במיוחד לשאול רזניק

[איליה40]

במיוחד לשאול רזניק

אתה נוהל ללקט מאינטרנט והבלוגים למיניהם דברים לא מחמאים על רוסיה. אבל אם אתה באמת רוצה לנסות להבין מה קורה שם, מי זה פוטין, מיהם סביבתו הקרובה, מה זה המשטר הזה - ממליץ בחום על ספרו של העורך הראשי של דוז'ד מיכאל זיגאר "כל הצבאו של קרמלין. תולדותיה הקצרים של רוסיה מודרנית". כאן כתבה על הספר וחלק מרעיון עם המחבר:

https://meduza.io/feature/2015/10/30/vsya-kremlevskaya-rat-gulag-i-sherlok-holms

https://slon.ru/posts/58827


וכאן אפשר לקרוא את הספר עצמו בחינם:

https://www.litmir.co/br/?b=268241&p=94

 

[איליה40]

סיימתי לקרוא את הספר

מוזכרים שם אירועים מהעבר הלא רחוק ומעניין להשוות מה נאמר אז בתקשורת ומה היה בפועל. המחבר לא חוסך את שבתו מהמנהיגים המושחתים של אוקראינה, במיוחד הנשיא לשעבר קוצ'מה. ולבסוף מסקנותיו דומות למדי למה שהרגשתי מבלי להיות חשוף לכול המידע הפנימי:

"הספר הזה מוכיח שפוטין כפי שאנו מדמיינים אותו לא קיים בפועל. לא הוא הביא את רוסיה למצבה הנוכחי, הוא אפילו התנגד לשינויים הללו. אבל בסוף נכנע, כי כך היה קל יותר. פוטין לא חשב שרוסיה מוקפת באויבים. פוטין לא רצה לסגור ערוצי טלוויזיה בלתי-תלויים. פוטין לא רצה לתמוך בינוקוביץ'. הוא לא רצה לקיים אולומפיאדה בסוצ'י. הסובבים אותו חשבו שהם מנסים להגשים את מחשבותיו, אך בפועל קיימו את רעיונותיהם. הדמות הנוכחית של פוטין - הצאר הרוסי האיום – הומצא בשבילו מבלי שלקח בזה חלק – ע"י פמלייתו, הפרטנרים המערביים והכתבים.... אנו כולנו המצאנו את פטין. וכנראה הוא לא האחרון אצלנו."

 

[shaulreznik]

ברור שפוטין הוא תוצר של התקופה אשר קדמה להיבחרותו

מרבית העם לא היה שבע רצון מילצין והיה משוכנע כי השנים העניות של רוסיה (תחילת שנות ה-90) הן תוצאה של ה"מזימה הליברלית" וכי יש להעיף את הליברלים אל קיבנימט. כמו כן, ברור שכשם שפוטין "אכזב" את ברזובסקי, פרימקוב היה מאכזב את גוסינסקי ומחסל את העיתונות החופשית אפילו ביתר שאת.

יחד עם זאת, פוטין כלכל את צעדיו בזהירות ובהתחלה די פחד מ"מה יגידו". כשנוכח לראות כי מעצרו של גוסינקי וההשתלטות על ערוץ ה-NTV עברו יחסית חלק (מי סופר את 10 אלף המוסקבאים שיצאו להפגין?), תיאבונו הלך וגָבַר.

בכל המקרה, האיש שונה מאוד מילצין וניחן בתכונת הצפצוף על הכללים המקובלים. אפרופו ערוץ ה-NTV, ראה כיצד ילצין חשש מלהתעמת עם דעת הקהל בסוגיה דומה


Второй, государственный канал телевидения -- РТР -- в недопустимо грубой форме осуждал президента за ведение боевых действий в Чечне. Ельцина возмущала вся эта, как он выражался, "чернуха". Выход, как казалось, был один -- снять с поста руководителя телекомпании Олега Попцова. Но все опасались осуждения в прессе -- Попцов слыл демократом, к тому же основал второй канал.

 

[איליה40]

בכול זאת מציע שתקרא את הספר

מה הטיעון שהבאת הוא ממש לא מרכזי. למראות שמדובר במחבר ממחנה האנטי-פוטיניסטי, העורך הראשי של הערוץ האפוזיציוני שחלק מכתביו לא פעם יורדים לפסים של הצווחנות הפסיכוטית (кликушество) האנטי-ממסדית, הספר מצביע בבירור על הסיבות שהביאו את רוסיה למצבה הנוכחי.

