אלימות ......

אלימות ......

כפי שכתבתי בסיכום השבוע, בשבוע שעבר הייתי קרובה (פיזית) לאירוע אלימות.
הוא לא היה נגדי ולא סיכן אותי אבל ההרגשה היתה ממש לא נעימה.

בתקשורת מדוווחים על מקרי אלימות באופן שגרתי.

באמת אי אפשר לברוח מהאלימות ברחובות?
 

Dr T noki

New member


זו באמת הרגשה מאד מאד לא נעימה.
אני עדה מדי פעם לאלימות כלפי במסגרת תפקידי וההרגשה קשה מאד. גם אם מדובר באלימות מילולית ״בלבד״ של צעקות קללות ואיומים.
אני בדיעה שרק חינוך לאורך זמן רב ובעקביות יעזור.
 

debby12

New member
מנהל
גרה במקום אחר - אבל התחושה היא דומה...

בארה"ב יש הרבה מאוד אלימות שכוללת נשק חם כי כל כך קל לכל אחד לקנות תת-מקלע אוטומטי "סתם כך בשביל הכיף". אז תמיד יש את החרדה שאיזה פסיכי יפרוץ לביה"ס של הילדות ויירה בתלמידים ובמורים כמו שקרה בסוף 2012 בביה"ס "סנדי הוק" בארה"ב.

כתוצאה מכך מנסים להגביר שמירה. בית הספר של הילדות נעול בשתי דלתות. והמזכירות צריכות להכניס אותך עם אינטרקום לדלת אחת, ואז אתה נמצא בין שתי דלתות נעולות, וצריך לחכות שהראשונה תיסגר ושהם יואילו להכניס אותך בדלת השניה. באופן פרדוקסלי זה לא מרגיע במיוחד אלא להיפך.... פסיכי שרוצה לירות בכולם לדעתי פשוט יירה בחלון וייכנס....

ויש גם מצבים מרומזים. אני טסה הרבה מאוד וקורה לא מעט שאני חוששת שמאן דהוא מחברי הנוסעים יחליט לנסות "להוריד" את המטוס, בייחוד כשיש כמה כאלה שעולים לטיסה ומסיימים שיחות טלפון לפני העליה למטוס בברכות "אינשאללה אל רחמן אל רחים" וכאלה). זה הכל בראש כמובן, אבל זו תחושה איומה. בחודש שעבר אשקרה ירדתי מטיסה מרוב לחץ. כלומר כבר עליתי ואז לפני שהדלת נסגרה ביקשתי לצאת ולקחת טיסה אחרת.
 

עדיקים

Active member
אלימות


בדיוק התלוננתי כמה אלימות יש בבית ספר של הילדים וכמה לא מטפלים בזה.
לדעתי זה מתחיל בחינוך ומכיוון שמערכת החינוך לא מטפלת בזה כמו שצריך לצערי התופעה רק תגדל ויהיה יותר גרוע.
אני מאוד מקווה שבבית ספר שלנו יתחילו לטפל בזה ומתחילה לעשות צעדים בנושא שמקווה שיצליחו.
 

mykal

New member
זה לא מתחיל בביה"ס

זה מתחיל בבית, לגמרי בבית.
יש ילדים שמגיעים כבר כך גם לגן.
הבעיה לטפל בביה"ס היא שאין כלים ונאסרה ענישה,
ואסורה השעיה ועוד ועוד.
 

