קיבלתי מחזור היום וזה שבר אותי לגמרי

shira3121

New member
קיבלתי מחזור היום וזה שבר אותי לגמרי

זה החודש הראשון שניסינו ולמרות שבפעמים הקודמות זה לקח חודשיים או שלושה חודשים ולמרות שלא הייתי בטוחה שאני מוכנה ואמרתי שממילא עוד לא הלך לנו אף פעם על החודש הראשון עצוב לי ממש בעיקר כי הפער בין הברווז לאח התיאורטי יהיה עוד יותר רע. והכי גרוע זה שאם בעבר שכבנו כרגיל עם קצת תגבור בתקופה שבה חשבתי שאני אמורה לבייץ הפעם בן הזוג לא ידע כלום אבל אני בדקתי כל יום עם הביוצית ולא הצלחתי לזהות ביוץ מלבד יום אחד עם פס שני ממש מסכן וחלש ועכשיו אני עוד יותר בלחץ שאולי אני לא מבייצת ושמשהו נדפק אצלי וחושבת ללכת לרופאת נשים שלי שתיתן לי פרופיל הורמונלי או מעקב זקיקים או שתשלח אותי ישר להזרעות עם הורמונים אבל כל כך אין לי כוח וגם אין לה בכלל תורים פנוים. אני גם לא יודעת איך אני אעמוד בעוד חודש כזה של מאמץ לחינם.
 

1פרפרית2

New member
כל כך מבינה אותך

היי יקירה, ליבי איתך... כי גם אני בתקופה של ניסיונות..... גרידה בשבוע 16 בחודש אוקטובר..... בדיקת רופא תקינה אשר אמר לי להמתין 2 מחזורים ובשום אופן לא לנסות להיכנס להיריון.... והכי הרג אותי בבדיקה אצלו- הוא זיהה ביוץ- ואני לא יכולה לעשות כלום. אז אחרי 2 מחזורים תקינים וסדרים חזרתי אליו- אישר לי שהכל תקין ואמר לי שכרגע ניתן רק להיכנס להיריון (הלוואי וזה היה בכזו קלות)... ואז ישר חודש ניסיונות..... ואיחור של 4 ימים.... ומחזור... :( ואני בלחץ... ומירמור...ושוב כרגע בחודש ניסיונות....ומבינה שלא כל כך קל פתאום להשיג את מה שכל כך רוצים.... יש בי אמונה (פחות בקטע של אלוהים)... אמונה בעצמי שאני אזכה להיריון נוסף.... מאוד מקווה שזה יקרה בקרוב..... מחזיקה גם לך אצבעות.....
 


 
מאוד מבינה ומאוד מזדהה

מבינה את החששות, ואת התסכול מהפער בין האחים, (היום אמא בגן של הבת שלי אמרה לי משהו בכוונה טובה, אבל אני התפוצצתי מבפנים. רציתי להגיד שלי היה אמור להיות ילד מבוגר מהתינוק שלה, או לכל הפחות צעיר אבל בשנתון 2015. אבל המשכתי לקנא בשקט).
כל חודש הוא כמו נצח, אבל משערת שמשאל קצר היה מגלה שרב הנשים כאן לא הרו תוך חודש, ושגם חודשיים-שלושה הם מזל גדול. מאחלת לך מכל הלב, שתצליחו תוך חודשיים-שלושה בסך הכל, ושההריון הקרוב יהיה תקין.
&nbsp
 

שירהד1

Member
מנהל
מבינה מאוד מאוד לליבך-

באמת שמבינה. הייתי שם במקום הזה שלך כל כך הרבה פעמים. אבל את חייבת להבין שהיקלטות להריון יכולה לקחת זמן. זו דרכו של הטבע. זה שיש ביוץ, עוד לא אומר שיהיה הריון...חודשיים-שלושה נחשב זמן מהיר מאוד.
הממוצע הוא 6 חודשים. ממוצע זה אומר שיכול לקחת גם שנה, 8 חודשים, 4 חודשים, או חודש...

לגבי ערכות הביוץ- לעומת בדיקות ההריון, שהן כן מדוייקות, ערכות הביוץ ממש לא. הן עלולות לפספס ביוץ, והן ממש לא מדויקות.
לכן, ההמלצה שלי היא לא ממש להסתמך עליהן, אלא לקיים יחסי מין בימים 10-18 למחזור (אם המחזור שלך הוא סדיר ושל 28 ימים)- יום כן יום לא, או משהו בסגנון. נכון. מדובר בהרבה עבודה. לא תמיד יש חשק, לא תמיד בא, לפעמים עייפים אז מוותרים קצת...

