות

באמצע החודש אני מתכננת לדבר בכנס ארצי למיילדות על לידות שקטות על המקרה שלי בדגש של יחס הצוות הרפואי. הייתי רוצה שהצוות הרפואי יקבל תמונה יותר שלמה של חוויית אישה בבית החולים שעוברת לידה שקטה, אז פתחתי עמוד באתר בו אשמח אם נשים שעברו לידה שקטה יכתבו על הדברים שהיו להם טובים והדברים שלא בבית החולים. זה עמוד שכל איש צוות יוכל לראות וקצת יותר להבין, להבדיל מהקבוצות הסגורות שבהן לרוב מושמעים הדברים. אני אזמין את המיילדות בכנס לקרוא את דבריכן, ולהעביר את המסר. זו הזדמנות בשבילנו לדבר כדי לשנות

http://leidashketa.com/2016/02/03/דברים-שרציתי-לאמר-לצוות-הרפואי/

 

[כבשה0פועה]

נועה, תבורכי

כל חשיפה שתוביל לשיפור הנהלים ויחס הצוות הרפואי לנשים בארוע בו נפלו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא - מבורכת.

 

[שירהד1]

נועה- כל הכבוד על היוזמה הברוכה והחשובה,

ואני מרשה לעצמי טיפה להקשות עלייך-
הגדרת שאת מזמינה נשים שעברו לידה שקטה שיכתבו דברים. ואני ממש מכבדת את זה. אבל בכל זאת שואלת- אם את כבר פותחת את הדיון, ועושה כזה מעשה חשוב ומשמעותי, ורוצה שאנשי מקצוע מתחום הרפואה ילמדו מתוך זה על צרכי המטופלת- אז למה לא לפתוח את זה בכלל לנושא אובדן הריון, בלי קשר לשבוע שבו קרה האובדן, ולדרך שבו ההריון הסתיים- גרידה, גרידה מאוחרת או לידה שקטה?
באותה מידה, לדוגמא- הפורום הזה נקרא, ובצדק, "פורום אובדן הריון", ונשים שחוו אובדן הריון בכל שלב מוזמנות לשתף ולהשתתף, לעזור ולהיעזר.
גם אישה שבאה לעבור גרידה חווה מצוקה מאוד קשה ונתקלת באנשי רפואה מסוגים שונים, וביחס כזה או אחר.
אני לא משווה בין קושי לקושי, ובין עצב לעצב. אין מקום להשוואה, ואני בכלל לא נכנסת למלכודת הזו.

אודה לך על התייחסותך. אם עדיין תחשבי לנכון להזמין רק נשים שחוו לידה שקטה, ולא גרידה- אקבל זאת, ואעריך כל דבר שמישהי עושה למען האחר ולמען הקהילה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 

[bubiba2]

ואו, החזרת אותי 6.5 שנים אחורה . אם יש משהו מכל תהליך

האובדן שהכי קשה לי זה באמת הצוות הרפואי וחוסר הרגישות שלו. עם תהליך האובדן השלמתי ויש לזה מקום בלב ומאז נולדו שני ילדים נוספים אך אם יש דבר אחד שלעולם לא אשכח זה אותי צועדת אחרי האחות במסדרון האחרוך ואין סופי עד לחדר שבו הרדימו אותי. עברו 6.5 שנים ובן רגע חזרה לי התמונה שלי צועדת אחריה עם החלוק ועם הכיסוי לרגליים והראש - והיא הולכת לפני במקום לידי. לא מצפה לאחיזת יד, לא מצפה לחיבוק, לא מצפה אפילו לאמפטיה כי מה שהרגשתי אז מרגישה גם כיום- עוד אחת ברשימה לגרידה. כאילו NEXT. זה החלק שהכי קשה היה בתהליך של האובדן שלי.

 

[שירהד1]

ודברייך "בוביבה2", רק מחזקים את דבריי

 

[lilis10]

