מכירים את בוריס דוברוב מאשדוד? הצייר הטוב בישראל

[Feanor75]

מכירים את בוריס דוברוב מאשדוד? הצייר הטוב בישראל

-לפחות לדעתי.
יכולים להתרשם בעצמכם באתר שלו:
http://www.dubrov.net/

למיטב ידיעתי הוא לא ממש זכה להכרה בישראל.

מי כן זכה? אפשר לראות למשל באתר מוזיאון ישראל:
http://www.imj.org.il/he/תערוכות-עכשיו
אומנות זבל.

זאת הוכחה לכך שהרוע השקר והכיעור שולטים.
עדיין אבל לא לעולם, בינתיים מחכים שוב לילד שיצעק שהמלך הוא עירום.

 

[beatman]

באמת יפה

 

[shaulreznik]

די קיטשי

במיוחד הסדרה היהודית, עם כל סממן נפוץ ונדוש שאפשר להעלות על הדעת: כינור, סנדלרים, שטריימלים וכו'
http://www.dubrov.net/Gallery/Judaica/

 

[Feanor75]

לא קיטש, יפה.

כולל גם נושא היהדות שכינית פה "נדוש". צריך לברך על כך שסופסוף הגיע לפה כישרון ענק שיכול לצייר את הנושאים האלה ברמה הגבוהה ביותר, שעד עכשיו צוירו בידי חובבנים (במחילה גם ממעריציו של מארק שאגאל האהוב) כי למרבה הצער חוש ליופי לא נמנה עם כשרונותיו של העם היהודי.

 

[shaulreznik]

אין בציורים שלו שום חידוש אומנותי

אז כן, הוא צייר דיוקנאות ריאליסטיים, זה הכול. שום טאץ' אישי.

 

[Feanor75]

תפקידו של הצייר הוא לבטא יופי ביצירה, לא את עצמו.

כשהוא נאמן ליצירה והופך את עצמו לצינור לכוחות שמימיים, גם עצמיותו וסגנונו האישי באים לביטוי כאפקט נלווה, גם בנושאים נדושים. אצל דוברוב הסגנון מופיע בנושאים האחרים, ומותר לו גם לצייר נושאים נדושים זה עניין שולי. היום כמעט אין עוד ציירים ריאליסטיים כי זה דורש עבודה קשה, הציירים המודרניים עלו על גל הפוסטמודרניזם שטוען שהיופי הוא רק בעין המתבונן, כי רובם חסרי כישרון ועצלנים. אז הם יצרו את הדעות המשובשות האלה שיוצר חייב כביכול לחדש ושזה יותר חשוב מאיכות היצירה. לכן הבאתי כדוגמא את התערוכות ממוזיאון ישראל, כל אמן שם מחדש ללא ספק, אבל הכל זבל חסר תוכן ויופי.

 

[shaulreznik]

מאז שהומצאה המצלמה הראשונה...

אין יותר מדי משמעות לציורים ריאליסטיים. בקצה השני ניצבת האומנות המודרנית סטייל האסלה של מרסל דושאן. אבל בין לבין יש לא מעט מקום לחידושים אמיתיים, מה שלא קיים אצל הצייר הנ"ל.

כל תחום בחיים עובר תהליך אבולוציוני. אני קורא עם ילדיי לא מעט ספרי ילדים, והמגמה ניכרת לעין: לפני 30-40 שנה האיורים היו "בול בפוני", אם מסופר על ארנב וזאב, מציירים ארנב וזאב כפי שהם נראים בטבע. היום המגמה היא להאניש את הדמויות, לצייר ארנב העומד על שתיים, לבוש ג'ינס, עם מזוודה ביד. גם הקוראים הצעירים נהנים בהתאם.

