במה ארה"ב שונה מרוסיה

במה ארה"ב שונה מרוסיה

דנים פה הרבה על השוני בין שתי המעצמות האלו והקונספציות שלהן איך אמור להיות בנוי העולם, ואני רוצה להציע מודל השוואתי פשוט. לצורך ההשוואה, אפשר לדמות את רוסיה, ארה"ב וגם מדינות וכוחות אחרים לארגוני פשע. אז לפי דעתי, במסגרת ההמשלה הזאת, ארה"ב דומה לארגון ישן, עשיר ומבוסס. הוא שולט במרחב, יש לו הכי הרבה חיילים ונשק, אבל בראשו עומדים אנשים זקנים שמזמן התברגנו וחושבים יותר על הכסף והרווחים ופחות על הכבוד. הארגון הזה עשיר, גדול ומבוסס שמזמן לא מתעסק בגביית דמי חסות פשוטה. הוא מפעיל המון עסקים, ומפיק מהם רווחים חוקיים, אנשיו הם פוליטיקאים מכובדים, למרות שאף אחד אין ספק מהו מקור חוכם, הארגון, בהסתמך על צבא החיילים האדיר שלו, מבצע גם תפקיד הבוררות בין ארגוני פשע אחרים, כמובן שהוא עושה את זה לטובתו, אבל הנטיה הכללית שלו היא לסדר הכל לפי החוקים וההבנות של העולם התחתון, בלי אלימות. כפי שאמר אחד האוֹיאָבּוּנִים (ראשים) של משפחת היאקוזה הכי חזקה "יאמאגוצ'י-גומי", "אלימות פוגעת בעסקים".

רוסיה לעומת זאת דומה יותר לארגון חזק ונמרץ של אנשים צעירים ואלימים, בריוני רחוב לשעבר, המשמעת בו חזקה הרבה יותר והוא באופן כללי דומה יותר לארגון צבאי מאשר לעסקי או מדיני, אין להם שום כוונה להסוות את המהות הפלילית של ארגונם, הם משתמשים בכוח הזרוע ברצון ובששון ונהנים מחוזקם, יש להם צבא חזק וגדול, ראשי הארגון רגילים לאכוף את רצונם בכוח הזרוע בלי הרבה תכחכום, וחיים של חברי הארגון בכל רמות ההיררכיה כרוכים באלימות רבה. זה הארגון השני בחוזקו, ותהילת הארגון היריב מדירה שינה מקברניטיו, וגם הם מנסים להתברגן ולאמץ את שיטותיו של היריב, אבל כל מה שיוצא להם זה חיקוי עלוב ללא הצלחה מרובה, כי הם לא מסוגלים לפעול בשיטות של היריב בגלל פערי מנטליות של אנשיו בכל רמות ההיררכיה. הם רגילים לחשוב במושגים של אלימות ולוחמה פשוטה, אבל במסגרת חשיבה כזו הם, גם אם, בשונה מהארגון היריב, משקיעים כמעט את כל הרווחים בחימוש, לעולם לא מצליחים לגייס מספיק כוח כדי להיות מסוגלים לקרוא תיגר רציני על הארגון היריב. ראשי הארגון היריב סמוכים ובטוחים שבמקרה של מלחמה ליריביהם אין סיכוי לנצח, אבל הם ממש לא מעוניינים בה כי היא תסב נזק רב גם להם, הם מעדיפים לסחור ולא ללחום, וככה תמיד נשמר איזון יחסי בין שני הכוחות.
 
הייתי מסכם זאת במשפט אחד

ההבדל הוא כמן ההבדל בין פרופ' פריאוברז'נסקי לשריקוב
 


זה ספר נהדר, לא מובן למה אסרו להוציאו לאור בתקופה הסובייטית, כמו גם את "איוון וסילייביץ', החזרה לעתיד", שגם הסרט הזה הוא עיבוד קולנועי ליצירתו של בולגקוב.
 
השאלה היא רק, מיהו כאן שריקוב.

נראה לי שכאן המקרה הוא, ששריקוב השיג עוצמה רבה המאפשרת לו לשלוט, ובפרט, להעססיק צבא אדיר של תועמלנים חרוצים


?А судьи кто
ומי השופטים? לא השריקובים עצמם במקרה
 
הכוונה שלך שאנחנו רגילים לשפוט

את כל המדינות בעולם לפי אמות המידה של צפון אמריקה ומערב אירופה?
 