והן כנראה השילוב הטראגי של התנהלותם של הפרטנרים המערביים והפקידות הרוסית הבכירה. הפרטנרים התייחסו לרוסיה כאל מדינה מובסת סופית כמו גרמנייה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, שאין כול צורך להיתחשב באינטרסים הגיאופוליטיים שלה. וכאשר זה הגיע רחוק מדי והחלו בהליכי צירופן של גרוזיה ואוקראינה לנאט"ו, המערכת הפוליטית ברוסיה יצאה מכלל איזון והניצים במזדרונות השלטון גברו סופית על יונים. הספר מרמז שלפוטין לא הייתה האפשרות של ממש למנוע את הנ"ל. והייתי מוסיף שלו היה לוקח את צד היונים - היה מודח ע"י קליקת הניצים ומוחלף במישהו רדיקאלי עוד יותר. ואם אפשר להשוואת את פוטין להינדנבורג (רק צעיר יותר כמובן) - היד נטוייה לנחש למי היה אפשר להשוואת את המחליף הרדיקאלי.

ולגבי שנות ה-90.... הרי שם חוזר הנרטיב "הליברלים שוב הרגישו נבגדים ע"י המערב". וזאת כאשר לאורך כול התקופה הנ"ל הרי הייתה סכנה ממשית של חזרתם של הקומוניסים לשילטון, שנמנעה רק בנס.

ועל זה הרי נאמר עוד בתחילת מאה ה-19 לגבי מפשחת המלוכה הצרפתת ושפעם כנראה תקף בנוגע למערב של מאה 21: "לא שכחו כלם ולא למדו כלום".

 

[shaulreznik]

טוב, זה לא חדש, גם אלכסנדר קרנסקי קבל על כך

בכל מקרה, כבר בפרק על ברזובסקי רואים בבירור שפוטין עלה לשלטון עם כוונות די ברורות: לנקום ביריבים הפוליטיים, להפוך את המשטר ל-управляемая демократия או בתרגום פשוט, לאוטוקרטיה. בסופו של דבר - וזה מה שהכשיל את ברזובסקי ואת שאר התומכים של פוטין - מדובר בבן אדם סובייטי טיפוסי עם הורים מהמעמד הפרולטרי ומנת משכל ממוצעת ומטה, עם השכלה שנרכשה בביה"ס הגבוה של הקג"ב והתבססה על תפיסת ה"כל העולם נגדנו, ה-CIA חורש מזימות בכל מקום".
&nbsp
עצם זה שפוטין לא הורשה לעבוד על תקן איש שירותי הביון בחו"ל, אלא הוגבל לגרמניה הסוציאליסטית, אומר הכול. הוא איש קג"ב זוטר עם רוחב אופקים מוגבל למדיי, עם תפיסה כלכלית מעוותת.

 

[איליה40]

ואני מפציר בך שוב: קרא את הספר

ברזובסקי לא וחודורקובסקי לא היו דמוקרטים חסרי פניות שמטרתם ההייתה נעלה ופטריוטית לעשות את העם מאושר. ממש, אבל ממש לא. מטרתם הייתה לעשות אקזיט שמן מנכסים שעליהם השתלטו במירמה, תוך ניצול ציני של מצבו של הנואש של השלטון הליבראלית אל מול הקליקה הקומוניסטית באמצע שנות ה-90. ובסוף שנות ה-90 המדינה הייתה לא יותר מגורם שהפריע להם בדרך לאותו האקזיט השמן. הספר לא מסביר בבירור את מהלכיו המורכבים של ברזובסקי. אבל לגבי חודורקובסקי התמונה ברורה כשמש. הוא השטלת בנזיד עדשים על אוצרות הטבע של המדינה, השביח את החברה הממשלתית לשעבר כך שהערך הבורסאי שלה זינק שמיימה (בין היתר לקח אותה בדרך לשקיפות וסטנדרטים המעברביים) והתכוון למוכרה לענקיות הנפט האמריקאיים בעשרות מיליארדי דולרים. ומי הפריע לו בדרך? נכון, המדינה הרוסית. אז מה התכוון לעשות? לגרום לכך שלנשיא לא יישארו סמכויות, שתהיה רפובליקה פרלמנטרית, כאשר עם הפרלמנטרים כבר אפשר לסגור דילים באופן פרטי ולמעשה להפוך את המדינה לרפובליקות בננה. שים לב, זה הרי מה שאולוגרכים הצליחו לעשות באוקראינה, ותראה מה הייתה התוצאה. ולמטרה זו בלבד חודורקובסקי גם מימן את האמותות לזכויות אדם והחוגים הליברליים. אגב, זה היה ברור כשמש גם מבלי הספר.

