אירוח בפורום-דר' יעל עזרא

מקוםבלב

New member
אירוח בפורום-דר' יעל עזרא

אני שמחה שוב לארח את דר' יעל עזרא מטפלת אישית ו,זוגית ומשפחתית,
מומחית בליווי זוגות ויחידיםבטיפולי פוריות ואובדן הריון
האירוח יתקיים ביום רביעי הקרב ה25/6בערב.
הנושא הפעם דילמות הנוגעות להשפעת אובדן הריון על מערכת היחסים והזוגיות.
מוזמנים לכתוב פה את השאלות .
 

zehavith

New member
מתחים בזוגיות לאחר אובדן הריון

אני מתגעגעת לזוגיות התמימה שהיתה לנו לפני הפסקת ההריון...
 
שלום zehavith

תודה על השיתוף.
את מוזמנת לפרט קצת יותר - איך הושפעה התמימות? מה שונה בה ביחס למה שהיה קודם? על איזה רקע יש מתחים?
 
שוב שלום לכולן


אני שמחה להתארח כאן בשנית.
אני יודעת עד כמה אתן מספרות פה אחת לשניה את הדברים הכי אינטימיים, שלפעמים רק פה אתן יכולות לשתף. יחד עם זאת, מניסיוני, דווקא נושא כל כך חשוב כמו הזוגיות לעיתים קשה לחשוף.

מטרת האירוח שלי פה הפעם היא לעורר דיון פורה בנושא, ולהעלות אותו למודעות. אתן לא בהכרח צריכות לשאול שאלות אם אין לכן. אתן יותר ממוזמנות לשתף איך חווית אובדן ההריון הפרטית שלכן השפיעה על הזוגיות שלכן. האם זה קירב ביניכם? האם יצר פער? האם זה השפיע לטובה או לרעה על התקשורת הזוגית שלכם?

אני אהיה פה מחר בין 21:00-23:00, אתמוך ואגיב.

נ.ב. למי שלא מכירה אותי מארוח הקודם, מוזמנת לקרוא קצת על הרקע שלי כפי ששיתפתי בפעם הקודמת:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=98&MessageId=174470770
 

שירהד1

Member
מנהל
אני חושבת

שזה נושא מאוד רגיש. אין ספק שאובדני הריון משפיעים על הזוגיות. משום שאני מופיעה פה בשמי, אני צריכה להיזהר בדבריי, ולא להסגיר דברים אישיים על בעלי, אבל מה שבטוח זה שרק זוגיות מבוססת שבמרכזה חברות עזה, אהבה וכבוד הדדי יכולה לשרוד את התופת הזו.
אנחנו כנשים חוות את הדברים אחרת מהבעלים. העוצמות הן מטורפות, עוצמת הכאב והאבל הן שונות לרוב בינינו לבין הבעלים. רמת הרגישות שלנו לנושא הרבה יותר גבוהה. ולכן הרבה פעמים נוצרים פערים, וצריך ללמוד לתקשר כדי להסביר את רגשותינו.

אולי תתני כמה טיפים כלליים שיכולים לעזור לזוגות לא לאבד את הזוגיות בין כל האבל והאובדן?
 
שלום שירה ותודה על השיתוף

אכן זוגיות המבוססת על חברות וכבוד הדדי הכי משמעותית ביותר בהתמודדות עם כל משבר ובפרט משבר כגון אובדן הריון. יחד עם זאת, גם הזוגיות הכי טובה עשויה לחוות מהלומות בשל המשבר.

אחד הטיפים הכי חשובים שאני יכולה לתת הוא הקשבה.

לפעמים מאוד קשה לנו להקשיב כשאנחנו פגועים. אנחנו ישר מרימים חומות הגנה בכל סימן קטן של אי הסכמה. זהו הטבע ההישרדותי שלנו שמתעצם בשעת משבר.

אך בזוגיות היצר ההגנתי הזה יכול לפגוע בתהליך הריפוי. מטבע הדברים לא תמיד אנחנו חווים דברים אותו הדבר. לכל אחד יש את הדרך שלו להתמודד עם המשבר, וכל הדרכים לגיטימיות. אין האחת עדיפה על השניה. ההקשבה היא הגשר יכול לתת לנו מזור לפערים בחוויה. באמצעות ההקשבה אנחנו יכולים לתת לגיטימציה לדרכי ההתמודדות השונות ממקום לא שיפוטי.