אם נקלטת להריונות הקודמים בקלות, אין סיבה לעשות עכשיו מעקב זקיקים, פרופיל הורמונאלי, ולטמטם את עצמך עם בדיקות מיותרות, שעלולות להיות מאוד מלחיצות.

את לא צריכה את הרופאה שלך. את צריכה לתת הזדמנות לביולוגיה. והזדמנות הוגנת, אגב.

כתבת שעצוב לך בעיקר כי הפער בין "הברווז" לאח התיאורטי יהיה עוד יותר רע. לא כל כך הבנתי. "הברווז" זה הבן שלך? למה התכוונת במילה "רע?"
אין פער לא טוב בין אחים. אין חיה כזו. כל פער מביא איתו את היופי שלו ואת הבעייתיות שלו. אין פער קטן מדי, ואין פער גדול מדי. זו הדעה שלי, בכל אופן.

אז נשברת היום? לא נורא. תאספי את השברים, ותגידי לעצמך שממש עוד 10 ימים-שבועיים, תגיע הזדמנות חדשה:) ככה תגידי לעצמך. ואם גם בפעם הבאה לא תיקלטי, תגידי לעצמך: "מבאס. מעצבן. עצוב לי. אבל עוד שבועיים תגיע הזדמנות חדשה", וכך תעשי ותגידי- עד אשר יהיה הריון



שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

shira3121

New member
הברווז זה אכן הבן שלי

והוא כמעט בן שלוש. וכמובן שיש פער טוב ופער רע בין אחים. כמה שהפער יותר קטן ככה יותר טוב כי אז הם גדלים ביחד ומשחקים ביחד תוך זמן מאוד קצר. אם הפער הוא שלוש וחצי שנים ומעלה אז כבר אין סיכוי למשחק משותף או לחברות ביניהם עד שיהיו מבוגרים . לגבי הביוצית אנחנו לא הסתמכנו עליה והלכנו על כל יום כמעט בימים הפוטנציאלים אבל ממש מלחיץ אותי שלא זוהה ביוץ כי אני חוששת שמשהו השתבש ומבחינתי הייתי כבר מתחילה ישר עם הזרעות עם הורמונים אם רק היה רופא שהיה מאשר את זה
 

שירהד1

Member
מנהל
תראי, אני כנראה לא אשכנע אותך לגבי הפער...

כי את רוצה תינוק כאן ועכשיו, ואני הכי מבינה את זה בעולם.
עם תחושות אי אפשר להתווכח, ואני גם לא מנסה.
אבל- אני נאלצת לא להסכים איתך לגבי האמירה שאם הפער הוא שלוש וחצי שנים ומעלה אז כבר אין סיכוי למשחק משותף, או לחברות עד שיהיו מבוגרים. למה את כבר ממהרת להספיד את האחווה והחברות בין הילדים שלך?
זה פשוט לא נכון!!!!!! לא נכון.

אז נכון, שהמשחק הוא מסוג אחר, והתקשורת היא אחרת בין אחים שהפער ביניהם הוא שלוש שנים, לעומת 5 שנים או יותר. אבל הכל אפשרי! הכל!
זה תלוי מאוד (!!!) בעבודה ההורית ובהכוונה ההורית.
ואת זה אני כותבת לך כאמא, כמרפאה בעיסוק וכמדריכת הורים.

לגבי הזרעות עם הורמונים, וכן הלאה- את חושבת שזה כזה בריא להזריק הורמונים לגוף? ממש ממש לא. זה לא בריא, ועושים את זה בלית ברירה.
אל תילחצי מזה שלא זוהה ביוץ. המון פעמים הערכות הללו מפספסות ביוץ. ואת זה אמר לי רופא מומחה פוריות. אם השימוש בהן מלחיץ אותך- מומלץ להפסיק להשתמש בהן.
את צריכה לתת לעצמך זמן, ולסמוך על הביולוגיה שתעשה את שלה.

נסי ממש בכוח לשנות את דפוסי החשיבה הלא בריאים הללו, בכאלו שהם בריאים ומועילים. זה קל לומר וקשה לעשות, אבל מניסיון- זה בגדר חובה.