 

[shaulreznik]

פ'סדר, זאת תיזה ידועה שלא ממש עומדת במבחן המציאות

כשהאולגרכים השביעו את רעבונם הראשוני, הם התחילו לחקות את עמיתיהם המערביים ולעזור לקהילה. חודורקובסקי הקים בית ספר ופנימייה ליתומים, אנשי עסקים אחרים השקיעו בתרבות וכו'. אגב, עדיפה רפובליקת בננות עם ריבוי אוליגרכים מאשר רפובליקת בננות (ורוסיה היא אכן רפובליקת בננות, קרי, נפט) עם שליט כל יכול.
&nbsp
באוקראינה, אגב, המשקל הסגולי של האוליגרכים הוא לא כזה גבוה, ולראיה, מעצרו של גנאדי קורבן. ככל הנראה, גם איגור קולומויסקי על הכוונת.

 

[איליה40]

מה אתה אומר?!

מתוך ההון של מעל לעשרה מילארד דולר שקיבל במתנה מהמדינה תרם כמה גרושים לבית יתומים ולעמותה לזכויות אדם? איזה מאמי, איזה גיבור לאומי! והרי כולנו רואים מה קורה בתסריט האוקראיני כאשר האוליגרכים גוברים על המדינה. המדינה למעשה איננה והפרלמנטרים הם ליצני חצר שממונים ומוחזקים ע"י אלי ההון ומקדמים את האינטרסים שלהם בלבד. וזה הרי גרוע פי כמה ממה שיצא ברוסיה. כי ברוסיה הרי עוד לפני שהנפט זינק לשמיים, בתחילת שנות ה-2000, המדינה התאזנה עם התקציב, המשכורות החלו להישלם בזמן. וכאשר הנפט הגיע לאן שהגיע, גם האוכלוסייה נהנתה מהשפע חסר תקדים שמעולם לא היה שם. מיותר לציין שלו הנפט היה נמכר לענקיות האמריקאיות, כפי שחודורקובסקי תיכנן, האוכלוסייה לא הייתה נהנית מכלום, היו ממשיכים להירקב בעוני מחריד כמו באוקראינה. וכן, היו שם מדי כמה שנים המאיידאנים. אבל גרוע מכך, רוסיה הרי יותר הטרוגנית מאוקראינה, והענקיות האמריקאיות לא היו מסכימות שיילאימו להם את הבארות עליהם שילמו לחודורקובסקי עשרות מיליארדים. הם היו פועלים במרץ ל"פדרליזציה", דהיינו פירוקה של המדינה למחוזות, תוך שליטה במחוזות העשירים בנפט, ושכול השאר יילכו לכלבים. מיותר לציין שכיום הרוב המוחלט של המחוזות ברוסיה נהנים מתקציבי עתק של המדינה על חשבון המחוזות העשירים בנפט. ואם תשאל מה היה לאמריקאיים והפאנטים המוסלמיים בצ'צ'ניה? מאיפה פתאום צצה הדאגה הנוגעת ללב לזכויות האדם שלהם? מדוע הם עצמם התנהלו בצורה כה שונה בעירק ואפגניסטאן? רק שתבין כמה צביעות יש בדברים הללו. תבין גם דבר נוסף. לו השלטון הרוסי היה מרים ידיים בצ'צ'ניה - השלב הבא היה טאטרסטאן, וזה כבר ממש לא היה צחוק עבורם.

ואם נחזור לפוטין - הוא למעשה היה מאוד אדיב עם האולוגרכים. מי שלא בחש ולא זימם לו - כמו אברמוביץ למשל - עשו את האקזיטים שלהם (אומנם לא לאמריקאיים) ויצאו החוצה עם עשרות מיליארדי דולרים בכיסים.

