החיים - הם מה שקורה לך בזמן שאת עושה תכניות?

[debby12]

החיים - הם מה שקורה לך בזמן שאת עושה תכניות?

האם לדעתכן החיים שלכן נראים כמו שדמיינתם אותם כשהייתן ילדות? נערות? בוגרות צעירות? או כמו שתכננתן אותן לפני, נניח עשור או חמש שנים?

נגיד מבחינת משפחה, עיסוק/קריירה, מקום מגורים, האופי שלכן, הילדים שלכן אם יש (כלומר - האם הם כמו שדמיינתן אותם בטרים הגיחו לחייכן).

לחילופין - מה מכל אלא הייתי מתקשה להאמין שיקרה לו היתה מגדת עתידות מספרת לך על זה לפני שנים?

ואם כבר "מגדת עתידות" - האם הלכתן אי פעם למשהו מהז'אנר הזה (כל מיני עכו"מ למיניו) ומה דעתכן על החוויה?

 

[אחת המתרגמות]

כבר בדרך למיטה, אז אענה רק על השאלה האחרונה

לא. או כמו שנהגו לומר בילדותי - לא ב-א'!
לא מגדת עתידות, לא קוראת בקלפים, לא נומרולוגית, לא רב, לא קוראת בקפה לא קוראת בכף היד, ולא שום יידעונית מהז'אנר. אני בנאדם רציונלי לגמרי, לא קונה את השטויות האלה. מסתכלת כתרנגול בבני אדם במאסות האדירות של האנשים שכן הולכים לכל אומני אחיזת העיניים האלה, משפשפת טוב את העיניים, ומתקשה להאמין....

 

[mykal]

מסכימה וחושבת בדיוק כך.

 

[debby12]

מנסה את כוחי

לא ממש דומה למה שדמיינתי כילדה

מבחינת משפחה - גדלתי כבת יחידה אז לדעתי דמיינתי משהו בכיוון. אז בורכתי בלא מעט ילדות

. מה שכן, בתור ילדה תמיד נשבעתי שיהיו לי חיות מחמד, מה שלא היה לי כילדה - אז זה בהחלט מתאים לדמיונות מהילדות

מבחינת בן זוג, זכיתי למעלה מהמשוער

עיסוק/קריירה - התחום שבו אני עוסקת היה מאוד לא מפותח כשהייתי ילדה, והתעשייה עצמה לא היתה קיימת עדיין

מקום מגורים - מדינה אחרת, לא חשבתי על זה כילדה.

אופי - נותר חם מזג וחד לשון. אין הפתעות גדולות. משתדלת להתמתן עם השנים

אף פעם לא ממש דמיינתי איך יהיו הילדים/ות שלי. רק דמיינתי ש"יהיו"

ידעונים למיניהם - יצא לי פעם להיות במסיבת נשים שהביאו אליה מישהי כזו [מארגנת המסיבה]. אני לא זוכרת שום דבר מעניין שהיא אמרה (וממילא אני לא מאמינה בכאלה) חוץ מזה שהיא שאלה איך קוראים לבת שלי - היתה לי כבר בת בכורה - והודיעה לי שזה שם לא מוצלח מבחינה נומרולוגית. שוין... לא שיניתי לילדה את השם מאז

ופעם בחו"ל עצרתי עם ידיד אצל איזו ידעונית סינית שכזו. זה לא היה מתוכנן - חלפנו על פני החנות שלה, בחלון הראווה נמנם חתול ג'ינגי' מפוטם, וגררתי אותו בפרץ של הרפתקנות. הנ"ל כל הזמן רעד מפחד - אשקרה זה הלחיץ אותו. אני לא לקחתי קשה - כי זה היה נראה לי קשקוש. על כל פנים - היא זרקה כל מיני קוביות וגם אנחנו, וחישבה כל מיני חישובים בסינית על דף (בחיי). היה מצוין כי היא הודיעה לנו שאני אהיה הצלחה מקצועית כבירה והוא פחות