הכוונה שלי היא

שכל מה שכתבת זה לדעתי קשקוש אחד גדול, המושפע משטיפת המוח המערבית, ומתעלם לחלוטין מהעובדות.
בנוגע לשאול, אני יכול לומר אותו דבר, בתוספת ההערה הבאה: ...במקרה טוב!
כלומר, במקרה הטוב הוא סתם שטוף מוח כמוך, אך זה די נראה שהוא נרתם בכוונה, מסיבה זו אחרת, לשירות שטיפת המוח המסיבית הנ"ל, באופן מודע.
 
אוי נו באמת, רק מנקודת מבטך זה "קשקוש אחד גדול"

תתאר אתה את המציאות כפי שאתה רואה אותה.
גם אני יכול להגיד שהפרופגנדה הקומוניסטית והפוטינית שטפה לך את המוח, בהאשמות הדדיות כאלה לא נגיע רחוק. תסביר, מה בדיוק לא נכון בתיאור שלי, ברמה העקרונית של הארכיטיפים הלאומיים, כמובן. נשגב מבינתי איך אפשר לסגוד כל-כך לרוסיה אם אתה לא התהווית כאדם במרחב השליטה הרוסי ואכלת את הלוקשן שלה בכפות גדושות מגיל אפס. וגם אם כן גדלת ברוסיה, אם בתקופת פריצת מסך הברזל עוד לא היית זקן מאובן, היית צריך לעשות אחד ועוד אחד ולהבין את האמת. ברור שהמערב הוא גם לא תלית שכולה תכלת, אבל להעדיף את רוסיה על פניו יכול רק מזוכיסט.
 
לא מדובר ב"העדפות", אלא בהתייחסות לעובדות

ארה"ב וגרורותיה תקפו סתם ככה, כי התחשק להן, את סרביה, את עירק, את לוב, את סוריה, הרסו בארצות אלו את המשטרים היציבים וגרמו ישירות לצמיחת אל-קאעידה ודאע"ש, ולגלי הפליטים הנמלטים מארצות אומללות אלו, שהמערב הרס במו ידיו.
ארה"ב מארגנת הפיכות "צבעוניות" בכל חור שבעולם, והדוגמה האחרונה - ההפיכה האלימה נגד הנשיא הנבחר באוקראינה, תוך צפצוף מוחלט על עקרונות הדמוקרטיה המוצהרים.
איך אפשר לקרוא למי שלא רואה את זה? או ממציא "סיבות להצדיק" את זה?
או למי שמקבל כמובן מאליו את "זכותה" של אמא אמריקה לחלק ציונים לאחרים בכל חור בעולם, להחליט מי "הטובים" ומי "הרעים" בכל רחבי העולם, מסין ועד תימן, מקובה ועד אוקראינה?
מילא, אם ארה"ב היתה מסווה את פעולותיה, מישהו היה יכול לחשוב שאני ממציא את כל זה, יעני "קונספירציה". אבל האמריקאים אפילו לא טורחים להסתיר את מעורבותם והחישתם! הם דווקא מבליטים אותה! הם מתגאים ב"זכותם" היחודית לשפוט את כל העולם ולשלוט בו. לצטט לך את דבריה המפורשים של גב' ויקטוריה נולנד?
הגרורות האירופיות, כולל גרמניה וצרפת הגדולות, בולעות בשקט את שערוריית ההאזנות. אובמה מכתיב לבריטים לא לפרוש מהאיחוד האירופי - וכולם נוהמים בשמחה.
 
אני חוזר וטוען, אני מודה לכך שאמריקה היא בכלל לא טלית

שכולה תכלת, ולא סתם השוויתי את המעצמות לארגוני פשע. כשהאמריקאים תקפו את סרביה למדתי במכללה למינהל, ואני הייתי היחיד בכיתה שסירב להשתתף בטקס לזכר האלבנים שנטבחו ע"י הסרבים המרושעים, והייתי נגד התקיפה האמריקאית. הרבה פעמים הם מתנהגים בעולם כמו פיל בחנות חרסינה, ואם זאת אני מודע היטב שאם לרוסיה היה כוח שלהם, הם לא היו מהססים להשתמש בו הרבה יותר. וצריך להודות שהם בתור בעלי כוח כה אדיר די טובים לישראל, לפחות ביחס לאחרים. הבה נודה שישראל היא מדינה סופר חזקה לגודלה אבל במונחים מוחלטים לא צריך להיות המעצמה הגבעולם כדי להביס אותה. אז למה מעצמת העל הזאת, שמדינות הרבה יותר חזקות מישראל, כמו גרמניה, בריטניה וצרפת מכניסות את הזנב בין הרגלים ומכסות את החרטום בכפות הקדמיות ברגע שהיא קצת מזעיפה את הגבות, בולעת כשביבי מנסה להתערב להם בפוליטיקה הפנימית ולהטות אותה לטובתינו? איך כלב כל הזמן אוכל את זה שהזנב מנסה לכשכש בו? למה אובמה או כל נשיא אמריקאי אחר פשוט לא מצווה לישראל לצאת מכל השטחים, להיענות לכל הדרישות הערביות ולחתום על הסכם השלום? למה בכלל אפשריים משברי יחסים בין שתי המדינות, אם בהתחשב בהבדל הגודל הם היו אמורים להתייחס אלינו כאדונים אל עבדים? אז אולי אמריקאים לא כל-כך רעים בעצם, וכמובן שהחזק תמיד יהנה ממעמדו, אבל אתה בטוח שרוסיה הייתה טובה יותר בתפקיד הזה?
 