עדיקים

Active member
ברור שזה מתחיל בבית

אבל לא רק. יש ילדים שנגררים לאלימות על-ידי ילדים שאלימות זו הדרך שלהם כנראה גם בבית.
בבית ספר לא מטפלים בזה כמו שצריך, אצלנו לפחות.ילד שמכה בבית ספר מקבל הערה ובזה זה נגמר. אם היו משעים את הילד כמה ימים בבית, כן, גם ביסודי, אני בטוחה שהמצב היה אחר.
לשוחח ולהסביר לילדים המון, אז גם אם בבית של אותו ילד זה מקובל זה עוזר למגר את התופעה.
אני רואה את ההבדל בין הכיתות של הילדים. בכיתה אחת הענישה של המורה לא מספיק תקיפה, גם כשהיו בכיתה א' המורה לא טיפלה באלימות כמו שצריך ועכשיו המצב נהיה בלתי נסבל. בכיתה השניה יש עונשים לילדים שנוהגים באלימות ואין ספק שילד שמחונך בבית לא לאלימות ונגרר אחרי חבריו אחרי ענישה ושיחות בבית לומד להתנהג אחרת.
 

mykal

New member
כמה דברים לדבריך,

כתבתי למעלה--אסור להשעות ילדים מרביצים,
צריך להיות משהו חמור במיוחד כדי להשעות.
בית ספר הוא מקום שפועל תחת חוקים ולא יכול לעשות ככל העולה על רוחו.
ההשואה בין כיתות היא לא נכונה כי זה לא תלוי בהענשת המורה,
זו דינמיקה תוך כיתתית, מספר התלמידים הבעייתיים לעומת מספרם במקבילה,

המחשבה שאהה יבואו המורים וידברו זה יחלחל--- שטויות,
לא יקרה, הבאנו לכיתות גם שוטרים קהילתיים, והבאנו לכיתות מטפלים,
זה לא משנה כלום.
כדי להדביר תופעה צריך לשנות אקלים סביבתי.
 

debby12

New member
מנהל
לא הבנתי...

אני מניחה שהשעייה של ילדים מרביצים נעשית על פי כללים פנימיים של מערכת החינוך.

מה אמורים לעשות הורים שילדים נפצעים מילדים כאלה? לשמור עליהם בבית כדי שהבריונים לא יפוצצו אותם במכות בבית הספר?

אני מבינה ששינוי אקלימי הוא רצוי. אבל מה עושים בטווח של סכנה מידית?
 

mykal

New member
רוב הבעיות ל אלימות

בתוך המערכת היא הצקות והפרעות, ומכות שלא מגיעות
לרמת פציעה. לא שזה לא בעייתי ולא שזו איננה אלימות,
אבל --הטיפול בתופעה איננו השעיה.
הפציעות הן בד"כ מנפילות, מריצה אחרי כדור, מהתקלות בידית דלת,
או קצה שולחן.--זה בד"כ מפראות ולא מאלימות.
במידה ויש פציעה בגלל אלימות--ישנה השעיה, אבל יש צורך
לקבל אישור פיקוח, למלא טפסים, להזמין הורים, הטיפול יותר מקיף--
ומחייב התערבות טיפולית, יועץ, פסיכולוג עירוני וכד'.

סכנה באופן שהצגת אותה היא חריג ולא מעשי יום יום,
 

עדיקים

Active member
עכשיו אני מבינה אותך ואת תביני אותי

אצלנו בבית ספר לפחות פעם אחת שאני יודעת בכיתה היתה אלימות שהגיעה לפציעה. למיטב ידיעתי הנושא לא הסתיים בהשעיה מבית הספר. זו הסיבה שאני כועסת על הדרך שבה בית הספר שלנו מטפל באלימות.
 