(וזה היה שלב שבו הוא היה הרבה יותר בכיר ממני). בנוסף היא הודיעה לי שיש לי חוסר איזון הורמונלי (זה נכון) אבל בכל זאת חזתה לי 4 ילדים. היה משעשע. אני מניחה שהיא אמרה עוד דברים אבל אני לא זוכרת. זה היה מזמן מאוד. אני זוכרת שזה עלה גרושים. ברמה של כרטיס לוטו פשוט נגיד. מעל לזה לא הייתי משקיעה בכזה דבר

 

[mykal]

תכניות מראש ומציאות,

עיסוק/קריירה--בהחלט מה שרציתי הייתי. נהניתי ואהבתי וכיף היום בפנסיה.
משפחה--הבעל--בהחלט הגשים חלום,
הילדים--לא דימינתי--אבל בהחלט מרגישה שהם מה שיכולתי לחלום.
והנכדים ריבית גדולה ומקסימה.
מקום מגורים--לא חלמתי, ואני בס"ה מרוצה.

רק דבר אחד קרה--מכת אלוה של חולי--שאין לאדם שליטה.
עצוב, כואב אבל מתמודדים.

לשאלה האחרוה עניתי למעלה ל"חת המתרגמות"

 

[חייבתלהגיב]

עונה.

וואלה, לא חזיתי כלום. אם היית שואלת אותי בגיל 12 איך החיים שלי ייראו, איפה אגור, איך ייראה המסלול המקצועי שלי, וכו' - כלום לא חזיתי. בעל ושלושה ילדים (כמו שיש לי היום) נשמע תחזית סבירה - אבל לא צפיתי שכולן תהיינה בנות, או איך הן תיראינה (אף אחת מהן לא מאוד דומה לי...), וגם לא באילו גילאים אלד. לגבי האופי - הוא השתנה באופן שלרוב הבגרות משנה - יותר מתחשב באחרים ורואה את האחר, פחות אנוכי - ואני מנסה להנחיל לבנות שלי את הדברים האלה עוד לפני הבגרות.

לגבי מגדת עתידות - לא, ממש לא הלכתי למשהו כזה. הדבר הכי קרוב הוא שאני והמשפחה שלי אוהבים עוגיות מזל במסעדות סיניות, ונהנים לקרוא את התחזיות בשביל הכיף... בגדול אני מאוד רחוקה מכל דבר שקשור לדת, או ליכולות על-טבעיות או וכו'.

 

[Ani15]

לא ממש דמיינתי

והמעט שכן - ממש לא נראה כך. אין שום קשר.
לא הלכתי לידעונים אבל חושבת שהייתי משתעשעת לנסות את זה אם היה מזדמן - לא מאמינה אבל סקרנית.
והחיים שלי הם עדין מה שקורה לי כשאני עושה תכניות. אמנם השכנגד טוען שאני בשליטה מלאה אבל איכשהו אני ממש לא רואה את זה.

 

[debby12]

מעניין

שלך זה מרגיש פחות שליטה על החיים מאשר לו. את היותר מתוכננת מבין שניכם באופן כללי?

אני איתך בגישה לידעונים. חובבת שטויות באופן כללי אפילו כשהם בבירור קשקוש

 

[Ani15]

הרבה יותר מתוכננת ממנו

אני חושבת שהוא נישא לי כדי שאסדר לו את החיים בתוך הכאוס של הפרעת הקשב הפרועה מאוד שלו. בשנים האחרונות אני חולקת בנטל עם המזכירה שלו...

 

[פרפרי אהבה]

אפילו לא קרוב למה שתיכננתי - לטוב ולרע.

הייתי בטוחה שאהיה אמא עד גיל 30. לפחות אממש את זה בע"ה בגיל 33

לא חשבתי שנעבור טיפולים- למרות שהייתה לי הרגשה...
הייתי בטוחה שבשלב זה של חיי כבר אהיה אמא לפחות ל-2 ילדים, אבל כל עכבה לטובה

