איך היה השבוע שלי

[אישה בחופשה]

איך היה השבוע שלי

??

 

[אישה בחופשה]

משהו קטן וטוב

לא חייב להיות לבן

 

[אישה בחופשה]

האמצעי ניצח בתחרות "אלוף העברית" בכיתתו

גאווה.

 

[debby12]

הו מעולה! מה בתחרות? איות נכון של מילים?

או גם שאלות של אוצר מילים? הוא עולה משם לתחרות של כל ביה"ס או ארצית?

בהחלט כבוד גדול! זה בא מההורים...

 

[אישה בחופשה]

בתחרות שלושה שלבים: חריזה, מילים נרדפות ואיות

הוא אמר שהיו סה"כ 6 סיבובים בכיתה כדי להיות בשלושה אחרונים. זה ממש עצוב לדעתי.
הוא ייצג את הכיתה בתחרות הבית ספרית.

וההורים עושים ככל יכולתם, אבל לפעמים זה תלוי גם בילד

<במקרה שלו אנחנו מנסים להשקיע ולדרבן אותו לקרוא וללא הצלחה

>

 

[עדיקים]

כל הכבוד

 

[עדיקים]

סופ"ש לבד עם הילדים

האיש נסע ונשארנו לבד. פינקתי ובילינו המון. היה ממש כייף. התגעגענו מאוד אבל שמחתי ופרגנתי. הוא היה זקוק לזה מאוד.

 

[debby12]

שילוב של רב-הוצאות ונוסטלגי

הבוילר שלנו סיים את חייו אחרי 21 וחצי שנים של שירות נאמן (הותקן ב-1995, היה בבית כשעברנו הנה) מה שדרש בוילר חדש ושעות ארוכות עם טכנאי

בנוסף היה צורך לנקות את תעלות המיזוג המרכזי בבית ואת צינור היציאה הארוך של המייבש שהיה סתום (עוד שני טכנאים עם 3 שעות עבודה)

ורשמתי את צעירתי לקייטנות

והביטוח לא מכסה חיסונים אלקטיביים לצורך נסיעות כמו החצבת, אז כאב לא רק ביד

(למרות שלא נורא יחסית לשאר הסעיפים פה)

בקיצור, שבוע קשה לחשבון הבנק. כרטיס האשראי שלי מעלה עשן מהוצאות לא כיפיות במיוחד (מילא אם זה היה משהו כיפי)

בלי קשר תפסה אותי השבוע שיחת עבודה ארוכה ליד הגנון/גן טרום חובה אליו הלכו שתי בכורותי. אז יצא לי לעמוד שם ליד איזה חצי שעה ובינתיים לבהות בילדים בגן המשחקים וכו'. הן היו שם איזה 3 שנים כך שהמקום מוכר לי היטב. ופתאום זה הרגיש לי כאילו עברו 100 שנה מאז היו לי ילדות שם, וילדי הגנון נראו לי כה קטנים וצעירים, והגננות גם נראו לי צעירות (רובן בשנות ה-20 לחייהן).

חלפתי ליד קיר הזכוכית של הגן ממנו נהגו הבנות שלי לנפנף לי בבוקר/להיצמד לזכוכית עם הפנים לפרידה אחרונה בעודי מפליגה הלאה לכיוון העבודה אחרי שהורדתי אותן שם.

בקיצור - מין שילוב של נוסטלגי עם מהורהר וקצת עצוב.... החיים עוברים

 

[עדיקים]

גם אני מרגישה שהחיים עוברים לי מהר

שנה שעברה סיימנו עם גני הילדים.
הילדים עצמאים יותר, יכולה להשאיר אותם לבד (הקטן רק בהשגחת הגדולה כמובן). מתחילה להרגיש שאוטוטו כבר לא יצטרכו אותי

, שמחה על הבחירות שלי בשעות העבודה הלא הגיוניות שלי שגורמות לי לקבל את הגדולה בצהריים, שנה הבאה אולי גם הקטן לפחות חלקית יהיה בבית, יום הלימודים הקצר לא מאפשר לי לקבל גם אותו.

ההוצאות הבלתי צפויות בהחלט מעמיסות את חשבון הבנק, גם לנו היה חודש כזה עם כל קיטנות החופש ששריינתי ורשיון/ביטוח לרכב שיצא ביחד.

 

[hatalya]

איך היה?

זה טוב שיש את הסיכום השבועי הזה, גורם לי לחשוב.. השבוע הבת שלי נפלה מהמיטה בפעם הראשונה. שבעה חודשים הצלחתי ללא נפילות ופתאום זה קרה ): מהמיטה שלנו, כשאני עומדת ליד ומתלבשת, היא זחלה בכיף שלה ופתאום בום! ממש התבאסתי, אבל היא בכתה רק שתי דקות ונרעה מהר. תודה לאל, הכל בסדר. היה גם ריב עם הבעל שלא נגרר יותר מידי. והיו גם המון ג׳וקים בביניין כי היה ריסוס. נשמע רע אהה? אבל חוץ מזה היה מושלם, מפגש שיח אימהות מקסים שהייתי בו, יום מושלם ובו פגישה עם חברה מהעבר שגם בחופשת לידה, ותינוקת אחת מתוקה שעושה לי טוב

 

[עדיקים]

שבוע שגרתי

עמוס כרגיל בלי ארועים מיוחדים.