אני רוצה להוסיף בהמשך לזה

שיש הבדל בין רמות האלימות בבתי הספר ביישוב שאני גרה בו, וממה שאני יכולה לראות, זה בפירוש לא דבר שתלוי ומשתנה רק בטיב הבתים שהילדים באים מהם / אוכלוסייה עם מאפיינים כאלה ואחרים וכו'. אני רואה שיש הבדלים במדיניות בית ספר שמשנים הרבה. יש הבדלים באווירה בבית ספר, אפילו, כאילו לא ישירות קשור לאלימות אבלבעצםכן משפיעים גם על רמת האלימות. ויש מקרים שהחלפת מנהל בית ספר מביאה לשינוי משמעותי ברמת האלימות לכאן או לכאן, או אפילו שכיתה מסוימת מידרדרת ליותר אלימות בתקופה של מחנכת מסוימת (או להיפך). מהדיון שהתפתח כאן (לאו דווקא מדברים שאת כתבת, אלא מרוח חלק מהדברים באופן כללי) משתמע שאין מה לעשות, שלבית ספר יש מרווח קטן מאוד לפעולה במקרי אלימות, שאין למעשה שום דרך שבית ספר יכול לטפל במקרי אלימות (פרט להשעיה, שהיא רק כמו איזה פלסטר לפצע עמוק). ואני אומנם לא מומחית לחינוך, אבל ממה שאני רואה סביבי, אני מתרשמת שזה מאוד לא מדויק.
 

mykal

New member
עונה לשתיכן,

בטוח שמעתן שאתמול נרצחה אחות,--אלימות גסה.
אבל מי שרצח אדם מבוגר, שלא קיבל מענה לצרכים שלו.
פעם אחר פעם, האחות הזאת לא היתה אשמה בשום צורה,
היא רק "הוסיפה שמן " לעצבים הרעועים של הזקן.

אתן חושבות שבקופותחולים אחרות כן נותנים מענה לכולם?
לא! ממש לא! האם זו סיבה להצית? לא! לא! לא!
אתן חושבות שלא רוצים לתת מענה? כולם רוצים--המערכת לא מכילה,
לא מצליחה, אנשים הגיוניים פועלים ע"פ יכולתם, ואחרים אלימים.

בדיוק באותו אופן פועלת מערכת החינוך--
נכון למדיניות בית ספרית י אג'נדה ודרך תפקוד.
נכון כל מנהל עובד ע"פ שיטתו או ע"פ מה שמצפה ממנו המפקח המסוים.
כל מנהל/מורה עובדת ע"פ הנחיה של המנהל שלה,
וגם לפי האישיות שלה, וגם לפי ההרכב הכיתתי המסוים
שנתקלת בו בכל שנה מחדש.
יכולתי כאן לספר המון אנקדוטות מחיי כמורה, והייתן מבינות טוב יותר
למה אני מכונת.
 
בבתי ספר רבים (אולי במידה יותר חזקה מבקופות חולים)