ככה אפשר לומר על כל ארץ, ש..."אם היה לה כוח"

היא היתה עוד יותר גרועה.

נכון, לישראל יש "יחסים מיוחדים" עם ארה"ב.
אבל לא זכור לי שרוסיה של היום מחלקת ציונים לישראל או ליריבותיה, מנסה להכתיב משהו לאחד הצדדים.

בתור איש שמאל, יש לי ביקורת על רוסיה בנושא זה. היא אמנם מגמגמת לפעמים משהו על זכותם של הפלסטינים לעצמאות, אבל היא פחות החלטית ממערב אירופה בחרם על ההתנחלויות.

בנוגע ליומרה השחצנית לחלק ציונים לאחרים, רוסיה אפילו "התביישה" להתריע על הקשרים של טורקיה עם דאע"ש, עד להפלת המטוס.
 
כעת רוסיה נראית ידידותית לישראל,

אבל על לפני זמן קצר תמיכתה באויבי ישראל הייתה אוטומטית, וצריך לקחת בחשבון גם את הסטוריית האנטישמיות הרוסית. בארה"ב, לעומת זאת, ליהודים יש חופש מלא לנהל אורח חיים יהודי בלי שום קיפוח, החברה האמריקאית "מחבקת" אותם, ובארה"ב יש גם כוחות נוצריים חזקים שאוהדים את ישראל. בקיצור, לא נראה לי שאפשר לסמול על הרוסים, שרבים מהם מאמינים בתמימות שהציונות זו אחד מסוגי הפשיזם ומזימה יהודית להשתלטות על רוסיה והעולם.
 
מבלי להכנס לפרטים, נראה לי שהאקסיומה שלך היא,

שחייבים "לסמוך על" מישהו, במובן של להיות תלויים לחלוטין, ובכל שאלה ושאלה לתאם עמדות עם האח הגדול,
ואז, בתור איש ימין התומך בשליטה הקולוניאלית שלנו על הקולוניות שלנו, אתה בוחר כאח הגדול - בארה"ב.

עד כדי כך, שישראל אמורה להצטרף גם למלחמה התקשורתית נגד יריביו הגיאופוליטיים של האח הגדול.
האם הבנתי אותך נכון?
 
לא, הבנת לא נכון

אני דווקא תומך בעצמאות מרבית ככל הניתן. מילת המפתח פה "ככל הניתן", תראה את ההיסטוריה של העם היהודי, תמיד העצמאות היהודית לא הייתה מוחלטת ונסמכה על אימפריה כזו או אחרת, לא מרצון ואהדת עבדות, אם כי בכוח. ותמיד כאשר היהודים התמרדו בפטרון התורן הם איבדו אותה לחלוטין. לצאת עכשיו כנגד ארה"ב זה לא פחות פתטי ואובדני מלצאת נגד רומא במאה הראשונה לספירה.
 
תמיד תמכתי בהשתחרות מחיבוק הדוב האמריקאי,

אבל אני מודע היטב שבהתחשב המאזן הכוחות, אנחנו לא נוכל להשתחרר בכוח, אם הם ממש לא יהיו מעוניינים לשחרר אותנו.
 
ממש לא נכון -

בכלל לא דיברתי על חוכמה!
אתה דיברת על שתיקה, ואני הצגתי דוגמה הפוכה לשתיקה


שאול דווקא נראה לי מקצוען מעולה בהרתמותו הנלהבת למלחמה התקשורתית נגד היריבה הגיאופוליטית של האח הגדול. אני לא טוען שהוא כזה, אלא רק מציין שכך זה נראה.

בנוגע להשוואה עם פרופסור פראוברז'נסקי ושריקוב, מבחינה מסוימת זה דווקא מתאים, כאשר ארה"ב בשחצנותה התהומית מתאימה בול לשריקוב.
 
למעלה