פריצות (בחולם!) - המכה ה-11

[debby12]

פריצות

(בחולם!) - המכה ה-11

השבוע היו ברחוב שלנו שתי פריצות, שבאחת מהן נגנב גם רכב.

זה מלחיץ כשזה כל כך קרוב... וילדות הבית לחוצות מזה מאוד.

ניסיתי לשכנע אותם שהנבחנית הגדולה שלנו תעשה הרבה רעש אם זה יקרה... ובכל זאת, זו הרגשה מאוד לא נעימה, גם עבורנו. ואין לנו בבית מי יודע מה דברים שיעניינו גנבים, אז הם בטח סתם יתעצבנו.

פרצו לכן פעם הביתה? לפני עידן הילדים או אחרי?

 

[עדיקים]

מפחיד מאוד

בשנות העשרים של חיי פרצו לבית של ההורים שלי כשישנו. זה היה מפחיד מאוד, קמנו בבוקר וראינו שהרכב שלי נגנב ואיתו מוצרי חשמל שהיו בהישג יד.
לקח לי המון זמן להתגבר על זה, זו היתה תקופה קשה מאוד.
גם בעבודה שלי פרצו פעם בלילה כשלא היינו פה, אין פה הרבה מה לגנוב היה מעט כסף באחת המגירות לקניות שוטפות לקחו אותם ובגלל שזה משרד כנראה לא חיפשו יותר מיזה. אפילו לא הודענו למשטרה לדעתי. הם גם ככה לא עושים עם זה יותר מידי.
בדיוק אתמול חשדתי שאולי מנסים לפרוץ לנו הביתה כשקיבלתי טלפון מוזר מחברת שליחויות. בסוף זה התגלה כמשלוח אמיתי שלא תיאמו איתי בכלל שמביאים, פרסום

. ההרגשה שאני בעבודה ויש מישהו מחוץ לבית שלנו הכניס אותי ללחץ גדול מאוד. כבר הקפצתי את הבעל שילך לראות שהכל בסדר.

 

[debby12]

באמת מלחיץ. עכשיו הזכרת לי שפעם לפני שנים

בן זוגי איבד את הארנק שלו (או שאולי הוא נגנב?). על כל פנים, הוא קיבל טלפון ממישהו שביקש להחזיר לו אותו, וביקש לקבוע פגישה במקום שלישי - כלומר לא אצלנו בבית - כדי להשיב את הארנק

ובדיוק קראנו איפשהו שזה סוג של "עוקץ" שכך הפורצים יודעים על בטוח שלא תהיה בבית בשעה הזו שאתה הולך לנקודת המפגש לקבל חזרה את הארנק - ופורצים...

וזה הלחיץ אותנו בטירוף והושבנו מישהו בבית בזמן הזה. בסוף זה סתם היה מישהו שבאמת מצא את הארנק ואילו אנחנו חיינו בסרט....

 

[Dr T noki]

לצערי יש לנו נסיון בפריצות

כשגרתי בבאר שבע בתוך שטודנטי. פרצו לי תוך חודשיים פעמיים... בפעם הראשונה לקחו את כל רכושי הסטודנטיאלי המועט, שכלל תכשיטים לא יקרים (רק יקרים לליבי

שרשרת שקיבלתי כשנולדתי מסבתי ז״ל ושרשרת שקיבלתי ממנה לבת המצווה - שהגנב הנרקומן בוודאי מכר בשקלים בודדים ....), מערכת הסטריאו המאפנה שלי וכל אוסף הדיסקים שלי. הוזמנה משטרה שהזעיקה מז״פ שבאופן ממש נדיר הצליחה לתפוס את האידיוט לפני שמכר את המערכת והיא הוחזרה לי (רק כדי להגנב לי שוב בפריצה אחרי חודשיים, כשעליה עדיין מודבקת המדבקה של משטרת ישראל

).

במקום מגורינו הנוכחי פרצו לנו לפני שנים כאשר היתה מגיפת פריצות ברחוב, זה קורה בד׳״כ כאשר בונים ברחוב.
לא הספיקו לקחת כלום כי השכנים הפריעו להם, הם שברו את התריס והרסו את הסורגים לאור יום. נפלה להם לצערם ספריות הספרים הרפואיים שלי , ששוקלת לא רע בכלל, מה שגרם לרעש גדול, השכנים שמעו והם ברחו, לא לפני ששפכו אתכן תוכן הארונות והמגירות בבית על הרצפה. תחושת פגע. כזו בפרטיות- תחתונים, חזיות, דברים פרטיים, הכל בבלגן גדול, על כל הרצפה, דרכו עליהם עם נעליים עם בוץ ברגל גסה.

