לא מפסיקה לחשוב על האימהות האלו..

hatalya

New member
לא מפסיקה לחשוב על האימהות האלו..

לא מפסיקה לחשוב על האימהות האלו. אלו שאי אפשר לומר בקול רם מה שקרה להן. הפחד התהומי המשתק רק מהמחשבה על זה וזה קרה להן. איך הן גילו את האסון? כמה זמן הילד שכב עד שהגיעה אליו? מה הן עשו מאותה שנייה? ואיך לעזאזל הן מתמודדות? אי אפשר להתמודד עם דבר כזה, אני לא הייתי יכולה להתמודד. איך הן ממשיכות לנשום, איך הלב שלהן ממשיך לפעום? אני כועסת על העולם שהתופעה הזו קיימת, פשוט כועסת. מפחדת לחשוב על זה. הלוואי והייתי יכולה להחזיק את הבת שלי בידיים שלי עד גיל 3, ברצף בלי לעזוב ובלי לישון. אוי אלוהים, תעשה שזה ייפסק ואף אמא לא תצטרך להתמודד עם זה. בבקשה! מפחדת!!
 
מפחיד מאוד


החוסר שליטה הזה ממש מפחיד אותי, ברמה שבהרגשה שלי לא רוצה לעזוב אותה לרגע אחרי שתיוולד. ברור שזה לא אפשרי אבל בלב זה מה שמרגישה, רוצה להגן ולחבק.
 

עדיקים

Active member


זה לא נגמר אחרי גיל 3 ולדעתי הרבה יותר מלחיץ ככל שהם גדלים ועצמאים יותר.
יש הרבה פחות שליטה על החיים שלהם וקשה יותר להיות איתם בכל רגע ודקה.
 

debby12

New member
מנהל
זוועה

אני יודעת שהדיעות חלוקות, אבל באופן אישי אני תמיד הייתי בעד הדיעות של "לישון עם התינוק" בתור הדרך להגביר את הסיכויים למנוע כזה אסון, למשל כמו פה:

http://www.parenting.com/article/ask-dr-sears-co-sleeping-a-sids-danger

https://pjmedia.com/parenting/2016/...ed-sleeping-with-your-baby-could-prevent-sids

לא עלה על דעתי לשים את התינוקת בחדר אחר.

אבל כמובן שאין 100% בחיים
. כמו שכתבו פה לאחרונה: הורות היא שיעור באובדן שליטה
 
אני לא בטוחה שהדעות חלוקות.

נדמה לי שדי מוסכם שלישון עם התינוק באותה מיטה מעלה את הסיכון, לישון עם התינוק באותו חדר (אבל לא באותה מיטה) מוריד את הסיכון.
 

debby12

New member
מנהל
הקישורים שצירפתי מדברים על שינה באותה המיטה

co-sleeping
 
קראת אותם?

אני לא מדברת על הרופא שמדבר על המשפחה שלו (מה שלא אומר כלום, כמובן) אלא על המחקר שמקשרים אליו. היתרון הוא בלחלוק חדר עם התינוק. כשחולקים מיטה זה מסוכן - גם אם בתלות בנסיבות (למשל כשהאמא מותשת. לא ברור איך מגדירים את זה בדיוק, אבל זה בהחלט לא נשמע כמו מצב שבלתי סביר לאם טרייה אקראית להיות בו).
 
אני חושבת שכל אחת מכירה את עצמה ואת התנהלות השינה שלה

וכמו שלא נופלים מהמיטה, הידיעה שהתינוק שוכב לידי הוא כמו גדר שלא עוברים בשינה.
 
קודם כל, אני ממש לא יכולה להגיד

שאני מכירה את התנהלות השינה שלי באופן כללי - אני ישנה... אני לא יודעת מה קורה... וגם אם הייתי איכשהו מכירה את התנהלות השינה שלי בשיגרה, לא הייתי מסוגלת להסיק ממנה להתנהלות השינה שלי עם תינוק, שבאופן כללי לא דומה כלל לשינה הרגילה מבחינת שעות שינה, רצף שינה, וכו' (וקצת אחרי הלידה אפילו הגוף לא מאוד מוכר, כי הוא השתנה בפתאומיות). החודשים הראשונים עם הבכורה, לפחות, די זכורים לי כזומביים משהו...
בכל מקרה, גם אני נרדמתי מדי פעם תוך כדי הנקה כשהתינוקת איתי במיטה (מובן ששמעתי אותה באמצע המיטה כי ידעתי שאני עלולה להירדם), וטפו טפו טפו לא קרה כלום. אבל לא הייתי בוחרת בזה בצורת השינה הרגילה שלה - פשוט כי, כאמור, זה מסוכן, ואני מעדיפה לבחור בדרך פחות מסוכנת.
 
אני ממש אהבתי שהתינוקת ישנה לידי במיטונת שמתחברת למיטה

בחודשים הראשונים
זה היה סופר נח ( לא צריך לקום מהמיטה כשמניקים פשוט מניקים ומחזירים)
וגם בטיחותי
 

hatalya

New member
אולי למישהו יש פרטים על המקרים?

אולי אם נדע קצת פרטים נוכל להרגיש קצת יותר בשליטה.
 
אני מכירה קצת יותר פרטים על אחד המקרים, שהתרחש ביישוב שלי

אני בספק אם הפרטים האלה יעזרו למישהי להרגיש יותר בשליטה, אבל הנה:

מדובר בתינוק בן 7 חודשים, שלא התעורר משנת הצהריים שלו במשפחתון. בעלת המשפחתון ניסתה להחיות אותו וקראה למד"א. בבית החולים אמרו שהוא היה מת כבר כשעה כשהגיע לשם, ושלא היה שום סימן לאלימות, מצוקה, מחלת חום וכדומה.

חשוב לציין שמוות בעריסה זה לא חנק. לדברי רופאה מנהלת מחלקת ילדים שדיברתי איתה, מוות בעריסה זה מקרה שבשינה עמוקה אצל תינוק המוח כנראה לא נותן פקודה לגוף לנשום, והתינוק מפסיק לנשום. אין לזה סימנים חיצוניים כמו השתנקות, תנועות או קולות מיוחדים, הכל מתרחש מאוד בשקט, ולכן האפשרויות לגלות את זה בזמן ולהציל הן הרבה יותר מצומצמות. גם מכשירים כמו בייבי סנס לא נמצאו יעילים סטטיסטית בהפחתת הסיכוי לזה.
 

debby12

New member
מנהל


מסכנים ההורים ומסכנה המטפלת שבטח מרגישה אשמה איומה ....
 
למעלה