איך היה השבוע שלי

הבייביסיטר של פעם בשבוע התחילה השבוע


נראה שיצרו בונדינג טוב. קצת הסתבכה עם ההרדמה כי פספסנו את חלון השינה אז אני הרדמתי אותה אבל בכל זאת הצלחתי להתקלח ברוגע ולהכין לעצמי בלינצ'ס ולהתחיל לעבוד על התפריט של ראש השנה וזה היה די נחמד לקחת את הזמן לעצמי ושמישהו אחר איתה ככה באמצע היום.
&nbsp
שבוע הבא כבר מתכננת להשאיר לבד לזמן מה.
 

debby12

New member
מנהל
מעולה! מאחלת לך שהיא תעזור לשפר את איכות החיים

שלך
. אין כמו עזרה...
 
תודה
רק צריכה לחשוב מה לעשות

בזמן הזה שלא יילך בסוף על סידור הבית וכו' אלא משהו למען עצמי.
זה בעייתי כי לא רוצה לבזבז כסף וכל דבר עולה כסף...
 

עדיקים

Active member
מפגש משפחתי מוצלח

עם המשפחה המורחבת. היה כייף מאוד אבל קצר מידי. מקוה לעוד מפגשים כאלה, אוהבת אותם מאוד.
 

hatalya

New member
שבוע ראשון של החיים החדשים שלי!

התינוקת שלי בגן - וזה בסדר. אין שינוי התנהגות אצלה אז מבחינתי זה סימן טוב. היא כמובן בוכה בבוקר, אבל זה הגיוני. ואני.. אני מורה. שזה מוזר וטבעי לי בו זמנית. קצת מוזר לי שאני לא חושבת על התינוקת שלי בכלל במהלך שיעור, אבל איך שנגמר השיעור היא שוב במחשבותי. באמצע השבוע התחלתי לחשוב לעצמי שכל הקונספט הזה של הגן הוא כדי להרחיק אותנו מהגורים שלנו ולגרום לנו לאהוב אותם פחות. כי האהבה המטורפת הזו לפעמים היא יותר מידי. אז אני לא יודעת.. באופן כללי טוב לי. שונה מאוד מאוד מעשרת החודשים האחרונים שהיינו בבית רק אני והיא באינטימיות שלנו :) מקווה שיהיה לנו טוב מאוד.
 
שבוע של טלטלה רגשית


הבחור פוטר, לצד שאר האנשים בחברה.
החברה שקנתה אותם הציעה לו תפקיד אבל כזה שמצריך נסיעות מרובות ברמה של שבועיים בנסיעות, שבועיים בבית (עובד רגיל במשרד הכוונה, לא בחופש).
&nbsp
מאחר ורוצים להמשיך את התהליך של הגרין קארד ולהישאר בארה"ב- החלטנו ללכת על זה.
כרגע מנסים למצוא דרך לעשות את התפקיד נורמלי יותר כך שגם יוכל לראות את הקטנה יותר מכל שבועיים ומקווה שבאמת הכל יסתדר.
&nbsp
היה לנו כמה ימים ממש קשים

&nbsp
 

debby12

New member
מנהל
וואו


נשמע מטלטל מאוד. זה הבאסה שבעולם המודרני - חוסר הוודאות התעסוקתית פשוט כי הכל משתנה כל כך מהר מסביב כל הזמן


נשמע שברגע שיהיה בידיכם הגרין קארד הוא יוכל לחפש עבודה אחרת אז נשאר רק לספור ימים...

מבינה מאוד את הקושי. להיות לבד שבועיים עם תינוקת זה קשה.

אמא שלי תמיד מספרת איך בשנה שבה הייתי בין גיל שנה לגיל שנתיים בערך - אולי קצת קודם, אבא שלי עשה מילואים 10 חודשים מתוך אותה שנה (בסיני - מרחק הרבה מאוד שעות). קל זה לא היה לה אבל זה עבר.
 