לפני כשנה השכנים הצמודים שלנו נסעו לחו״ל ופרצו להם בשעת ערב בסביבות 19:00, אנחנו הגענו עם הילדים הביתה בשעה שהגנבים היו צמודים לבית שלנו אך מאחורה ולא ראינו אותם, זו היתה הרגשה מפחידה מאד לדעת שהם לא מפחדים לפרוץ בשעות שבהן אנשים עוד מסתובבים ברחוב עם ילדים... רוקנו להם את כל הבית ולקחו את הרכב.

מאז הפריצה חברת הביטוח חייבה אותנו בסורגים בכל הבית ואזעקה, אני שונאת לגור ככה. בכל מקרה הכל מבוטח.

 

[debby12]

וואו. באמת הרגשה איומה. וזה לא הפחיד/מפחיד את הילדים?

הרכוש לא מטריד אותי (אין לנו מי יודע מה דברים בבית. הדבר היחיד בעל ערך סנטימנטלי הוא טבעת הנישואין שלי והיא עלי).

אבל מטרידה אותה התחושה של חוסר בטחון אישי. הפריצות פה היו כשהאנשים היו בבית, פשוט הם ישנו

 

[פרפרי אהבה]

להורים שלי פרצו הבייתה ואני זו שגיליתי

עדיין גרתי שם. זה היה בתקופה שהייתי סטודנטית נדמה לי. הגעתי הבייתה ואז ראיתי שהדלת של הבית פתוחה לרווחה והבית הפוך. חשדתי שאולי הגנבים עדיין שם אז מיהרתי לשכנים והזמנו משטרה. אחרי זה יחד עם השכן נכנסתי ומבלי לגעת בכלום חיפשנו את החתול.
&nbsp
הם כנראה בעטו בו כי מצאנו אותו עם פגיעה בגוף והוא התחבא מתחת למיטה של ההורים וכשראה אותי יילל בהתרגשות.
&nbsp
זה היה מאוד מפחיד ומלחיץ ברמה שזוכרת שלא יכולתי לישון בבית כמה ימים. ממש רעדתי מפחד.

 

[כרמיון1 1]

חתול מסכן...

מקווה שהתאושש מהטראומה...

 

[פרפרי אהבה]

לצערי כבר נפטר מאז. יש להם אחד אחר

 

[חייבתלהגיב]

לא פרצו אליי אישית,

אבל פרצו לדירה בבניין שלי כשהייתי ילדה. ההורים אמרו לי שהדייר שם ישן (זה היה בצהריים) והשאיר את הדלת פתוחה וכך נכנסו הגנבים (אבל לכי תדעי אם זה באמת מה שקרה).
וכמו כן, בטיול שלנו לאירופה לאחרונה גנבו לבעלי את הארנק - מה שמעבר לכך שגרם לנו לאבד לא מעט כסף, גם סיבך את התכניות שלנו כי לא יכולנו לשכור רכב בלי הרישיון שלו (במקום זה התניידנו ברכבות ומוניות לאן שהיינו אמורים להגיע, וזה לא היה מאוד פשוט עם הילדות והמזוודות ורכבות שעוצרות רק לדקות ספורות בתחנה).

 

[מיידלע קוראת ספרים]

הברחתי פורץ באמצע הלילה

לא משהו שהייתי רוצה לחוות שוב.

 

[debby12]

אוי ויי

היית בבית כשמישהו פרץ? והוא ברח פשוט מהצרחות?

איזו זוועה

 

[מיידלע קוראת ספרים]

הייתי לבד בבית

זה היה אמצע הלילה כששמעתי רעשים בבית.
היה לי יותר מזל משכל בלילה ההוא כי הייתי בחודש שביעי, לבד בבית וקמתי מהמיטה חצי מטושטשת. כנראה המראה שלי לא היה מלבב כי הפורץ ברח מייד כשראה אותי

רק אחרי שהוא ברח פתאום נפלה עליי המשמעות של מה שקרה. לקח לי זמן להישאר לבד בלילה בבית.

 

[אישה בחופשה]

זו חוויה מפוקפקת לגמרי!

אמא שלי שגרה באזור שקט של בתים פרטיים חוותה פריצות מספר פעמים (בדרך כלל נלקח כסף)

הפריצה המשמעותית שלקחו רכוש היתה כשהיינו אצלה.
בערב ראינו תוכנית מצחיקה של שי שטרן על גנבים (לא הצלחתי למצוא ברשת)
ובבוקר קמנו בלי מכונית (חדשה, 3 ימים על הכביש, עם עגלת תינוק וכדורירגל) , טלפונים ניידים, מצלמות ותכשיטים.
אחותי מאז הפסיקה לישון אצל אמא שלי ואם חייבת ישנה מאוד גרוע.
אני מאז עונדת את התכשיטים האהובים שלי בקביעות, כדי שלא ישארו לבד בבית....