יש, לצד המניע לפתור את הבעיות, גם מניע מובהק לטייח. הורים רבים מסתכלים על בית הספר ואני ממש רואה את הנטייה החזקה שלצוותי חלק מבתי הספר לומר (לעצמם ולסביבה): הכל בסדר, אנחנו בסדר גמור, אין שום בעיה, וכו'. גישה מאוד מאוד מתגוננת, כשחלק מההתגוננות הוא הפניית הכעס והתרעומת וההתגוננות כלפי הורים וגורמים שמנסים להעלות בעיות ולטעון שבכיתה מסוימת, או בבית ספר מסוים, יש רמת אלימות חריגה.ישלחץ של טיוח גם עלגורמי הפיקוח במשרד החינוך וכל הנהגות מוסדיות של הורים מופעל לחץ. דיבורים על נהלי מערכת ועל זה ש"כולם רוצים לתת מענה" הם דיבורים יפים, אבל כשאני רואה - ולפעמים זה ממש צועק לשמים! - את רמות הטיוח שמגיעים אליהן לפעמים, ה"כולם רוצים לפתור" וה"יש נהלים" פשוט לא עונים על זה.
לכל בית ספר יש אינטרס להתגונן ולטייח. אף אבית ספר לא רוצה להיות מוצג כבית ספר עם בעיית אלימות. השאלה מה בתי ספר עושים לצד ההתגוננות. וכאן נכנס ההבדל. יש בתי ספר שבהם אני מרגישה שיש פעולה ושליטה על העניין, שבסך הכל יודעים מה הם עושים. ואפשר לעשות הרבה יותר מאשר לנזוף ולהשעות. לעומת זאת, יש בתי ספר שבהם ההנהלה משדרת חוסר אונים, "מה לעשות, ככה זה".
להציג מקרה אלימות קיצוני בקופת חולים כדוגמא (ואיש פה לא האשים את הצוות שם במה שקרה) זה לא קשור. בבית הספר שבתי לומדת בו היה מקרה קיצוני של אלימות מצד ילדה כלפי ילדה אחרת בשנה שעברה, ויכולתי לראותאיך לצד ההתגוננות הבלתי נמנעת ("לא יפה שההורים מדברים על זה בקבוצות הוואטסאפ, מה הם מבינים") בבית הספר בסך הכל עשו את מה שצריך וטיפלו בזה בצורה מיטבית, ולכן הסיפור של הילדה (שנעלה ילדה אחרת בשירותים והתעללה בה, לא פחות) לא נראה לי כמו דוגמא לאוזלת יד מצד בית הספר. זה מקרה קיצוני שעלול לקרות בכל מקום והם הגיבו לו בסה"כ נכון. בבית ספר אחר ביישוב, לעומת זאת, הייתה בשנים קודמות בעיה מתמשכת של אלימות שהורים שניסו להציף את זה ספגו השתקות ואפילו התנכלויות מסוימות ודבר לא נעשה. אני יכולה להביא אפילו דוגמא ספציפית להבדל בין תגובת המנהלת שהייתה שם למשהו מסוים לבין תגובת המנהלת שהייתה אצלנו (שתי המנהלות התחלפו השנה) לאותה סיטואציה בדיוק.
 

mykal

New member
שני דברים קצרים,

1)את לא בתוך המערכת, (כך כתבת) אבל ממש טובה בלקחת בתי ספר מסוימים
ולדגום לפי ההרגשה שלך---על זה בטח אין לי תשובה,
2)הדרך שלך לבקר בנחרצות ובבטחון מה שאת לא מכירה (כמערכת פנימית)
וקצת ל"סלף" את דברי גם על זה אין לי תובה.

אפשר לדון--אפשר לנסות להסביר, אבל כשזה בא בסגנון הזה--
זה לא דיון ולכן פרשתי מהענין כאן. את ממילא יודעת ובטוחה.
ואינני מתפרנסת מהסברים כאן.
מאחלת לכולם הרבה טוב.
 
זה נשמע לי בדיוק כמו הקו המתגונן שדיברתי עליו.

אני לא "מתוך המערכת", אז זה כשלעצמו כבר טעם לפגם ואומר שאין לי זכות דעה (הורים / מורים שחושבים אחרת / כל גורם אחר שחוקר ושומע דעות מבפנים - הם יביעו ביקורת? מה הם מבינים? אין מה לטרוח אפילו ולהסביר להם מה קורה. ששששש.)

אני גורם "מבחוץ" שבתוקף עעבודתו (ולא רק בתוקף היותו הורה בעצמו) עוקב ומקבל תגובות ותיאורים והתייחסויות מהורים פרטיים בבתי ספר שונים, מהנהגות הורים רשמיות ומוועדי הורים פחות רשמיים, מדוברות משרד החינוך, ממועצות מקומיות ועוד. אני מבינה שזה לא מספיק טוב כי אם אני לא אשת חינוך אני לא מבינה בכל מקרה, וחבל על הזמן להסביר לי. כמובן שהבאתי דוגמאות מבתי ספר מסויימים, כפי שאת הבאת - בנחרצות - דוגמא מקופת חולים מסוימת (שאת בוודאי ובוודאי לא מתוך המערכת שלה...) זה לא היה "לדגו", זה היה בדיוק זה - להביא דוגמאות, כמוך. אם את רוצה שאביא עוד ועוד דוגמאות מעוד ועוד בתי ספר - אין לי בעיה. רק תגידי מתי זה מפסיק להיות "מסוים" ומתי זה מתחיל להיות רציני. ואגב, אם אתטוענת שסילפתי את דברייך, את מוזמנת לנמק איך. כי אני לא רואה איך סילפתי אותם, ולא נראה לי שאבין ככה.