תודה


מנסים לבדוק אופציות שונות מבחינת התפקיד החדש ומקווה שיבואו לקראתו ושאם יהיה מצב כזה של היעדרות של שבועיים- זה לא יהיה כל חודש.
&nbsp
בפעם הקודמת כשהוא נסע הבאתי בייביסיטר אבל זה היה רק 3 ערבים אז לא ביגדיל, אבל שבועיים זה כבר ממש המון ימים ומבחינה כלכלית בעייתי להביא בייביסיטר כל יום אפילו אם זה רק לשעתיים (ופחות מזה היא מן הסתם לא תסכים ובצדק).
&nbsp
נראה תוך כדי תנועה מה קורה. זה פשוט היה שבוע מאוד קשה רגשית. הבטן שלי עדיין הפוכה מזה
 

danakama10

New member
וואו, איזו מהלומה

אני רוצה לשאול אותך דוגרי; לך הגרין קארד כל כך חשוב? או שזה חשוב לו? כי יכול להיות שזו היתה ההזדמנות לחזור הביתה.
אני זוכרת שאת מלכתחילה לא רצית לנסוע, ובסוף נסעתם במחשבה שנוסעים לשנה שנתיים. אם את לא בטוחה שאת רוצה לגור בארה"ב לתמיד ושהילדה שלך תגדל ותגור כאן, לתמיד, את יכולה לנצל את ההזדמנות ולהגיד שלא מקובל עלייך הסידור החדש, ושצריך לחזור.
הדיעה שלך היא קריטית בנושא הזה, כי בעצם את נשארת לבד עם תינוקת שבועיים כל חודש, בלי משפחה שיכולה לעזור. מה קורה אם את חולה או חס וחלילה משהו רציני יותר? יש מישהו קרוב (נפשית ופיזית) שאת יכולה לפנות אליו?
תגידי, חשבתם בכלל על האופציה לעבור לאיזור של אחותך? האם יש אופציה תעסוקתית כזו?לפחות בזמן שהוא בנסיעות יהיה לך למי לפנות בשעת צרה והילדה לא תהיה מנותקת מכל המשפחה המורחבת שלה.
 
כן, לי זה מאוד חשוב

בהתחלה עברנו לפה ובראש זה היה רק לשנתיים ניסיון ואז נראה ועכשיו אנחנו עומדים לציין 3 שנים פה והמחשבה לחזור לארץ עושה לי בעיקר רע. בניתי לעצמי חיים פה, טוב לי פה וכרגע הכי נכון לנו כלכלית להישאר פה. בהחלט הייתה לנו נקודת יציאה פה ואפשרות להחליט שחוזרים לארץ- דווקא אני זו שהטילה ווטו כי מרגישה שזה לא נכון לי כאדם ולא נכון לנו כמשפחה, לפחות לא כרגע.
&nbsp
בגדול יש חברות קרובות שבהחלט יכולה לסמוך עליהן מבחינת עזרה ועכשיו מופעל לחץ רב על הגורמים הרבלנטיים שיכווננו את המשרה שזה לא יהיה לזמן כל כך רב.
&nbsp
לגבי מעבר לאיזור של אחותי- אין מצב, לפחות לא כרגע- לא רלוונטי מבחינתי וגם לא מעוניינת. לפעמים עדיף להיות רחוקים מאנשים מסוימים וזה המקרה בהחלט.
 

debby12

New member
מנהל
החתול חולה ולבי לא מנבא טובות


האמת היא שכבר איזה חודשיים בערך היתה לי תחושה שמשהו איתו לא בסדר ושהוא ירוד. אבל לא יכולתי לשים את זה את האצבע.

לפני שבוע הוא התחיל לטפטף פיפי. לקחנו איתו לוטרינרית שמצאה לו קריסטלים ותאי דם בשתן, שמה אותו מיד על אוכל רפואי מיוחד נגד קריסטלים, וגם נתנה לנו שקית אינפוזיה כי הוא לא ממש אוהב לשתות. היא הסבירה שהכאבים גרמו לו לא להתאפק....

למרבה הצער היא גילתה גם שהוא ירד 10% במשקל ונתדאגה.... השבוע הוא הקיא הרבה, כולל להקיא דם
. מחר אני לוקחת אותו שוב אליה.

עצוב. הוא רק בן 5 (גיל מוערך, הגיע מהרחוב). החתול המיתולוגי הקודם שלנו מת בערך בגיל 9. זה לא פייר
. החתולה הביצ' שעברה לשכנים תחיה עד גיל 100 כמובן.

מילא אני - אני אעמוד בזה - למרות הצער. אבל בת ה-13 שלנו קשורה אליו בעבותות חיבה עזים. הוא משמש לה חבר, בן לוויה, כרית חימום במיטה.... הוא עושה לה חברה כשהיא עושה שיעורים ובכלל עושה לה שמח בלב. היא אפילו הצליחה לחנך אותו לשבת כשאומרים לו לשבת. גם ככה לא פשוט גיל 13..... רק מהמחשבה שיקרה לו משהו היא הרוסה.
 
למעלה