אגב, סתם מתוך סקרנות- למה כינית את בנך "ברווז"? יש איזה סיפור מאחורי זה? או שזה סתם?


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
אני חושבת שמותר להתאבל גם על הפער שלא יהיה

מודה שאני עדיין קצת מתאבלת על הפער. רציתי שנה וחצי, ההריון השלישי היה אמור להביא לפער של שנתיים וחודש וההריון הרביעי לפער של כמעט 3 שנים.
כרגע גם במקרה הטוב צפוי לי פער של לפחות 4 שנים.
אז אני מבינה את האבל של shira3121 על הפער שלא יהיה.

אני בהחלט מסכימה שלרוץ להורמונים בשלב הזה זה כנראה לא הצעד החכם.
ובתור אחת שכבר כמה חודשים מג'נגלת בין הורמונים לנסיונות טבעיים, יכולה לספר שהרבה יותר קשה להזריק ולעבור שאיבה בהרדמה רק כדי לגלות שאין הפריות, או שיש הפריות ואפילו הוחזר עובר אחד ששרד באורח נס את כל התלאות שהעברנו אותו, אבל הוא לא נקלט. ונכון שהזרעות זה לא IVF, אבל ההורמונים רעים לגוף ורעים לנשמה (ולכיס, אבל זה זניח כשמסתכלים על התמונה הגדולה).
 

שירהד1

Member
מנהל
נכון, מותר, ומותר הכל-

מה שהתכוונתי לומר זה שיכולים להיות יחסים מדהימים גם בין אחים שהפער ביניהם הוא 4 ו-5 שנים וגם יותר, ואפילו הרבה יותר.
במילה "מדהימים" אני לא מתכוונת כמובן שלא יהיו קנאות, מריבות וכדומה:), אלא שניתן, בהכוונה הורית ובעבודה הורית, להביא ליחסים מיוחדים ויפים גם כאשר הפערים גדולים.

בהקשר זה, שאלה אותי המטפלת שלי, אחרי שמעיין נולדה, אם אני לא מתבאסת מהפער שנוצר (פער של 8 שנים מהגדולה, ושל 5 שנים מהצעיר). אמרתי לה שלא. ברור שהייתי מוותרת על כל ההפלות והאובדנים, אבל ברגע שמעיין נולדה, התחיל גם המסע שלי כאמא לקשר ולגשר בין כולם פה במשפחה.

מאחלת לכולן פה עבודה כה מיוחדת ומדהימה (גם אם קשה לעיתים) שכזו.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
גם אני מוצאת עצמי עדין מתבעסת מהפער

משערת שרבות כאן מתאבלות באופן זה או אחר על הפער, או על הגיל שלה כשתזכה ללדת, כי הרי אצל כל מי שהגיעה לכאן הענינים השתבשו בדרך.
מקוה/ מניחה שיום אחד זה יעבור לי, אבל (ותסלחנה לי שירה, רונית, אם הבנות, ויקטור החתול וכמה נוספות - לא מתכוונת אליכן ולחברות בודדות שלי) - כמעט כל תינוק או תינוקת אקראי שאני מזהה ככזה שנולד בשנת 2015, מעלה לי כעת את מפלס הקנאה.
אם העובר יוולד במועד ובשלום, יווצר פעם של שבע שנים מהבן וחמש שנים מהבת וזה המון המון (בייחוד כיון שמדובר בבת ובבן, ובין הבנים תהינה שבע שנים), אבל זה לא בידי, כמה מעצבן שזה. ואולי בכל זאת אלה צרות של עשירים. מנסה להרגע (אבל מודה שאיזו מכרה העלתה לי את הסעיף כשהפטירה שאחכה שיוולד, כאילו אני שגידלתי שניים קרובים בגיל וגם עבדתי במקביל צריכה את הפרשנות שלה).
ולגבי ההורמונים - קל לי להגיד, אבל משערת שלא כדאי לרוץ לשם לפחות עד שעוברים מספר חודשים של נסיונות (כמובן מאחלת שדברים יסתדרו באופן הטבעי בהקדם), בטח לא אחרי חודש אחד.
 