וכן. אם ה"ביטחון והנחרצות" שלי נראים לך כמו סגנון שלא ראוי לדיון (במה, בדיוק? בזה שציינתי את התרשמותי שלבתי ספר יש אינטרס טבעי להתגונן ולטייח, ולצד האינטרס הזה יש הבדלים בדרך ורמת הטיפול שלהם בעניין האלימות, כשחלק מהם מתפקדים יפה בעניין ואחרים פחות? זה כל כך לא לגיטימי ונחרץ מדי לומר את זה?) - בהחלט כדאי שתפרשי ממנו. לדעתי זה חבל, כי כמישהי מתוך המערכת, אם היה לך רצון בדיון כן וענייני זה היה יכול להיות מעניין ומאיר עיניים. אבל ברור שאין לך רצון כזה.

גם אני, כמובן, לא מתפרנסת מהדיונים כאן, אף אחת לא מתפרנסת מהם. אני באמת חושבת שהדיון התעורר כי זה עניין שכואב וחשוב לחלק מהאנשים, ואני מוצאת את עצמי מקדישה זמן ומחשבה לא רק בדברים שמביאים לי כסף.

אגב, בהודעה הקודמת שלי לא היה שום כעס. בכלל. ושום דבר אישי. ואת מגיבה בכעס. אני לא מצליחה להבין למה.
 

mykal

New member
הנה התשובה,

את העברת את הדיון לפסים אישיים,
אין לי ענין בזה.
לא כועסת, לא מתגוננת, בדיון על נושא--יש דיון ולא ביקורת נחרצת--
כמעט בוטה.
אין לי צורך להתגונן, אינני אלימה--ואינני מיצגת שום דבר,
מותר לבקר--יש סגנון בו יש דיון--בכתיבתך--דחית מבחינתי את האפשרות הזו,
וזה בסדר.
הדיעה שלך יותר ראויה מדעתי--אז הלכתי ותהני מדעתך,
לפעמים גם ידיעה בונה דיעה--אבל מחקת את הזכות לדעת--כך נקראת לי.
אז בסדר. הכל טוב.
מאחלת לך טוב.
 
ברור שאת לא חייבת לדון איתי, ועם אף אחד

אמא ביטאה פה את מצוקתה, שהיא מרגישה שחסרת אונים כשבית הספר לא מגיב להרגשתה לאלימות ושאין מענה. אני כתבתי את התרשמותי, שמבחינת הטיפול באלימות יש דרכים שונות אפשריות, ואכן יש הבדל בין בתי הספר. (במילים אחרות, שלדעתי לא ניתן לקבוע ש"הכל מהבית" כפי שנקבע כאן בצורה די נחרצת). מכיוון שאיןלךעניין לנמק מה כלכך בוטה ולא ראוי בסגנון שלי, אין סיכוי שאבין מה הבעיה איתו. בבית הספר דווקא לימדו אותישחלק מניהול דיון הוא לנמק את טענותיך (כמו שבמבחנים צריך לענות תשובה מלאה, גם זה לימדו אותי...) אבל באמת, למי יש כוח לזה בימינו? לרבים זה כבר סתם נתפס כטרחנות. אז אין כלכך דיונים יותר, כשיש מחלוקת זה נגמר בהתנצחויות.
"הדיעה שלך יותר ראויה מדעתי--אז הלכתי ותהני מדעתך"?! תודה רבה על המחמאה, אבל לא ברור לי מאיפה היא באה, כי אני מעולם לא כתבתי ולא רמזתי שדעתי יותר ראויה מדעתך. ואני לא נהנית מדעתי, להיפך, אשמח לשמוע מישהו מתוך המערכת מתייחס ברצינות לדברים שהעליתי, מנקודת מבטו ומהידע והניסיון שלו. אולי אלמד עוד דברים שלא יצא לי ללמוד. ברור שכרגע אין אחד כזה, לא פה בכל אופן. חבל, אבל נישאר בחיים, כמו תמיד.
כל טוב.
 

debby12

New member
מנהל
מעוררת מחשבה הנקודה שלך על ה"התגוננות"

אמנם לא בדיוק אלימות, אבל קצת קשור...

