קצבת זקנה בישראל הינה 1,500 ש"ח
- פותח הנושא ivgy1980
- פורסם בתאריך
תן לי להפתיע אותך
חוק פנסיה חובה נכנס לתוקף בינואר 2008.
עד לאותו רגע, לאף אחד מעובדי השוק הפרטי לא היתה פנסיה מסודרת, אלא אם המעסיק היה נחמד.
רוב המעסיקים לא היו נחמדים ולכן למרבית האנשים בארץ מעל גיל 50 - אם עבדו אצל מעסיקים פרטיים - אין פנסיה.
ומה יגידו העצמאים, אלה שבנו בשתי ידיים עסק ואולי גם העסיקו אנשים אחרים לאורך השנים, אבל שכחו להפריש לעצמם כספים לפנסיה?
כל האמנים - מוזיקאים, ציירים, שחקנים - גם להם אין פנסיה מסודרת, מפני שעד ינואר 2008 גם עליהם לא היתה חובת הפרשה לפנסיה על פי חוק. זאת הסיבה שנחום היימן, למשל, בוכה בכתבת שער אחת לכמה שנים שמצבו לא טוב.
מעטים כמו שלמה ארצי יצליחו לכלכל את עצמם גם בגיל מבוגר. שאר האמנים - לא ממש.
מי שלא חסך כספים לפנסיה - אין לו למי לבוא בטענות, מלבד לעצמו.
זה נכון גם לגבי עצמי, שעד ינואר 2008 עבדתי בשוק הפרטי בעבודות שונות במשכורת שלא איפשרה לי לחסוך.
זה אומר שגם אני התחלתי את החיסכון הפנסיוני שלי בגיל 30 בניגוד לצעירים ממני, שהתחילו בגיל 21 עם השחרור מהצבא.
קצבת הזקנה לא מספיקה לכלום, זה נכון.
נשאלת השאלה כמה אחריות אישית מוטלת על כל אחד מאיתנו לדאוג לעתידו.
קצבת הזקנה כל כך נמוכה מכיוון שכספי הביטוח הלאומי צריכים להספיק לכולם.
מהצד השני יבואו אנשים שעבדו ושילמו פה מיסים כל חייהם ויגידו, שאין שום סיבה שמי שהגיע לארץ בגיל 65
ולא עבד פה יום בחייו, יקבל כספים מהקופה המשותפת, שרק מי שעבד תרם לה.
חוק פנסיה חובה נכנס לתוקף בינואר 2008.
עד לאותו רגע, לאף אחד מעובדי השוק הפרטי לא היתה פנסיה מסודרת, אלא אם המעסיק היה נחמד.
רוב המעסיקים לא היו נחמדים ולכן למרבית האנשים בארץ מעל גיל 50 - אם עבדו אצל מעסיקים פרטיים - אין פנסיה.
ומה יגידו העצמאים, אלה שבנו בשתי ידיים עסק ואולי גם העסיקו אנשים אחרים לאורך השנים, אבל שכחו להפריש לעצמם כספים לפנסיה?
כל האמנים - מוזיקאים, ציירים, שחקנים - גם להם אין פנסיה מסודרת, מפני שעד ינואר 2008 גם עליהם לא היתה חובת הפרשה לפנסיה על פי חוק. זאת הסיבה שנחום היימן, למשל, בוכה בכתבת שער אחת לכמה שנים שמצבו לא טוב.
מעטים כמו שלמה ארצי יצליחו לכלכל את עצמם גם בגיל מבוגר. שאר האמנים - לא ממש.
מי שלא חסך כספים לפנסיה - אין לו למי לבוא בטענות, מלבד לעצמו.
זה נכון גם לגבי עצמי, שעד ינואר 2008 עבדתי בשוק הפרטי בעבודות שונות במשכורת שלא איפשרה לי לחסוך.
זה אומר שגם אני התחלתי את החיסכון הפנסיוני שלי בגיל 30 בניגוד לצעירים ממני, שהתחילו בגיל 21 עם השחרור מהצבא.
קצבת הזקנה לא מספיקה לכלום, זה נכון.
נשאלת השאלה כמה אחריות אישית מוטלת על כל אחד מאיתנו לדאוג לעתידו.
קצבת הזקנה כל כך נמוכה מכיוון שכספי הביטוח הלאומי צריכים להספיק לכולם.