שירהד1

Member
מנהל
לכבשה-

מאחלת לך ש"תאלצי" להתמודד עם הפער. עדיף פער כזה מאשר שלא יהיה פער בכלל:(
לי יוצא לחשוב בת כמה אהיה כשמעיין תהיה בהיכנסה לכיתה א', בת עשרה וכן הלאה. לא רוצה להפליג למחשבות יותר מידי רחוקות של חתונה ונכדים...זה כבר ממש פטאט.
מה לעשות שילדתי אותה בת 41? אז כשהיא תהיה בכתה ג' ואצטרך לעזור לה לעשות דגם לתערוכה בנושא החלל (כפי שעשיתי כעת עם הגדולה), אני אהיה בת 50. שזה בפני עצמו מוזר...
בסדר. לא אגיד שזה מושלם, אבל זה מה שיש, ועם זה ננצח.

מה שעברתי שינה אותי במובן הזה שאני עוד יותר יודעת להעריך את מה שיש. פער כזה, פער אחר, גיל כזה, גיל אחר...העיקר שיש. זה העיקר, לפחות לפי ראות עיניי.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
את צודקת

כרגע אצלי זה עוד ערוץ למתחים.
התחלתי שנה אחריך (בגיל 33) וגם אני מתבעסת ממחשבות על גיל 10, נכדים וכיו"ב, גם בנוגע לילדים הגדולים. כמו שכתבתי בעצמי. אלה צרות של עשירים, אבל כשאני נתקלת במישהי שהיא דף חלק עבורי - אין ספק שהקנאה המכוערת מרימה את ראשה. אולי, מקווה, זה ישתנה אם הכל יעבור בשלום.
ותודה על הדברים השפויים שכתבת.
 
ועוד משהו

כתבתי את התגובותיים בין לבין ומתוך עייפות וחוסר תשומת לב חשבתי שאני מגיבה בפורום השני, שם מטבע הדברים אני מרשה לעצמי יותר. בכל אופן רוצה להגיד שהתסכול והקנאה קיימים וכנראה עוברים רק עם הזמן אם בסופו של דבר החיים מסתדרים לשביעות רצוננו, אפילו אם שונה מהתכנון. עד אז, כשאנחנו עדיין בתהליך - הרגשות נעים במטוטלת והכל מועצם.
שולחת חיבוק חם לשירה3121, למרעישה בשקט, לפרפרית1 ולכל מי שבאה בשערי הפורום, ומאחלת מכל הלב ששנת 2016 תהיה השנה בה יקרה לכל אחת ואחת מכן הנס הפרטי שלה, או לפחות יהיה בהתהוות.
 

שירהד1

Member
מנהל
זה נכון, כבשה, מה שכתבת לגבי הקנאה, ותודה על האיחולים לבנות

 

shira3121

New member
להזריק הורמונים זה מאוד לא בריא

אבל הנזק הנפשי אצלי מעיכוב בכניסה להריון יהיה גדול יותר.
ואני באמת לא רואה מה יהיה לילד בן שש לשחק עם תינוק בן שנתיים , אולי אם הבכור הוא בת אז היא משחקת עם הקטן על תקן בובה אבל אני בספק שהילד שלי יתעניין במשחק בפער שיהיה אלא אם זה יהיה כי אני אבקש ממנו לעזור לי.
קראתי לו ברווז כי בתור תינוק הוא היה משמיע קולות שהזכירו לי ברווז בעיקר מתוך שינה ואז הייתי מתעוררת מהם והוא בכלל היה ישן.
 

שירהד1

Member
מנהל
נחמד השם של ה"ברווז":) -

אני יכולה להבטיח לך, שהמון המון תלוי בהורים- אם תגיעי ללידה הבאה מתוך חשיבה שלילית לגבי היחסים בין הברווז לאחיו/אחותו- זו תהיה נבואה שמגשימה את עצמה. זה בטוח במליון אחוז. היחסים ביניהם יהיו אבודים מראש, כי אמא שלהם לא מאמינה ביכולת שלהם ליצור קשר בגלל הפרש הגילאים.
אבל- אם תגיעי ללידה הבאה מתוך חשיבה חיובית לגבי היחסים בין הברווז לאחיו/ אחותו- ותשכילי בהרבה עבודה (כמו תמיד- כי להיות הורה זה המון עבודה) לעזור לברווז ולאחיו/אחותו ללמוד לנהל מערכת יחסים טובה- ככה זה יהיה.
המון המון תלוי בהורים.