פעם לפני שנים, הייתי מתרגלת באיזו מכללה שבה התלמידים שילמו שכר לימוד מכובד וחשבו שגובה שכר הלימוד שהוריהם משלמים מקנה להם את הזכות להתייחס באופן נורא לסגל, קל וחומר ל"מתרגלים"...

בקיצור, מתישהו כשהוגדשה הסאה וכבר התפוצצתי, ושום פתרון לא נמצא באופק, התקשרתי פניתי לדיקן. תגובתו המיידית היתה עלבון גדול בנוסח "איך את מעזה לומר כאלה דברים על התנהגות הסטודנטים שלנו?! זה מאוד מעליב!" (הוא ממש השתמש בשם התואר הזה). וזה כשעוד לא דובר בהפצת החרפה ברבים - אלא רק דיון פנימי איתו ועם המרצה הבכיר בתחום

אני חושבת שאת צודקת שלמערכות גדולות יש את כל המוטיבציה לרצות להשתיק ולטייח. יצא לי לראות את זה בעוד נסיבות.
 

mykal

New member
נראה לי, שהסיבה

למה שנאמר לך--לא בגלל טיוח אלא בגלל חשבון כספי.
אם התלונה שלך מוצדקת--(ומבחינתי בהחלט כן)אזי יש להעניש,
להרחיק וכו' ואז ההכנסה למקום פוחתת. זה שיקול כלכלי.
והנה סיפור.
לאחין שלי יש חברה בארה"ב, הם לומדים מקצוע נחשק באוניברסיטה
מכובדת וידועה שם. הוא סבל מהתנכלויות של מוסלמים, וופעם אחת החזיר אותה כאפה שקיבל--הוא נקרא לבירור התלונות שלו, לא נשמעו הוא הוזהר.
ואמרו לו כשמתנכלים תתלונן אל תחזיר--
חטף עוד פעם והלך להתלונן אצל הדיקן --והנה התשובה--"זו בעיה שלך
הם משלמים הרבה יותר משכר הלימוד ואתה זוכה למילגה, בעיה שלך--
תבחר מה אתה רוצה--ללמוד ולסבול בשקט, או לעזוב...."
זה לא טיוח ולא בושה ולא כלום רק חשבון כלכלי קר.
 

עדיקים

Active member
איך בכלל אפשר להשוות

התחלתי לכתוב בנושא ומעדיפה בכלל לא להכנס לסיפור של רצח האחות בקופת החולים.
לא יודעת מה הסיבה שאת כל-כך מגנה על מערכת החינוך, אני בדיוק כמו שכתבה כרמיון גם הבנתי שכל הטיוחים של אין אלימות בבית ספר הם כדי לשמור על השם הטוב של הבית ספר. אין למנהלת שום רצון להצהיר שיש אלימות ו/או להכניס לתכנית הלימודים שלה פעילויות שימנעו אלימות כי אז היא תודה שהיא קיימת.
לצערי האלימות רק גועשת וגדלה. וכן, יש דרך לטפל עובדה שבכיתה אחת זה מטופל (כרגע עוד קטנים ועונשים עובדים) ובכיתה אחרת לא. אז אם רק היו רוצים יכלו לעשות יותר. בכיתה של ביתי מכיתה א' לא טיפלו בבעיות ועכשיו הן רק גדלו והתעצמו והמצב פשוט בלתי נסבל.
 
למעלה