הספר אגב מספר מדוע פוטין כה נעלב מההפגנות במוסקווה בשנת 2012. איפשרתי להם להינות מהעושר, גרמתי לכך שהנכסים שלהם עולים מיליונים, הם מחזיקים ברכבי יוקרה, יוצאים לנופשים בחו"ל, הם הראשונים בעולם לרכוש את הצאצאוים היקרים כגון האייפונים והאייפודים למיניהם, כאשר יכלו להמשיך להירקב כמו בשנות ה-90 וכמו שנרקבים באוקראינה, וזו התודה שהם אומרים לי.

 

[shaulreznik]

לא, זה לא נכון

רוסיה התחילה לצעוד במסלול שהותווה ונוסה בהצלחה במערב אירופה ובארה"ב: צוברים את ההון הראשוני, משתעשעים בצי יאכטות ובאחוזות פאר, אח"כ מתחילים לחשוב על טובת הכלל על מנת שהכלל יכבד אותך יותר.
&nbsp
אויש, פוטין המסכן, לא הבין שבשנת 2012 הוא פשוט נמאס על האזרחים בהיותו דבוק לכיסא.

 

[איליה40]

אתה טועה ואסביר לך מדוע

רוסיה לא יכלה להפוך לפינלנד ואפילו לליטה. לא הייתה שם לא חברה אזרחית ולא שלטון החוק. זו המורשת שהשאיר לה השלטון הקומוניסטי. היו לה כמה אופציות גרועות בהרבה. אופציה א' להפוך לאוקראינה עם המשך הפירוק, אופציה ב' להפוך לדיקטטורה לייט נוסח פוטין. אופציה ג' לחזור לעבור הקומוניסטי, דהיינו לדיקטטורה מהסוג הקשה והלא שפוי. אולי לא כמו גרמניה הנאצית, אלה כמו ונצואלה. והכול הרי שאלה של תזרים מזומנים ועד כמה העושר מגיע לאוכלוסייה. כך שפוטין לפחות בשתי הקדנציות הראשונות כנראה היה האופציה המיטבית. ובמהלך הקדנציה של מדבדב הרי ראה מה קורה לנשיא שמתחבר לענף הליבראלי תוך המשך ספיגת סטירות לכי מהפרטנרים מערביים (הוא מאבד את תמיכת הממסד והסמכויות), והוא הסיק מסקנות, וכך פעל בהמשך.

ולגבי בניית חברה אזרחית ושלטון החוק - אלו תהליכים שלוקחים עשרות אם לא מאות שנים. כך זה היה במערב. ובינתיים מתפלשים בקאקי. אז הקאקי של פוטין בכול זאת היה עדיף על זה של קוצ'מה וינוקוביץ'.

 

[shaulreznik]

למה הקאקי של פוטין היה עדיף על זה של קוצ'מה?

פרט לפערי ההכנסה שנבעו מכך שרוסיה היא מדינה גדולה עם עתודות נפט שמנות יותר, לא היה הבדל משמעותי בין אוקראינה של קוצ'מה לרוסיה של ילצין. בהשוואה לרוסיה של פוטין אוקראינה היא ענייה יותר, אך הרבה יותר עליזה, עם תגרות ידיים בפרלמנט, פוליטיקאים איזוטריים, חיי תרבות ענפים וכו'.

 

[איליה40]

קשה לי להסכים איתך

ראשית כול צריך לבחון איך נוצרה המדינה האוקראינית. האים הייתה שם תודעה לאומית ותנועה בדלנית משמעותית? האים הייתה שם מסורת מפוארת כלשהי ששונה מזו הרוסית? לא ולא. אספר לך מה היה. המשטר הקומוניסטי הרי רצה לכבוש את כול העולם אך כידוע לא הצליח לו. ואז שאל את עצמו: מה אהיה עם רוסיה בלבד? וענה לעצמו: לא! אחלק את רוסיה לרפובליקות סובייטיות, אכנן את ברה"מ ובהמשך שיחרור הפרולטריון (כיבוש העולם) אצרף רפובליקות סובייטיות נוספות. כך בין היתר נוצרה הרפובליקה הסובייטית של אוקראינה.

