אנחנו לגמרי מסכימים
חלילה, לא באונס. אבל, אם אני מדבר עם הילד כל הזמן שפה מסויימת, סביר שילמד אותה לפחות לרמת הדיבור, וכנ"ל גם אימו.
הדוגמה שלך היא כמובן קלאסית, אבל ההבדל הוא שנושא השפה הוא דו-כיווני (שאנחנו צריכים לעשות יחד), ואילו נושא החוג הוא חד-כיווני (שאת צריכה לעשות לבדך).
חינוך, לדעתי, הוא יותר עניין של דוגמה אישית - של כל הורה בנפרד ושל שניהם יחד.
חלילה, לא באונס. אבל, אם אני מדבר עם הילד כל הזמן שפה מסויימת, סביר שילמד אותה לפחות לרמת הדיבור, וכנ"ל גם אימו.
הדוגמה שלך היא כמובן קלאסית, אבל ההבדל הוא שנושא השפה הוא דו-כיווני (שאנחנו צריכים לעשות יחד), ואילו נושא החוג הוא חד-כיווני (שאת צריכה לעשות לבדך).
חינוך, לדעתי, הוא יותר עניין של דוגמה אישית - של כל הורה בנפרד ושל שניהם יחד.