כעיקרון ככול שיש יותר דוברים לשפה כך היא משתנה מהר יותר
וכמובן ששינויים אלו אינם הילה לביקורת. אלה סוג של מדד היסטורי. בנוגע לשפה הרוסית - השלטון הקומוניסטי והצנזורה הטוטאלית דווקא פעלו לשימורה של השפה הספרתית של מאה ה-19 מחד והכחדה של הדיאלקטים ומבטאות מקומיות מאידך. אם לפני 100 שנה הדיבור של כפריים מאזור וולגה היה שונה מהדיבור באזור מוסקווה או אורל או סיביר, ולצפוניים בארכנגלסק היה דיבור משונה, כול ההבדלים הללו הלכו ונעלמו. לרוב בגלל התרבות להמונים שהשלטון הקים. והפונטיקה הרשמית של כלי התקשורת כאמור הייתה לדעתי הדיבור של מעמד עירוני בינוני-נמוך בסוף מאה ה-19, תחילת מאה ה-20. עד כמה שניתן לשפוט ע"פ ההקלטות ההיסטוריות. ודווקא ברבע מאה האחרונים והרב גווניות שחדרה לתקשורת השפה יצאה מהקיפאון ומתחילה להישתנות מהר יותר.
וכמובן ששינויים אלו אינם הילה לביקורת. אלה סוג של מדד היסטורי. בנוגע לשפה הרוסית - השלטון הקומוניסטי והצנזורה הטוטאלית דווקא פעלו לשימורה של השפה הספרתית של מאה ה-19 מחד והכחדה של הדיאלקטים ומבטאות מקומיות מאידך. אם לפני 100 שנה הדיבור של כפריים מאזור וולגה היה שונה מהדיבור באזור מוסקווה או אורל או סיביר, ולצפוניים בארכנגלסק היה דיבור משונה, כול ההבדלים הללו הלכו ונעלמו. לרוב בגלל התרבות להמונים שהשלטון הקים. והפונטיקה הרשמית של כלי התקשורת כאמור הייתה לדעתי הדיבור של מעמד עירוני בינוני-נמוך בסוף מאה ה-19, תחילת מאה ה-20. עד כמה שניתן לשפוט ע"פ ההקלטות ההיסטוריות. ודווקא ברבע מאה האחרונים והרב גווניות שחדרה לתקשורת השפה יצאה מהקיפאון ומתחילה להישתנות מהר יותר.