אך הסתבר שהתיאוריה של לנין זה שקר וכזב, החברה שהקומוניסטים בנו איננה מתקדמת אלה נסיגה לאחור, לפיאודליזם. ודינן של הישויות הפיאודליות הרי להיתפרק. וזה מה שבסוף קרה. ואיך קרה? פתאום הזדמנה לפיאודלים (הפונקציונרים הקומוניסטיים) באוקראינה, כמו ב"רפובליקות" אחרות ההזדמנות להיפתר מהסוורן שבמוסקווה. ואיך יכלו להנציח את מעמדם העצמאי החדש מבלי שהסוורן יפקח, יצווה ויידרוש את חלקו? נכון - לנפח היסטריה לאומנית. וקרה דבר אבסורדי. אותם הקומוניסטים השרופים ומדקלמי מקרסיזם-לניניזם הדגולים פתאום תוך יום אחד אימצו את אידיאולוגיה של החוגים (זניחים יש לאמר) אותם הם עוד לפני כמה שנים רדפו ללא רחמים, הכניסו לגולגים וללא בושה אישפזו בכפייה בבתי החולים הפסיכיאטריים.

האים זה היה טוב לעם? התשובה היא ממש לא. העם היה עדיש למדי לענייני השפה והלאמנות. העם רצה לאכול ולשרוד. רצה מחירים נמוכים לגז וחשמל. אבל איך המחירים יהיו נמוכים כאשר הקומוניסטים לשעבר חסרי הבושה לא מפסיקים להתריס ולהרגיז את האחות הגדולה לשעבר, שוב מטרה אחת ויחידה - לשמור על עצמאותם המוחלטת לשדוד ולבזוז. ואיך בסוף קרה שבבלרוס (הענייה באמת) והרודן הלא חכם במיוחד שלה רמת חיים בסוף נהייתה פי שתיים גבוה יותר. נכון, הרודן לא התריס ולא הרגיז וכך קיבל את הגז והחשמל במחיר המסובסד.

 

[shaulreznik]

זה לא קשור

העם האוקראיני והתודעה הלאומית שלו הן עובדות קיימות, בלי קשר לאיך ומתי זה נוצר. בדיוק כשם שקיימת מדינת ישראל והאזרחים שלה, חרף העובדה שהציונות היא אידיאולוגיה מלאכותית.
&nbsp
קראתי שליש מהספר, ומה אני אגיד לך: באנגלית זה היה נשמע טוב יותר. מיכאיל זיגאר כתב ספר טיפוסי שהיה מתקבל בתרועות שמחה בקרב קוראים בארה"ב, מין לקט של מאמרים קלילים על ראשית דרכו של פוטין. לא מצאתי שם חידושים מרעישים או אי אילו סיפורים פיקנטיים שלא היו ידועים לי. העלילה די ברורה: איש הקג"ב רדוף תיאוריות קונספירציה מגיע לקרמלין ומתחיל לשבור את כל כללי המשחק המקובלים. מכיוון שבבית הספר הגבוהה של הקג"ב למדו אותו שהקפיטליסטים הארורים חולמים להרוס את רוסיה עד היסוד, פוטין מאמין לכל שטות שמספרים יועציו, מבזבז מיליונים על הקמת תנועות נוער שילחמו נגד ה"איום הכתום", חושד בכשרים החל מקסיאנוב ועוד ועוד.
&nbsp
בשורה התחתונה: ספר סביר שלא מעלה ולא מוריד, לא מחדש ולא מסתיר. מקווה שזיגאר כבר חתם על חוזה הפצה בחו"ל, הוא יראה מזה לא מעט כסף.

 

[beatman]

מה הכוונה "הציונות היא אידיאולוגיה מלאכותית" ?

איך להבדיל בין אידיאולוגיה מלאכותית לבין אידיאולוגיה ריאלית ?

 

[shaulreznik]

הסבר

תאר לעצמך איזה מחזאי ממוצא רומני שבא ואומר: "רבותיי, אנחנו צאצאים של הרומאים! במקום לגור במדינה מושחתת מליגה ז', בואו נחדש את האימפריה הרומית המפוארת, נלמד את שפתה, נתנהג לפי החוקים הנעלים שחוקקו הקיסרים" וכיו"ב. נשמע טיפה מלאכותי, נכון? איפה הרומנים ואיפה הרומאים, הא?
&nbsp
הרצל למעשה עשה את אותו הדבר. הוא ביקש לקטוע את הרצף ההיסטורי של העם היהודי המודרני, לחזור לשורשים שהיו זרים גם לו וגם למרבית היהודים שחיו באותה התקופה ולהקים עם חדש כמעט מאפס. נו שוין, הוא לא באמת רצה ליצור עם חדש, אבל אבות הציונות האחרים, שלא לדבר על מייסדי תנועת הכנענים, דווקא כן רצו.

