בלוגר ניסה ללמוד את יסודות העברית, נבהל ורץ לספר לחבר'ה

[shaulreznik]

בלוגר ניסה ללמוד את יסודות העברית, נבהל ורץ לספר לחבר'ה

https://www.facebook.com/vguriev/posts/10153967865438305

 

[Astroo]

מבט מהצד, מעניין

 

[lEchoesl]

אבל גם רוסית כתובה שונה מרוסית מדוברת. זה לא משהו יחודי

לעברית. הוא כמובן מגזים כשהוא אומר שמי שמדבר בעברית מדוברת יומיומית, בקושי יוכל לקרוא טקסט בעברית. מהתתרשמות שלי: מי שמדבר ברוסית יומיומית [לא רוסית של חדשות או משהו], יתקשה הרבה יותר לקרוא טקסט ברוסית כתובה. הישראלי שמדבר בעברית יומיומית לא כזה יתקשה אם בכלל. אם תקח את החדשות בעברית למשל, הן בכלל לא כול כך שונות מעברית יומיומית. ברוסית יש הרבה משלבים. זה לא רק יומיומי ומשלב גבוה. יש הרבה גוונים באמצע. בעברית הרבה פחות גוונים ובדרך כלל אין הבדל ממש גדול בין שפה יומיומית ושפה כתובה.

 

[shaulreznik]

הוא מגזים ברמות

העברית המדוברת שונה מזו הכתובה בהיקף של אוצר המילים, לא יותר. נניח, ערבית ספרותית וערבית מדוברת הן שתי שפות שונות, עם תחביר והגייה שונים. אבל העברית או הרוסית מחולקות אך ורק למִשְלבים, "שפה גבוהה" מול "שפה יומיומית", ברחוב אומרים "בוא לפה", ואילו במכתב כותבים "הנך מוזמן לסור ל..."

 

[Astroo]

לא נכון, גם כללי התחביר שונים

למשל, עברית מדוברת:
"יש לי את הספר"
עברית ספרותית:
"הספר נמצא/ישנו ברשותי"
&nbsp
עברית מדוברת:
"אני לא יודע"
עברית ספרותית:
"אינני יודע"
&nbsp
עברית מדבורת:
"הרבצתי לו חזק"
עברית ספרותית:
"הכיתי אותו בחוזקה"

 

[shaulreznik]

שוב, זה עניין של משלבים

שהולכים ומתערבבים. חוץ מזה, אף אחד לא מלמד את העברית המדוברת בנפרד. בכל ספר לימוד יש עשרות טקסטים בנושאים שונים, כולל דיאלוגים, סיפורים, ידיעות חדשותיות וכו'.

 

[מכסי פיכלשטיינר]

 

[בחשכת הלילה]

ברוסית לא שמעתי "משלבי דקדוק" שונים,

כגון "у меня есть эту книгу"' או "два девочки".
אבל יתכן שרק האוזן שלי קהה מדיי לשפה הרוסית.

ושאלה נוספת: איזה אחוז (פלוס-מינוס) מדוברי הרוסית מדברים ברוסית תקנית? האם ניתן בכלל לפגוש מישהו שמדבר בחיי היום-יום ברוסית תקנית?

בנוגע לדוברי העברית, האחוז שואף לאפס. נדיר מאוד לפגוש מישהו המדבר בעברית תקנית בחיי היום-יום.

 

[shaulreznik]

משלבי מילים קיימים גם קיימים

הפחות משכילים אומרים кушать במקום есть וגם ложить במקום класть. יש עוד כמה וכמה מאפיינים טיפוסיים. גם בתחום הדקדוק קיימים ביטויים בלתי תקניים כגון скучать за кем-то, בהשפעת האוקראינית.

 

[בחשכת הלילה]

ברור שישנם משלבים שונים, אבל לא דקדוקיים, כמו

הדוגמאות שהצגתי.
כלומר, בעברית הולכת בדרך של הערבית - התהוות שתי שפות שונות.

האם "кушать" זו צורה שגויה?

 

[beatman]

לגבי סימני הניקוד הוא צודק

אנחנו לא יודעים איך לבטא נכון מילה שאינה ידועה, כמו שם חדש כלשהו של מוצר או חברה, עברי או מתורגם מלועזית.
&nbsp
במקור, בתנ"ך, העברית תמיד מגיעה עם סימני ניקוד ויודעים כיצד להגות בצורה הנכונה כל מילה.
בימינו כותבים ברוב המקרים ללא ניקוד והתוצאה שכל אחד מנסה להגות איכשהו את המילה ורק חלק מצליחים נכונה ע"י ניחוש.

 

[shaulreznik]

ניקוד הוא תופעה מאוחרת

הניקוד הטברני שאנחנו רגילים אליו הופיע בתקופת ימי הביניים. יש להניח שבתקופת המקרא הטקסטים כלל לא היו מנוקדים (יש גם הסוברים כי לא היו רווחים בין המילים).

 

[בחשכת הלילה]

ברור שהניקוד הוא תופעה מאוחרת.

באשר לרווחים בין המילים, בכתובת מישע יש בין המילים נקודות, ובין המשפטים - קוים אנכיים: |
אמנם זו כתובת מואבית, לא ישראלית, אבל קשה להניח שצורת הכתיבה היתה שונה מהותית.
אמנם בכתובת השילוח יש פחות נקודות, ולא תמיד ברור אם הן בין מילים או בין משפטים.