&nbsp
בחיים לא דמיינתי שאני אעבור לגור בחו"ל ואוהב את זה. כשעברנו לפה זה היה מבחינתי לסמן V על זה למענו של בעלי וראיתי את עצמי חוזרת אחרי שנתיים וזהו. עכשיו כרגע המצב שלא רוצה לחזור לארץ, הביקור האחרון בארץ הביא לכך שאני רוצה להישאר פה לפחות עוד כמה שנים.
&nbsp
הייתי בטוחה שבשלב זה של חיי כבר אנהל גן משלי- הספינה הזו כרגע שטה.
אין אפשרות כלכלית לזה וזה בעייתי מבחינת השהייה שלי פה בחו"ל. מנסה לחשוב אם הייתי בשלב זה מקימה גן אם היינו נשארים בארץ- עדיין לא בטוחה לגבי התשובה.
&nbsp
לגבי מגדת עתידות, קריאה בקלפים/קפה וכו'- ממש לא אני. בקושי קוראת את המוסף של האסטרולוגיה וגם זה לשעשוע פעם במיליון שנה.

 

[debby12]

כל עכבה, לטובה

 

[גלתיאה של הספרות]

שאלות מעניינות

בגדול, החיים שלי לא מאד שונים ממה שהייתי מצפה. אני לא זוכרת את עצמי מדמיינת את עתידי כשהייתי ילדה. תמיד היו לי מטרות והן היו ממוקדות לקראת השלב הבא בדרך. לא דמיינתי את האיש שאיתו אתחתן, או חתונה, או את חיי כאשה. אבל, ברור שגם אם לא חושבים על זה, יש דברים שטבעי היה לצפות מהילדה שהייתי.
אני חושבת שמקצועית בגדול הגשמתי את הצפיות, אבל לא בצורה שבה חשבתי.
ילדים - תמיד רציתי שניים ואכן יש לי שתיים.
מבחינת אופי אני מרגישה שגדלתי כאדם ועבדתי על לא מעט נקודות חלשות, אבל יש גם דברים שנשארים.
לגבי עתידות - מעולם לא הייתה לי משיכה גדולה לנסתר. הדבר הכי קרוב: בילדותי אבא שלי לקח אותי לדיזנגוף סנטר ושם רכשנו תדפיס נומורולוגי שמתאר את האופי שלי ותחזיות לעתיד. זה היה די מטופש, אבל חוויה.

 

[debby12]

חמוד אבא שלך

נשמע לי קשקוש חביב (אבא שלי בחיים לא היה מוציא שקל על כזה דבר)

 

[גלתיאה של הספרות]

זה גם לא אופייני לאבא שלי

הוא מאד רציונלי. אבל זה היה יום כיף בתל אביב לילדה מן הפרובינציה, ועשינו יחד משהו מטופש.

 

[Dr T noki]

האמת שלא תכננתי שום דבר בתור ילדה או נערה

הדברים פשוט קרו. לא תכננתי ללמוד רפואה, אבל מהרגע שהחלטתי הלכתי במסלול הזה. תכננתי להתמחות ברפואת ילדים וברגע האחרון החלטתי להתמחות ברפואת המשפחה.
לא דמיינתי את הילדים אבל הם דומים לי, כל אחד בדרכו.

לא מאמינה למגדת עתידות ונהנית לקרוא הורוסקופים בשבוע שאחר כדי להסתלבט עליהן

במסיבת רווקות של אחת מחברותי הייתי בהריון עם בכורי, הבאנו קוראת בקלפים בתור דאחקה...
אמרה לי שיש לי בת (הוא בן), שאני אכשל במבחני גמר של הרפואה כי אני כל היום מבלה בבתי קפה וקניונים

(עברתי והייתי רחוק מכשלון). אני זוכרת שכעס לי על החוצפה והיומרנות... אם כבר את מחרטטת לפחות תחרטטי בנחמדות. בעיקר אם משלמים לך למסיבת רווקות

 

[debby12]

מסכימה איתך לגבי החוצפה....

אני זוכרת שגם אני, במסיבה האמורה, חשבתי לעצמי שה"רוחניקית" האמורה היתה חצופה. ראשית כי היא הגיעה באיזה 90 דקות איחור ממה שנקבע

ושנית כי עיקר מה שהיה לה לומר לי זה שלבת שלי יש שם "גרוע" נומרולוגית.

אם כבר שילמו לך כדי לשמח באיזו מסיבה, אי אפשר לומר משהו נחמד?