שירה- אני מזמינה אותך ואת חברותייך לפורום לשתף איך אתן מתמודדות עם הפערים? מה גיליתן שעזר לכן בזוגיות שלכן ויכול להיות כאן לעזר לנשים נוספות?
 

שירהד1

Member
מנהל
דרכי ההתמודדות שלי-

1. כתבת שההקשבה היא גשר שיכול לתת לנו מזור לפערים בחוויה. זה נכון, אבל לעיתים קרובות, דווקא בגלל החוויה העוצמתית שבאובדן, קשה לנו כמי שחוות את האובדנים הנוראיים הללו, להקשיב לאחרים, להיות קשובות לאחרים, כולל הבעל. ולכן, אני חושבת שכדי לעבוד על הקשבה אמיתית, יש צורך לעיתים בהתערבות אשת מקצוע או איש מקצוע.

2. חשוב שלא כל התקשורת תהיה קשורה לאובדן, אלא להמשיך ולנהל חיי זוגיות, כולל בילויים מחוץ לבית (גם אם ממש ממש לא מתחשק), בילויים בבית, שיחות על עבודה, חברים, רכילס...לצחוק ביחד, להינות מדברים ביחד, לצד האבל.

3. לשתף ברגשות. אם משהו קשה לי, אם אירוע משפחתי שמתקרב מעיק עליי, חג, אם יש אירוע חברתי כלשהו שמעיב עליי, אם מישהו שהוא מכיר שאמר לי משהו ופגע בי (שלא בכוונה כמובן)- כל דבר אני משתפת אותו, ואנחנו מנסים לחשוב ביחד על פתרונות. לא תמיד הוא מבין אותי, לא תמיד הוא מצדיק אותי, אבל אני תמיד משתפת.

4. להבין ולהפנים שאף אחד, כולל הבעל המקסים שלי, לא יבין בדיוק מה עובר עליי (אלא אם כן זוהי מישהי שחוותה דברים דומים), לקבל את זה כעובדה. הוא גבר. אני אישה. הוא אבא. אני אמא. לו אין רחם, לי יש רחם.

5.לנסות לא להגיע למריבות צורמות, וגם אם מגיעים, אז לעצור בזמן, רגע לפני שגולש...להבין שאי אפשר ללבן את הדברים תוך כדי מריבה, לחכות עד יעבור זעם (מה שנקרא: לקחת פסק זמן), ולנסות לשוחח על הדברים ברוגע. זה קשה לביצוע, אבל כדאי.
 
תודה שירה - טיפים מצויינים!

אכן לא תמיד קל ליישם את הטיפים, אבל כדאי להתכוונן ולשאוף ככל הניתן ליישום לפחות חלקי. הקשבה אינה שווה הסכמה - אלה רק נותנת כבוד לדעה או רגש של האחר, גם אם היא שונה משלי.

אני חושבת שהדבר שעולה הכי חזק ממה שאת כתבת זה שגם אם אתם לא עוברים את הדברים אותו הדבר, אתם עוברים אותם יחד.

אחד הדברים הכי נפוצים בהתמודדות עם אובדן הריון הוא תחושת הבדידות: "זר לא יבין זאת", "למה לאחרות קל ולי קשה", "אף אחד לא מבין איך אני מרגישה" הן חוויות מאוד שכיחות.
חשוב לזכור שגם אם בן הזוג חווה את הדברים אחרת מכן, זה לא מותיר אתכן לבד. האובדן הוא משותף, גם אם לכל אחד יש דרך משלו להתמודד.

פעמים רבות אני שומעת גברים בקליניקה שלא משתפים את בנות הזוג שלהן בקושי ובעצב שלהם כי הם "לא רוצים להכביד עליה"..."אני רואה כמה קשה לה גם ככה", ואז האישה חושבת שבן הזוג שלה "מנותק". נוצר רושם מוטעה שהוא חזר לעבודה ולתפקוד ולעסקים כרגיל...ושרק היא שוקעת...זה פספוס שכדאי להמנע ממנו.
 
למעלה