 

[beatman]

אבל לציונות יש בסיס חזק

התורה והשפה העברית היתה קיימת בקרב הקהילות היהודיות שרחבי העולם, הקשר לארץ ישראל תמיד היה קיים.
הציונות היא רק ביצוע פרקטי של השאיפה הלאומית להיות עם בארץ שלו ודובר את שפתו.

 

[shaulreznik]

אבות הציונות הפוליטית היו יהודים מתבוללים

מילא אם היה מדובר בציונות הדתית, אבל הקשר של הרצל ושות' אל היהדות והשפה העברית היה קלוש ביותר, בדיוק כמו הקשר של רומני מודרני אל רומא העתיקה.

 

[איליה40]

עובדה קיימת נכון להיום

כמו שהעם הסובייטי וכמעט 20 מיליון חברי המפלגה הקומוניסטי של ברה"מ היו עובדות קיימות לפני 30 שנה. והיהמור שלי שבאוקראינה הכול ייגמר כמו בגרוזיה, המועמדת האחרת להצטרף לנא"טו בתקופתו של הנשיא מדבדב. כך או כך, אני מעריך שההנהגה הנוכחית באוקראינה (מי שלא יברח) יימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח, וההנהגה החדשה תזדחל למוסקווה, לאותו פוטין הערעור, או מי שהיה שם אחריו, על ארבע, לבקש סליחה ומחילה (לא בפומבי אומנם). כמובן שהפרויקט האוקראיני עצמו הוא עובדה קיימת. גם בתקופה סובייטית הוא היה כזה. אבל אופיו האנטי-רוסי - יתכן מאוד שכאן העתיד מוטל בספק.

 

[shaulreznik]

בניגוד לבלארוס, גם זיגאר מציין את החיבה של המזרח-אוקראינים

אל ה"לאומנים" מבני עמם (ראה את האפיזודה על אודות קוצ'מה שהיה שנוא על מוסקבה בגלל אוקריניות היתר שלו. בבלארוס לוקשנקו הוא לא ממש חסיד גדול של תודעה לאומית בלארוסית. לעומת זאת, אפילו ינוקוביץ' נאלץ לקחת שיעורים וללמוד אוקראינית על מנת להתחבב על הבוחרים (לא שזה הצליח לו...)
https://www.youtube.com/watch?v=2lhdzYLBweg

 

[איליה40]

שוב, לפני 30 שנה הנרטיב ודעת הקהל היו אחרים לגמרי

לרוב ע"פ מה שהקופסה הכתיבה. ואז מה קרה? המדינה פשטה רגל, וזה לא קרה בבת אחת אלה בתהליך ארוך וכואב והנרטיב נחלש בינתיים גם. כך שהאידיאולוגיה החדשה נפלה על קרקע פוריה. אך הפלא ופלא - כבר קרוב לרבע מאה מצבם של מרבית האנשים לא משתפר, אלה הידרדר ביחס לרפובליקות הפוסט-סובייטיות האחרות. והשנים הבאות יהיו הקריטיים לאידיאולוגיה החדשה. הנה ישנה המערכת הפוליטית שהיא 100% בעד נאט"ו, בעד ההשלייה של האיחוד האירופי, 100% נגד העבר הסובייטי, לא מפסיקה לדבר גבוה-גבוה נגד השחיתות וכדומה. החלום בהתגשמותו. אבל בינתיים הכלכלה ממשיכה להידרדר בקצב מואץ, השחיתות רק תופשת תאוצה, הפטרונים מהמערב ברגע שהשיגו את מטרתם (ניתוקה של אוקראינה מרוסיה) מתחילים לאבד בה עניין, וכך הנאט"ו והאיחוד האירופי הופכים ליותר ויותר דימיוניים. בקיצור, מבחן מאוד לא פשוט לאידיאולוגיה. נהיה ונראה מה יהיה איתה בעוד כמה שנים. והאמת - למראות סלידתי מהלאומנות האוקראינית ותפקידה המזוויע בהשמדת עמי - הייתי מייחל הצלחה לדרך בה בחרה אוקראינה, תוך תקווה שזו תהיה הדוגמה הפוזיטיבית לרוסיה. אבל לערכתי הסיכויים לא משהו.