מהצד השני יבואו אנשים שעבדו ושילמו פה מיסים כל חייהם ויגידו, שאין שום סיבה שמי שהגיע לארץ בגיל 65
ולא עבד פה יום בחייו, יקבל כספים מהקופה המשותפת, שרק מי שעבד תרם לה.
אני לא מבלבלת. תקרא שוב את ההודעה שלי.
קצבת הזקנה מגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, אותו מוסד שאליו מגיע אחוז מסויים מהשכר שלך לאורך השנים.
לא מדובר בתכנית חיסכון פרטית שממנה משולמים לך במקרה הצורך דמי פגיעה בעבודה או דמי אבטלה,
אלא קופה כללית שכלל העובדים תורמים לה אחוזים משכרם ומי שזקוק מקבל ממנה קצבאות.
קצבת הזקנה מגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, אותו מוסד שאליו מגיע אחוז מסויים מהשכר שלך לאורך השנים.
לא מדובר בתכנית חיסכון פרטית שממנה משולמים לך במקרה הצורך דמי פגיעה בעבודה או דמי אבטלה,
אלא קופה כללית שכלל העובדים תורמים לה אחוזים משכרם ומי שזקוק מקבל ממנה קצבאות.
אני מדברת על החוק בישראל.
זה שיש בתי קפה שמעסיקים מלצרים ללא שכר, רק על טיפים - זה מנוגד לחוק.
זה שיש מקומות מכובדים
כמו משרדי פרסום/עו"ד/רו"ח שמאפשרים לבוגרי B.A לעשות אצלם סטאז', מרשים לעצמם
לעשוק צעירים בסיום התואר, בתירוץ של "כשיהיה כתוב לך בקו"ח שעבדת פה זה יהיה שווה לך בשכר במקום העבודה הבא"
ומשלמים 4000 ש"ח ברוטו לשבוע עבודה של 50 שעות - זה מנוגד לחוק.
וכן, יש מספיק אנשים שאחרי הצבא לא מטיילים בתאילנד, אלא עובדים כדי לחסוך כסף ללימודים, כמוני.
לו היה חוק הפנסיה נכנס לתוקפו כשהשתחררתי מהצבא - היתה לי היום קופת פנסיה עם ותק של 17 שנים, לא של 7.
זה שיש בתי קפה שמעסיקים מלצרים ללא שכר, רק על טיפים - זה מנוגד לחוק.
זה שיש מקומות מכובדים
לעשוק צעירים בסיום התואר, בתירוץ של "כשיהיה כתוב לך בקו"ח שעבדת פה זה יהיה שווה לך בשכר במקום העבודה הבא"
ומשלמים 4000 ש"ח ברוטו לשבוע עבודה של 50 שעות - זה מנוגד לחוק.
וכן, יש מספיק אנשים שאחרי הצבא לא מטיילים בתאילנד, אלא עובדים כדי לחסוך כסף ללימודים, כמוני.
לו היה חוק הפנסיה נכנס לתוקפו כשהשתחררתי מהצבא - היתה לי היום קופת פנסיה עם ותק של 17 שנים, לא של 7.
1,531 ש"ח ליתר דיוק עד גיל 80
בגדול כוח קנייה של הקצבה הזאת דומה ואף נמוך מהפנסיות הרוסיות. אבל מה שחשוב הפנסיונרים העולים לרוב לא נפלטים לרחוב ולא מתים מרעב. כי בכול זאת המדינה מספקת פתרונות כגון ההוסטלים (מי מרוויח מזה ולאן זורם הכסף נשאיר לדיון אחר). הבעיה היא הצעירים, העולים והצברים - לא משנה. דאגת היתר לטייקונים המקורבים גרמה לקושי עצום לרכוש דירה מחד. ואילו הדאגה למקורבים ממגזר הציבורי, וכמובן, שוב, לטייקונים, גורמת לבזיזת הפנסיות הצוברות מאידך. וסביר מאוד להניח שכתוצאה מכך בעוד שניים או שלושה עשורים אלו שלא הצליחו להיות מקורבים ולא רכשו דירה יהיו פנסיונרים הומלסים תרתי משמע. וזו כמובן תהיה בעיה חברתית עצומה.