ובבקשה אל תכניסי לעצמך מילים כמו "עיכוב בכניסה להריון". אין שום עיכוב. ניסיתם חודש אחד ולא הלך. אני מבינה את התסכול. עברתי את זה 10 פעמים (10 הריונות), אבל זה לא עיכוב. לא ניסית שנה באדיקות ולא הצליח. הגוף שלנו הוא לא רובוט. לא כל ביוץ יש הריון. צריך פה סבלנות ולתת בעבודה. אין ברירה אחרת.

מקווה שיגיע הריון בקרוב, והעיקר- שיהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

shira3121

New member
הפסקתי להאמין בכל החשיבה יוצרת מציאות

כי לראיה זה לא כל כך עובד לי, אולי הם כן יצרו קשר כי הברווז יוצר קשר עם כולם אבל אני לא בטוחה עד כמה הם יוכלו לשחק ולחלוק תחומי עניין
 

שירהד1

Member
מנהל
לא, רגע- לא הבנת כנראה-

אני גם לא מאמינה בחשיבה יוצרת מציאות בהקשר של: "אני מאמינה שהחודש אכנס להריון ואז אני באמת אקלט", או: "אני מאמינה שההריון יהיה תקין, אז הוא באמת יהיה תקין"...לא לזה הכוונה. לאיתני הטבע כוחות משלהם, גם אם מדובר בגוף שלנו, ולכן אני לא מאמינה בחשיבה יוצרת מציאות בהקשרים אלו.

אני כן מאמינה בחשיבה יוצרת מציאות בדברים שאנחנו כן יכולים להשפיע עליהם, כמו מערכות יחסים, הצלחה בעבודה, וכן הלאה.

חוץ מזה- להיות אחים ואחיות זה הרבה מעבר ללחלוק תחומי עניין. זה גם ללמד, זה גם להעביר ידע, זה גם להיות דמות לחיקוי, זה גם להיות מודל לחיקוי, זה גם עזרה הדדית, זה גם חוויות משותפות שני שנינו ביחד ושל כל המשפחה ביחד, זה המון דברים.

חכי. יגיע היום ותביני על מה אני מדברת. ואם לא תביני לבד- תהיי מוזמנת אליי לכמה מפגשים של הדרכת הורים. תצאי מהן עם חשיבה אחרת
.
את כרגע מאוד שלילית, ואני יכולה להבין למה. אבל תני צ'אנס. התינוק עוד לא נולד ואת כבר קוטלת ולא נותנת הזדמנות למערכת היחסים בין האחים. וזה ממש לא רצוי.
התסכול שלך מובן, אבל אל תתני לזה להרוס בבוא היום, כאשר יהיה תינוק או תהיה תינוקת.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

shira3121

New member
נראה לי שהגיע מה שניסית לומר לי

שאח גדול יכול להנות ולהפיק תועלת גם מללמד ולטפל אז תודה לך על זה. ועכשיו אספר משהו בכלל הזוי, ההפרש ביני לבין האחיות שלי הוא 6 שנים ביני לאמצעית ו12 שנים ביני לבין הקטנה ואני והאמצעית חברות ממש טובות, ממש החלום של כל הורה כשהוא חושב על חברות בין אחים וגם יש חיבור בין בני הזוג אז בכלל אבל אני מצליחה להתעלם מזה או לשלול את זה כי אנחנו 2 בנות והברווז בן וגם כי עד שהיא הייתה בת שלוש לפחות הזכרונות היחידים שיש לי זה את אמא שלי נוזפת בי שאני עושה לה משהו לא בסדר.
 
אחי צעיר ממני בעשור והוא יקר לי

בגלל הפער הגדול, בילדותו אני טפלתי בו, שחקתי איתו במשחקים שלו והרכבתי על הכתפיים (והוא מצדו אהב אותי). במשך השנים התבגרנו ואף על פי שאנחנו בשלבים שונים מאוד בחיים, קיימת חברות והשתדלות משני הצדדים. חושבת שהיה יכול להיות חבר עבורי גם מבחירה, ולא רק בגלל קשר הדם.
יש סביבי לא מעט אחים קרובים בגיל (אפילו בפער של שנה-שנתיים) אבל רחוקים בנפש, כמו גם אחים רחוקים יותר בגיל ובנפש ואחים קרובים בגיל ובנפש. כנראה ענין של כימיה, מזל, עבודה הורית וגם של תקופות בחיים.
 
למעלה