 

[mykal]

לשתיכן,

כל ה"רואת/קוראות/אסטרולוגיות/ וכו'"
הן למדו שיווק ופרסום--אם יאמרו רק דברים טובים תשמענה
לא אמינות--אז מה הבעיה לומר גם כמה דברים טובים ולהשחיל גם כמה "גרועים"
כאילו הן באמת יודעות, ומי שפחות חכמה מכן "נופלת" בקסם האמירה,
כי סטטיסטית היא לפעמים קולעת בול.

ואספר לכן, נוער בגיל ההתבגרות, די נתפס לדברים האלה,
כמחנכת ששמעה מהם, שהשבוע לא מבחן כי נבאו כישלון,(בעיתון)
במשך חודש אספתי את כל הפינות העוסקות בכך בעיתונות,
והראיתי להם--שאין זהות בניבוי, ושיניחו לשטויות.
זה היה אחד הנושאים שהיה קל להפריך ולגרום לחשוב שונה ממה שחשבו קודם.

 

[עדיקים]

החיים שלי

בצעירותי תכננתי אותם אחרת. מאז שכחתי כל מה שתכננתי. אני חושבת שכשנולדו הילדים כל החלומות שהיו מלפני נגוזו. לא מעניינים אותי יותר כי באמת החיים יפים הרבה יותר.
לא תכננתי להתחתן בגיל שהתחתנתי (חשבתי שיותר מוקדם אבל גם לא לחצתי יותר מידי שזה יקרה).
לא תכננתי ללדת בגיל שילדתי, תכניות לחוד ומציאות לחוד. שמחה על כל רגע בזמן שהם הגיעו לחיי. זה התאים בדיוק.
לא ראיתי את חיי יציבים כל-כך והם יציבים הרבה יותר ממה שחשבתי שיהיו, גדלתי בבית שלא היה ממש יציב כלכלית (לפחות ככה אמרו לי, חיו אחרת מאותה דרך).
חלומות מהעשור האחרון אני מגשימה, הקמתי משפחה, הקריירה במקום שמתאים לי כרגע, מקום המגורים שודרג לא מזמן והיום אנחנו בבית הקבע שלנו.
הדבר היחיד שהייתי מתקשה להאמין זה באמת היציבות הכלכלית שאנחנו נמצאים בה. שמחה שהגענו למקום הזה ומקווה שרק ימשיך לנו ככה. זה לא פשוט לנו ואנחנו עובדים קשה כל יום בשביל להגיע למקום הזה.
מגדת עתידות- בנערותי האמנתי לז'אנר מאוד, מאז עברו הרבה מים בנהר והשתניתי מאוד. כבר לא מאמינה לדברים האלה יותר. חושבת שהכל שטויות.
כשהייתי במקום פחות טוב ויותר אפל בחיי הצלחתי להתחבר לדברים האלה. הם נתנו לי תקוה שיגיעו ימים טובים יותר. לכן גם מצליחה להבין אנשים שמתחברים לזה.

 

[איילה א]

בכלל לא דומה למה שתכננתי בצעירותי.

לעומת זאת דומה מאוד למה שתכננתי לפני 5 שנים.
דמיינתי את הבן שלי בת

אבל הילד כל כך דומה לי, גם במראה וגם באופי, שבלתי אפשרי עבורי שלא להתחבר אליו. לא תכננתי פער כל כך קטן בין הילדים (אני בתחילת חודש שישי), אבל אני אומרת תודה על ההריון כי הוא תקין והושג בקלילות.
מבחינת קריירה, מקום מגורים, זוגיות ומצב משפחתי אני במקום די אידיאלי. האישיות שלי לא השתנתה, אבל גם לא ממש ראיתי צורך או רציתי בשינוי, כך שזה לא מפריע לי.
&nbsp
אף פעם לא הלכתי לידעונים לסוגיהם. גם לו הייתי מאמינה בזה, ואני לא, את ההווה אני מכירה ואת העתיד אני לא רוצה לדעת.

 

[debby12]

הו, איזה יופי! שיהיה בשעה טובה

אחלה בשורות.
למשפט הראשון שלך - מה דמיינת בצעירותך שלא יצא אותו דבר?