מענין מה שכתבת,
וכמה דברים--
1)להבין את הצורך של בן גוריון, זה עדין לא להסכים.
2)הדוגמא שנתת לגבי בקשת הסליחה מהשחורים המופלים והמדוכאים,
אכן באה ביוזמת העושה--וזה משנה את התמונה,
מעבר לענין שהאג'נדה של שלטון ורודנות שונה מאג'נדה של גזענות.
רודנות בעבדות בתנאי חיים קשים--זה רע ואיום, אבל שורד.
בעוד השואה היה חיסול ורצח המוני ושיטתי.
3)ההשואות הן תמיד בעייתיות כי הבסיס הוא כ"כ שונה וכמובן בעקבות זה
התוצאות.
שוב אני בורג קטן במערך הגדול הזה--אבל לי ברמה האישית
לא רק שאין יכולת או רצון לסלוח ובטח לא לשכח.
אני גם מרגישה את משא הדורות עלי--שמי הוא שמות סבא וסבתא שלא הכרתי,
אספר --כשאימי נפטרה--הלויה היתה קשה, אבל לי ברמה האישית היה יותר קשה
בהקמת מצבה--זו המצבה שעליה חקוקים שמות כל המשפחה שלה שנספתה,
ובעצם שמי היה חקוק שם, ושם אחי, ואחותי--זה היה זועק וכואב.
וכמה דברים--
1)להבין את הצורך של בן גוריון, זה עדין לא להסכים.
2)הדוגמא שנתת לגבי בקשת הסליחה מהשחורים המופלים והמדוכאים,
אכן באה ביוזמת העושה--וזה משנה את התמונה,
מעבר לענין שהאג'נדה של שלטון ורודנות שונה מאג'נדה של גזענות.
רודנות בעבדות בתנאי חיים קשים--זה רע ואיום, אבל שורד.
בעוד השואה היה חיסול ורצח המוני ושיטתי.
3)ההשואות הן תמיד בעייתיות כי הבסיס הוא כ"כ שונה וכמובן בעקבות זה
התוצאות.
שוב אני בורג קטן במערך הגדול הזה--אבל לי ברמה האישית
לא רק שאין יכולת או רצון לסלוח ובטח לא לשכח.
אני גם מרגישה את משא הדורות עלי--שמי הוא שמות סבא וסבתא שלא הכרתי,
אספר --כשאימי נפטרה--הלויה היתה קשה, אבל לי ברמה האישית היה יותר קשה
בהקמת מצבה--זו המצבה שעליה חקוקים שמות כל המשפחה שלה שנספתה,
ובעצם שמי היה חקוק שם, ושם אחי, ואחותי--זה היה זועק וכואב.
