איך היה השבוע שלי?

[אישה בחופשה]

איך היה השבוע שלי?

?

 

[אישה בחופשה]

משהו קטן וטוב

 

[debby12]

היתה מסיבת סיום בי"ס יסודי

שמסתיים פה בכיתה ה'. היה מרגש.... כלל מופע שקופיות עם מוסיקה של כל תלמיד עם תמונה מגן חובה לעומת תמונה מעכשיו...

ומחר היום האחרון לשנת הלימודים - עוד שנה עברה...

והתעצבתי לקרוא על עו"ד קרן נהרי שנפטרה ולראות את התמונה של הבנות היתומות שלה. אפילו שלא מכירה אותן בכלל - מתכווץ הלב

והיה אצלנו "פיגוע" (בערך... ירי על חברי קונגרס ואחד מהם נפצע אנושות)

בקיצור - טוב שנגמר כבר השבוע הזה

 

[פרפרי אהבה]

שבוע די קשה ומתיש

הבעל נסע מטעם העבודה לכמה ימים וזה לא היה קל להיות איתה נונסטופ בלי הפסקה. מילאתי את השבוע הזה בפעילויות כיפיות וסה"כ עבר בשלום- שרדנו כדי לספר

ואפילו הלילה ישנתי לא רע בכלל והקטנה פירגנה לי התעוררות מאוחרת יחסית (שבע וחצי, כן?) כך שאפילו צחצחתי שיניים בלי בכי היסטרי ברקע

&nbsp
אתמול לקחתי אותה לפארק ליד הבית. היה מזג אוויר מושלם- מאוד נעים עם שמש חמימה אך לא יוקדת והיה תענוג. היא כל כך הייתה מבסוטית ורגועה. פיזרתי לה כמה צעצועים ושרתי לה שירים והיא הקשיבה לציפורים ולקולות של ילדים מסביב ואפילו הזמנתי איזו אמא נחמדה עם ילדה שהתלהבה מהקטנה שלי ופטפטנו

 

[debby12]

זו אכן "הישרדות" - ברכות

מבינה לליבך.

פעם כשבנותי היום בנות 6 חודשים, שלוש וחמש, רמבו נסע להלוויה רחוקה בסופ"ש ארוך של שלושה ימים. אני זוכרת את הסיטואציה באופן חד - הרגיש כמו פרק ב"הישרדות"

 

[עדיקים]

בגיל הזה זה קשה מאוד לבד

אני זוכרת שהאיש רצה ליסוע כשהבן שלנו נולד (לא נסיעת עבודה) והסברתי לו שלבד אני לא נשארת בגיל הזה ועוד עם שניים. זה היה לא פשוט בכלל.
לא מזמן הוא נסע ונשארנו לבד והאמת, לא היה קשה בכלל. כשהם גדלים זה הרבה יותר קל.

 

[פרפרי אהבה]

תודה

 

[איילה א]

ילדתי

טוב, זה בעצם היה בשבוע שעבר, אבל אני מניחה שלא תתקטננו איתי...
הגעתי לבית החולים עם צירי לחץ וילדתי בלידה טבעית (לא מתוכננת) תוך רבע שעה. אחר כך לקח לי יומיים להתאושש מההלם

אבל הכי כיף להיות אחרי. לפני שבוע עוד הכל כאב לי והיה לי כבד ומסורבל ועכשיו אני שוב משתוללת עם הבן הגדול שלי על השטיח ואפילו חזרתי למשקל טרום. למעשה היה הריון לא קל עם שלל תופעות, אז אני במשקל יותר נמוך מטרום ההריון, רק צריך לשמור על זה. אני בד"כ לא עולה כתוצאה מההריונות אלא כתוצאה מחופשת הלידה וחוסר השינה שנלווה אליה...
אבל העיקר שכולנו בריאים ואחרי. רק בעלי שחוזר לעבודה מחר מעכיר את שמחתנו. טוב, נראה מה יהיה לי לומר בשבוע הבא...

 

[hatalya]

מזל טוב!

נשמע שהייתה לידה מדהימה. תהני בחופשת לידה! אני השמנתי מלא ב״חופשה״ הזו, עכשיו רוצה להוריד לקראת החזרה לשגרה ):

 

[אישה בחופשה]

מזל טוב !

נשמע שהגעת רגע לפני לידה ברכב.... האומנם?

 

[איילה א]

בדיעבד כן הסיפור במלואו למטה

אמנם אני סומכת על בעלי שהיה עושה את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר, אבל הוא לא סמך על עצמו בכלל. טוב שהגענו לבי"ח בזמן

 

[debby12]

הו - מזל טוב!!!

נשמעת לידה מעולה! ובית החולים עשה עסק מצוין! (15 דקות עבודה שלך) - תמיד עדיף ככה

ספרי עוד טיפה! ילדת בן או בת? וכמה זמן "משכת" עם צירים? וקלטת שהתינוק/ת אוטוטו בחוץ?