בגדול כוח קנייה של הקצבה הזאת דומה ואף נמוך מהפנסיות הרוסיות. אבל מה שחשוב הפנסיונרים העולים לרוב לא נפלטים לרחוב ולא מתים מרעב. כי בכול זאת המדינה מספקת פתרונות כגון ההוסטלים (מי מרוויח מזה ולאן זורם הכסף נשאיר לדיון אחר). הבעיה היא הצעירים, העולים והצברים - לא משנה. דאגת היתר לטייקונים המקורבים גרמה לקושי עצום לרכוש דירה מחד. ואילו הדאגה למקורבים ממגזר הציבורי, וכמובן, שוב, לטייקונים, גורמת לבזיזת הפנסיות הצוברות מאידך. וסביר מאוד להניח שכתוצאה מכך בעוד שניים או שלושה עשורים אלו שלא הצליחו להיות מקורבים ולא רכשו דירה יהיו פנסיונרים הומלסים תרתי משמע. וזו כמובן תהיה בעיה חברתית עצומה.
אני לא זוכר איך זה אצל אימא שלי. אבל בנוסף משלמים דמי שכירות
אם אני לא טועה בסביבות 800-900 ש"ח לאלו ששוכרים, יש הנחות בארנונה, חשמל, נסיעות בתחבורה ציבורית, יש כאלו שמקבלים כסף לטיפולי שיניים וכו', יש כל מני תוכניות נוספות ברמה של עירייה כזו או אחרת, חלוקה של חבילות מזון וכו'.
האם זה מספיק? כעיקרון כן. זה גם תלוי איפה אתה גר - ערד וראשל"צ אלה דברים שונים עם מחירים שונים. הוצאה הכי גדולה זאת שכירות - אנשים כאלו גרים בתנאים בסיסיים בשכונות מבוטחות אבל לא איכותיות. ואם שכירות גבוהה רמת החיים שלהם נפגעת חזק.
את אימא שלי אפשר לייחס למעמד ביניים חזק של האוכלוסיה כזו. מזה שנתיים-שלוש היא גם גרה בדיור מוגן שזה יותר זול משכירות, והיא גם עובדת כשעתיים ביום - זה מספיק כדי לצבור קצת כסף לחופשת קיץ במדינה זולה כמו בולגריה למשל, או לקפוץ לצ'כיה, רוסיה וכו'. אבל בגדול כסף מספיק פחות או יותר לדברים שוטפיים פלוס, לא מעבר לזה. אי אפשר להתעשר מזה.
דודה שלי זה סיפור אחר - היא יותר צעירה, מקבלת קצת פחות, עובדת יותר (והיא כמו אימא שלי עברה צינתור), גרה בדירה טובה בשכירות. נשמע טוב, אבל היא יכולה להרשות את זה לעצמה כי היא גרה עם הבת שלה אז הן כמו שותפות ואז זה יותר קל מאשר לשכור דירה קטנה בעצמה.
בקיצור, לא קל , אבל מנסים להסתדר עם מה שיש.
אם אני לא טועה בסביבות 800-900 ש"ח לאלו ששוכרים, יש הנחות בארנונה, חשמל, נסיעות בתחבורה ציבורית, יש כאלו שמקבלים כסף לטיפולי שיניים וכו', יש כל מני תוכניות נוספות ברמה של עירייה כזו או אחרת, חלוקה של חבילות מזון וכו'.
האם זה מספיק? כעיקרון כן. זה גם תלוי איפה אתה גר - ערד וראשל"צ אלה דברים שונים עם מחירים שונים. הוצאה הכי גדולה זאת שכירות - אנשים כאלו גרים בתנאים בסיסיים בשכונות מבוטחות אבל לא איכותיות. ואם שכירות גבוהה רמת החיים שלהם נפגעת חזק.
את אימא שלי אפשר לייחס למעמד ביניים חזק של האוכלוסיה כזו. מזה שנתיים-שלוש היא גם גרה בדיור מוגן שזה יותר זול משכירות, והיא גם עובדת כשעתיים ביום - זה מספיק כדי לצבור קצת כסף לחופשת קיץ במדינה זולה כמו בולגריה למשל, או לקפוץ לצ'כיה, רוסיה וכו'. אבל בגדול כסף מספיק פחות או יותר לדברים שוטפיים פלוס, לא מעבר לזה. אי אפשר להתעשר מזה.
דודה שלי זה סיפור אחר - היא יותר צעירה, מקבלת קצת פחות, עובדת יותר (והיא כמו אימא שלי עברה צינתור), גרה בדירה טובה בשכירות. נשמע טוב, אבל היא יכולה להרשות את זה לעצמה כי היא גרה עם הבת שלה אז הן כמו שותפות ואז זה יותר קל מאשר לשכור דירה קטנה בעצמה.
בקיצור, לא קל , אבל מנסים להסתדר עם מה שיש.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.