מטלות מאוסות ו, להבדיל, הנאות וחטאים קטנים

[debby12]

מטלות מאוסות

ו, להבדיל, הנאות וחטאים קטנים

איזו מטלה הייתם שמחות כבר היום לא לעשות שוב ולו פעם אחת נוספת בחיים?

ולהבדיל - אילו הנאות קטנות משמחות אתכן?

 

[debby12]

מתחילה...

האמת היא שיש הרבה - בטח חלק יעלו לי בראש אחר כך

במטלות המאוסות: למלא דלק, כל מה שקשור לכביסת-יד, ולערוך חשבונות הוצאות אחרי נסיעות עבודה (קבלה אחרי קבלה).

בהנאות הקטנות: להסניף את שיערן החפוף זה עתה של גמדות הבית ובחטאים: שוקולד לבן עם פצפוצי קוקוס של לינדט כזה

https://www.myorganicgrocery.com//p...s-case-of-12?gclid=CMbpsr7EwNICFUeHswodqrsF_Q

יש אצלנו בסופר פארמים למיניהם. למזלי הרב נראה לי שיש לזה מעריצים נוספים כי לאחרונה בד"כ אי אפשר למצוא את זה - וזה דווקא בסדר איתי, כי אחרת קשה לי לעמוד בפיתוי... [משוקולד רגיל אין לי בעיה להתעלם אגב].

 

[פריZמה]

ניירת. ניירת. ניירת!!!!!!

 

[debby12]

באמת? דווקא זה לא מרטיב או מלכלך

את הידיים, לא דורש להתכופף או להתאמץ גופנית. ויש תוצאות מהירות כשמסיימים עם כל רכיב (סורקת ומעיפה לגריסה)

בנוסף - כמעט הכל אפשר לעשות היום ברשת.

הייתי שמחה לטפל בניירת של מישהי תמורת שירותי כביסת יד, ובעצם כל שירות נקיון שהוא...

 

[פריZמה]

אז הנה. אני הרבה יותר נהניית לקפל מכונת כביסה.

 

[אישה בחופשה]

אני מעדיפה לתלות כביסה

לא אוהבת לקפל והכי לא אוהבת להכניס לארונות.

 

[האוסטרלית]

בין העונות נכונה יוגרל שחרור מהמטלה המאוסה?

מטלות מאוסות: בישול. לגמרי. וכל מה שקשור בלתכנן את התפריט השבועי והקניות בסופר לצורך בישולי השבוע. אילו יכולתי להשתחרר ממשהו, זה היה הדבר הראשון שהייתי משתחררת ממנו. זה כל כך מסובך לי, וגוזל ממני אנרגיות נפשיות ברמה בלתי הגיונית. יודעת שזה אידיוטי, אבל מתחילה להבין שזה כבר לא יעבור לי

הנאות קטנות: קפה מהמכונה בבית. על המרפסת. עם עתון בשישי בבוקר. או עם הבנזוג בבראנץ׳ של שבת. לגמרי גורם לי לחשוב, כל פעם מחדש, שאני אחד האנשים ברי המזל ביותר בעולם.

 

[debby12]

לא, אבל אולי אפשר לעשות "החלפות" בינינו

כי ברור מהתשובות שאת כל אחת מחרפן משהו אחר.

התשובה שלך בכלל לא אידיוטית. יש לי אמא כזו, שעד היום (שנים רבות אחרי שעזבתי את הבית) נזכרת בייאוש איך ה"שיגרה, והצורך להגיש ארוחה 3 פעמים ביום" היו הדבר הכי שנוא עליה בגידול הילדה שלה.

<מנסה להקטין לך את הסיוט> יכול להיות שאת מגדילה ראש יותר מדי בעניין הבישולים? לנו אין תפריט שבועי. פעמיים בשבוע בערך אנחנו מבשלים "משהו" בכמות גדולה יותר מארוחה אחת שמחזיק אותנו עוד איזה יום יומיים (מרק, או עוף). וכל השאר - ביצה מקושקשת, טוסט, וסלט (לא קצוץ דק...) או איזה משהו מהפריזר (שניצל קפוא, כרוב ניצנים, או מה שבמקרה יש בפריזר)

 

[האוסטרלית]

ממש לא מגדילה יותר מדי ראש...

קודם כל, אני לא מבשלת המון, כי צהריים הם אוכלים בצהרון, ויומיים בשבוע הם אצל אבא שלהם.

אבל יש אצלנו ענייני אלרגיות שמסבכים מאוד את כל הנושא, ובתכלס מחייבים שבכל ארוחה יהיה בשר. הילדון אלרגי לביצים, חלב וכל סוגי האגוזים, כך שכל הווריאציות על טוסט וחביתה לא קיימות אצלנו. ואותו ילדון אלרגי לא סבור שלחם עם פסטרמה/סלמון זה נחשב ארוחת ערב. ואותו ילדון אלרגי, אם הוא מקבל אוכל שלא נחשב בעיניו, פשוט מסתפק בעיגולי מלפפון לארוחת ערב. וכשאותו ילדון אלרגי גם נמצא מתחת לאפס בכל עקומות הגדילה, קצת קשה לשחרר ולהגיד - לא נורא, כשיהיה רעב הוא יאכל.