תהני מהקלילות הנעימה - עדיף לה להיות בחודש תשיעי בשיא הקיץ....

 

[איילה א]

תודה ואכן כמעט ילדתי באוטו (לחרדתו של בעלי)

הגעתי בבוקר עם צירים סדירים, אבל בלי מחיקה או פתיחה, אז שלחו אותי הביתה. אחרי כמה שעות של באסה בבית עם כרית חימום צמודה לגב וחתול מגרגר על הרגליים (הוא אף פעם לא מתיישב לי על הרגליים, בטח הריח מה קורה), הצירים התחזקו. עודי עמוק תחת רושם הפדיחה שאישה בלידה שניה עושה כזו טעות של חובבנים ומגיעה לבי"ח מוקדם מדי, התלבטתי אם להעיר את בן הזוג שישן צהריים, אבל אחרי שעה של תזמונים - מי רוצה להגיע שוב לשווא לבי"ח - כשזה כבר נעשה פחות נעים, הוא התעורר לבד. הוא סידר תיק ללינה אצל סבתא עבור הילד הגדול ויצאנו לנסיעה הכי ארוכה בחיי. העיניים שלי כל הזמן על התזמון של הוויז ואני סופרת אחורה כמה צירים עוד נשארו עד לתום הנסיעה... בסוף הנסיעה כבר היו לי צירי לחץ, אבל הדחקתי את העובדה הזו בנחישות. נכנסנו למיון יולדות, שיגרו אותי ישר לחדר לידה ויאללה תלחצי. ואני עוד נובחת על המיילדת שאמרה לי פתיחה 9 "מה 9? אני רוצה אפידורל!"

כמובן שלא היה שום אפידורל. לא הספיקו למדוד לי לחץ דם, לא פתיחת וריד, בקושי מוניטור תוך כדי הלחיצות. הייתי כל כך הלומה אחרי שהיא היתה בחוץ שאני בקושי זוכרת איך היא נראתה, והיא היתה בידיים שלי כמעט כל הזמן. לא עיכלתי שזהו. היא גם נולדה שבועיים לפני התל"מ, אז למרות שידעתי תיאורטית שזה יכול לקרות בכל רגע, זה תפס אותי לא לגמרי מוכנה.
מה שכן, אחרי יומיים-שלושה כשהמוח מקטלג את זה כחוויה כואבת אבל שוכחים את החוויה עצמה, זה בהחלט מתחיל להיראות כמו לידה קלה (פפפף) ומוצלחת. אחרי שזה עבר בהחלט אפשר לראות את היתרונות שבויתור על המחט בחוט השדרה... ואת זה אומרת מי שבלידה הקודמת התאוששה מופלאות אחרי האפידורל.
אז זהו, בן ובת, הוא מקבל אותה בינתיים יפה מאוד והיא פצפונת מתוקה. אני לא יודעת אם לייחס את זה לאופן הלידה, לכך שהיא קטנה יותר מאחיה או לכך שזו לידה שניה, אבל ההתאוששות הפעם ממש קלילה (לשמחתי את שתיהן סיימתי ללא חתכים או קרעים הודות למיילדות המדהימות של לניאדו). הגוף שלי בד"כ נכנס לאופוריית "היי, אני כבר לא בהריון!" אחרי לידות, ועכשיו הרבה יותר כיף כי אני יכולה לחזור לשבת עם הבן שלי על השטיח ולחבק אותו ולהתכרבל איתו בלי שייגמר לי האוויר וילחץ לי והבטן תהיה באמצע.
עכשיו מחכים בקוצר רוח שמשכב הלידה יסתיים

 

[debby12]

איזה כיף! "נקרא" מעולה

לדעתי בכלל לא פידחת כשהגעת בפעם הראשונה. זה הם שפידחו בכך ששלחו אותך חזרה הביתה (כלומר - בהנחה שהם רצו שתלדי אצלם - מה שבדיעבד ל היה נחוץ

)

לדעתי לשלווה בבית עם ה-

המגרגר היתה תרומה להתקדמות המהירה של הלידה. אין כמו בבית...

נשמעת כמו לידה מעצימה ומעולה. תשמרי את הפוסט הזה כדי שתזכרי לספר לה

. ואכן יש יתרונות בויתור על מחט בעמוד השידרה

מאחלת הסנפות כיפיות ושהאבל של הבכור (שעוד יגיע כשהוא יקלוט שהיא לא "להחזרה") יעבור לו מהר.

הרבה אושר למשפחה המתרחבת

 

[פרפרי אהבה]

בשעה טובה וסחטיין על הלידה המהירה

 

[עדיקים]

מזל טוב

נקראת לידה מעצימה ביותר.
נקרא שהיה הריון קל ולידה קלה הכי כייף שיכול להיות.
הגדול עוד יבין בסוף שזה לא צעצוע וזה לוקח המון זמן מההורים אבל בסופו של דבר זה הכי כייף שבעולם אחים/אחיות.

 

[Ani15]

מזל טוב!