אצל חמותי עשו ביקור ביום העצמאות!
<לא נחים לרגע....>

 

[Ani15]

גם אני הברחתי פורץ

התעוררתי (נו מה הפלא, הוא פתח את השער מדרגות של הזוחלת דאז, שהצירים שלו היו לגמרי לא משומנים וחרקו) והתיישבתי במיטה ונבהלתי לראות מישהו בפתח חדר השינה, מהבהלה שלי הוא ברח ואפילו לא צעקתי. השכנגד התעורר ורדף אחריו, רק כדי לחזור אח"כ לחדר השינה ולשאול אם רדף אחרי חתול - הוא היה בלי המשקפיים ופשוט רץ אחרי מה שברח ממנו.. אחרי הלילה ההוא התקשיתי לישון כמה חודשים (פרומו לגיל המעבר...) ובסוף שכחתי. אנחנו מפעילים את האזעקה כל לילה (כן גם בלילה ההוא, ובכל זאת הוא נכנס בלי להפעיל אותה), יש לנו סורגים על חדרי השינה, כלבה בהמה ענקית (שסביר שתלקק את ידי הפורץ, אם היא בכלל תתעורר), ותקווה גדולה בלב שהפריצה הבאה תקרה כשאנחנו לא בבית. נראה לי שתעודת הביטוח הכי טובה שלנו היא העובדה שאנחנו גרים בבית הכי קטן וצנוע ברחוב, עם המכוניות הכי ג'יפה. לא אטרקטיבים... (אנחנו לא מסכנים אבל מה שהולך ברחוב הזה סביבנו זה לגמרי לא "מעמד הביניים הממוצע").

 

[מיידלע קוראת ספרים]

היה לנו מזל שזה נגמר ככה...

 

[Ani15]

בהחלט

ומצד שני, כמה כבר אפשר לאיים עלי אחרי שהברחתי פורץ? בין ד'ר דאן ד'אט.

 

[debby12]

מאוד מפחיד. קרה לנו משהו דומה אמש (ספוילר: לא זהה)

אז עכשיו לרגל הלחץ רמבו התקין מין אזעקה עם גלאי נפח אחד כדי שתקלוט אם מישהו עולה במדרגות לכיוון חדרי השינה שלנו. זה משהו מאוד פשוט - אלחוטי כזה - יחידת האם כדי להפעיל את זה בלילה היא ליד המיטה שלנו, מחוברת לשטקר.

אמש היה הלילה הראשון שהתקנו אותה. מתישהו, באיזור 4 בבוקר, היא התחילה לצפצף. רמבו, נאמן לשמו הוירטואלי, ישר התיישב במיטה, וזינק ממנה החוץ כדי לרדוף אחרי הפורץ/ים.

אני, עפוצה קצת וחצי פאזה אחריו, קמתי גם ואמרתי לו: "חכה! אני באה איתך! אל תלך לבד!" (הוא לא חיכה, הוא היה 2 מטר לפני).

כשהגעתי לקו המדרגות ולרמבו, הוא עצר שם. חשבתי שזה היה כי הוא נהייה ג'נטלמן והחליט לחכות לי כמו שביקשתי. אלא שלא... זה היה כי על הפודסט באמצע גרם המדרגות ישב לו ה-

המפגר שלנו.

מה שכן - לא כיף להתעורר באמצע הלילה! נזכרתי למה לא צריך עוד תינוקות, גם אם הם נראים כה-חמודים אצל אחרים....

 

[מיידלע קוראת ספרים]

 

[debby12]

עדיף ג'יפה על פני ג'יפ

<לא יכולתי להתאפק, משחק המילים קרץ לי>

לא הבנתי - הכלבה-בהמה לא התעוררה בכלל?! אוי ואבוי. גם כשהוא רדף אחרי הפורץ?

ובגיל המעבר לא ישנים בלילה? חשבתי שזה רק בגיל הפוריות שלא ישנים בלילה, בגלל היונקים המייללים! שיט. אז מתי ישנים בעצם?

 

[חייבתלהגיב]

מתי ישנים בעצם...

נראה לי שישנים כשהילד הכי קטן בבית באותו זמן בין גיל 5 ל-12, בערך (כלומר, אלא אם גיל המעבר הגיע כבר).