יוזמה מבורכת

כל מה שיעלה את המודעות של מערכת הבריאות, חשוב ומבורך!
בתקופה האחרונה עולה המודעות לגבי לידות שקטות. הרבה מזה בזכות
החוק שתוקן המאפשר לנשים לקבל דמי לידה וחופשת לידה אחרי לידה שקטה.
עם כל הערכה העצומה שלי, אני מסכימה עם שירה. נשים רבות חוות הפסקת
הריון רצוי מאוד בשבועות מתקדמים ע"י גרידה. החוויה המטורפת של הפסקת ההריון והגרידה אמנם לא משתווים ללידה שקטה, אבל היא טראומטית בפני עצמה. אני אישית, חוויתי טראומה בלתי נתפסת בגלל שבחרתי לא ללדת.
את הפסקת ההריון עשיתי בשבוע 24. אסף הרופא הוא המקום היחיד בארץ שעושה גרדות מאוחרות כל כך. את הזריקה נאלצתי לקבל ביום חמישי בבוקר ושלחו אותי הביתה כי לא היה תור לגרידה. הסתובבתי כך שלושה ימים. אחרי
טיפול שעברתי, הבנתי שאני חווה פוסט טראומה מהימים האלה.
אף אחד שם לא הכין אותי לכלום. אף אחד לא התקשר לשאול מה איתי,
אף אחד לא עוקב אחרי זה. זה נחשב לפרוצדורה רפואית.
שלחו אותי הביתה אחרי שלוש שעות ושאלו אם אני רוצה שלושה ימי חופש.
אין שום הסבר על המהלך הזה, שבדיעבד הבנתי שהוא גם לא מומלץ ומסוכן יותר מלידה שקטה. אף אחד לא הנחה אותי לגבי מה שאעבור אחר כך.
אף אחד לא נתן לי כדורים להפסקת חלב למשל.
שבוע 24 זה תחילת חודש שישי וההתמודדות היא קשה מנשוא. ואחרי שעשיתי את הבחירה המאוד לא מושכלת בגרדה מאוחרת התחלתי לחשוב לעצמי האם זה בכלל היה הדבר הנכון? האם היה נכון יותר לפגוש את התינוק הזה? האם זו לא היתה פרידה ראויה יותר של אם מבנה? אבל אף אחד לא מדבר על זה בשום מקום. והבחירה נעשית מלחץ של זמן וחוסר אונים. אני לא חושבת שלידה שקטה היתה נכונה יותר עבורי, אבל אני כן חושבת שאם מישהו היה טורח להסביר לי לעומק את כל ההשלכות של מה שעברתי, הייתי יכולה לבחור באמת ולא מפחד.

 

[nn0aa]

לשירה ולליליס - על אי ההכללה שלי את הנשים שעברו גרידה מאוחרת

את לא מקשה - זו טענה לגיטימית
אני מקבלת את אותה טענה כשאני לא כוללת אובדן של תינוק רך
אבל אני לא כוללת כי אני חושבת שיש מן המשותף ויש גם הבדלים וכל קבוצה צריך התייחסות משלה.
האתר שאני יזמתי עוסק בלידות שקטות. הוא יהיה אתר אח לאתר להפסקת הריון מאוחרת שדורש התייחסות משלו ותקום מישהי ותבנה אותו מתישהו (מקווה שזו לא תהיה אני הפעם) ואח לאתר לאובדן תינוקות רכים.
אני לא יכולה להתיימר לכלול את כולן, אבל אני לא מדירה אף אחת שתרגיש שייכת לאתר גם אם עברה משהו קצת שונה
לאחרונה הכנסתי להנחיות לקראת הלידה התייחסות לבחירה בין לידה ובין גרידה מאוחרת, כי זה רלוונטי מאוד
אני מכירה מתוך קהילת האובדן את נושא הגרידות המאוחרות ואת הכאב הרב שנשאר אחריהן, ובשום אופן אני לא מדרגת כאבים. אבל אני רוצה שכל קבוצה תקבל את המענה המגיע לה, וקבוצת הנשים שעוברות גרידות מאוחרות היא קבוצה עם צרכים שהחברה עוד יותר מתעלמת ממנה. לא הייתי רוצה להוסיף אותה כנספח, מגיע לה התייחסות שווה.
.
הפורום הוא אכן מקום שכולן בו נפגשות, אבל זה שונה
אני מרגישה שתת הקהילות של גרידה מאוחרת ואובדן תינוק רך הרבה פעמים מתקשות מול המחיקה שהן חוות כשיש רק התייחסות לנשים שחוו לידה שקטה. אני מתקוממת אתכן על כך. זה נורא שאין שום מקום שהוא רק בשבילכן. וצריך להיות, ולדעתי יהיה. אתן נמצאות איפה שפעם היו נמצאות נשים שעוברות לידה שקטה, וזה בלתי נסבל. אני אשתדל כמה שיותר לעזור בזה, איפה שאוכל.

 

[שירהד1]

נועה, תודה על התשובה הרגישה ועל ההסברים המנומקים