אז כל הסיפור של האלרגיה, והגדילה, התיישב לי יפה יפה על פוביה מבישול שכנראה ינקתי ממטרנת אימי, וכל פעם כשמגיע סופשבוע וצריך להתארגן לקניות, ולהחליט מה מבשלים לסופ״ש ושיהיה לשאר השבוע לארוחות ערב, זה מעורר בי חרדות ובאסה ברמות בלתי פרופורציונליות לעניין עצמו.

 

[debby12]

סליחה. לא ידעתי את הרקע...

מבינה מאוד אלרגיות (אני מצוליאקת) ומכירה מקרוב ילדים שלא אוכלים ולא גדלים...

לאמשנה. לוקחת בחזרה כל מה שכתבתי.

אגב, לבתי הצעירה יש חברה עם אלרגיות דומות לאלה שציינת ומאוד מאוד חריפות. עד כדי כך חריפות שרשימת רכיבים שלא כוללת את האלרגנים איננה מספיקה בגלל החשש מזיהום משני. האמא שם סיפרה לי פעם על הקשיים שבלהאכיל את הילדה. וכשהם יוצאים לטיול (היא משתדלת לא...) היא מבשלת ואופה מראש כל מיני דברים לקחת איתם.

בשנה שעברה עשינו לבת שלי יום הולדת עם קוסם והיה לאם ההיא מאוד קשה להביא את הילדה ליום הולדת למרות שנשבענו לה שהילדה לא תקבל כלום חוץ מכוס מים ואת העוגיות שאמא שלה שלחה איתה. היא גם פחדה שאם חלילה יקרה משהו אז נחשוש מלתת לילדה את הזריקה נגד אלרגיות. אני יכולה להבין אותה... הצענו לה כמובן להישאר לשמור עליה צמוד אבל היה לה איזה עניין/סידור אחר.

הילדה שלה מתנהגת למופת מהבחינה הזו שהיא מסרבת לכל מזון ממילא. בשנה שעברה היא קיבלה בטעות גלידה חלבית (עם אמא שלה לידה, בגלידריה) והגיעה באמבולנס לבית חולים... כך שהיא מאוד מאוד זהירה.

בסוף היא השאירה ועבר בשלום

ה"שקית" הפתעות יום הולדת כללה רק 2 קסמים שהקוסם הביא איתו (כלומר חומרה לביצוע "קסם") - שום דבר שאפשר לאכול - לזה דאגנו מראש.

 

[האוסטרלית]

הכל בסדר, אין על מה להתנצל

וזה באמת לא קל להשאיר אותו עם המזרק וללכת. אפילו שהוא כבר מספיק גדול ומבין, ואין חשש שיאכל משהו שאסור לו, עדיין, המחשבות מה יהיה אם יצטרכו להזריק לו, ומי יעשה את זה, יכולות להטריף את הדעת... ולכן אני פשוט משתדלת שלא לחשוב אותן

 

[mykal]

רוצה שנעשה הסכם ביניננו?

אני "מתה" על בישול,
כל השנים בישלתי תמיד, והצטערתי שזה בלחץ, כי עבדתי,
וילדים קטנים, ותמיד ניהלתי גם את בית הורי במרחק גדול,
(לא היה פשוט) אני היום גם מבשלת ושולחת "קיטרינג" למשפחת הבת שלי.
ומצאתי שאני מוציאה גם את כישורי היצירתיות שלי שם.
אז מוכנה לבשל גם לכם,
בתנאי שאת תדאגי שמישהו ינגב אבק אצלי בבית--עבודה שנואה עלי.

 

[mykal]

שתי תובנות מבחינתי לשאלותיך,

מלבד "ניגוב אבק"אין מטלות מאוסות בבית עבורי.

אני אוהבת בית שיש בו תמיד אוכל מבושל, ומאפים
הרבה מוכן תמיד במקפיאים, אוהבת בית נקי ומסודר,
נהנית להשקיע ונהנית מהתוצאה.
התובנה הראשונה--לא אני מוכרחה לנקות למדתי להנות מעוזרת.
אני שם בשביל לתת הוראות, מה לנקות מתי. ושותפה אבל כברלא מסוגלת להשתלט על הכל לבד.
התובנה השניה--יש השתנות בגישה לעבודות מסוימות גם ע"פ צרכים.
ונתוני סביבה. למשל--תמיד תליתי כביסה לבנה, לפי סוגים ואנשים,
הסביבה נעשתה אורבית מלאה פיח, מיבשת כביסה במיבש.
אז פשוט להגמיש. הכל בסדר.