אם יבוא צייר שימשיך להנציח ארנבים כפי שהם, בשם כישורי הציור שלו, הוא לא יעניין את אף אחד, ובצדק. אגב, יש בארץ עשרות ציירים ממוצא סובייטי שעושים את מה שדוברוב עושה (וזאת הסיבה לכך שהם לא מעניינים איש). לדוג'
http://michael-arts.com/

 

[Feanor75]

כל מה שכתבת הוא אמנם מה שמקובל כיום,

והוא גם הסיבה להרס התרבות ולרמה הירודה של היצירות כיום.
הציור הריאליסטי והשועל והארנב שצוירו כהלכה מעטרים ספרים קלאסיים במשך מאות שנים והם ימשיכו לעשות זאת, בזמן שהשועל עם הג'ינס שעורר צחוק חולף ייעלם מהתודעה כעלה נידף.
מה שמציל את האומנות הוא מבחן הזמן, שמיטיב רק עם איכות אמיתית.
שים לב מה קורה למשל עם סדרת STARWAR, אמנם זה סרטים אבל פועל פה אותו עיקרון. אנשים ימשיכו ליהנות מההסדרה הישנה של שנות ה70, לעומת הסרטים החדשים העלובים עתירי התקציב והטכנולוגיה שגם נחשבים למוצלחים כשבוחנים רק הכנסות ומתעלמים ממבחן הזמן. החדשים האלה ייעלמו במהירות מבלי להותיר כל רושם עמוק, איש לא ייזכור אותם. אותו דבר עם הצלמים והאנשים שאתה מחשבים ליוצרים.
&nbsp
ייתכן שאם היית יותר מעורה באומנות היית יודע להעריך ציור ריאליסטי משובח, לדעת שהוא מכיל יופי שלא עובר בשום צילום ואין אפילו מקום להשוואה ביניהם. אתה עומד מול ציור והוא מקרין אליך גלים של יופי, אפשר לומר.
יש רק אספקט אחד שאני רואה בו חיסרון בציור הריאליסטי, שרוב הציירים מעתיקים מתמונות וממודלים וזה מפחית הרבה מערך היצירה בעיניי, מוריד את הצייר לרמה של טכנאי במובן מסוים. כך שציור אימפרסיוניסטי שצויר מהדמיון עשוי להכיל יותר יופי מציור ריאליסטי שהועתק מתמונה או נוף. אני גם צייר ואני מנסה לצייר ריאליסטי מהדמיון. בוריס דוברוב בנושאים האחרים שלו, נראה לי שמצייר מהדמיון ועושה זאת יפה מאוד ובמקוריות.

 

[Feanor75]

תראה למשל את ציוריו של ארתור רקהאם

אחד האהובים עליי, ציוריו מעטרים ספרים רבים שנכנסו לקלאסיקה, בזכות קסמם המיוחד.
https://www.wikiart.org/en/arthur-rackham

 

[shaulreznik]

"קלאסיקה" = התרפקות סנטימנטלית על העבר

למשל, ציוריה של לאה גולדברג שמעטרים את "המפוזר מכפר אז"ר" הם בלתי מקצועיים בעליל, אבל נחשבים לקלאסיקה. למה? ככה, כי הספר יצא בכמה מהדורות עם אותם הציורים הפשטניים, הקוראים התרגלו, והרי נהוג לחשוב כי "פעם הכול היה הרבה יותר טוב".
&nbsp
אז זהו, שלא. שוב, כל תחום בחיים עובר אבולוציה. המכוניות של פעם הן גרוטאות לעומת המכוניות של היום, וגם הציורים הריאליסטיים של פעם, או איוריו של שפרד ל"פו הדב" נראים היום חיוורים למדי.
&nbsp
גם מי שירצה לחקות את מארק שאגאל, אף הוא לא יחדש הרבה.

 

[Feanor75]

אתה מבלבל בין קלאסיקה לנוסטלגיה

קלאסי הוא דבר איכותי שעבר בהצלחה את מבחן הזמן על פני תקופות ואופנות חולפות

 

[shaulreznik]

איכות זו הגדרה סובייקטיבית

ביאליק נחשב לקלאסיקאן ולמשורר איכותי. אלא ששירי הילדים שלו, למשל, פשטניים למדי ונופלים בערכם לעומת שיריה של לאה גולדברג. ומי נחשב לקלאסיקן בתקופתו של פושקין? בטח, איזשהו משורר משעמם כמו טרדייקובסקי שהיום מעניין את הקוראים כשלג דאשתקד.

 

[Feanor75]

זה מחזיר אותנו לרפש הפוסט-מודרני של הבינוניות

ולבגדי המלך הישנים-חדשים