 

[עדיקים]

המטלות המאוסות והחטאים הקטנים שלי

מטלות מאוסות- כביסה בעיקר הכל כולל הכל. לכבס, לתלות, מייבש, לקפל ולשים בארון.
את הסעיף האחרון בתקופה האחרונה לפחות בבגדי הילדים אני נותנת להם לעשות.
לצערי בנוסף לשנאתי גם בביתי החדש אין לי מקום לתליית כביסה ולכן תולה עם מתלה בחדר הכביסה מה שתופס לי את כל המקום ומקטין את החדר דבר שמבאס אותי עוד יותר במטלה זו.

הנאות וחטאים- אני דווקא אוהבת לבשל ומאוד לאפות וההנאה שלי, התרפיה הכי כייפית עבורי היא במטבח. מי שרוצה לטפל לי בכביסה אני מוכנה לבשל עבורה.
הנאה נוספת שהיתה דווקא מטלה מאוסה ולמדתי מחברה להנות ממנה והודיתי לה על זה היא קניית בגדים בקניון. למדתי כמה כייף להסתובב בקניון ולקנות בגדים ולפרגן לעצמי. זה כייף אמיתי.

 

[גלתיאה של הספרות]

אוי...

כל מה שקשור לסדר מאוס בעיני. אני שונאת לשטוף כלים, ולמזלי, בן הזוג לוקח את זה על עצמו ב95% מהמקרים. לא אוהבת לסדר, אבל משגע אותי כשהארון של הילדים מבולגן. יש דברים שיש לי צורך בהם בסדר (לא המון, אני לא מהמתוקתקות), אבל שונאת את התהליך. לא אוהבת אפילו לסדר את המצרכים כשחוזרים מהסופר.

הנאות וחטאים - מתה על מתוק. שוקולדים, עוגות, כמעט כל מה שתציעי. זו חולשה גדולה שלי, שפעם החליקה מעלי בזכות גנים טובים, והיום מתיישבת יפה. מבאס.

 

[Ani15]

הכל?

החיים שלי הם רצף של מטלות בלתי נגמרות, כך שאם אני צריכה לבחור משהו מאוס זה הרצף עצמו. את המטלות עצמן, כל אחת לחוד, אני יכולה לסבול.
הנאות קטנות: שופינג. וזמן פנוי (הנאה לא קיימת יותר).

 

[אישה בחופשה]

אני מאמינה שהילדים יגדלו יחזור הזמן הפנוי וההנאה ממנו.

יש לי קולגה בגילי שילדה כשהיתה צעירה. הילדים שלה כבר מחוץ לבית לכן יש לה הרבה פנאי כולל רכיבות אופניים.
שופינג היא מטלה שאני לא אוהבת.

 

[Ani15]

מצטערת לאכזב

הילדים שלי די גדולים (הקטנה בת 10) ושום פנאי לא נראה באופק. זה לא ממש נכון שהם דורשים פחות התעסקות, אולי במיידי כן אבל צריך לא מעט להסיע אותם/ לארגן להם מסיבות ימי הולדת/ להכין כל מיני מטלות והתנדבויות לביה"ס ולצהרון ולתנועה/ להתצטרף אליהם לכל מיני מסיבות וטקסים שפתאום נורא חשובים להם וכו. לזה מצטרפת עבודה שאין בה שום רוטינה מצד אחד ומלאי דדליינים מצד שני, וזהו, הלך עלי. בימים האחרונים מרוב ייאוש פשוט הזנחתי את הבית.

 

[michal@gal]

זה משתנה

לפעמים אני לא מסוגלת לחשוב על רחיצת כלים ולפעמים זו מטלה מרגיעה.
לפעמים מתפוצצת מהמחשבה שצריך לסדר ארונות ולפעמים נהנית לשקוע בזה.
&nbsp
הייתי שמחה להעביר את מטלת הקניות בסופרמרקט למישהו אחר ועוד יותר שמחה כשמישהו אחרי מרוקן את שקיות הקניות ושם כל דבר במקום.
&nbsp
הנאות קטנות - שילוב של בית ריק, כוס קפוצ'ינו וספר טוב.
&nbsp

 

[עדיקים]

היום לא חייבים לעשות קניות בסופר אבל לסדר אותם כן

אני כבר כמה שנים עושה קניות סופר ברשת.
פעם פעמיים בחודש עושה הזמנות גדולות כדי שגם מה שישאר לי לעשות בסופר אם יהיה זו קניה קטנה וגם ככה חוסכים (לא קונים סתם דברים באמת רק מה שצריך) ואונליין בזמן הקניות אני תמיד בודקת מה חסר בארונות.
קניה כזו לוקחת גם כ-1/5 זמן מקניות בסופר ומביאים לך עד הבית.
לפרוק את הקניות אין ברירה אנחנו חייבים לעשות.